פברואר 2016 - TMRG

השפעת מתח על הקול

מהי השפעת מתח על הקול? מה באמת הקשר המסתורי בין מתח למיתרי הקול??מתח

המאמר כולל תרגיל  לשחרור כללי ולשחרור המיתרים! וטכניקות להפחתת השפעת המתח על הקול.

המתח הוא המקור העיקרי לכל חולי.

את זה כמעט שכבר כל אחד יודע  וחווה מדי פעם על בשרו.

הרפואה הקונבנציונלית והרפואה המשלימה מרבות לדבר על כך ולעודד לאורח חיים רגוע ונינוח.

הקשר בין הקול למתח מפתיע אותי כל פעם מחדש. לכאורה לא נראה הגיוני .מצד שני די ברור לנו שכשאנו רוצים באמת לדעת איך מישהו מרגיש דבר ראשון שנעשה בצורה אינטואיטיבית  הוא להקשיב לו ברוב קשב ולפי גווני קולו נקבל מידע ראשוני ומיידי על מצבו הרגשי.

ברור שהמתח יחסום ויעכב את הריפוי. כשאנו במתח השרירים בבית הקול מכווצים. הדם זורם פחות טוב וקצב  ריפוי הצרידות יהיה לרוב איטי יותר.

אבל עדיין, לפעמים נראה שיש עוד משהו.עוד סיבה. איזה קשר כמעט מסתור  בין התרגשות לחץ ומתח לצרידות או לתפקוד  קולי אופטימלי.

מה שיכול להסביר יותר את התופעה הוא התפקידים המשמעותיים ביותר שיש למיתרי הקול.

מלבד הפקת קול(המיתרים הרי נקראים מיתרי קול על שם התפקיד  של הפקת קול),  אבל מלבד זה יש להם תפקיד נוסף –הם השומר ו שערי הכניסה –

1.  הם שער הכניסה מעבר האוויר מהחוץ לגוף לקנה הנשימה והריאות.מאפשרים לאוויר מבחוץ להכנס ע”י הרווח שיוצרים מהתנועה שלהם לצדדים. בשאיפה הם מתנועעים לצדדים (מיתר ימני זז ימינה ושמאלי שמאלה)

2.  בתפקיד השומר, תפקיד לא פחות חשוב וקריטי שהוא סגירה והידוק של המיתרים, כדי למנוע מעבר של גופים זרים, חומציות, מזון, למערכת הנשימה.

נראה לי שרק אם נחשוב על 2 התפקידים הללו, נסכים שמוטלת עליהם אחריות כבירה והם אמורים לפעול בצורה מדויקת ורצויה ולהיות כל הזמן ברמת כוננות מירבית. אחרת אנו בסכנת קיום.

וכבר ניתן להבין שמערכת העצבים שמתפעלת אותם מצויה ברמת מתח תמידית הרבה יותר משכנראה חשבנו.

בזמן הדיבור והשירה הפעילות שלהם שונה ומגוונת . הם מתכווצים ונמתחים ועובדים לכיוונים שונים.

( לא רק המיתרים אלא עוד שרירים ורקמות בגרון).

מכאן שאזור הגרון הוא אזור רגיש ביותר . מערכת העצבים חייבת לפקוד כמו שצריך על השרירים ולתת את המסרים הנכונים והמדויקים לטובת ההשרדות שלנו.

אם לא די בכך, ונרצה להכנס עוד קצת לעומק על פעילות הגוף בזמן סטרס נבין שהגוף עובר לצורת פעולה שונה לגמרי כשאנו במתח. מתרחשות הפרשות שונות של הורמונים של לחץ לתוך הגוף(אדרנלין , קורטיזול), מערכת העצבים מתעוררת הדופק (קצב הלב) מואץ, תהיה עליה ברמת הסוכר בדם. לחץ הדם עולה.

הרחבת כלי דם לשרירי הרגליים והלב. זורם הרבה דם לשרירים הגדולים והחשובים  אך לא לשרירים משניים כמו מיתרי הקול. מערכת עיכול הופכת רפויה יותר. נהיה חשופים יותר לחומציות שעולה מהקיבה ובעיות של אלרגיות למינהן  וכך התמיכה הקולית שלנו שתלויה בסרעפת שנתמכת ע”י שרירי הבטן. בנוסף השליטה באוויר תיפגע בעקבות עליית הדופק..

מערכת החיסון גם היא ‘נכבית’ ולא עובדת ביעילות ודווקא בזמן מתח כשכל פיסת אנרגיה כל כך חשובה לנו נמצא את עצמנו חשופים לדלקות גרון למינהן או שהגוף שלנו יפריש ליחות רבות ולא ינקז אותן מספיק מהר. אפילו המוח עובד ביעילות מופחתת. (אמן /מרצה שמתרגש  יפחד לשכוח את הטקסט שלו או יותר מכך יפחד ששכלו ופיו יבגדו בו). המתח ישפיע ללא ספק על איכות השינה ולעיתים על משך השינה . מה שימנע מהשרירים בבית הקול להבנות מחדש לאחר מאמצים קוליים.

(המנגנון מושתת על התנהלות השרדותית של המוח. שני חלקים שונים. החלק הקדמי שהוא המוח החושב והחלק הפרימטיבי שהוא המוח האחורי. . מטרתו שנפעל מהר ללא חשיבה בזמן סכנה ושנינצל.

המנגנון היה מותאם היטב לאדם הקדמון שהיה חייב להחלץ מסכנות ע”י שתי צורת בסיסיות. או להלחם נגד או לברוח ממקור הסכנה.

כיום החיים שלנו שונים בהרבה .בפועל הם רגועים הרבה יותר. (באופן יחסי) אין להשוות את רמת המתח שהיתה לאדם הקדמון לעומת חיי השפע שלנו כיום. למרות זאת הדפוס של המוח נשאר של השרדות וסכנה. ועל כל מתח או אי בהירות בחיים שלנו אנו מגיבים במלוא העוצמה ומפעילים את המוח האחורי שמגיב בחריפות ובחדות. וכך אנו מזיקים לבריאות ולגוף שלנו.

נשארנו תקועים בדפוסי הסכנה!!!מתח גבוה

אם נחיה תקופה ממושכת בלחץ וחרדה אנו נפגע במערכת העצבים ובתפקוד השרירים וסיכוי טוב שנפגע בקול שלנו. (יש הטוענים שבבדיקות של סריקות הדמיה של המוח מתגלים ממש חורים בגולגולת בקליפת המוח הקדמית אצל אנשים שחיים במתח מופרז ותמידי, מאחר  וזרימת הדם אליה תהיה חלשה.).

למוח הפרימיטיבי האחורי יהיה קשה להרגע לאחר תקופה ארוכה של לחץ גדול והמתח עלול להפוך לכרוני. החלק האחורי (המוח האחורי שנקרא גם אמיגדלה) יהיה ערני מדי  . הייצור של סרוטונין שאחראי על מצב רוח מרומם ואושר יפגע. כך אנשים נכנסים למעגל קסמים של חוסר יכולת לישון ברציפות ולעומק (בשינה אנו אמורים להתאושש מהמתח אנשים חשופים לעצבנות מוגברת ,להתמכרויות שונות כי מה שנרצה הוא רק להרגיע את עצמנו, לאלימות, לדכאונות וכד’)

מה לעשות כדי להגן על המיתרים ממתח שעלול לגרום לפציעות ולחוסר תוצאות מספקות עם הקול:

 

מחקרים  מוכיחים שתרגילי הרפייה פעמיים ביום למשך מספר דקות (רצוי בין 15 ל20 דקות בכל פעם)  עשויים לשנות את הבריאות הנפשית והקולית שלנו. ובראש ובראשונה לגרום לנו להיות רגועים יותר ושמחים , בהירים וצלולים יותר.

התרגול הוא למעשה הוא סוג של הרפיה שאנו ‘מבצעים’ ולא עושים. המצב האופטימלי הוא נטול מאמץ.זה העקרון!!! סוג של חוסר שליטה או איבוד שליטה שמוביל לשלווה ותחושה נעימה!!!!  לאפשר לעצמנו להגיע לשקט בצורה טבעית נטולת מאמץ.  .

זוהי סוג של מנוחה שמגיעה מאותה חוסר עשיה שמאפשר  לגוף להגיע להרפיה(אותו מוח אחורי שדיברנו עליו מתח קולינרגע. מגיעה זרימה מואצת של דם למוח הקדמי. מופרש יותר סרוטונין ועוד)

מומלץ לעצום עיניים (בישיבה או בשכיבה. עם מוסיקה או בלעדיה.ניתן להיות קשוב לנשימה או לחשוב על איזו מילה או משפט העיקר למצוא דרך בה נוכל להרפות את השרירים ואת המחשבה באופן קבוע פעמיים ביום.  זהו זמן שיכול לעשות הבדל גדול בתפקוד הכללי שלנו ובעקיפין במצב הקולי שלנו.

 

לאחר ההרפיה אמליץ על 5 דקות של תרגיל קולי לשחרור המתח:

לעסות עם אצבעות הידיים את אזור הפנים והגרון תוך השמעת אנחה קלה. על הצליל אההההה…

עוצמת קול נמוכה. להוסיף את האות ‘ה’ לאחר האות ‘א’ כדי לרכך את הפקת הקול.

 

שבוע רגוע ונעים

טליה

TMRG מומחים לקול

 

דיבור עוצמתי – לדבר כמו נתניהו בשיטת ‘דרך התהודות’

דיבור עוצמתי בשיטת ‘דרך התהודות’.

חשוב מאוד לכל מי שקולו הוא כלי פרנסתו

רוצים לדבר כמו נואם כריזמתי? שקולכם ישלוט ויהפנט את הקהל?

במאמר זה אציג את השיטה להפקת הקול מ 4 אזורי תהודה שונים. המאמר מיועד במיוחד למורים/מרצים/נואמים ולכל אחד שחשוב לו איך הוא נשמע או למי שאינו מרוצה מאיכויות קולו.

אתן גם דוגמאות וידאו כיצד נואמים שונים (כולל זה שבתמונה) משתמשים בתהודות שלהם ליצר אפקט. כולל מה כן, ומה לא לעשות.

ברור שתחום הפקת הקול מורכב מהרבה גורמים ומשתנים אך כאן יוצג רעיון בסיסי (שיטת ‘דרך התהודות’) שיאפשר לשלוט טוב יותר בקול.

אנסה לפשט את הרעיון שיהיה ברור וישומי.

זמרים השיטה מורכבת מעוד גורמים אך הגישה הבסיסית דומה . לזמרים תהיינה 5 תהודות מרכזיות או   במילים אחרות  5 צורות שונות להפקת הקול שאותן יקשטו  בסלסולים ויבראציות מעברים  מענינים בין התהודות חיספוסים של הקול ועוד)

אז אתחיל:

אחד הדברים המענינים לגבי הקול שלנו הוא שאנו יכולים ליצור ולעצב את סגנון הדיבור (והשירה) באופנים שונים. הדבר יבלוט במיוחד כשאנו שרים אך גם בדיבור קיימות אפשרויות לשנות ולכוון את אופי הקול ובכך להשפיע הרבה יותר על המאזין. הגוף הוא בין היתר לא אחר מאשר כלי נגינה. כלי שצליליו מהדהדים ממש כמו צלילים שבוקעים מכלי נשיפה או כלי מיתר שונים.

הרעיון הוא שיש לנו יותר מסאונד/ גוון קול אחד שנובע מאיתנו. קיימות אפשרויות שונות שאקרא להן תהודות (הקול יהדהד מאזור שונה בכל פעם ויופק מעט שונה)

*כדי להמחיש את הרעיון של שינוי הגוון של הקול מומלץ להכיר מושג במוסיקה שנקרא רגיסטר. רגיסטר הוא צבע בולט שצובע רצועת צלילים.

בכלי הנגינה אקורדיון קיימים כפתורים מעל הקלידים וכשלוחצים על כפתור מסוים משתנה הצבע והגוון של הצליל. מה שקרוי שינוי רגיסטר.

בהפקת קול יש לנו מספר רגיסטרים או מספר תהודות,כשכל רגיסטר מאופיין ע”י מיקום שונה מבחינת הדהוד הקול בחללי התהודה, במידת כיווץ שונה של השרירים בבית הקול ושרירים נוספים כגון הסרעפת הצוואר ושרירים בגרון.

כלומר יש לנו צבעים שונים בקול, צורות הפקה מעט שונות, והדהוד הקול מאזורים שונים.

 

המטרה :

שימוש במספר אפשרויות השונות זו מזו לתפעול הקול. במקום להצמד ולהתביית על צבע קולי אחד.

כשאני נשאלת למה בכלל לשחק עם הקול ולהפיק אותו בצורות שונות ולא בצורה אחת וטבעית, אדגיש שיש יתרון בולט לריבוי האפשרויות. קודם כל מבחינת הגוונים השונים שיובילו ליצירת ענין רגש והשפעה אצל המאזין וגם כדי לשמור על בריאות הקול. לכל צורה וצורה יתרונות משלה ואם נשתמש בכמה צורות ולא רק באחת אנו עשויים להפחית מהעומס ומהמאמץ הקולי (ע”י חלוקת העומס בין קבוצות שרירים שונות במיקומים שונים בגרון. ) בנוסף נוכל להתאים את סוג הפקת הקול הנכונה והמתאימה לפעילות הנדרשת.

לדוגמא: אם נדבר בקול חזק מאוד מלא וסמכותי כדאי יהיה לדבר דרך תהודת בית החזה.

 

ארבעת התהודות:

תהודה ראשונה תהודת חללי בית החזה: (אם אתם סובלים מבעית צרידות או נגעים על המיתרים לא מומלץ לתרגל תהודה זאת עד לשיפור המצב)

זהו הרגיסטר בעל הגוון העמוק והחזק ביותר.

צלילים נמוכים וחזקים מאוד שייחודם הדהוד מאזור בית החזה והגו עם עוצמה חזקה במיוחד.

בהפקת הקול מאזור זה הקול/האוויר מתפרצים החוצה. מזכיר קצת את תנועת האוויר בשיעול. יש אנשים שיוכלו ממש להרגיש פיזית את ההדהוד בבית החזה(הנחת יד על האזור תתרום) או לשמוע את ההדהוד משם. הקול חד התקפי וחזק. פעולה מומלצת היא להדגיש מעט את השפתיים ע”י שליחתם קדימה.  ניתן לטפוח קלות על בית החזה כדי לעורר את המודעות למיקום או ללחוץ בעדינות על  אזור הסרעפת ,מתחת לצלעות(מקלעת השמש), כדי לקבל את התחושה של העומק של הצליל  הכיווץ והתמיכה הסרעפתית הנדרשת בתהודה זו. (זמרים משתמשרים בתהודה הזאת בעיקר בצלילים הנמוכים של המנעד. בצלילים גבוהים יהיה צורך לשלב תהודות נוספות וגבוהות כתהודת מצח ותהודת אף) . שרירים באזור הצוואר יהיו מכווצים יותר ויוסיפו כוח לצליל

סיכום התהודה:קול חזק יציב וסמכותי . מתפרץ עם תמיכה סרעפתית בולטת(כלומר כיווץ קטן בבטן או בשרירי הגו).

מבחינת סאונד כשתהודה בצורתה הקיצונית הקול מזכיר קול של צעקה או קול נביחה של כלב.

(לזמרים תתוסף כאן תהודת נוספת שפחות רלונטית לדיבור ולכן לא אציין אותה כדי לא לבלבל)

כדי להעמיק תהודה זאת ניתן להשתמש בשילוב התמציות TMRG  קלאסית (מס’ 1) וTMRG סינרג’י (מס’ 6)

 

תהודה שניה : תהודת חלל הפה: הקול יוצא מגרוננו בטבעיות רבה.כשאנו מדברים מול אדם נוסף בחדר בתנאי אקוסטיקה נוחים. זהו הדיבור היומיומי בעוצמה מתונה. לא חלשה כי צליל חלש יעביר אותנו לתהודת המצח וגם לא חזקה כי צליל חזק יעביר לתהודת החזה. שרירים יותר משוחררים. ללא תוספות של אוויר (האוויר יוביל לתהודת המצח) דיבור מאוד חופשי ללא הפעלת כוח נוסף.דגש על שחרור לסתות ושחרור שרירי בטן.(כשאנו נשיר התחושה בתהודה זו היא ממש כאילו שאנחנו מדברים. נוחות רבה.   הפה והשפתיים רפויים ללא מאמץ .כשנקשיב וננסה לזהות מהיכן מורגשת הפקת הקול יתכן שנרגיש אותה בחלל הפה.

 

כדי להפיק קול נעים מתהודה זאת אמליץ על שימוש בתרסיס קלאסי (מס’ 2)

 

תהודה שלישית :חללי האף והסינוסים – אינפוף. מתאפיין בעוצמה חזקה יותר בעלת אופי צורמני . (בשירה בא לביטוי יותר בצלילים הגבוהים של המנעד הקולי). בצורתה הקיצונית הצליל מזכיר את קול הברווז. או אם נזכר באחת הדמויות שצווחת מהסרטים המצוירים.אם נשווה לכלי נגינה אז ניתן לדמות את הסאונד לקלרינט או חצוצרה. (מבחינה אנטומית מתרחש קימור של הסחוסים בחלק העליון של בית ההקול מעל המיתרים. הצורה שם משתנה). התהודה הזו חשובה כי היא למעשה מעין מגבר של הקול. מוסיף גוון חד וטיפה צורם.

 

כדי לתרגל תהודה זאת ניתן להשתמש עם אטב האף , עם משפך הסינוסים (מס’ 19)ועם תרסיס מיי מלח ושמנים (מס’ 5).

 

ותהודה רביעית : תהודת מצח. מתאפיינת בקול יותר חלש. מומלצת במיוחד כשאנו צרודים או סובלים מעייפות קולית. קלילות / אווריריות. השרירים מאוד משוחררים. הלשון אף היא משוחררת הלסת שמוטה.(כששרים קל יותר לעלות לצלילים גבוהים ועדינים דרך תהודה זו). תרגול צלילים בתהודה זו בצורה משוחררת , תורם לגמישות המיתרים. אשווה את הצליל מתהודה זו לקולו של החליל.

הערה חשובה: בשום מקרה אני לא מתכוונת ללחישה. לחש מזיק למיתרים בעקבות כיווץ שנוצר.

צלילים חלשים מאוד יהדהדו בחללי התהודה הגבוהים  ויורגשו בעיקר מכיוון חללי הסינוסים שבמצח בלחיים ובאזורים שונים בגלגלת.

אם אנו רוצים לדבר או לשיר בקול חלש דק או אוורירי נפנה לתהודת המצח.

 

כדי לתרגל תהודה זאת אמליץ להשתמש אבקה לקול TMRG (מס 4). עוזרת להגמשת המיתרים ולשחרורם.

בנוסף תרגול עם הקשית בעדינות ובשחרור יתרום אף הוא לשליטה בתהודה הנ”ל.

 

ולדוגמאות פרקטיות ומענינות:

דוגמאות מאישים מהפוליטיקה מאז ועד היום

ישנן מספר דרכים להשיג דיבור עוצמתי. אותן אציג בדוגמאות הבאות.

גולדה מאיר ראש ממשלת ישראל  הרביעית בין השנים

1969 – 1974.

בראיון הבא מדברת ברכות מחליפה בין תהודת חלל פה דיבור טבעי ומשוחרר ובין תהודת מצח שיש תוספת של אווריריות ורכות עם עוצמות נמוכות (חלל מצח)

 

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=SJHmiL1-MVg?rel=0&start=144]

 

ובנאום הבא שלה עדיין אופן הדיבור רך, רפוי, אך כאן העוצמות חזקות יותר מה שמעביר אותנו לתהודת חלל הפה. (הקול לא צעקתי אחרת היה עובר לתהודת החזה) מה שמאפיין את  תהודת חלל הפה הוא קול טבעי דיבורי. עוצמה מתונה. לא חלשה ועדינה ולא חזקה.  (שימו לב שגולדה מאיר מוסיפה לעיתים את תהודת האף. תולדה של המבטא שלה. בא לביטוי יותר בנאומים אחרים שלה מאשר בשניים שכאן. מענין שגולדה מאיר מפגינה בטחון עצמי רב דווקא בהפקת קול רפויה ומשדרת אמינות. היא לא זקוקה לצעקה כדי להשמע או כדי לשכנע מישהו.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=qB4jEZG7NjI?rel=0&start=16] תהודת אף- בוז’י הרצוג (קל לזהות בגלל האינפוף) אם הוא יפתח את קול החזה אצלו רטט קולו ישפיע באופן שונה לגמרי על מאזיניו. תהודת אף היא כלי חשוב להגברת עוצמת הקול. תדר של תהודת האף לעיתים משווה אופי מתלונן ואף עלול ליצור ריחוק מסוים. זה נתון ידוע שהשפעה על קהל איננה נובעת דווקא מהתכנים של הנואם אלא מהתדר והוויב (האנרגיה ) שישדר. זה מה שישפיע ויכריע יותר מהתוכן.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=ajCAobXG9Po?rel=0&start=144] [youtube https://www.youtube.com/watch?v=1d1DmgmnJ7w?rel=0&start=144] תהודת בית החזה שרת התרבות מירי רגב. קל לזהוי בגלל שהיא מעין ‘צועקת’. צעקה אינה פסולה אם אתה רוצה להשפיע או לעורר סערה  . מעיד על אומץ לב ועל אישיות מוחצנת. למנהיג החצנה שכזאת עשויה להוסיף כוח ונוכחות. למרות זאת הייתי ממליצה להוסיף גם גוונים נוספים בנאום. שיצרו קונטרס. אחרי צעקה לתבל ברך ולהחליף מדי פעם לקול חלש שיתגבר ויהפוך לפי הצורך לרם וחודר.

 

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=z8yDelO3qz0?rel=0&start=20] ביבי נתניהו – מאופיין בדיבור מאזור חלל פה. טון דיבורי. לא מאומץ . הפקת קול נוחה. נשאר באזור הנוחות שלו.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=7L6GWblHqiI?rel=0&start=600]

 

אפשר לשים לב שבגלל השפה האנגלית מתווספת כאן יותר מבעברית תהודת אף.

 

 

בנאום הניצחון שלו בבחירות ב 2015

ההתרגשות והשמחה שלו באה לידי ביטוי ע”י תוספות של תהודת חלל בית החזה. (הגברת העוצמה ברגעי ההתרגשות. זה המעבר לתהודת חזה. בהגברה)

במשפטו ‘השגנו ניצחון גדול’ התהודת בעיקרה מחלל הפה ‘בראשות הליכוד’ הופכת לתהודת חזה.

 

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=6eC41fPlFZo?rel=0&start=18]

 

 

לסיכום

 

הנושא נותן טעימה חדשה לשיטת התהודות. הענין סה”כ די פשוט בדיבור וניתן לאימון. (עם זאת הדברים הם לא תמיד שחור או לבן. יש מקרים של ערבוב  בין תהודות מה שיקשה מעט על האבחנה. אך נזכור שערבוב הוא גם חיובי).

 

נואמים ישפיעו יותר או פחות כשהם מתאימים את אופי קולם למטרות שלפניהם.  אנשים פועלים ומופעלים רגשית ולכן הסאונד של הנואם ישפיע הרבה יותר מאשר התכנים שלו. (התחושה קודמת בד”כ למחשבה ומשפיעה על ההחלטה).

דיבור עוצמתי ניתן להשיג במספר דרכים כפי שראינו ושמענו.

זאת הסיבה שמומלץ לתת את הדעת במלוא החשיבות לגווני הקול שנשמעים מאיתנו.

קול האדם יכול לחולל פלאות. אפילו לרפא ממש אם משתמשים איתו למטרות טובות.

נצלו את קולכם לדברים טובים.

בהצלחה

 

טליה

מומחים לקול TMRG

 

 

טיפול בצרידות : האם טכניקה עלולה להזיק??

האם טכניקת דיבור טובה וטכניקה נכונה של פיתוח קול עלולה להזיק?? האם היא הפתרון האולטימטיבי במקרה של טיפול בצרידות ובעיות קול?2 טיפול בצרידות

 או שלפעמים תתפלאו, היא עלולה לכסות על הבעיה ולטשטש אותה !!

מפתיע ככל שיהיה, לעיתים  הטכניקה הנכונה איננה לטובתנו.

מה הכוונה?

לפעמים דווקא זמרים שיש להם טכניקות קוליות מעולות או מרצים עם קול חזק יחטאו בשימוש יתר ובשחיקת המיתרים דווקא בגלל שיצליחו לעקוף את הבעיה הקולית הפשוטה עם הטכניקה הטובה. ובמקום לטפל ולנוח ימשיכו במאמצים בזכות הטכניקה ובכך יגרמו לנזק מצטבר .

שלא אטעה אתכם, טכניקה נכונה היא תנאי חובה למקצוענות  וחשובה ביותר להגנה על הקול!! אבל לא בכל מחיר….

עדות לכך הם מורים לפיתוח קול עם טכניקות משובחות וקלינאי תקשורת ,שגם הם פה ושם נתקלים בבעיות קוליות ומועדים לקשיים בתקופות מסוימות ואפילו לנגעים על הקול.

ראשית חשוב שנזהה את הבעיות מוקדם ככל האפשר. ככה נוכל לפעול מהר יותר ונמנע נזק מצטבר.

אם אנו זמרים, נחוש שהקול שלנו נשבר בגבהים. או שלא יהיו לנו את כל הגוונים שאותם אנו מכירים, במיוחד בטווח המנעד העליון. בנוסף נתקשה  לשיר דוקא בעוצמת קול נמוכה (חלש).

אם אנחנו מדברים הרבה או מרצים נרגיש שרק אם נדבר חזק ובלחץ הקול יוצא ונשמע ברור . נדרש ללחץ ולמאמץ על הקול. ויתכן שהוא עלול להשבר.(קפיצות בקול)

אז חשוב שנהיה ערים להתרחשויות השונות שקורות ונפעל מהר לשיפור המצב עם השינוי הראשון והקטן שחשנו.כדי להקדים תרופה למכה.

לפני שאציין את הדרכים לפעולה כדאי להבהיר טיפול בצרידות כתוצאה של שחיקה קולית (אצל אנשי מקצוע קולי) היא מצב שכיח שאנו צריכים 1. להיות מודעים אליו ו-2 . לפתח מיומנות  לפתרון מהיר וקצר של הבעיה.

 

שחיקה

מיתרי הקול הם סחוסיים ולכן עם הזמן ובעיקר עם העומס הם מועדים להשחק. אנו עלולים לפגוע בשכבה החיצונית ולפעמים בשכבה הפנימית יותר של המיתרים.. (ומי שאומר שאם אתם צרודים זה רק בגלל שהטכניקה שלכם לקויה לא מדייק. כל מי שחווה עומס גדול לאורך זמן עם תנאי אקוסטיקה  לא מקלים יהיה קרוב לנושא . ולצערנו כשהקול הוא עיסוקנו, ומקצוענו, או שהאופי שלנו חם ולוהט או שאנו מלאי שמחה ומרץ מדברים מהר, חזק ובהתלהבות, אנו נתקל פה ושם  במצבים לא נוחים של קושי לדבר/לשיר ובמצבי עייפות קולית (ושחיקה).

כדוגמת אותו מורה שבשעות בוקר מוקדמות כשגופו עדיין רוצה לנוח והמיתרים רוצים להשאר בחוסר תנועה מוצא את עצמו מול כיתה של 40 תלמידים עליזים רועשים ומלאי מרץ שהדבר האחרון שמתאים להם הוא לשמור על השקט ולהיות בחוסר תזוזה. אותו מורה עומד בתנאי אקוסטיקה ורעש סביבתי רבים ובקושי יומיומי מתמשך .

גם זמרים ששרים ערב ערב, שעות על גבי שעות,(שמעתי את אחד הזמרים שמופיע שעות רבות מגדיר את גרונו כ’טרקטור’) אותם זמרים חייבים כמובן להשמע במיטבם ,לשיר בסולמות נמוכים וגבוהים  בעוצמות חזקות כל יום כ’חדשים’. די מתיש. ולא תמיד אפשרי.

בנוסף איננו חיים במעבדה סטרילית ללא חיידקים ווירוסים..הם חולפים על כולנו  שנה שנה. החורף מגיע בעיצומו עם בד”כ כשתי מנות של חיידקים או וירוסים שנישאים עימו לעברנו. ומשאירים את חותמם על גרוננו.. הבעיה שמצבים מעין אלו משפיעים לטווח הרחוק של הקול אם לא נטפל בבעיה עד הסוף. ובזמן.אנו עלולים לפגוע בקול.

נזכיר גם את עונות המעבר האלרגיות שיוצרות אצל רבים גירויים במערכת הנשימה וצרידויות.

לעיתים השרירים בבית הקול פשוט לא מספיק מפותחים למשימה הנדרשת מהם. אנחנו לא משתמשים עם השרירים הנכונים ולא מיישמים תמיכה חזקה ועוד ועוד מקרים שגוררים אחריהם שחיקה.

יש לנו אחריות כלפי העבודה שלנו (הקהל שלנו, התלמידים שלנו, הבוסים ועוד) ומנגד גם כלפי עצמנו, לבריאות הקולית שלנו לטווח הרחוק.

כך שהדילמה רבה והמצוקה לפעמים קשה. אין כוח לדבר.לשיר.. ובעיקר הייאוש פוקד אותנו כשמה שאנחנו לא עושים אנו לא נפתרים מהבעיה והיא הופכת למעין כדור שלג שהולך ומתגלגל.

אז מה הפלא שלפעמים בא לנו לעזוב את הכל ואת הקול ורק לנוח! בלי המתח והלחץ והמאבק עם הגרון.

טיפול בצרידותחשוב שנדע שזה קורה לכולם. כן צרת רבים אמנם נחמת טיפשים אבל היא לעיתים מאירה באור אוביקטיבי יותר את הנושא ומוציאה אותנו מהרחמים העצמיים שאנו נוטים ליפול אליהם בהקשר לציפור נפשנו. הקול שלנו.

הפתרון:

לפעמים אנו פשוט צריכים לאפשר לעצמנו להוריד את הרגל מהגז, להרפות, לנוח, להיות לבד, לא לענות לשיחות בעל פה לא לדבר במקומות רועשים או בחללים שהאקוסטיקה בהם קשה, לשמור על זמני שתיקה ומנוחה קולית יותר מ פעם ביום כדי לשמור ולחדש את מצבורי האנרגיות הקוליות שלנו . וזאת למרות שהחברה מצפה מאיתנו להיות זמינים 100 אחוז מהזמן. לענות תמיד ועל הכל מכל כיוון אפשרי. המשימה לא קלה אבל הכרחית. ואנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים כדי להשאר עם כוחותינו ולאפשר לבית הקול להשתחרר מהמתח.

 

הכנתי לכם תזכורות מכמה מהטכניקות המקובלות לשחרור הקול לימים עמוסים (לפחות למשך שבועיים או עד החזרה למוטב).

  • לדבר באופן יותר רך. בזמן עייפות לא ללחוץ מדי על המילים. (להוסיף תנועות של הפה אך אך ללא לחץ חזק מדי על העיצורים).
  • אם אנו מדברים בשקט להוסיף אוויר שמרכך את הפקת הקול ופועל כעיסוי למיתרים
  • להפעיל את השפתיים בצורה מוגזמת כדי שהשומע יקרא את תנועות השפתיים וכדי שהשפתיים והלשון יתמכו וידחסו את המילים החוצה
  • לדבר יותר מתון מבחינת העוצמות. אפילו רובוטי (ללא הגברה פתאומית של הקול כדי לא ליצור לחץ)
  • לדבר יותר לאט עם הפסקות בין מילה למילה (למרות שהדבר פחות טבעי).  
  • לחוש את הצליל מהדהד בחללי החזה ומאחור בגו.
  • לחוש את הצליל באזור האף והסינוסים (ניתן להעזר עם אטב האף לתרגול).
  • להוסיף אינהלציה של אדים לשחרור (עם מכשיר אדים או עם מגבת מסביב לסיר עם מים שרתחו. בזהירות רבה כמובן. מומלץ עם תמצית מס 6)
  • תרגיל נשימות כדוגמת תרגיל נשיפה על האות ‘ס’ כשהדגש על הוצאת אוויר רציפה עם תוספת תמיכה מאזור הבטן או הרחבת הצלעות לצדדים.
  • שחרור לסת ע”י פיהוקים (5  דק 3 פעמים ביום)
  • להסתובב עם דף ועט ,מסרונים, מיילים, מכתבים, הודועות כתובות בכל צורה במקום לדבר..
  • לישון טוב בלילה (משמעת שינה).
  • מנוחה קולית . שתיקה מוחלטת למשך פרקי זמן ארוכים של שעה לפחות 2-3 פעמים ביום .
  • וקיצורי דרך : לטפל ולתחזק על עזרה טבעית של TMRG לזירוז הריפוי , להגנה ושיפור באיכות הקול.

 

לסיכום, לכל אחד מאיתנו יש את השבירות הגופניות/קוליות שבהם הוא חייב לשמור על הקול. בחרו את הפתרון הנכון לכם וצברו מיומנות בשיקום הקול בעיתות עומס.

הרבה בריאות,

טליה

TMRG

מומחים לקול

 

 

תרופות לבעיית צרידות, פתרון או לא!?

תרופות לבעיית הצרידות כגון  width=
סטרואידים, קורטיזון, סותרי חומצה, אנטיביוטיקה. ואף ניתוחים, האם הם באמת פתרון?           

מה כדאי?  בעד ונגד . 

כאשר מופיעה צרידות בגרון אשר נמשכת מעל ל-3 שבועות ההמלצה היא לגשת לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון.

ביקור אצל הרופא לצורך אבחון מדויק של מצב מיתרי הקול, זוהי פעולה פשוטה וחשובה כדי לקבל תמונה מקיפה מדויקת של בית הקול.

מטרה נוספת של בדיקת המיתרים והיא החלק הקשה יותר  להמליץ על הטיפול המתאים.

הדילמה מתחילה אחרי האבחנה של הרופא.

אז יש אבחנה. מה עושים איתה?? האם לקחת תרופות לבעיית צרידות ?

בדרך כלל מדובר ביבלות, בצקת, פוליפ, נפיחות ,אדמומיות, חוסר סגירה חומציות ליחות וכדומה. והשאלה האם קיים פתרון תרופתי? ומי יכול לעזור לי כמה שיותר מהר…???

אנו נוהגים להטיל את האחריות על הרופא שימצא לנו פתרון לבעיות שלנו.

אם אנו בעלי מקצוע קולי  כמו מורים, מרצים, זמרים חזנים ועוד,  אנו לעיתים יודעים טוב יותר מהרופא את הסיבה לבעיותינו הקוליות.

אם אנחנו לוחצים על הקול,  לא ישנים מספיק, אוכלים ג’אנק פוד או שהיינו מקוררים ולמרות זאת לחצנו חזק על הקול , צורכים תרופות מסוימות שמייבשות את הריריות (שמעתי לדוגמא על זמרים שצריכת ריטלין הזיקה להם למיתרי הקול. ) וסיבות נוספות.

אם אנו לא יודעים מה קרה, כדאי שנתחיל להתעניין בעצמנו כדי לעזור לעצמנו יותר מהר.

רופא אף אוזן גרון יכול לתת אבחנה פיזית על מצב המיתרים שלנו , אבחנה זו ככל שתהיה מדויקת  יכולה להסביר לנו את הסיבה לצרידות שלנו.

הרופא גם ייתן לנו את הסבריו ומניסיונו האישי את הסיבה למצב המיתרים  אך עלינו לא לשכוח שזאת רק דעתו. הרופא אינו מומחה בתחום הפקת הקול . (יש מספר רופאים שהם כן מומחים בתחום הקול. נקראים לרינגולוגים. יש קומץ כאלו בארץ שקיבלו הכשרה בתחום).

לצורך קבלת מידע חיוני הרופא יפנה אותנו בד”כ להתייעצות עם קלינאי התקשורת. שאמור לתת לנו יותר תשובות. וללמד אותנו טכניקות לשמירה על בריאות הקול ולהעצמת הקול (נושא כתמיכה יוזכר רבות) ודרכים וטיפים למניעת פגיעה נוספת במיתרי הקול בזמן דיבור.

לזמרים ההמלצה לקחת מספר שיעורים אצל מורה לפיתוח קול שידריך אותם ויאיר להם דרכים נוספות לחסוך במאמץ קולי.

ביקור אצל קלינאי התקשורת הוא תמיד מועיל. בהמלצת הרופא או ללא המלצתו. אמנם, בד”כ אנו מגיעים לקלינאי התקשורת רגע מאוחר מדי, לאחר שיש כבר בעיות במקום טיפול מניעתי אבל זה גם משהו.

מה קורה כשלמרות ההכשרה שאנו מקבלים הקול לא משתקם ולא חוזר למה שהיה?

בד”כ זה השלב שמגיעים שוב לרופא. שוב שוקלים תרופות לבעיית צרידות.

הרופא עשוי להמליץ על מספר דרכי טיפול מאחר והוא באמת רוצה לעשות את המקסימום כדי לעזור למי שבא אליו מתוסכל ודורש תשובות ופתרונות!!

 

פתרונות רפואיים:

 ניתוחים

ניתוחים אנדוסקופיים דרך הפה ע”י החדרת סיב אופטי, צינור גלילי עם מצלמה שמבצעים איתו כריתת נגעים ושאיבת בצקת.

או הסרת נגעים וטיפול בדימום ע”י לייזר אנדוסקופי .

ולעיתים אף ניתוחים דרך הצוואר, בעיקר אם מדובר במקרים  מסובכים יותר לטיפול (גידולים גדולים מאוד או חסימת מעברי האוויר בגלל בצקת גידול או אלרגיה או פעולות אחרות, שנדרשות בבית הקול).

קשה שלא להתרשם מהטכנולוגיה המשוכללת. וחשוב שיש לנו אותה. אך גם כאן חשוב לזכור שאם ניתן להמנע מניתוח, אם לא מדובר על הצלת חיים (גידול סרטני או חסימת דרכי הנשימה מסוכנת) חשוב לנסות כל דרך שמרנית אחרת לפני הבחירה בניתוח. במיוחד אם קולכם חשוב לכם, ובמיוחד והוא עיסוקכם.

סביר להניח שגם הרופא יעודד אתכם להתחיל בטיפול שמרני ורק אם כלו כל הקיצים להתנתח. (כמובן שיש מקרים שיוצאים מן הכלל), בכללי רופא מודע לעובדה שניתוח הוא ניתוח.  ולאחר כל ניתוח נשארת צלקת כלשהי. וכל ניתוח עלול גם להסתבך. לאחר ניתוח יש סיכוי קטן שהקול עלול להשתנות מעט וגם עלול להיות חלש ורגיש משהיה. כך שאם מדובר בזמר מפורסם עם גוון קולי מיוחד לא מומלץ בכלל לשקול אופציה זאת אלא אם כן מדובר בהצלת חיים. שמעתי לא מעט זמרים שלאחר ניתוח הקול שלהם לא חזר למה שהיה בעיקר מבחינת עוצמות וחוסן.

אזור שעבר ניתוח עלול להיות חלש ורגיש יותר הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בתקופה מאוחרת יותר ולאורך השנים. עוד נקודה למחשבה היא שנגעים עלולים לחזור (פוליפ יבלות) ולכן כדאי להתאמץ קודם ולטפל בכל דרך אפשרית אחרת שכוללת גם שינוי הרגלים קוליים ולימוד דרכי הפקת קול חדשים. (אם מדובר במורה מרצה איש מכירות או זמר. נדרש לשנות משהו. קיימת תופעה שקרויה זכרון שרירי.

השרירים מתרגלים להתנהל בצורה מסוימת. כך שגם אם נותחת ולא תשנה הרגלים השרירים יפעלו באותה הצורה שהובילה לנגעים והפתרון של הניתוח עלול להיות זמני בלבד. (מלבד עוגמת הנפש, השתיקה הארוכה שלאחריו. ביטול ימי העבודה והפחד).

 הזרקות לבעייה עצבית תפקודית של המיתרים (ספסמודיק דיספוניה) או בעיות שנובעות מכיווץ לא רצוני של המיתרים ושרירים נוספים בבית הקול:

לרפואה יש להציע לנו הזרקות בוטוקס ישירות למיתרי הקול. או הזרקות של חומרים אחרים (כמו חומצה היאלורונית, שומן, קולגן, רדיאס) החומרים האלו גורמים לניפוח של המיתרים ועוזרים בסגירה שלהם.

גם כאן הפתרונות מרשימים. אך הטיפול בד”כ  לתקופה מוגבלת וכרוכים בחוסר נוחות למטופל.  יש מקרים שלמרות שהפתרון חלקי וזמני אנשים מסוימים רואים טיפולים אלו כמו אור בקצה המנהרה.

תרופות נגד אלרגיה

לעיתים המקור לבעיות צרידות הן האלרגיות. קדחת השחת ,נזלת אלרגית, עיניים דומעות, גירוי מתמיד בגרון (ליחות, שיעול) תגובות של חומציות שעולה כתוצאה ממזון לא מתאים לגוף ועוד

תרופות נגד אלרגיה, הן נוגדי גודש ומייבשות ולכן עשויות לגרום לגירוי בריריות ולפגוע באיכות הקול.

 

טיפול אנטיביוטי במקרי צרידות

אנטיביוטיקה לרוב אינה נחוצה למקרי צרידות כרונית, והשימוש בה עלול ליצור רצף חוזר של מקרי התקררות ולהחליש את מערכת החיסון. מלבד במקרים של דלקת במיתרי הקול שמקורה חיידקי (ושהגוף לא הצליח להתמודד לבד לאחר כשבוע כדאי להשתמש באנטיביוטיקה).
לא מומלץ להשתמש באנטיביוטיקה לריפוי בעיית צרידות!!!

סותרי חומצה

טיפול להפחתת הפרשת החומצה מהקיבה יכול להקל על תסמיני הרפלוקס (שפוגמים בהפקת קול צלול). אך גם ליצור קיבה שהיא פחות מדי חומצית. לאורך זמן המזון יתעכל פחות טוב, (רמת חומציות גבוהה בקיבה נחוצה לפירוק המזון). עלול להיות קושי בספיגת ויטמינים שחיוניים לתפקודנו. קושי בספיגת בי 12 ברזל. מועדות לאנמיה. פגיעה בתאי עצב סיכוי גבוה יותר להמצאות הליקובקטור פילורי. (איבוד מינרלים ועוד…)

לכן גם כאן, מי שלוקח סותרי חומצה כדאי שיגביל את עצמו לזמן קצר כדי לשמור על בריאות כללית טובה יותר. (ובעקיפין בריאות קולית טובה יותר).

סטרואידים

סטרואידים יכולים לצמצם בצקת (הצטברות נוזלים בשכבות של העור בריריות) במיתרי הקול אך אינם מומלצים לשימוש בטווח ארוך עקב תופעות לוואי ידועות.

היא  עלולה להתרחש גם כתוצאה מעישון, מזיהום או כתגובה אלרגית לתרופות ולחומרים כימיים.

יש מקרים שהיא חוסמת את מעברי הנשימה לכן חשוב לוודא שבמקרים קיצוניים אנחנו מקבלים את הטיפול ההולם.

צרידות כתוצאה מדלקת של מיתרי הקול או מצבי אלרגיות ואסתמה זוכים גם הם לטיפול סטרואידי מדי פעם. רופאים רבים נמנעים כמה שיותר מטיפול בסטרואידים ואם נותנים אותם משתדלים לצמצם מינון למינימום הכרחי ולתת לזמן מוגבל של עד שבועיים.

סטרואידים ניתנים במשאפים כדורים או טפטוף ישיר לאזור בית הקול.

סטרואידים הם נשק חזק מאוד לדלקות. נשק עוצמתי ביותר. ובמקרים מסוימים הם מצילי חיים. לעיתים אין מנוס משימוש בהם. אבל הם נשק חם עם תופעות לוואי רבות. ואם לא חייבים להשתמש בהם, לא כדאי להשתמש בהם!!!

מצד אחד יעיל ביותר ועובד בצורה פלאית אבל השימוש גובה תשלום יקר וגבוה של: דיכוי מערכת החיסון, עיכוב תהליכי בניה וגדילה בגוף, קיב קיבה, בעיות עצביות ונפשיות (חרדות, הזיות, מצבים פסיכוטיים), עליה ברמת הסוכר ובלחץ הדם, פגיעה בבנית עצם ובריפוי פצעים. כך שאם אנחנו סובלים מצרידות אנו צריכים לשמור על מערכת חיסון נורמלית וחזקה שמגיבה מהר ויעיל.
מערכת חיסון, שתגן על הגרון מפולשים ותגן על הגוף. עם יכולות לאפשר ריפוי מהיר של נגעים במידה וקיימים.
תמיד נשלם בבריאות הכללית שלנו לאחר השימוש בסטרואידים!!

אם זמר רגע לפני הופעה ללא קול ולא יכול למצוא מחליף פעולת הסטרואידים עשויה לגייס את המשאבים מהגוף לזמן הקצר של ההופעה (יתרחש דיכוי של הדלקת ואנרגיה חזקה שתהיה זמינה לו.. ריכוז הסוכר בדם יעלה).

המיתרים יתנפחו וסגירתם תהיה קלה ואפילו איכויות קולו יהיו בכמה רמות טובות יותר ממצבו הרגיל . (למרבה הפלא). אנו שומעים מדי פעם זמרים חולים ולמרות זאת נותנים ביצועים טובים בהרבה ממצבם הטבעי. וזאת הסיבה.

אבל לאחר ההופעה לאחר תקופה של אפילו שבועות יתכן, שיתחיל לפתח קושי שלא היה קיים קודם לכן (בצקות או אפילו נגעים שהתפרצו אחרי הדיכוי של מערכת החיסון. נגעים שמערכת החיסון לא היתה חזקה מספיק למנוע).

לסיכום:

בכל הנוגע לטיפול תרופתי ו/או כירורגי ונטילת תרופות לבעיית צרידות, יש להפעיל שיקול דעת נוסף ללמוד את התחום ולהתייעץ עם ‘סקנד אופיניין’. כדאי לשמוע יותר ממומחה אחד מהתחום. כל אחד בא מכיוון אחר בתחומו ולא תמיד מודע לאפשרויות הנוספות שקיימות (המומחים שעומדים לרשותנו :קלינאי תקשורת, רופא אף אוזן גרון, רפואה טבעית על גווניה השונים, מורה לפיתוח קול).

בסופו של דבר כל אחד ישא בתוצאות של הטיפול. כך שאין מה להתחמק מקבלת החלטות נכונה ובירור מקיף של הבעיה על פתרונותיה הכוללים.

 

TMRG פיתחה במשך 15 שנים מגוון פתרונות טבעיים לבעיות קול:

טיפול מקדים :

כמניעה, מדריכים לבריאות הקול המלמדים אורח חיים נכון שכולל שתיה מספקת שינוי תזונתי כנדרש למניעה והפחתת צרבות חומציות יתר או ליחות. הקפדה על רמת אנרגיה טובה של הגוף. מנוחה קולית מספקת על בסיס קבוע. שחרור ואימון הקול שמתאים למאמצים הקוליים. שימוש בתמצית הקלאסית (#1 ו-#2) להקלה על הפקת הקול והפחתת המאמץ הקולי.

בזמן הצרידות:

מנוחה קולית למשך שבועיים לפחות. זה אומר דיבור לא חזק. איטי. רגוע. עם הפסקות ומנוחות לפי הצורך.

תרגילי נשימה/סרעפת. לשיפור זרימה אחידה ורצופה של האוויר. אנו רוצים ליצור התנגדות קלה (כיווץ קל) מכיוון הבטן הגו או הצלעות כדי שהאוויר יזרום בצורה רציפה וחלקה, ללא עצירות או שינויים בקצב.

תרגול עם הקשית. 1-3 דקות לאורך היום. 7 פעמים ביום. כאשר אנחנו מגבירים בהדרגה את מידת העוצמה והתנגדות האוויר. (קרשנדו במוסיקה) מחלש לחזק. הגברה הדרגתית עם תנופה מהבטן.

וערכת טי.אמ.אר.ג’י  (#8) לטיפול בצרידות ושיפור המצב הקולי.

אבקה (#4) לציפוי המיתרים והגמשתם. שמנים (#6) לחיטוי חומציות ליחות וחיזוק האזור (הזרמת דם מואצת והאצת התנועתיות) ותמצית מהסדרה הקלאסית (#1 או #2 ) לשיקום המיתרים, פתיחת חללי התהודה ושיפור גוו הקול (הצרידות).

בריאות והצלחה בכל ובקול,

טליה.

אנטיביוטיקה למיתרי הקול –כן או לא?

אנטיביוטיקה : ריפוי או דיכוי המערכת החיסונית???

החורף עדיין כאן!  ובעונות המעבר התחלואה רבה. מרבים לשאול אותי האם לקחת אנטביוטיקה או לא?

 width=אז הנה כמה נתונים סטטיסטיים חשובים ממחקרים שונים שיעזרו להבין כיצד לשמור על מערכת חיסון חזקה יותר:

נתון: 70 אחוזים מדלקות דרכי הנשימה נגרמות בגלל וירוסים ולא מחיידקים.

נתון: 35 אחוזים מהחולים הם מדביקים.

נתון: ההסתדרות הרפואית הישראלית הנחתה את העקרון על פיו לא משתמשים באנטיביוטיקה אלא רק במקרים שמדובר בחיידקית ושהדבר מבוסס על בסיס קליני (בדיקת מעבדה)

נתון: אם טיפול אנטיביוטי ניתן תוך 48 שעות מרגע התפרצות המחלה (שהגורם הוא חיידקי) הוא יהיה  היעיל ביותר. יקצר את משך המחלה . (אבל!!)

נתון: טיפול מוקדם של אנטיביוטיקה ב48 שעות הראשונות יצור פי 8 יותר!! זיהומים חוזרים. (ניתן לעקוב אחר זה ולגלות שזה עובד כמו שעון)

נתון: ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני משבר כלל עולמי בנוגע לזיהומים בעקבות שימוש רב באנטיביוטיקה שיגרום לכושר השרדות גבוה וחסינות  של חיידקים לאנטיביוטיקה.

נתון: אם לא נטפל בשפעת שלא עוברת מעצמה המחלה עלולה להסתבך לדלקת ריאות, דלקות מפרקים, מחלות אוטואימוניות,פגיעה בכליות זיהומים שונים ועוד  20 אחוזים מחולי השפעת מועדים לסיבוכים..

 

מבולבלים ?? ובצדק!!

לקחת אנטיביוטיקה עם תחילת ההתקררות היא החלטה מוטעית אם נחשוב לרגע לטווח הרחוק  !! כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל .

ויהיו מקרים מיוחדים שהשיקולים יהיו שונים.

כשניקח מיד את האנטיביוטיקה המחלה עלולה לחזור ובגדול. עם עמידות איתנה יותר של החיידקים  לטיפול וגרוע מכך, עלולים להתפתח זנים עמידים יותר של וירוסים וחיידקים.

לא לקחת אנטיביוטיקה בכלל כשהמצב מחמיר או לא עובר לאחר שבוע של מחלה גם עלול להתברר כחוסר אחריות מאחר ו20 אחוזים מהאוכלוסיה שלקתה בשפעת עלולה לפתח סיבוכים לשפעת.

 

אז מה לעשות:

הפתרון הוא לתת לגוף לנסות להתמודד עם המחלה בשלבים הראשונים שלה ללא אנטיביוטיקה. מומלץ להעזר עם צמחי מרפא ויטמין סי ותזונה עתירת ויטמינים ומינרלים

טיפולים משלימים כמו דיקור שיאצו ועוד. (או עם מוצרי TMRG שמגינים על המיתרים ומחטאים את הגרון מפולשים זרים)

אם המצב לא משתפר כעבור חמישה ימים יש לפנות לרופא לביצוע בדיקות ולהמשך טיפול על פי המלצתו. במידה והגורם אינו ויראלי והמצב חמור כנראה שהרופא ימליץ על אנטיביוטיקה.

במקביל יש לשמור על חדרים מאווררים כדי לא להדביק את שאר המשפחה והסובבים אתכם ולא להדבק בחיידקים ובוירוסים מהסביבה (כי אז אנחנו נכנסים למעגל מרושע של מחלות שמסתובב מאחד לשני).. לכן קיימת אחריות אישית  לשמור על הבריאות. (כשאנו חולים אנו עלולים להדביק אחרים. וכשמישהו חולה לידנו חשוב שנשמור על מרחק ונאוורר חללים משותפים)  לבוש חם. (כשטמפרטורת הגוף יורדת הנגיפים עמידים יותר ושורדים טוב יותר).

הגורם השכיח ביותר לצרידות הוא התקררות (מחלות חורף). ולכן שמירה על מערכת חיסונית טובה הוא ערך חשוב ביותר למי שקולו עיסוקו. לא הרבה מאוד זמן אבל גם לא מעט מדי למי שהקול שלו הוא פרנסתו וצריך לשמור עליו.  שרידים של צרידות שהוזנחה עלולים לרדוף ולגרור אותנו גם  לחודשים רבים של צרידת. ולכן הפתרון האולטימטיבי הוא תמיד מניעה.

מוצרי TMRG תורמים בחיזוק מערכת החיסון עם דגש מיוחד על הגנה על מיתרי הקול שלנו וכך יעזרו לגוף להמנע מפגעי החורף.

שיהיה לכולנו חורף בריא!

טליה

TMRG מומחים לבריאות הקול

 

 

איך לשמור על הקול לאריכות ימים . כבר מהיום.

מאמינה שמי שיצפה בסרטון הבא לא יוכל להישאר אדיש (זמר בן 92).

מקווה שהמאמר בליווי הסרטון יאיר באור חיובי את האופק והעתיד של מי שקולו עיסוקו ולא יחשיב ‘גיל מתקדם’ כמחסום בלתי נמנע לשמור על הקול. וכמובן שיעודד לעמול ולשמור על הבריאות הכללית והקולית כי יש תקווה ויש עתיד. וכל אחד שמיתריו שלמים ובריאים יכול..


בניגוד להרבה ענפי ספורט בהם היכולות והכושר תלויים ישירות במצב הגוף כולו העיסוק הקולי יכול להמשיך ולהמשיך במיטבו. למרות הגיל לאורך השנים. כפי שראינו בסרטון. והעובדה מדברת בעד עצמה… מיתרי הקול יכולים לשרת אותנו למשך שנים רבות עם איכות טובה מאוד גם כמרצים/דוברים וגם כזמרים אם נשמור על הגוף שלנו וניישם  תרגילים כדוגמת המובאים כאן בהפקת הקול. (כמובן שבכל בעיה ותלונה שקשורה למערכת הנשימה או העיכול שמפריעה להפקת קול אנו ממליצים לטפל עם מוצרים טבעיים. המיועדים לכך. ובאופן כללי מומלץ להעזר בקלינאי תקשורת או מורים לפיתוח קול שיכוונו אתכם לתמיכה טובה לקול.

אנשים רבים מאבדים את איכויות קולם עם השנים.עקב עומס רב מדי , שימוש לא נכון, חוסר מודעות לקול והזנחה של בעיה שקיימת. וחבל!!! כי זה לא מחויב המציאות! ניתן לשמור על הקול גם בגיל מופלג כמו אנג’לו!

אנו נפגשים ביותר ויותר מקרים הפוכים בהם לקוחות בני 70 פלוס פונים אלינו לשתף שקולם נשמע טוב בהרבה מאי פעם בעבר כשהם מטפלים בקולם (ורוכשים מיומנות וטכניקות לפי הצורך)

כמובן שלא נוכל להתעלם מכך שהגוף נתון לתהליך הדרגתי של הזדקנות. כבר מסוף שנות העשרים.הגיל נותן אותותיו על הכושר הגופני שלנו ועל החוסן האישי והנפשי. בהדרגה. התהליך כולל האטת ההתחדשות  הביולוגית של התאים שלנו ,נטייה שהולכת וגוברת למחלות . החלשות של שרירי הגוף  הבטן שרירי ריצפת האגן שתורמים לתמיכה הקולית ועוד תופעות .

אבל למרות הכל יש סידרת תרגילים שיכולים לחזק את הקול ולשמור עליו צעיר.

כמה תרגילים שיעזרו לשמור על הקול שלכם:

התרגילים מיועדים גם לזמרים וגם לאנשים שמדברים שעות רבות באינטנסיביות או לדוברים בעוצמות חזקות מול קהל ומציג תרגילים שיאפשרו לשמור על הקול.

ראשית נחדד את הנושא של התנגדות. תנועת השרירים בהתנגדות יוצרת תחושה של חיות מחודשת ואנרגיות בשרירים בעצמות וברמת התא.

עלינו להרגיל את השרירים לפוזיציות מסוימות שמספקות תמיכה לקול שהיא מעין התנגדות כנגד יציאת האוויר וע”י כך ניצול מקסימלי של האנרגיה העומדת בפנינו.

המסקנה לאורך השנים של אנשי מקצוע בתחום הקול היא שחשוב במיוחד לחזק את הפקת הקול ע”י תרגילי התנגדות ספציפיים כדי לשמור על הקול לאורך זמן.

לא מדובר על תרגילים קשים. נהפוך הוא אלו הם תרגילים פשוטים עם התנגדות קלה. שקל לתרגל ומה שחשוב להוסיף אותם לפעילות הקולית.

התחושה דומה לעצירה. להתאפקות.

תמיכה

התרגילים הבאים קשורים ישירות לתמיכת הסרעפת שכל כך חשובה לנו כדי לשמור על הקול לאורך השנים. יש לשים לב שככל שרמת הקושי והעוצמה עולים אז אנו מפעילים את ההתנגדות יותר ויותר. אם לא מרגישים צורך והקול יוצא בקלות אז יתכן שאין צורך להשתמש בכך. אבל כשהמשימות הקוליות קשות יותר עוצמות חזקות, זמן ממושך, צלילים גבוהים חשוב שמיד נהיה במודעות לנושא.

  1. חיזוק השרירים הבין צלעיים. בזמן שאיפה הצלעות מתרחבות כלפי חוץ במהלך הגברת הקול לעוצמה חזקה אנו ממשיכים להתנגד ולהרחיב אפילו יותר את הצלעות (למרות הרצון שלהן לכיוון השני)  .
  2. תרגול עם  מתיחת הידיים לצדדים כשאנו מחזיקים קפיץ בין הידיים משקולות או סרט פילטיס.(יישום התנועה בזמן הגברת קול. צעקה או שירה עוצמתית)
  3. כיווץ השרירים של הגו (זוקפי הגו) להפקת קול חזקה. זוקפי הגו מצויים לאורך עמוד השדרה בחלקו האחורי והם אחראים על היציבות של עמוד השידרה.גם הם מהווים יסוד ותמיכה ולכן כדאי שנעזר בהם.(ניתן לדבר בקול רם או לשיר כשהידיים למעלה ואנו מושכים אותם למטה עם אותו רעיון של התנגדות שמוסיף אנרגיה לשרירים)
  4. חיזוק שרירי הבטן וריצפת אגן(הבטן נחלשת והשרירים מתרופפים עם השנים או עם העומס) והוספת כיווץ בזמן עומס קולי תוסיף כוח.
  5. יש שמכניסים טיפה את הבטן העליונה (אזור מקלעת השמש ממש מתחת לסרעפת), או האמצעית או ריצפת האגן. יש שמוציאים טיפה בטן עליונה מתחת לסרעפת או שמוציאים את הבטן . יש שמרגישים את הכיווץ בזוקפי הגו. יש שמקבלים את התנופה מכיפוף הברכיים. יש שמחיזוק הירכיים ויש שהתנועה שלהם היא רק במחשבה ולא ירגישו עבודה חיצונית אלא יחשבו בלבד על הדברים.

חשוב להתנסות ולגבש את אחת הדרכים שעובדות עבורכם. והעיקר ליישם.

תרגילים נוספים שמחזקים את הפקת הקול ועוזרים לשמור על הקול. כדאי לתרגל אותם עם אחת הפעולות שלמעלה (כיווץ בטן, כיווץ זוקפי הגו, כיווץ אגן וכו)

 

תרגילים עם עיצורים.

  1. לומר את העיצורים הבאים בחזרתיות ובהתנגדות  כשעיקר הכוח הוא לאו דווקא בגרון אלא בפה שפתיים ובלשון .
  2. לומר את האותיות בהתנגדות (בכוח) כדי לחזק את השרירים בפה.
  3. לומר ברצף את ההברה

פף פף פף פף….

ב ב ב ב ב….

טס טס טס טס….

 

מצאו בחרו ותרגלו את הדרך שלכם. או כמה דרכים יחד.

במקביל תמיד כדאי להעמיק  את הידע אצל אנשי מקצוע.

ולהגביר אורח  חיים בריא  (ניתן לשמור או לטפל בבית הקול עם מוצרי טי אמ אר ג’י שיוסיפו איכויות וירחיבו את האפשרויות העומדות בפנינו לשמור על הקול)

 

אומנם אין ביכולתנו להזיז את מחוגי הזמן, אך נוכל ללמוד להאט את מהלכם ולהנות מקול בריא ויפה לאורך זמן.

 

שבוע טוב,

טליה

TMRG

 

צרו איתנו קשר

    קטגוריות מוצרים