דצמבר 2015 - TMRG

אנטיביוטיקה למיתרי הקול –ריפוי או דיכוי ?!?

אנטיביוטיקה למיתרי הקול: ריפוי או דיכוי המערכת החיסונית???

 width=הגורם השכיח ביותר לצרידות הוא התקררות (מחלות חורף). ולכן שמירה על מערכת חיסונית טובה הוא ערך חשוב ביותר למי שקולו עיסוקו. החורף עדיין כאן ואמור ללוות אותנו עוד כחודשיים. לא הרבה מאוד זמן אבל גם לא מעט מדי למי שהקול שלו הוא פרנסתו וצריך לשמור עליו.  שרידים של צרידות שהוזנחה עלולים לרדוף ולגרור אותנו גם  לחודשים רבים של צרידת. ולכן הפתרון האולטימטיבי הוא תמיד מניעה. מתי נכון להשתמש באנטיביוטיקה למיתרי הקול?

כמה נתונים סטטיסטיים חשובים שאספתי ממחקרים שונים שיעזרו להבין כיצד לשמור על מערכת חיסון חזקה יותר:

נתון: 70 אחוזים מדלקות דרכי הנשימה נגרמות בגלל וירוסים ולא מחיידקים.

נתון: 35 אחוזים מהחולים הם מדביקים.

נתון: ההסתדרות הרפואית הישראלית הנחתה את העקרון על פיו לא משתמשים באנטיביוטיקה אלא רק במקרים שמדובר בחיידקית ושהדבר מבוסס על בסיס קליני (בדיקת מעבדה)

נתון: אם טיפול אנטיביוטי ניתן תוך 48 שעות מרגע התפרצות המחלה (שהגורם הוא חיידקי) הוא יהיה  היעיל ביותר. יקצר את משך המחלה . (אבל!!)

נתון: טיפול מוקדם של אנטיביוטיקה ב48 שעות הראשונות יצור פי 8 יותר!! זיהומים חוזרים. (ניתן לעקוב אחר זה ולגלות שזה עובד כמו שעון)

נתון: ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני משבר כלל עולמי בנוגע לזיהומים בעקבות שימוש רב באנטיביוטיקה שיגרום לכושר השרדות גבוה וחסינות  של חיידקים לאנטיביוטיקה.

נתון: אם לא נטפל בשפעת שלא עוברת מעצמה המחלה עלולה להסתבך לדלקת ריאות, דלקות מפרקים, מחלות אוטואימוניות,פגיעה בכליות זיהומים שונים ועוד  20 אחוזים מחולי השפעת מועדים לסיבוכים..

 

מבולבלים ?? ובצדק!!

קחת אנטיביוטיקה עם תחילת ההתקררות היא החלטה מוטעית אם נחשוב לרגע לטווח הרחוק  !! כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל .

ויהיו מקרים מיוחדים שהשיקולים יהיו שונים.

כשניקח מיד את האנטיביוטיקה המחלה עלולה לחזור ובגדול. עם עמידות איתנה יותר של החיידקים  לטיפול וגרוע מכך, עלולים להתפתח זנים עמידים יותר של וירוסים וחיידקים.

לא לקחת אנטיביוטיקה בכלל כשהמצב מחמיר או לא עובר לאחר שבוע של מחלה גם עלול להתברר כחוסר אחריות מאחר ו20 אחוזים מהאוכלוסיה שלקתה בשפעת עלולה לפתח סיבוכים לשפעת.

 

אז מה לעשות:

הפתרון הוא לתת לגוף לנסות להתמודד עם המחלה בשלבים הראשונים שלה ללא אנטיביוטיקה. מומלץ להעזר עם צמחי מרפא ויטמין סי ותזונה עתירת ויטמינים ומינרלים

טיפולים משלימים כמו דיקור שיאצו ועוד. (או עם מוצרי TMRG שמגינים על המיתרים ומחטאים את הגרון מפולשים זרים)

אם המצב לא משתפר כעבור חמישה ימים יש לפנות לרופא לביצוע בדיקות ולהמשך טיפול על פי המלצתו. במידה והגורם אינו ויראלי והמצב חמור כנראה שהרופא ימליץ על אנטיביוטיקה.

במקביל יש לשמור על חדרים מאווררים כדי לא להדביק את שאר המשפחה והסובבים אתכם ולא להדבק בחיידקים ובוירוסים מהסביבה (כי אז אנחנו נכנסים למעגל מרושע של מחלות שמסתובב מאחד לשני).. לכן קיימת אחריות אישית  לשמור על הבריאות. (כשאנו חולים אנו עלולים להדביק אחרים. וכשמישהו חולה לידנו חשוב שנשמור על מרחק ונאוורר חללים משותפים)  לבוש חם. (כשטמפרטורת הגוף יורדת הנגיפים עמידים יותר ושורדים טוב יותר).

מוצרי TMRG תורמים בחיזוק מערכת החיסון עם דגש מיוחד על הגנה על מיתרי הקול שלנו ושיפור תפקודם.

שיהיה לכולנו חורף בריא!

טליה

TMRG

 

 

זהירות!!! עצרו רגע לפני נזק קולי!

מה עושים רגע לפני שיש נזק קולי!?

נזק קולי פעמון האזהרה הראשון שלנו לבעיות קוליות ולפני נזק קולי הוא התחושה שלנו. לטוב ולרע.

כשקיימת תחושה טובה בגרון, תחושת קלילות בהפקת הקול (או למעשה כשאין לנו תשומת לב על הגרון) אנחנו בכיוון טוב. וההפך הוא הנכון. כשיש לנו קושי ואנו מוטרדים מהגרון או שאנו צרודים עלינו עצור, לבחון מחדש את המצב ולשנות משהו. חוסר נוחות / צרידות/ כאב הם השפה של הגוף שמדבר איתנו ואומר לנו שצריך להאט. לעצור. שאנחנו בסכנה לנזק קולי.

המגבלה הקולית באה להגביל אותנו מלעשות בדיוק את אותו הדבר..או בשפת הגוף מפריעה ומונעת מאיתנו להמשיך באותה הצורה..

כל שריר בגוף זקוק לאנרגיה. כשאנו בפעילות מאומצת ואינטנסיבית השרירים זקוקים ל הרבה יותר אנרגיה מאשר כשאנו במנוחה!!וזה אומר שכשאנו בעומס קולי עלינו להקפיד יתר על המידה על ההיגינה הוואקלית (הקולית) . לשינה שלנו, לתזונה למנוחה הקולית או לעזור עם מוצרים טבעיים (כמו אבקת טי אמ אר גי) שמגנים על המקום.אחרת בית הקול יהיה רגיש יותר לכל ‘מזיק’ שיפגוש בו (כמו חומציות ליחות וירוסים חיידקים ועוד) .

לא פעם אנו נהיים חולים דווקא במהלך פעילות קולית חשובה ומאומצת. כשאחת הסיבות לצירוף המקרים הזה היא שהגרון רגיש וחלש יותר עקב המאמץ והעומס יתכן שהמיתרים נפוחים או אדומים והמחלה תופסת טרמפ…

מה לעשות:

פעולות שגרתיות בעת מצוקה קולית שהן:

  1. ביקור אצל רופא האף אוזן גרון לקבלת אבחנה על מצב המיתרים.
  2. ביקור אצל קלינאי התקשורת או מורה לפיתוח קול לקבלת חוות דעת נוספת על ההתנהלות הקולית שלנו ועבודה קולית.
  3. לשמור על מנוחה כל פעם לפני מאמץ קולי (הרפיה של הגוף כולו למספר דקות יכולה לגרום להבדל משמעותי ברמת כיווץ ושחרור השרירים ולכן על תפקודנו הקולי)
  4. שחרור השרירים של מערכת הקול באופן קבוע מספר שניות מספר פעמים ביום. (זמזומים גרגורים וכל התרגילים המקובלים לשחרור)

5.תזונה שמותאמת לכם במיוחד. במאמצים הקוליים חשוב ל’תדלק’ את הגוף ולהיות ברמת אנרגיה נאותה באותו היום שלפני תחילת המאמץ. וגם לאחריו.

המלצה מיוחדת: במידה וקבעתם פגישה אצל קלינאי/ת התקשורת או אצל המורה לפיתוח הקול

כדאי להגיע למפגש מוכן עם הקלטה ‘חיה’ שלכם בזמן ‘אמת’. כלומר כשאתם מדברים בשיעור/בעבודה..בשעות העומס הקולי או אם אתם זמרים בהופעה /חזרה. כלומר בזמן אמת. מאוד חשוב שתספקו לאיש המקצוע את החומר הזה (אפילו בסרטון שלכם שמראה עוד נתונים) .התרגול ללא האינפורמציה הזאת עם קלינאי/ת התקשורת או עם המורה לפיתוח קול לא תמיד ישקף את הבעיות האמיתיות שגורמות לקושי ושבגללם אתם זקוקים לתיקון והכוונה המקצועית ועלול לפספס את העיקר. לאחר שהנושא נבחן , אז יותאם לכם תרגול מדויק לפי המצב. תרגילים לדוגמא אם אדם  לוחץ על ה’גרון’, צריך להוסיף מידת אינפוף או תחושת פיהוק(כדי לשנות את מיקום החך) תוך כדי הדיבור או השירה.עיסוי ושחרור שרירים חיצוניים בבית הקול. ללטף עם לחץ קל את צידי הגרגרת מלמעלה למטה. או לחזק את שרירי הבטן והסרעפת לשיפור התמיכה. או חיזוק שרירי צוואר להגברת הסגירה של המיתרים במידה ואין נגעים. או דוגמא נוספת שחרור לסתות ולשון. לדבר ולשיר עם לסת שמוטה ורפויה. (אחת הטעויות הנפוצות שיוצרת מתח הן בדיבור והן בשירה היא הושטת הלסת קדימה ) ועוד ועוד…

הגישה הטבעית לריפוי היא להקדים תרופה למכה. זה חוק בל יעבור בתחום הריפוי בכלל. ועם פיספסנו אותו חשוב לטפל מהר ככל האפשר לפני שהמצב מתקבע ומחריף, וכך נימנע נזק קולי.

אנחנו בדרך כלל לא נותנים את הדעת להיגיינה ולשמירה שגרתית של הקול ( שחרור המיתרים לפני ואחרי המאמצים הקוליים ובין המאמצים הקוליים מנוחה תזונה מתאימה.. ) אלא אם נתקלנו בבעיה ששיבשה את התקינות של הקול שלנו והפריעה לנו ממש בהתנהלות היומיומית.

כדאי להיות מודע לכך..

תקשיבו לעצמכם , ולתחושות שלכם תרגישו את גרונכם וסמכו על הידיעה הפנימית שלכם מתי המצב תקין ומתי דורש תשומת לב. וברגע האמת טפלו, שנו, לימדו נוחו, תרגלו, תאכלו …..

מוצרי TMRG פותחו גם הם להתמודדות עם בעיות שכאלה גם כאמצעי מניעה וגם ופתרון לבעיה בהתהוות. הכנסו לחנות שלנו ותבחרו את המוצר המתאים לכם או צרו קשר וקבלו יעוץ קולי חינם.

טליה פילו

 

לצעוק בכייף!!! טכניקות שיפור העוצמה הקולית

אחד הטיפים הראשיים בבריאות הקול שתשמעו יהיה לרוב לא לצעוק!!!

חשבתם פעם כמה כוח ועוצמה תחוו כשישמעו את קולכם נישא בחוזקה מעל קולותיהם של הסובבים אתכם? ומה יחשבו עליכם כשתשמעו ככה (אסרטיבים, עוצמתיים)? טכניקות שיפור העוצמה הקולית חשובות גם על מנת לשמור על קולינו!

אם נרים את הקול בצורה נכונה באופן קבוע אז לא רק שלא נזיק לקול אלא אולי אף נחזק את השרירים האחראים להפקתו (בתנאי כמובן שאנו עושים זאת לפי  כללים מאוד מסוימים וגם כמובן כשהקול שלנו בריא לחלוטין…

 

קול רם וחזק אינו תמיד, דווקא ביטוי ל כעס פחד כאב או מריבה. קול חזק נדרש לעיתים כדי להוביל דעת קהל, כדי להלהיב קבוצת אנשים, כדי ללמד עם להט, כדי לתת ביטוי אישי לרצונות ולדעות שלנו ועוד.

מבחינה פסיכולוגית וקבלית ישנם פירושים שונים ומענינים לחולמים על עצמם שהם צועקים (פירושים כמו סערה פנימית שלא באה לידי ביטוי).
אנשים וילדים רבים אינם מעיזים להרים את קולם כי הם מדחיקים את רגשותיהם!!

לשתף ולדבר בקול רם ובוטח  מול קבוצת אנשים עשוי להיות מהלך תרפויטי מהנה ומחזק של ביטחוננו האישי.
אז השאלה הנשאלת היא איך לדבר ולשיר חזק מבלי להצטרד??
או שאלה מקדימה האם אפשר לשיר חזק ולצעוק או לדבר חזק מבלי להצטרד?

כאשר מורים צרודים נשלחים לקלינאי התקשורת כדי ללמוד לדבר. מה שבעיקר הם צריכים ללמוד הוא לדבר חזק ואפילו ללמוד ממש לצעוק. לצעוק נכון מבלי להזיק לקול. (כאשר הם מגיעים עם נגעים העבודה שונה ומתמקדת בשחרור המתח), צריך לקחת בחשבון שהשפה העברית היא שפה גרונית שמפעילה כוח ודגש על אזור הגרון.

השפה בתוספת הטמפרמנט הצברי הנלהב נותן לנו רמת מתח גבוהה באזור הגרון  למי שקולו עיסוקו.
מי שמדבר חזק או נדרש לשיר חזק (חזנים פייטנים ששרים ללא מיקרופונים, זמרים ששרים עם להקה, זמרים קלאסיים )צריכים  להיות מודעים למספר כללים שכדאי להקפיד עליהם כדי לחזק בהדרגה את הפקת הקול.

מה לעשות :

  1.  ראשית להקפיד על רמת אנרגה גופנית גבוהה (להשתדל לישון בלילה מספיק וטוב. יש אנשים שזקוקים למנוחה בצהריים.   אם אין תנאים מתאימים למנוחה להשתדל למצוא פינה שקטה בה אפשר לבצע שחרור תוך כדי עצימת עיניים ו’עצירת המחשבה ‘ לכמה דקות כדי להטען באנרגיות. לאכול תזונה מזינה. שתיית מים מספקת. )

חשוב להיות במצב גופני טוב כדי לשאת את המאמץ הפיזי הגדול

2. תמיכה סרעפתית טובה בזמן הנכון. אחד הכללים החשובים לשמירה על הקול בזמן מאמץ רב. אנחנו לא צריכים ללחוץ סתם על הבטן . אבל ברגע שאחנו נזקקים לתוספת תמיכה ועזרה להגיע לעוצמות חזקות אז להכניס מעט את הבטן פנימה ובכך למנוע בריחת אוויר לא  רצויה.במקביל להרחיב את הצלעות החוצה. (תרגילים שמומלץ לתרגל אותם עם קלינאי התקשורת או ללמוד ממורה לפיתוח הקול)

ככל שיש יותר עוצמה נדרשת יותר ויותר כוח ותמיכה.

3. אינפוף קל.(מעין אטימה של הנחיריים עם אטב, עם היד או עם הדמיון תוך הפקת הקול) גורם להדגשת תהודות עליונות. ועוזר לקבלת עוצמות חזקות יותר.
מומלץ להשתמש עם אטב האף של TMRG. להדק את האטב לחלק הקדמי של האף ולאטום את הנחיריים. פעמיים ביום למשך 10 דק. לדבר , לשיר או לתרגל תרגילי קול עם האטב על האף.
כדי להגביר את הקול באמצעות האטב נכוון שהשצליל יהיה מעט מכוער צווחני חודר ובהיר.
כשמדברים עם אטב אף ניתן לדבר מאוד חזק ומבלי ללחוץ על הגרון. העומס עובר לאזור שמעל המיתרים.
מה שקורה בבית הקול הוא מעין כיווץ של האזור שמעל המיתרים שחוסם את האוויר ולכן הקול יוצא בלחץ רב יותר וכך עוצמתו גוברת.
אנחנו שומעים מורות רבות שהשכילו לאמץ את הדיבור לאזור הזה. כשהן צועקות. או מדברות בקול רם. וכך אינן מצטרדות.
למרות שהצליל אינו נשמע צליל נעים כמו הצליל הרך והנמוך יש כאן ענין של עוצמה שיש לה יתרונות משלה.

4. לצעוק או לשיר חזק בצלילים גבוהים (לא בחלק הנמוך של המנעד)
גובה + אינפוף = צלילים חזקים וקצת צורמים או מתכתיים יותר

5. אטב פה מבית TMRG: הדגשת תהודה קדמית
השימוש באטב הפה יקשיח מעט את השרירים באזור הלסת  והפה וחלק משרירי הפנים ויגרום לסוג של החזקה של שרירים באזור שתורמים ליצירת עוצמה חזקה יותר.
כשמדברים חזק מאוד הלסת יותר מוחזקת ופחות שמוטה. (כמו כן לשים לב שהיא לא מובלטת החוצה)

התרגול מחזק את שרירי השפה העליונה. מוסיף הדהוד ותהודה (עצם משיכת השפה נוצר שטח פנים גדול יותר שמספק תהודה רבה יותר . ובנוסף ידוע שהשרירים בשפתיים הם טבעתיים. שרירים טבעתיים עובדים ומשפיעים כבתגובת שרשרת זה על זה. וכך מושפעים לטובה שרירים טבעתיים בקנה הנשימה שמשפרים ישירות את הקול ואיכותו.

6. תקיפה של המילים:
כשמדברים או שרים חזק לשלוח את המילים קדימה ורחוק (לדמיין שאנחנו מגיעים לאזורים רחוקים יותר מרגיל) ללא תוספת אוויר לקול. כלומר הקול ישמע פחות אוורירי ורך.

7. להוסיף חיוך לצעקה.

לסיכום:

כשמדברים בעוצמה מתונה מומלץ לדבר בקול מלא בטווח הצלילים היחסית נמוך של הקול.
אבל כשאנו רוצים לצעוק התשובה היא קול גבוה מאונפף ומתפרץ בעוצמה החוצה.
כשאנו נאלצים להרים את קולנו כי אחרת לא ישמעו אותנו  מספיק ברור אנו משתמשים בצורה שונה בקול שלנו. .

עדיף לדבר בקול רם בטווח צלילים הגבוה ביותר שאנו יכולים ושעדיין נשמע סביר.כי בצלילים הגבוהים של המנעד הקולי בצעקה או בקול חזק העוצמה מתגברת פי כמה. ובנוסף נוסיף עוד כיווץ שמתבצע בבית הקול באזור שמעל המיתרים. הכיווץ הזה גם הוא ייצור את העוצמה. את הכיווץ הזה אנחנו נשיג ע”י קול מאונפף חד חודר ואפילו צורמני.(כמו קולו של הברווז)

(תוספות טיפים לזמרים:

עוצמות בצלילים גבוהים יותר של המנעד נשמעות טוב יותר כשאנו מוסיפים את האינפוף ואת התנועה של הצירה.
כששרים בעוצמה חזקה בצלילים גבוהים מומלץ לפתוח פה גדול יותר. להשתמש בתמיכה סרעפתית!
ולהוסיף מידת חיקוי של בכיו (צרחה) של תינוק. או את קולו של הברווז/ או קול יללה של חתול)

טליה TMRG

למה לא מבינם אותי? איך לשפר את ההיגוי שלנו כשאנו שרים ומדברים בנוחות רבה יותר!

הלשון והשפעותיה הרבות! על הקול שלנו: (חיים ומוות ביד הלשון תרתי משמע) לשפר את ההיגוי

אז למה חשוב לשפר את ההיגוי? דבור ברור עם הגוי חד ומובן הוא אחד הכלים הראשוניים שאיתם נעורר רגש, נעביר מסר חד ומשכנע. נשדר אמינות. נרגיש טוב ובטוח. עם הגוי רהוט המילה מקבלת משקל רב יותר וכך משמעותה והתחושה שהיא גוררת לאחריה מתעצמים. בנוסף היגוי התנועות בצורה מדויקת יוסיף צבע והדהוד לקול וידגיש את התהודה של הצליל.

אז איך נשפר את ההיגוי וחיתוך דיבור רהוט וברור (דיקציה) בהם המילים אינן נבלעות?

מה שיקבע רבות את מצב רמת הלחץ או השחרור של בית הקול ואיכות הקול הוא או ‘היא’ הלשון שלנו בעצמה ובכבודה.

התנועות נוצרות מהלשון. הלשון שהיא איבר שרירי בפינו שנועדה לפני הכל  לסייע לנו לאכול ולהספיג את המזון למערכת העיכול ולהבחין בין טעמים (כחלק חשוב בהישרדות שלנו). אבל הלשון גם כמובן תסייע לנו בדיבור. בדרך שנישמע. באופן שיבינו אותנו. אז הלשון מעצבת את חמשת התנועות בשפה העיברית ויוצרת תהודה וצבעים קוליים.  בכך משפרת את הצליל ומקלה על דיבור ושירה קולחים וברורים .

הלשון בעלת תפקיד עיקרי בהעברת התקשורת שבע”פ. מה שחשוב בדיבור הוא שיבינו את מה שהאדם אומר אפילו יותר מאשר איכות הקול שלו. בהירות וחדות הדיבור יקבעו במידה רבה ע”י פעילות הלשון. קריינים ומורים חייבים להיות ברורים ומובנים. יחד עם זאת נדרש לראות שאנו לא לוחצים מדי על המילים או מנגד בולעים אותן. (בארץ קיימת תופעה של בליעה של המילים בשונה מתרבויות אנגלוסקסיות לדוגמת אנגליה בה מוקפד חיתוך הדיבור )    כדאי לשפר את הדיקציה שהיא חיתוך הדיבור ולהקפיד על מידת הלחץ לעומת מידת השחרור בהפקת הקול כדי להקל על דיבור זורם ורך ועם זאת ברור וחודר.

מה לעשות או לא לעשות:

1 .לא לחתוך בחדות ובפתאומיות חזקים מדי את העיצורים בדיבור ובשירה. כן להדגישם אבל במינון הנכון. (למי שעובד עם מורה לפיתוח קול או קלינאי תקשורת כדאי לשים לב לנקודה הזאת כי זה מקור ללחץ יתר על המיתרים)

2. התנועות נוצרות מהלשון. הפקת התנועות צריכה להתבצע בשחרור ובזרימה. תוך הקפדה על הצליל הברור של כל תנועה ותנועה (אותיות הניקוד). כשאנו נשארים ומשתהים קצת יותר על התנועה נוצר שחרור . בדיבור להוסיף את הרכות שקיימת בשירה. את השהייה על התנועה (הניקוד). כשקיים קושי להוסיף התנגנות קלה לדיבור.

3. כשאנחנו מדברים או שרים בעוצמה גבוהה ומדגישים יותר את העיצורים להוסיף כיווץ קל של הבטן התחתונה ואזור הטבור. (לשפר את התמיכה ולמנוע לחץ על המיתרים)

4. ללחוץ על העיצור!! לשחרר על התנועה !!

מהו עיצור ומהי תנועה: הגדרה מצוינת של עיצור ותנועה על פי ויקיפדיה:

“העיצור הוא צליל, המופק על ידי מעבר האוויר וזרימתו, דרך מידה מסוימת של חסימה, שנוצרת במקום בו יש סתימה מלאה או חלקית של חלל בפה או בגרון

זאת לעומת תנועה, שאין בה חסימה של מעבר האוויר וזרימתו”..

זה אחד הנושאים הכי חשובים להבנה בכל מה שקשור לדיקציה/ הגיית המילים וחיתוכן ואיך ליישם את הנושא כדי לדבר ולשיר בנוחות רבה יותר.

נדרש לכווץ שרירים במערכת הקול (כגון שפתיים) כדי להפיק עיצור. (מהמילה עיצור. לעצור את  תנועת האוויר) העיצור נוצר מהחיכוך והבלימה של האוויר ושל איברים זה בזה. שפתיים לשון .

בתנועה: צריך לשחרר את השרירים. מהמילה תנועה. האוויר צריך לזרום ולא להיעצר ..

כדי להוריד לחץ מהדיבור ולשפר את השירה : הטיפ הכי מעניין ומעשי שאני יכולה לחשוב עליו בנושא  הוא:   לדבר כאילו שאנו שרים כלומר להוסיף את תנועתיות והזרימה על המילים. תוך כדי שחרור של הלשון והשפתיים במשך הפקת התנועות.(להוסיף מעט מעט נגינה על המילים. לא בצורה מוגזמת . מזכיר קצת צורת דיבור של מבוגר לילדים קטנים. ברכות בנגינה של המילים) ובשירה לשיר את המילים כאילו שאנו מדברים אותן. כלומר להוסיף מעט לחץ וקשיחות עם הגיית העיצורים .נסו לומר את העיצורים בחוזקה  בבב  גגג דדד מממ נננ

5. לזמרים: בשירה בצלילים הגבוהים נדרש לערבב את התנועות על מנת לאפשר נוחות רבה יותר בהגיית המילה.  ולכן בצלילים גבוהים הצליל של התנועה משתנה ומתערבב עם עוד תנועות.(התנועות הופכות לדומות זו לזו) בצלילים הגבוהים הפה יותר פתוח. וצריך יותר ללחוץ על העיצורים כדי להשיג דיקציה טובה. (במוסיקה קלאסית זמרי אופרה נוטים להדגיש יותר את התנועות ובמוסיקה קלה ועכשוית נוהגים להדגיש יותר את העיצורים והמילים. זה ענין של סגנון)

6. נקודה נוספת היא שחרור הלשון. כדי לשחרר אותה אפשר להוציאה מעט קדימה. להוסיף שחרור של השפתיים ובמיוחד של צידי הפה  ולשחרר לסת (לשמוט אותה ושלא תהיה בולטת).  מתח וכיווץ יתר בלשון עלולים להיות תוצאה של כיווץ מוגזם של הלשון ובנוסף דחיפה קדימה של הלסת והידוק חזק מדי של השפתיים. (התנועות הללו עלולות להפריע לזמרים מלהגיע לצלילים גבוהים). יש שמעידים שמאוד עוזר להם לתרגל תרגילי שחרור לשון. (קיימים תרגילים שונים למטרה זאת כמו גלגול לשון עם צליל.או תרגיל פשוט סבוב הלשון בתנועה מעגלית מעל השיניים. משיכת הלשון החוצה עם מטפחת ועוד)

לסיכום

בלתי נמנע שנלחץ על  שרירים בבית הקול ובפנים כל עוד אנו מדברים ושרים. וטוב שכך.

צריך לכווץ בעיצור אבל לשחרר בתנועה . קיים שינוי בלתי פוסק בין העיצור והתנועה.

אז אם נקפיד ללחוץ על העיצור ולשחרר את התנועה נפיק את הקול בצורה מאוזנת . תוך כיווץ ושחרור שמתמזגים אחד בשני לסרוגין לאורך הפקת המילים..

שבוע טוב

טליה  TMRG

צרו איתנו קשר

    קטגוריות מוצרים