חודש: אוקטובר 2015

נזקי השפעת על השרירים במערכת הקול וכיצד להמנע ממנה:

90 אחוזים מנזקי השפעת יחלפו לבד ולא נזדקק לטיפול רפואי/אנטיביוטי מאחר ומדובר לרוב בוירוס שיעבור לו מעצמו. אם כך, במידה והדבר היה כרוך רק בכמה ימים של אי נעימות לא הייתי טורחת לכתוב את המאמר הזה.

מנזקי השפעת מתחילים כשהצרידות מופיעה ולא עוברת גם כשהשפעת נעלמת ולעיתים הופכת פניה לבעיה כרונית שקשה לנו להיפטר ממנה ועוד יותר קשה לנו לסבול אותה.

במאמר הבא נגלה למה השפעת באמת כל כך ‘מטרידה’ את הקול שלנו ומה ההמלצות שלנו לגביה.

מהי השפעת ומהם נזקי השפעת:

שפעת היא זיהום/מחלה ויראליים שפוקדת אותנו במיוחד בימות החורף ופוגעת בעיקר במערכת הנשימה (בגרון, באף,בסינוסים, סימפונות, ריאות)
למה דווקא בחורף? בעיקר בגלל שבשמש וירוס השפעת מאבד את יכולותיו.
כי בחורף הטמפרטורה הנמוכה במזג האוויר מחלישה את מערכת החיסון.
כי בחורף אנו נמצאים בחללים ובחדרים סגורים.

ההדבקה של המחלה מתבצעת במספר דרכים. הדרכים הנפוצות הן: ע”י מערכת הנשימה (שהייה בחלל עם אדם חולה) וע”י רוק שעובר בהתעטשות, שיעול, או מגע בחפץ שעליו הוירוס ועוד.

הבעיות הטריוויאליות שנוצרות בהפקת הקול הנגרמות מהשפעת הן

חסימות במסלול הקול (מהליחות), לחץ יתר על המיתרים הנפוחים, ירידה משמעותית באיכות הקול (מהליחות, הקול לא צלול ואינו מהדהד כהרגלו).
פגיעה קלה בשמיעה שמובילה להגברה מיותרת של הקול ודיבור ושירה פחות נכונים מאחר ולא נכוון את הקול לתהודות ולמיקומים הרגילים (כיונון הקול מתבצע משילוב של הקשבה/שמיעה פקודה מהמוח והפעלת מערכת הקול) לזה יתווספו בעת מחלה שיעולים/כיחכוחים ששורטים ושוחקים את הגרון שרגיש גם בלעדיהם בימים אלו של השפעת.

מלבד הבעיות הנ”ל נחווה לרוב עייפות וחולשה של הגוף כולו ושל השרירים בבית הקול. מיותר לציין שחולשה ועייפות יפחיתו באיכות הקול.

תסמין נוסף שאנו עלולים להתוודות אליו בזמן השפעת ואותו אני רוצה להדגיש הפעם הוא היובש. מאזן המלחים (מינרלים כמו אשלגן ועוד)והמים משתבש במהלך מחלת השפעת והדבר עלול להשפיע ישירות על פעילות הקול ואפילו לגרום לכאבים בגרון (מהיובש). במקרה שיעלה החום מצב ההתיבשות עלול להחריף. כשמאזן המלחים נפגם פעולת השרירים תהיה לקויה!!

כתוצאה מחוסר איזון מינרלי השרירים מסביב לבית הקול עלולים להנעל חלקית ובאופן לא רצוני. נעילת השרירים יוצרת תחושת אי נוחות וחוסר שליטה בקול אצל המרצה או הזמר. או אצל מי שמדבר בצורה אינטנסיבית בשעות היום. מה שיגרום לחוסר בטחון שלנו בקול שעלול לבגוד בנו.

נזכור שכדי  שהקול יהיה במיטבו נדרש דיוק ותיאום מירביים בין כל השרירים שאחראים להפקת הקול. נדרשת מידת  כיווץ  מדויקת של השרירים כולל עיתוי הכיווץ.

בזמן מחלה השרירים עלולים לפעול כרצונם ולא כמצופה ….(נושא פעולת השרירים הלקויה נכון כמעט בכל מצב של צרידות הנגרמת מגורמים שונים כגון עומס קולי, חומציות, ניוון שרירים , נגעים ועוד,בהם תפעול השרירים נפגם, וגם במקרים מיוחדים של מתח/התרגשות) כל אילו רק חלק מנזקי השפעת.

  מה לעשות:

אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה מועדים להדבק ביתר קלות ממחלות חורף ומתקשים להתגבר עליה ללא תמיכה (תרופתית או מתחום הרפואה הטבעית/ מוצרים טבעיים). מי שקולו עיסוקו גם אם מערכת החיסון שלו תקינה ויעילה לא ירצה להסתבך עם השפעת כשיש לו ימים עמוסים קולית.לכן חשוב להערך לחורף.

את הקול שלנו קשה לצפות. לגבי השפעת אנו יודעים שהיא מופיעה רק למספר ימים. אבל עם הצרידות הפוגשת בנו בעקבותיה התחזיות עלולות להשתנות.האמת היא שאנו רק יכולים לדעת מתי הצרידות התחילה וכל השאר הופך להיות  תלוי  בחסדי השם..עם תקווה לטוב.  .

לכן כדאי להקדים תרופה למכה.להגן על המיתרים בזמן מחלה כדי לא להחריף את המצב ולנסות למנוע ולמזער את השפעת בטרם עת.

(כשמערכת חיסון חזקה הגוף מטפל בוירוס ביתר מהירות ומסלק את הנגיף מגופנו.)

ראשית אציין שחומרי חיטוי מחלישים את הוירוס.

לכן

1. שטיפת ידיים ושמירה על היגינה וניקיון מעכבים את השתלטות הנגיף על גופנו.

2. כחיזוק מערכת החיסונית מומלץ לשתות בימות החורף פעמיים ביום תה עם ג’ינגר+לימון+מקל קינמון+דבש+נענע

אופן ההכנה:

להביא לרתיחה בפינג’ן עם מים פלחי ג’ינג’ר (או כפית ג’ינג’ר טחון)

מיץ לימון טרי סחוט דבש ומים.
. לאחר רתיחה להסיר מהאש, להוסיף את עלי הנענע. לכסות ולהניח ל 30 דקות
. מסננים את הנוזל ומחממים שוב כשרוצים לשתות.

3. לקרוא את המדריך שלנו לשמירה על בריאות הקול ..

4. שימוש בתרסיס מי מלח ושמנים או סינרגיית שמנים מרוכזת (מס 5 ומס 6) שימוש של פעם אחת ביום לפחות למניעה וחיזוק מערכת החיסון

5. מצטיידים עם טיפות  TMRG  “חומת מגן”. החיסון הטבעי המיוחד שלנו המותאם לחורף הקרוב (לקניה טלפונית).

בברכת חורף חם

טליה

 

מה בין נקיון האוזניים, איכות הקול ושיפור הביצועים הקוליים!?

אף אוזן וגרון: אם אתם מתפלאים ושואלים את עצמכם מה הקשר הישיר בין הקול שלנו, איכות הקול לטיפול באוזניים, אז תנסו את הפעולה הבאה כדי להרגיש ולהבין את הקשר.
סתמו יחדיו את הפה והאף, ונשפו בחוזקה.
סביר להניח שתחושו בלחץ על התעלה שמובילה בין הגרון לאוזן התיכונה.
תעלת השמע  שבאוזן מקושרת ישירות לגרון!
ומה הקשר בין האף לאוזניים: אוויר זורם מהאף לתוך חלל האוזן (לאוזן התיכונה בה מתבצעת פעולה של השוואת לחצים) תורם לפתיחה של חסימות שנוצרות עקב נזלת ליחות ושעווה.
כלומר כל המערכת ,אף אוזן וגרון קשורה זו בזו. (מעברים ותעלות)

תפקיד האוזן התיכונה מלבד ההגנה על האוזן הפנימית הוא הגברת הקול!!

רמת הניקיון באוזן משפיע על  הדהוד הקול (בחללים) ועל איכות השמיעה שלנו.
מה שיקבע את מידת הלחץ שנשקיע בהפקת קול וישפיע על מידת השליטה שלנו בכוונון גוון הקול הרצוי

נתון חשוב לגבי האוזניים הוא שהן מנקות את עצמן בעצמן.
ניקוי אוזניים אינטנסיבי יזום שלנו ע”י קיסמי אוזניים מיותר ואף עלול להזיק.
לעומת זאת טיפול עדין של האוזן עם נרות הופי (אחת לחודש או קצת יותר) ישפר את איכות הקול .

העור שמרפד את תעלת השמע מפריש באופן טבעי שעווה (שנקראת בשפה מקצועית צרומן). וההפרשות הללו הנוצרות הן המגנות על האוזן  ותורמות לניקוי הטבעי שלה.
אלו חומרים אנטיבקטריאליים בעלי מרקם דביק שחוסמים פיזית ולוכדים חומרים זרים מפני כניסתם לאוזן.
(ההגנה היא מפני: זיהומים,חיידקים,פטריות,מים, לכלוך,אבק, פטריות יצורים זעירים אחרים שאריות חומרי קוסמטיקה, גופים זרים תאי עור מתים שנשרו מהשכבה החיציא ונית של העור ועוד).

מדוע מומלץ לטפל בנרות הופי?

אמנם השעווה היא גורם מכריע בבריאות האוזן אבל הצטברות יתר שלה עלול  להזיק להפקת קול בריאה ולגרום לבעיות נוספות שהוזכרו (כאבים, טינטון ועוד).
ניקוי בנרות הופי אינו פוגע באיזון הנכון של כמות השעווה לה אנו זקוקים ויחד עם זה תורם להנעה של שעווה מיותרת שנשארה דחוסה באוזן.

נרות הופי היא דרך טבעית קלה ונעימה לניקוי עדין של האוזן שעוזר לפזר הצטברות שעוה ומניעת חסימות.
הטיפול עשוי לתרום למי שסובל מצרידות ,לשיפור איכות הקול וגווניו לפני מאמץ מיוחד(שיפור איכות השמיעה ושיפור התהודה ואיכות הקול).

לאחר התקררות הטיפול חשוב במיוחד כדי לשחרר עודפי שעווה שחוסמים את המערכת.

כמו כן לסובלים מכאבי אוזניים ירידה בשמיעה ,תחושת הכבדה וגודש.
(יש אפילו שמעידים על שיפור במצבים של סינוסיטיס, דלקות גרון חוזרות, כאבי ראש כרוניים, מיגרנה,פגיעה בשיווי המשקל,טינטון, עודף נוזלים באוזניים ועוד)  .

התוויות נגד לטיפול: זיהומים באוזן חיצונית, דלקת עור מקומית ונקב או כפתורים בקרום עור התוף.

נרות הופי הינה שיטת טיפול עתיקה אשר מקורה (כנראה) בשבט הופי האינדיאני,אך יש עדויות לשימוש בשיטות דומות גם במצרים העתיקה ובסין.הנרות עצמם הם נרות חלולים וישרים, עשויים שעוות דבורים וחומרים מחטאים. בנוסף שעוות הנר פועלת כשמן מרגיע ופעולת החימום עשויה להקל על כאב ולהגביר זרימת דם ולימפה באזור.

כמו כן יש לזכור שהטיפול בנרות אינו עומד בפני עצמו אלא מומלץ כחלק משלים בכל סוג של טיפול ובמיוחד עם אנו רוצים לשפר את איכות הקול.

כיצד מתבצע הטיפול?

הטיפול מתבצע על מיטה או בישיבה כאשר המטופל שוכב על צידו או משעין את ראשו על אחת האוזניים (מומלץ לבצע את התהליךבעזרתו של אדם נוסף). במסגרת הטיפול, הנר מוחדר בעדינות בצידו האחד, מעט, לתוך האוזן (ללא כאבים) ומודלק בצידו השני. בעירת הנר יוצרת לחץ אוויר עדין לשחרור חסימות ולהאצת התהליך של ניקוי האוזן והסינוסים מההפרשות המיותרות.

הטיפול איננו מלווה בכאבים כלשהם.אורך הטיפול בכל אוזן יארך כ 10-15 דקות

טליה

 

קורה שנתקעת ללא כמות אוויר מספקת כדי לסיים את המשפט?.. ואם כן מה הפתרון?
האם נכון לקחת שאיפה עמוקה או ארוכה באופן יזום במהלך המאמץ הקולי כדי שיהיה מספיק אוויר ולא תחושה שניגמר לך האויר (או שמא נגרום ללחץ מיותר בבית הקול)??

התשובה:
במידה ונשאף נשימות יזומות במקום לתת לאוויר להכנס בחופשיות מעצמו ניצור לחץ גדול מדי על בית הקול!!
וגם אם השאיפה גדולה מדי,יווצר לחץ במערכת הקול במהלך השירה או הדיבור !

תהליך הנשימה הינו תהליך טבעי של הגוף וזה מתרחש מצוין ללא התערבות יזומה שלנו!

בדיבור ובשירה: אין צורך לעזור לאוויר להכנס, כלומר לא צריך לבצע שאיפה יזומה.
האוויר יכנס לבדו לקנה הנשימה דרך הפה והאף בטבעיות ובלחץ הנכון. אז לאחר שהאוויר התרוקן מהריאות בשירה או דיבור,
רק מספיק שנפתח את הפה והוא יכנס בצורה שווה מאוזנת וללא מאמץ.

כשאין לנו מספיק אוויר(המצב בולט כשקיימים נגעים, בצקת או צרידות) כדאי שנאט את קצב הדיבור ונבצע הפסקות תכופות בהן יכנס אוויר.
בצורה חופשית לא יזומה ובמידה הטבעית ושלא תגיע למצב ש ניגמר לך האויר  .
אם נרענן קצת חוקי פיזיקה לפי חוק בויל, “ככל שנלחץ יותר על גז נפחו ילך ויקטן ולהפך”. חוק שמסביר את הנושא,
במקרה שלנו אם נלחץ יתר על המידה על האוויר יקטן נפחו.
כנ”ל אם נלחץ על הקול בצורה מופרזת. כלומר אם אנחנו נשאף אוויר וניזום זאת.
(במקום לתת לו להכנס בצורה טבעית עדינה),אנחנו מפעילים לחץ ודוחסים את האוויר פנימה. במקום שיתפזר מעצמו.
אם ניתן לאוויר לזרום בצורה חופשית הוא יתפשט טוב יותר. בשאיפה ובנשיפה כאחד.
כלומר גם בהפקת קול. (ולהפך, אם נלחץ אותו פנימה הוא ילחץ חזרה החוצה).

כאשר נלחץ מדי עם זרם האוויר שהופך לקול ,נפחית  מנפחו ומעומקו עפ”י אותו החוק
(זאת הסיבה שכל כך מקפידים על חיזוק שרירי אגן, בטן וסרעפת כדי שהם יתמכו בתהליך הנשימה ולא יאפשרו לצליל להתפרץ החוצה).

מה קורה כשאנו שואפים בצורה לא טבעית (פשוט מחליטים לשאוף) ?

במקום שניתן לאוויר להכנס בחופשיות מעצמו (ולא מדובר על תרגילי נשימה אלא על שאיפה שגרתית במהלך הפקת קול!)
כשאנו עושים זאת  דבר ראשון אנו מפרים את הרצף הטבעי של הבנת המשמעות שעולה מרצף המשפט.
(זה בדיוק כמו שנוסיף נקודות כל 2-3 מילים. ונאבד את חוט המחשבה)
המילים יאבדו מהמסר שמאחוריהן והדיבור והשירה ישמעו מתוכנתים/אוטומטיים וללא ‘נשמה’ ורגש.
(שכל כך חשובים גם לזמר וגם למורה כשמנסה לתת ערך נוסף בידע שמעביר). כשמחמיאים לזמר שהוא מרגש זה בד”כ נעוץ גם בזרימה נכונה של האוויר ממילה למילה. ללא קטיעות שמפריעות לרצף עם הדגשים נכונים.(נקרא לגטו במוסיקה הקלאסית) אם תנסו לדבר עם הפסקת אוויר כל 2 מילים, לא תשמעו טבעיים .כלומר לא מספיק לחשוב על המשמעות ולהרגיש את התחושות.

יש צורך לשלוט בזרם האוויר ולא לחתוך אותו במקומות לא טבעיים.
השליטה מתבצעת כשאנו רפויים ופותחים את הפה לכניסה טבעית של אוויר.

דבר שני,מהבחינה הטכנית לקיחת אוויר מרובה תיצור מתח מיותר ומעמיס על המיתרים.
אבל מה אם תרו גישו שבכל זאת חסר אוויר? (לסובלים מצרידות זאת תופעה שגרתית.שנגמר מהר האוויר) עדיין,

לשאוף אוויר בצורה יזומה לעיתים תכופות כל 2-3 מילים לא יהיה הפתרון.
יווצר עומס ולחץ על בית הקול.
כמות גדולה יותר של אוויר תפעיל לחץ מיותר וכפי הנראה יצטרפו לפעולה שרירים נוספים שלא אמורים להתערב ורק יוסיפו לחץ.

המטרה שלנו היא להוריד לחץ מהשרירים בבית הקול שלא קשורים לפעולת הפקת הקול ( שרירי החך, השרירים החיצוניים בבית הקול, שריר הלשון שקשור ישירות לכל השרירים האחרים והמיתרים המדומים) וע”י כמות אוויר נכונה בלחץ הנכון שנכנסת לגוף במתינות נשיג טוב יותר את המטרה.  האוויר יזרום מהריאות בצורה יותר מאוזנת עם יותר שליטה.

וגם הקול יהיה מלא יותר עם נפח רב יותר.

מה ניתן לעשות.

הכלל הראשון- לא לקחת אוויר בצורה יזומה אלא לתת לאוויר שיכנס  בצורה טבעית  והנכונה  לגוף.

והכלל השני- כשקיים כבר לחץ ושרירים בבית הקול מתוחים, או שקיימים נגעים, ניתן להאט את קצב הדיבור אבל מבלי ליזום שאיפה, כך שיותר אוויר יכנס ובצורה נינוחה ויתפשט ללא לחץ.
לתת לאוויר להכנס מעצמו כל כמה מילים לפי הצורך.

לסובלים מנגעים או צרידות חוסר אוויר, שבירות הקול בריחת אוויר בחלק העליון של המנעד או בתחילת משפט הם ענין שבשגרה.
מומלץ להשתמש בתרסיס TMRG  מס 5 או בתמצית TMRG מס 6 . פעולתם  עוזרת בסגירה של המיתרים .

טליה TMRG

כשאנחנו סובלים מבעיה כרונית בהפקת הקול חשוב שנשקיע כמה דקות לאורך היום בתרגול יומי משחרר ובשימוש במוצרים שאנו מציעים כדי לשמור על הקול, לספק הקלה וטיפול בבעיה הקולית שעלולה ל’אכזב’ ולהשאר למשך זמן רב משחשבנו. הנושא כולו עלול לגרום לנו קושי רב ולשבש תוכניות.

אז איך אפשר לשפר את מערכת הקול מהשורש, ולחזק את התמיכה בבית הקול כדי  להתמודד טוב יותר עם העומס הקולי?

תמיכה קולית : איך ולמה!!!!!!!

המטרה שלנו היא שמערכת הקול תעבוד בקלות ובחופשיות המירביים.

כדי להשיג זאת ( ואם נצא מנקודת הנחה שאנו דואגים למנוחה קולית מספקת ולסירוגין מגנים על הקול עם  מוצרי TMRG) אנו נזקקים לעזרה בהפקת הקול של שרירים נוספים בגוף מלבד מערכת הקול.

ידוע שפעולתם של שרירים גדולים וחזקים במרכז הגוף (שרירי ליבה) תומכת בשרירים קטנים יותר. (לעניננו השרירים בבית הקול)

שרירי הליבה הם שרירים שמניעים ומחזיקים את הגוף ומשפרים את התנועה שלו ותומכים בהפקת קול בריאה. כשהם עובדים ביעילות משתחרר עומס משרירים אחרים קטנים יותר בגוף ומשרירים בבית הקול.

מדובר בשרירים פנימיים ועמוקים של הגב הבטן והאגן. (שרירי הבטן וגם הסרעפת, שרירי זוקפי הגב ושרירי רצפת האגן) . חיזוק השרירים הללו ישפר את הביצועים הקוליים ויעזור במניעת צרידות.שרירים אלו יאפשרו למערכת הקולית לעבוד בצורה קלה יותר.

הסרעפת נחשבת כתומכת הראשית של בית הקול. המונח תמיכה סרעפתית שגור בפי אנשי מקצוע וזמרים שמדברים רבות על כך. מעבר לפעולה הישירה של ויסות והכוונה של כמות האוויר וקצב הזרמתו לעבר מיתרי הקול תורגש הפחתה בעומס על מערכת הקול כולה.

כך גם עם שאר שרירי הליבה . זוקפי הגב, ושרירי רצפת האגן שגם תמיכתם מוכרת ומוערכת.

עבודה על שרירי זוקפי הגב תשפר את הפעולה הנשימתית וכך נשיג אספקת חמצן טובה יותר לשרירים וזרימת אוויר/צליל טובה יותר.(באותה ההזדמנות נחווה שהמאמץ הקולי מעורר ואינו מתיש אותנו בגלל אספקת  חמצן טובה יותר)

גם עבודה וחיזוק של שרירי רצפת האגן תורגש בסגירת מיתרים טובה יותר. גם כאן תורגש תמיכה כמעט ישירה להפקת הקול.

הרבה עבודה?! עלול להשמע כמו טרחה שמוטלת עלינו כי סך הכל מדובר בהפקת קול .אבל צריך לזכור שלמרות שהגוף שלנו יודע איך לעבוד נכון ואיך לתפעל ביעילות את השרירים (ידע שטבוע בנו מלידה) קיימת בעיה. עם השנים רובנו מסגלים הרגלים לא נכונים של הפעלת הגוף והיציבה ופעילות השרירים מתבטאת במאמץ יתר והיעילות פוחתת.

ולכן עלינו לתרגל. מה שיכול לעודד הוא שתרגול רוטיני לתקופה ארוכה יגרום לזכרון שרירי מחודש. הגוף יזכר ומערכת הקול תתפקד באופן שונה ונכון יותר.

ואפילו תרגול קצר יכול לעזור ולהזכיר.ולא מדובר יותר מפעמיים שלוש בשבוע למשך כ20 דקות.

לכן האימון וההשקעה משתלמים כשאנו עוסקים בצורה מקצועית עם קולנו או אם נתקלנו כבר בבעיה.

עוד דבר שיכול לעודד אותנו לתרגל הוא ההבנה שהרגלי דיבור ושירה לא נכונים ברוב המקרים, אינם מסתדרים מעצמם!!

לכן המסר הוא תרגול!! אחד מהפתרונות: לסגל הרגלים חדשים.
 תרגילים:

תרגול שריר רצפת האגן

ליצור תחושה של איסוף של שרירי רצפת האגן (הסוגרים).  בדומה לתחושת ההתאפקות .

ניתן לתרגל חיזוק שרירים אלו בעת ישיבה, עמידה ושכיבה  .

תרגול שחשוב מאוד לחיזוק המיתרים. כווצו והרפו את רצפת האגן כ-15-25 פעמים ברצף.

עמידת 6 – ואז ניתוק יד ורגל נגדית 

   

 

 

 

 

 

 

 

כפות הידיים מונחות מתחת לכתפיים, והברכיים מתחת למפרקי הירך. .

יישרו את רגל שמאל לאחור וצרפו את יד ימין ישרה קדימה. החליפו בכל חזרה יד ורגל.

לבצע 8-10 חזרות

דוגמאות לתרגילים נוספים לחיזוק שרירי הליבה (תזכורת :לתרגל סה”כ בין 15-20 דקות 2-3 פעמים בשבוע)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לסיכום

הכלל הוא:

שרירים גדולים הפועלים ביעילות תומכים בשרירים קטנים ומאפשרים תנועה חופשית טובה יותר .

כאשר קיים לחץ על הגרון נדלקת נורת אזהרה שמסמנת בין היתר את הצורך לשילוב (וניתוב העומס) לשרירים נוספים כדי להקל ולשמור על הקול.

כחלק משמירה על קול בריא וחזק בנוסף לאימון קולי שגרתי, ותמיכה עם מוצרי TMRG  כדאי לשמור על כושר כללי שכולל מודעות ותרגול של שרירי הליבה.

נ.ב 
אם אתה מכיר אנשים שהמידע יתרום להם לשיפור וחיזוק הקול נודה לך אם תעביר את המייל הזה הלאה.

טליה

 

 

 

 

 

לאכול? לא לאכול? מה לאכול? מתי לאכול?? הקשר בין אוכל לקול שלנו!

CC BY-NC by jovike

צריך ונכון לשתות ולאכול מיד לאחר המאמץ הקולי (או במהלך השעתיים שלאחריו)

אנו רגילים לשמוע שאסור לנו לאכול הרבה מאכלים.
לא טוב עגבניות ולא חצילים ואסור פלפלים ובטח שלא חלב ומוצריו ולא חריף ולא מטוגן חלילה מקופאין,
לא קר לא חם בלי בשר ובלי בלי בלי בלי…

האמת היא שאם נקדיש תשומת לב גדולה יותר על מה כן לאכול ומתי לשתות (ולא נתעלם מהידע שקשור להיגיינה הקולית. תרגול שוטף מנוחה מוצרים טבעיים כתמיכה ועוד), יתכן שלא נגיע למצב קיצון של שחיקה של המיתרים והמערכת תהיה פחות רגישה לכל משתנה תזונתי.

לפני שאמליץ מה ומתי עוד כמה מילים על כל האיסורים בהקשר לקול שלנו.

הנושא הוא מאוד רגיש ומשתנה מאחד לשני ומזמן לזמן. (כל אדם מגיב אחרת לכל חומר בטבע).
לכן, החובה שלנו היא לבדוק את עצמנו לפני שנקשיב ב’עיניים עצומות’ להמלצות הרבות, ונדע מניסיון אישי שלנו מה טוב עבורנו ומה לא.

ולפעמים גם השאלה מתי. מתי מזון מסוים עושה לי רע. ומתי לא. (בלילה? לפני מאמץ קולי? בבוקר? וכו).

לדוגמא קפה על הבוקר ועוד על קיבה ריקה נחשב רע ומקור לחומציות…יתכן שבהמשך היום כשאנו עייפים וזקוקים לכפית קופאין  (על בטן מלאה) תועיל לנו כוס הקפה ותתרום אפילו להפקת קול עוצמתית יותר בפחות מאמץ אם יפיג את  תשישות הגדולה שפוקדת אותנו באותו הרגע. כך שחשוב שנשמור על ראש פתוח ונבדוק את עצמנו בעצמנו ונזכור שהכל יחסי.

חשוב  שנזכור נתון בסיסי על שרירים כדי לעשות את הקשר לתזונה לקול שלנו.

שרירים מכווצים: מתנפחים!

כאשר הקול שלנו הוא חלק מהעיסוק המקצועי שלנו ויש לנו עומס קולי מיתרי הקול (שפתות הקול) נפוחים מפעם לפעם.
(כמו שנראה את שרירי הידיים של מרימי המשקולות .שרירים גדולים ונפוחים  ככל שלחץ המשקל  על היד עולה  )כאשר אנו במאמץ קולי חזק ומתמשך השרירים בבית הקול לא רק נפוחים אלא גם מדי פעם אדומים ומגורים לאחר המאמץ.

וכאן הענין, אפילו מידה ולו הקטנה של חומציות שעולה כלפי בית הקול עלולה להשפיע ולהיות מורגשת יותר מאשר מי שאין לו מאמץ קולי.
שרירים בבית הקול שלו משוחררים  קטנים ולא מגורים.  לכן מי שמדבר או שר בצורה אינטנסיבית נדרש להקפדה יתרה מבחינת התזונה שנכנסת לפיו בעיקר בתקופות העומס הקולי.

חומציות פוגעת במיתרים (עולה מהוושט וצורבת את המיתרים)

ואנו יכולים לעיתים קרובות להרגיש את זה. (לעיתים לא נרגיש. ואז יאמר לנו שהחומציות נסתרת. כי הפגיעה מתקיימת אבל לא בעוצמה חזקה בה אנו מרגישים את החומציות.)

מה לעשות:

פתרון חשוב להאצת קצב השיקום של בית הקול לאחר מאמץ הוא תדלוק נכון ושוטף של המיתרים.
שרירים צריכים לקבל אספקה של חומרי בנין כדי לבנות את עצמם (ורצוי שתהיה מתאימה)

קודם כל מים.

שרירים בזמן מאמץ יוצרים חום.(כשהם מתחילים לפעול מרבית האנרגיה שאנו משקיעים הופכת לחום)ולכן יש איבוד נוזלים ויובש באזור.
על כן במהלך הפעילות הקולית, יש ללגום מעט מים, וגם מיד לאחריה.
שתיית המים מצננת את הגרון ומונעת יובש שמזיק להפקת קול תקינה.

ומה לאכול לאחר מאמץ קולי?

לאחר המאמץ הקולי, (עדיף כמה שיותר קרוב אליו) ‘לתדלק’ את הגוף ולאכול פחמימות. אני אישית ממליצה על שייק פירות .
(אנו זקוקים לגליקוגן במהרה) כאשר אין לנו כמות מספקת של גליקוגן בשרירים קיים פירוק מוגבר של רקמת השריר (אחת השכבות של שפתות הקול היא שרירית).

כמובן שכדאי להוסיף למתכון חופן עלים ירוקים לתוספת חלבון. (יש מחקרים שמראים שפחמימות בשילוב חלבונים יצרו סביבה אופטימלית לאחסון הגליקוגן ולבניית השרירים).

ומומלץ חופן גרעינים לא קלויים או מקור שומן בריא אחר לאותו השייק או לארוחה (לספק תוספת שומנים  להשלמה הנחוצה לגוף ולשרירים).

מתי לאכול?

בשעתיים שלאחר המאמץ הקולי (קרוב ככל האפשר למאמץ)
המטרה היא בניית השרירים בבית הקול.

כשאנו מדברים בעוצמות גבוהות ובתדירות מתמשכת יום אחר יום או ששרים ערב ערב או יום רודף יום (חזנים שישי ומיד למחרת שבת)
חשוב שנחשוב לא רק על הטכניקה ועל איכויות קולנו אלא גם על הרגע שלאחר מכן או על היום למחרת.

חשוב ביותר לדאוג  לחזרה  מהירה של הקול לאיתנו. לשיקום הקול לאחר מאמץ רב.

בתאבון ולבריאות

טליה TMRG