זהו מזון שאנחנו מפספסים אותו וממעיטים באכילתו, שיכול למנוע מאיתנו בעיות כמו ריפלוקס/אלרגיות/נטייה להתקררות/לדלקות/לעייפות
ולעוד מגוון רחב של בעיות שישפיע ישירות ובעקיפין על בריאות מיתרי הקול שלנו?
כידוע, תזונה היא אחד מהמרכיבים החשובים לבריאותנו הכללית.
שייק ירוק עם עלים ירוקים ירקות ופירות, על הבוקר, על קיבה ריקה הוא התשובה לכל כך הרבה חוליים.
כדי שנשמור על בריאות תקינה של מערכת העיכול ,ומערכת החיסון שמשפיעות ישירות על בריאות מיתרי הקול.
כדאי שנפתח את היום שלנו עם שתיית שייק ירוק גדול.
שתיית שייק ירוק עם עלים ירוקים כל כך חיונית לבריאות שלנו.
עלים ירוקים
ההמלצה לנסות חמישה ימים ברצף ואח”כ יתכן שיהיה כבר קשה לוותר על זה.
מדובר על שילוב של עלים ירוקים עם ירקות אחרים. פירות שונים כמו בננות תפוחים ירוקים, תמרים, אפרסמון מנגו ועוד ועוד ולהוסיף לתערובת כשתי כוסות מים.כדאי להתחיל לאט לאט..כדי להתרגל..בהתחלה יותר פרות ומעט עלים ירוקים..ובהדרגה למצוא את השילוב המנצח.
(תפריטים לדוגמא כאן למטה) ההקפדה על עלים ירוקים.כשנתחיל כך את היום נרגיש זריקת אנרגיה אדירה לגוף.
השייק הירוק יספק לגוף שפע של ויטמינים מינרלים, חלבונים, חומצות, אינזימי עיכול וישמור על: מערכת הלב, כלי הדם, ישפר זרימת דם, יגן על מערכת העיכול (כידוע חומציות שעולה מהעיכול מזיקה למיתרים).
שיפור מערכת החיסון (מערכת חיסון חזקה היא אחת מאבני היסוד למיתרי קול בריאים).
ניקוי רעלים (מניעת אלרגיות) ויספק לגוף נוגדי חמצון למניעת מחלות רבות..
הדרך הנוחה הנכונה הקלה והבריאה לצרוך את העלים הירוקים היא דווקא בשייק. להכנה בבלנדר.
בשייק קיים תהליך של ריסוק הירקות לחתיכות קטנטנות וכך הרכיבים התזונתיים יספגו בקיבה.
תפריט לדוגמא להכנת שייק ירוק!
הרעיון לשחק עם מגוון עלים ירוקים ושאר ירקות ופירות. לפי הטעם.(זכרו שטעם הוא גם נרכש אז חפשו מה שאתם אוהבים אבל תנו הזדמנות)2 כוסות מים 2 גבעולי סלרי או רבע צרור עלי רוקט (או גם וגם)חצי אבוקדומיץ מחצי לימוןחצי כוס פטרוזילה3 עגבניות2 מלפפוניםאו דוגמא אחרת2 כוסות מים3 תפוחים 3 תמריםחצי ראש חסה אפרסמון 2 גבעולי סלרי
ולמי שעדיין אין את ערכת TPV שלנו שיטת הטיפול הקולי של TMRG
ערכה רגילה לתחזוקה ושיפור איכות הקול.
מזמינה אותך ליצור איתנו קשר.השתדרגנו עם מתאם לאף לניקוי הסינוסים..יכולה להבטיח שתכנסו לתהליך ולכושר קולי, ותספקו את התנאים הטובים ביותר לגרון ולקול שלכם להשתקם ולהשתפר ובהדרגה תחוו הנאה מהדרך.
פגישה עם פולי גוטמן מורה מוסמכת להוראת פיתוח קול בטכניקת סי.וי.טי (CVT)
את פולי גוטמן הכרתי כשהשתתפתי בסדנת פיתוח קול שהעבירה של טכניקת סי.וי.טי.(CVT).
נדהמתי לגלות שיטה כ”כ מעשית ויסודית לפיתוח קול שלא מספיק יודעים עליה.
הטכניקה פותחה בדנמרק ובבסיסה יותר מ-30 שנות מחקר מדעי ורפאוי הנעשה בצמוד עם מומחים לרפואת אף אוזן גרון, סאונד ואקוסטיקה, מחקר שממשיך להתפתח.
הטכניקה מתבססת על אנטומיה ופיזיולוגיה, חלוקה של הקול ל-4 הפקות קול שונות זו מזו, לפי רמות של צפיפות הצליל וגווני הקול ,ומידע נרחב מקצעי ומעשי בנושא הקול, השיטה גם מעמיקה בנושא של אפקטים קוליים.
נושא כל כך חשוב ומעניין. (כמו שלגיטרה חשמלית הגיטריסטים יוסיפו אפקטים כמו דיסטורשן, ככה על הקול שלנו ניתן להוסיף אפקטים שונים. מעין קישוטים. לדוגמא סלסול, ויברציות, חיספוס, צרידות, גראול ועוד).
אמנם השיטה נפוצה בקרב זמרים אך מתאימה לכל משתמשי הקול. ולא רק לזמרים.
לכל מי שמעונין לעצב את הקול שלו בצורה שונה גם בדיבור.
פולי עובדת באופן שונה משאר המורים לפיתוח קול בשיטות המסורתיות.
בשיעור היא תקשיב לרצון ולמטרות האמנותיות של התלמיד ותעזור למצוא את הדרך הרצויה לו לעיצוב הקול בצורה בריאה.
מלבד היותה מורה מוסמכת בטכניקת CVT פולי היא גם זמרת יוצרת פעילה.
בתחילת דרכה המוסיקלית למדה פיתוח קול בסגנון אופרה וג’ז.
אבל מאחר ותמיד רצתה לשיר רוק וR& B חיפשה שיטה שמתאימה לסגנון. וכשמצאה את מבוקשה,בשיטת CVT, החליטה להעמיק ולהעביר את הידע הלאה..
מעניין שפולי מגיעה דווקא מהצד השני של האומנות. מתחום הכלכלה וכאשת מדע היא מתייחסת בצורה מאוד מדויקת ומדוקדקת לכל תו שתשמע. תנתח תייעץ ותמליץ על מגוון אפשרויות .ואם תשמע זמר ייחודי מיד תרצה לנתח ולגלות מה בדיוק הוא עושה עם גרונו.
ביקשתי מפולי לשתף אותנו בתרגילים מהידע הנרחב שלה והיא נדבה מספר תרגילים והדגמות שיכולים להתאים לשחרור הקול. התרגילים מתאימים גם לדוברים וגם לזמרים.
תרגיל ראשון (שני חלקים)
חלק 1: צליל חורק (מזכיר דלת חורקת) או בשמו המקצועי קריק
פולי מסבירה שהצליל החורק שיודגם בסרטון הוא מאוד עדין ומתרחש מוויברציות של חלקים שונים של מיתרי הקול האמיתיים.
אין פעילות במיתרי קול המדומים.
אנו מתרגלים את החריקה למרות שבדיבור ובשירה אנו בד”כ מעונינים בקול נקי ללא חריקה בלתי נשלטת. (אלא אם כן נוסיף את החריקה במכוון כחלק מאפקט רצוי)
בזמן התרגול של הקריק לרטטי מיתרי הקול יש דפוס רטט שונה שדווקא מסייע בסגירת מיתרים,
מומלץ בתרגול לשמור על ווליום נמוך ועל תחושה נעימה של שחרור. ללא מאמץ וללא כאב.
חלק 2:מעבר מצליל חורק לצליל נקי:
מעבר מקריק לצליל נקי מתרחש בעיקר על ידי הגברת הווליום בצורה מבוקרת.
בתרגול פולי ממליצה לבחור את ההברה ‘אי’ (חיריק)
ולתרגל על צלילים שונים במנעד קולי כפי שמודגם בסרטון.
»תרגיל מס’ 2 – תרגיל בואפ BWOOP (שם ממוצא)
BWOOP הוא הפקת קול ללא מאמץ , מעודנת (מקול ראש /ניוטראל)
עוצמת התרגול יחסית גבוהה ואנחנו כן רוצים להגיע לסגירת מיתרים מלאה ללא התקפה (מפגש רך יותר), מינימום לחץ על מיתרי הקול. אפשר לדמיין שמשהו נופל לתוך המים ועושה את הצליל של BLOOP רק עם W. בואפ.
מטרה של כל התרגילים בחבילת הריסטרט היא להחזיר את מיתרי הקול לסגירה מלאה ללא מאמץ.
פולי אגב מאוד התחברה למוצרים ולאביזרים של TMRG ונראה בסרטונים
שהיא מתרגלת חלק מהתרגילים לתוך ה-TPV והמסיכה,
וגם מדגימה הפקת קול חזק ומלא דרך המסיכה.
נשמח לעזור בכל שאלה (ואם רוצים לפנות אליה ישירות היא מלמדת גם בת”א 0525770784 – פולי)
בחירות: פרק ב’ כולנו יודעים שאיכות הקול, אופי הקול ואופן התקשורת קובעים ומשפיעים הרבה יותר מהמסר אותו נקדם!!!
אנחנו לומדים על בחירי הציבור כשאנחנו מקשיבים להם וקולטים בחושינו את האנרגיה שמועברת מעל גלי הקול שלהם האם זהו קול סמכותי או אחר?
מה נמליץ למנהיגים שלנו כדי להשחיז מסרים?
1. לחפש את העומק בקול. הקול שלנו יכול להשמע מלא ועמוק יותר ממה שהוא בדרך כלל.
עומק מוסיף מאוד ונשמע קול סמכותי שכולם מייחלים לו.להניח כף יד על אזור בית החזה (יוסיף אמינות על הדרך) ולתת לקול לחלחל מטהלתיבת התהודה הנמוכה של בית החזה.
2. לשנות את הקצב במהלך הדיבור
דינמיות מתניעה את הרגשות ואת המוח.
לדבר כמה משפטים בצורה מהירה מאוד וכמה משפטים באיטיות רבה..
מהיר סוחף ומלהיב ולשבור ל איטי חודר מונוטוני וממגנט ולהיפך.
השילוב הוא הסוד.
3. עבודת עיניים (ולא עבודה בעיניים)
העיניים כראי הנשמה.
תרגול פשוט של העיניים יעזור לצבור בטחון עצמי ותחושת שליטה בקהל.
אמליץ לסקור עם המבט מצד לצד באיטיות. אחכ להתמקד בנקודה כלשהי ללא מצמוץ, ושוב
לחזור לסקירה איטית עם העיניים.
פעולה מרגיעה שעוזרת להתמקד ומעוררת תחושת שלווה ושליטה.
אחד הסודות לשמירה על הקול ולמנוע נזק קולי הוא: התנעה איטית!
כדי לשמור על הקול ולהמנע מנזק קולי חשוב שנהיה קשובים לעצמנו ועדינים עם הגרון שלנו.
כדי להגיע למלוא העוצמה והיכולות הקוליות, כדוברים או כזמרים, חשוב שנבין את העקרון של הדרגתיות.
להתחיל את היום עם קול רם וצעקני או עם כחכוחים או שיעולים חזקים שמטרתם ‘ניקוי הגרון’ מליחות יהיה מתכון מושלם לבעיות קוליות.
הערה לגבי שיעול: לא מדובר על שיעול כתוצאה מחנק או אם מזון או שתיה נכנסו למערכת הנשימה או שיעול שנובע מבעיות לב. הפתרון למניעת נזק קולי: הדרגתיות..חימום קולי קל לפני פעולה…. או אם נרצה נקרא לזה יצירת ‘מומנטום’.
במצבים של עומס קולי, כדי להניע את מיתרי הקול בצורה בטוחה ונוחה, אנחנו חייבים להכנס לתהליך מדורג של האצה של תנועת המיתרים.
במילים אחרות ‘לבנות’ תנופה.
לא לצעוק ואפילו לא לדבר בצורה חזקה כשהגרון שלנו קר.
ו….אם אפשר שהשיעול והכחכוח הבלתי נמנעים יהיו עדינים יותר.
אם אנחנו חייבים להשתעל..כי זה מזיק ומשפשף את המיתרים ולעיתים גורם לצרות צרורות.(יש שיגיעו עד כדי דימום, פוליפ ולעיתים אפילו שיתוק שנובע מפעולה אגרסיבית של המיתרים)
איך לפתוח יום מאתגר עם עומס קולי:
רק לאחר שבנינו את התאוצה בצורה מתונה, נכון להכנס לעבודה קולית מאומצת.
כלומר,הרעיון להתחיל את הדיבור לפני קהל/כיתה או את השירה אם מדובר בזמר לפני הופעה/הקלטה, כהמשך לפעולה מקדימה של הכנת הקול.
כשאנחנו בתנופה לאחר תרגול קצר הקול קל לשליטה.
אנחנו צריכים את ה’התנעה’ המדורגת והאיטית כדי שהמנגנון יעבוד בצורה חלקה, ‘משומנת’ וקלילה.
מיתרי הקול שלנו אוהבים וצריכים תנופה!!!!!!!!!
ההדרגתיות תהיה האצת התנועה:
כשהגוף מתחיל לתרגל תנועה עדינה. השרירים משנים מצב פעולה ונכנסים לרמת האנרגיה המדויקת הדרושה להם.
בשפה מקצועית נקרא לתופעה הגברת האנרגיה האקוסטית שתוסיף עוצמה וקלילות להפקת הקול.
מספר אפשרויות כדי להכין את הקול למאמץ :
חימום קל של הגוף:
ריצה קלה (אפשרי במקום). קפיצות..מדובר על דקות ספורות.
תרגולים קצרצרים קוליים כמו זמזומים (רצוי לאטום את האף עם אטב האף או עם היד למיקוד הקול בתהודה קידמית)
שימוש בתרסיס צמחים מס’ 2 או בתמצית מס’ 10 שתספק את האנרגיה הדרושה למיתרים (ע”י האצת הדם לאזור), כיוח מערכת הנשימה ויצירת מעין שכבת הגנה.
והפתרון השלם למקצוענים או לסובלים מבעיות קול ,שמשלב חיטוי עמוק עם צמחי המרפא והשמנים ו הרפייה והגמשה ושל המיתרים:
שימוש שגרתי לפני מאמץ קולי עם ערכת TPV .
הכנה של מספר דקות 4-3 דק שוות בעוצמתן לעיתים לתרגול ארוך של חצי שעה ללא הערכה .
בהתחלה עם כמות מים מינימלית של שליש מתכולת הבקבוק ולאחר מכן לעלות עוצמה להרחיב מנעד ולהוסיף מים (לשלושת רבעי מים מתכולת הבקבוק). לסובלים מנגעים או מעייפות קולית יש להסתפק בכמות המים הקטנה.
היתרון הגדול בשימוש עם הערכה הוא הרצף של האינהלציה המקדימה לתרגול המשחררת וממש מנערת את המיתרים.
לאחריה התרגול של הצלילים דרך הנשיפות, וכמובן השילוב של צמחי המרפא והשמנים שעובדים על אותו עקרון של הנעה .
הם עוזרים להניע את הדם לאזור הגרון והמיתרים ומספקים למקום את הדרוש לו . בנוסף עוזרים להניע החוצה את הפסולת המצטברת. אם זה ליחות או חומציות או חיידקים.
מחטאים ומעודדים את חידוש העור הפגוע והנשחק שעוטף את המיתרים..
בקרוב נעדכן על סדרת תרגילים נוספת לחיזוק המיתרים דרך אביזר TPV.
מכאן תושפענה מערכות היחסים שלכם עם הסובבים אתכם במשפחה בחברה בעבודה..
לא זו בלבד,דיבור בריא ונוכח מעודד ריפוי ושיקום הקול.
זו הסיבה שמרבית מרופאי האף אוזן וגרון ישלחו את המטופלים שלהם לקלינאי תקשורת לסדרת מפגשים.
לסובלים מצרידות נמליץ קודם כל לטפל במקור הצרידות בצורה מקיפה כדי לא לדרדר את מצב קולם.
ובמקביל להקפיד על הכללים הנכונים שנפרט .
באיזו עוצמה נכון ומתאים לדבר?
מהו טון דיבור נכון ?
מה בקשר ליציבה נכונה?
מה קצב הדיבור הנכון?
מתי להוריד הילוך או להצהיר על שתיקה? וכו’ וכו’
נתחיל בתשובה לשאלה האחרונה.
מתי הזמן לבצע מנוחה קולית?..
מאחר ופעולת דיבור מאסיבי (חזק ולאורך זמן) משולה לפעילות ספורטיבית שרירית,
חשוב לתת את המנוחה ההולמת כשהקול יאותת לנו על כך.
לאחר עבודה קולית מאומצת המיתרים עלולים להאדים להתנפח ו’יבקשו’ מנוחה.
מנוחה פירושה שתיקה או דיבור עדין יותר’ דיבור לא מאומץ
(כשאנו מדברים מול קבוצה של יותר משני אנשים רמת הדציבלים עולה בצורה טבעית והדיבור הופך למאומץ יותר).
עייפות קולית עלולה להתבטא בכאב, צרידות, שינוי אופי הקול וכל תחושה או סימפטום לא אופטימלי.
במידה ואדם מרגיש טוב עם קולו ואין לו בעיות עם המיתרים הוא יכול להמשיך לדבר בעוצמה חזקה במהירות גבוהה ובטונים משתנים.
אם כך רגיל והכל והקול בסדר, אין לו סיבה להגביל את עצמו.
העיקר להיות רגיש וקשוב למצבי עייפות ובזמנים שכאלו לנוח בהתאם או לשנות את כללי המשחק (להוריד עוצמה, מהירות ועוד).
הדיבור הנכון למצבים שבהם נחווה בעיות קוליות:
אופי הקול: הקול צריך להיות עמוק, ומהדהד מתוך החללים הנמוכים של מערכת הנשימה. אזור בית החזה.
ההערה הבאה תקפה רק לזמן של קושי קולי:
הצליל מונוטוני מעט כדי לא ליצור מאמץ, הקול רך וזורם, תחושה של מעין גלישה איטית של הצליל על פני המילים, העיצורים והתנועות.
תרגיל: להניח יד על אזור בית החזה ולדקלם בקול רם מספרים באיטיות ובזרימה של המספרים אחד לתוך השני, תוך כדי הכוונה של הצליל לאזור בית החזה, ולהיות מודע להדהוד הקול מאזור זה.
טון הדיבור: בעבר דגלו בקול מעט גבוה מבחינת גובה הטון, אך בשנים האחרונות הדיעות הרווחות הן שדווקא קול מלא מהחלק הנמוך של המנעד (בסי יותר) הוא מקום משוחרר יותר מבחינת השרירים.
תרגיל: לומר בקול רם את אותיות הא’ב’ תוך חיפוש של צליל נמוך יותר משאנו רגילים.
לנסות להרגיש את התחושה החדשה בצליל שהוא נמוך מהרגיל (לא מדובר על מעשנים ומעשנות שדווקא צריכים לחפש צליל גבוה יותר),
לחזור על התרגול הזה יום יום עד שנסגל טון דיבור מעט נמוך מהטון שאנו רגילים אליו.
קצב הדיבור: קצב דיבור רצוי הוא קצב משתנה ומגוון בהתאם לתוכן, בזמן קושי: השאיפה לקצב דיבור איטי יותר מתמיד עם שאיפת אוויר (עדיף מהאף) בין משפט למשפט.
רצוי שהמשפטים יהיו קצרים בסביבות 5 מילים למשפט, למניעת שפשוף וחיכוך יתר של המיתרים זה בזה.
תרגיל: קראו בקול רם פיסקה מספר או מעיתון כשאתם מאיטים פי שניים לפחות את קצב הקריאה.ולאחר מכן מגבירים את הקצב. חשוב לחוות מה אנו מרגישים בקצב מהיר לעומת קצב איטי. דרך הניגודיות נעלה למודעות מהו הקצב האיטי שלנו לעומת המהיר שלנו וניישם בהתאם.
עוצמת הקול: עוצמת קול רצויה היא עוצמה משתנה ומגוונת. שוב גם כאן בהתאם לצורך לתוכן ולמטרה.
לעומת זאת בזמן קושי: העוצמה הקולית בזמן צרידות צריכה להשאר מתונה.
הדיבור צריך להיות מלא אך לא חזק מדי ולא חלש מדי.
אם נדבר בלחש לא נשתמש בצורה יעילה בשרירים בגרון ובשרירי הנשימה התומכים בהפקת הקול.
דבר שיעמיס על המיתרים. הדיבור אמנם לא חזק מדי אך גם לא אוורירי מדי,
מידה רבה מדי של אוויר הנלווה לקול תעיד על טונוס שרירים בגרון חלש מדי.
אם בכל זאת נצטרך להרים את עוצמת הקול כשאנו צרודים או עייפים קולית:
נקפיד להוסיף תהודה קדמית. תהודה אפית. תהודה בה התדרים חזקים במיוחד,
הדרך לעשות זאת היא לשלוח את הקול בצורה ישירה לקדמת הפנים.
לאף לחך הקדמי. נשמע צליל של אינפוף או צליל שישמע כצליל ‘ברווזי’, לתרגול התהודה הזאת מומלץ לעבוד עם אטב האף שמקל על מציאת המיקום או לאטום את האף ולחקות צליל של ברווז.
תרגיל: איטמו את הנחיריים עם האצבעות או הניחו אטב אף והמשיכו לקרוא את אותה פיסקה כשאתם הפעם מכוונים את הקול לכיוון האף.
הצליל יישמע מאונפף או שיזכיר את קול הברווז.
חיתוך הדיבור: הדיבור צריך להשמע ברור וטבעי.
כאשר אנו חשופים לעומס קולי חשוב להשתמש בשפתיים כאמצעי להשלכה של המילים החוצה וכמגבר טבעי של הקול.
כדאי אפילו להגזים בפעולה שלהם כדי להתרגל להפעיל שרירים עצלים באזור.
כאשר אנו מדברים עם חיתוך דיבור בולט הקול ישמע חזק יותר ובן השיח שמולנו גם יקרא את תנועות השפתיים שלנו ויבין אותנו בקלות רבה יותר.
כמובן שחשוב לשים לב שנשמע טבעיים.
תרגיל: קראו שוב פיסקה נוספת והפעם הדגישו את המילים.כאילו שאתם לועסים את המילים כפי שלועסים מסטיק.
חשיבות היציבה: יציבה זקופה ומנח צוואר משוחרר, יעודדו את עבודת השרירים התומכים בגרון שהם הסרעפת הבטן והשרירים הבינצלעיים.
תרגיל: שבו כל יום למשך 3 דקות כשהגו זקוף מאוד.נשמו נשימת אף. שאיפה ונשיפה מהאף. השפתיים הדוקות והלשון מורם, נוגע בחך הקדמי.
התרגלו לשמור על היציבה גם כשסיימתם את התרגיל. חזרו על התרגיל יום ביומו לחיזוק שרירי הגו שלרוב חלשים את רובנו.
לסיכום: דיבור נינוח רך ומלטף, יחד עם זה נוכח אך מעט מונוטוני ותחושת שיוט עם הקול, ללא התפרצות פתאומית בעוצמה ובגובה הקול יעשו את ההשפעה הנכונה.
האם אתם סובלים מבעיה קולית שמשבשת את חייכם ואם כן האם תטפלו? האם תחפשו פתרון טבעי או תתמכרו לבעיה!!! והאם תשקיעו את הזמן?
אם היו אומרים לכם שיש סיכוי גבוהה מאוד (מאוד מאוד..) שיש פתרון טבעי לבעיה הקולית שלכם או שהמצב הקולי שלכם ישתפר בצורה משמעותית בתקופה ממש קצרה בעזת פתרון טבעי
מה הייתם מוכנים לעשות שזה יקרה?
תשאלו את עצמכם כמה באמת אתם רוצים פתרון?? ועכשיו…
ו…מה תעשו אם כבר לא תהיה לכם בעיה קולית ותרגישו נפלא עם הקול שלכם…
במהלך השנה האחרונה משך הטיפול הקולי והיכולת להגיע לתוצאות מרשימות במיוחד התקצר בהרבה.
בעקבות תרגול המשלב פתרון טבעי של תמציות צמחים ושמנים עם תרגול קצר דרך אביזרים מיוחדים למיתרי הקול ניתן לתת תשובה לסובלים מבעיות כרוניות אקוטיות קלות או חמורות .
כל זה מתאפשר בזכות הטכנולוגיה המתקדמת, ומחקרים חדישים בתחום הקול של חוקרי קול בינלאומיים שפיתחו אביזרים פשוטים לתרגול עצמי יחד עם פתרון טבעי של צמחי מרפא ושמנים המזרזים את השיקום של המיתרים.
בזכות רצון עז למצוא פתרונות ישימים התשובות כבר כאן.
וניתן להגיע אליהן בצורה מהירה מאי פעם הוא תרוןן טבעי.
אז אשאל שוב את שאלת מיליון הדולר:האם אתם סובלים מבעיה קולית שמשבשת את חייכם?
ואם כן האם תטפלו? האם תשקיעו את הזמן?
80 אחוזים מהאנשים יגידו שיעשו הכל כדי להיפטר מהבעיה.
אבל בפועל הם רק ידברו עליה ובשטח לא יעשו כלום (מוכר גם מעוד תחומים בחיים).
רק נקטר ונגיד שעשינו כל כך הרבה עד היום ושום דבר לא עוזר.
. 20 אחוזים לעומתם יבדקו וינסו באמת למצוא פתרון…ואפילו יחפשו פתררון טבעי
אז אם אתם מהעשרים הפועלים, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר ולשמוע מה יש לנו להציע. ואם יראה לכם, נשמח לעזור.
החדשות הטובות הן שיש פתרון לאחוזים גבוהים מאוד מבעיות הצרידות. גם אם הבעיה היא בלתי הפיכה ניתן להקל עליך בצורה משמעותית. ניתן גם להתחיל בטיפול בצורה מדורגת ובשלבים.
בסרטון הבא נדגים חלק מהפתרונות שלנו.
מוזמנים ללחוץ על התמונה ולצפות בסרטון.
הרגלים חדשים יווצרו במקרים רבים ע”י תרגול.
תרגול מכניס תנועה שתניע ותפרק את הכיווצים והמתח מהמיתרים.
התרגול הוא חזרה קבועה וקצרה.
– מומלץ לחזור על התרגול מספר פעמים ביום (וכל המרבה הרי זה משובח).
– זמן התרגול עד דקה.
– מרווח הזמן בין תרגול לתרגול הוא לפחות שעה.
תרגולים לדוגמא:
תרגיל של הפקת צליל עדין עם פה סגור. זמזום של שיר פשוט (בצלילים נוחים ולא גבוהים מדי),
או תרגיל נוסף ובסיסי, גרגור צליל עם מים בצלילים עולים ויורדים.
וכמובן שניתן לזרז את הקצב בצורה משמעותית ולהגיע לתוצאות מהירות עם עבודה רוטינית בעזרת ערכת TPV
שמשלבת את התרגול עם אינהלציות ועם מוצרים הטבעיים.
ללקוחות שיש את ערכת TPV נמליץ להוסיף הנחת כף היד על בית החזה, קרוב לעצם החזה
בזמן תרגול הצלילים תוך כדי הקשבה להדהוד הקול והרטט
המורגש דרכה.
היד נלחצת קלות כלפי בית החזה בזמן התרגול, מה שמוסיף דגש מתהודה על המיקום הנכון של הקול בזמן הדיבור.
המטרה:
הקניית דפוס פעולה תקין למיתרים ע”י התרגול
שישחרר תקיעויות וירגיל את המיתרים לתנועה עדינה וקולחת .
לעיתים אנו שוכחים שהליחות מיוצרות כמנגנון הגנה על ידי מערכת הנשימה,
כדי להילחם בחיידקים וירוסים ופולשים זרים למיניהם, ואפילו יש להן תפקיד בהגנה על המיתרים משחיקת יתר.
בזמן טיפול ב צרידות חורף, נחשוב על סילוק הליחות
תוך כדי חיזוק מערכת החיסון וטיפול הולם בקול שיכלול הרפייה והגמשה של המיתרים.
החוכמה היא למנוע את הבעיה בטרם עת או מיד עם ניצניה הראשונים (כדי להצליח לעצור אותה לפני שהיא ‘עוצרת’ אותנו).
בצל: תמיד טוב להזכר במיץ הבצל והדבש.
(לקצוץ בצל חתיכות גסות וליצוק מעליו דבש לתת לו לשהות מספר שעות בכלי סגור ולאחר מכן לאכול אותו בכפית כסירופ לכאבי גרון שיעול ועוד).
לבעיות נשימה: לפרוס בצל ולהניח בחדר. אנו נשאף את אדי הבצל.
וטיפ נוסף על הבצל, שקיבלתי עליו המלצות חמות כיעיל בעצירת שיעול והתקררות. (תזכורת שיעול מאוד הרסני לקול):
לפני השינה: להניח פלחי בצל על כפות הרגל, לעטוף את כף הרגל עם ניילון ומעל לגרוב גרב. ולישון עם זה כל הלילה. שווה לנסות!
מחקרים רבים בנושא מחלות ובעיות תפקודיות של הקול, מגלים שרוב הבעיות מתחילות או נגרמות כתוצאה מחוסר הסתגלות של מיתרי הקול ללחץ שמופעל עליהם.
ניתן להגדיר זאת כסינדרום ההסתגלות, שהוא אוסף תסמינים שמתבטאים בצרידות וחוסר נוחות קולית,
הנובעים מלחץ לא מטופל על המיתרים.
כשאנו נתקלים בלחץ גדול אנחנו נדרשים להגביר ‘כוח התנגדות’ כנגד אותו לחץ.
הבעיה ממשיכה ומחריפה בהרבה מהמקרים כשהדבר חוזר על עצמו ממש כמו אפקט כדור השלג,
שמתחיל במימדים קטנים והולך ומתרחב למימדים גדולים כל עוד ממשיך להתגלגל.
כדי לפתור בעיות צרידות ועייפות קולית או להמנע מהן, נדרש לפתח הסתגלות!! ולשמור על אנרגיית ההסתגלות למצבים משתנים.
נמליץ להשתמש בהם לפי הצורך כדי לחזק את מנגנון ההסתגלות כדי לא לבזבז את אנרגיות הריפוי שעומדות לפנינו.
מלבד החיזוק שהשימוש בתמצית תעודד התמציות יזרזו ניקוי ליחות שעלולות לשחוק את כושר ההסתגלות, להזרמת דם לאזור הגרון והמיתרים כדי לעודד תנועה קלה , הזרמת חמצן וניקוז פסולת וכמובן שיתרמו לשיקום המיתרים עצמם והעור שעוטף אותם.
פעולות אלו יתרמו למניעת ההתשה ויגבירו את כוח ההסתגלות של המיתרים לעבודה נמרצת, מאומצת וללחצים משתנים. הגרון יגיב מהר ויחזור לעצמו בזריזות מקסימלית.
.
בנוסף אנו ממליצים על תרגול מאוד עדין של המיתרים עם מתאם TMRG ארוך או בעזרת בקבוק TPV התרגול חשוב כדי לשמור על גמישות המיתרים.
לסיכום, חשוב שנמנע מהתשה סדרתית של המיתרים בכך שלא נגיע ‘עד הקצה’ . שנתמוך בגרון בעת הצורך ונגן עליו מהתפתחות נגעים (כמו בצקת , יבלות, פוליפ) ו/או וקריסה של מערכת השרירים המצויים בו.
בכל איתות שנקבל, עדיף שנקדים תרופה למכה ונתמוך בתהליך ההסתגלות והריפוי
זמרים , מורים, ואנשים רבים שעובדים עם קולם בצורה מאומצת יכולים להעיד על הבטחון השלווה והשליטה בבריאות הקול מאז השימוש בתמציות הקלאסיות למניעת ‘מלחמת ההתשה’.
מיועד למרצים, זמרים, חזנים לפני מאמץ קולי ולסובלים מבעיות קוליות.
התשובה : ליצור מומנטום.
במצבים של עומס קולי/מאמץ קולי כדי להניע את מיתרי הקול בצורה בטוחה ונוחה, אנחנו חייבים להכנס לתהליך מדורג של האצה.
או במילים אחרות ‘לבנות’ תנופה.
רק לאחר שבנינו את התאוצה נכון להכנס לעבודה קולית מאומצת תוך שמירה על ה’מומנטום’.
כלומר הרעיון להתחיל (את הדיבור לפני קהל/כיתה או אם מדובר בזמר לפני הופעה/הקלטה) כהמשך לפעולה ולא כהמשך למנוחה.
מקור המילה -momentum מלטינית= תנועהmovere
כולנו יודעים שכדי לבצע פעולות ולו הפשוטות והנעימות ביותר אנו זקוקים לתנופה כלשהי.
כשאנחנו בתנופה אז הכל קל. לעומת זאת כשאנחנו במצב סטטי של מנוחה כל פעולה היא אתגר.
אלא אם כן אנחנו כבר ב’שוונג’ ואז הכל מבוצע בקלילות.
יש שקוראים לזה מוטיבציה.
אותו דבר עם הקול.
אנחנו ממש צריכים התנעה פיזית כלשהי כדי שהמנגנון יעבוד בצורה חלקה, ‘משומנת’ וקלילה. במיוחד כשאנחנו נדרשים להתחיל בעוצמות חזקות ובאינטנסיביות רבה.
זמרים יעידו על כך באין סוף מקרים שהם זוכרים את הפעמים במהלך חזרות/הופעות שהקול היה ‘חם’ וכך מכוונן ונוצץ לעומת הפעמים שפותחים את הפה והקול יבש וכרוך.
בעומס ובמאמץ קולי מיתרי הקול שלנו אוהבים וצריכים תנופה.
כדי להתמודד עם קושי שקשור למיתרים ולעייפות קולית, מנוחה היא רק חלק מקדים. אמנם בלתי נפרד מהטיפול אבל לא כולו.
החצי השני והחשוב לא פחות של תהליך הריפוי וההכנה של הגרון לפעולה ולמאמץ קולי : הוא ההנעה.
כמו עקרון ברפואה של דומה בדומה ירפא (כמו בחיסונים) גם כאן תנועה עדינה תרפא בעיות מתנועת יתר. עייפות עומס קולי או שימוש לא נכון.
כלמר:
קושי וצרידות שנוצרו מעודף תנועה ומתנועה מאומצת יתרפאו למרבה הפלא בצורה הטובה ביותר דווקא
ע”י תנועה מעודנת שתזרז את הריפוי והשיקום.
.
כשהגוף מתחיל לתרגל תנועה עדינה. השרירים משנים ‘מוד’ פעולה.
משנים פאזה ונכנסים לרמת האנרגיה המדויקת הדרושה להם.
צוברים אנרגיה אקוסטית שתוסיף להם עוצמה וקלילות בהמשך.
לפני כל מאמץ קולי, לבחור מספר תרגילים קצרצרים ופשוטים שיתחילו להזיז את השרירים.
לדוגמא:
גרגור עם מים עם צלילים עולים ויורדים או זמזום עדין.
והפתרון המומלץ ביותר:
להשתמש באופן שגרתי לפני מאמץ קולי עם ערכת TPV.
הכנה של מספר דקות 4-3 דק שוות בעוצמתן לעיתים לתרגול ארוך של חצי שעה ללא הערכה.
בהתחלה עם כמות מים מינימלית של שליש מתכולת הבקבוק ולאחר מכן לעלות עוצמה להרחיב מנעד ולהוסיף מים.
(לשלושת רבעי מים מתכולת הבקבוק).לסובלים מנגעים או מעייפות קולית יש להסתפק בכמות המים הקטנה.
היתרון הגדול בשימוש עם הערכה הוא הרצף של האינהלציה המקדימה לתרגול המשחררת וממש מנערת את המיתרים
לאחריה התרגול של הצלילים דרך הנשיפות ,
וכמובן השילוב של צמחי המרפא והשמנים שעובדים על אותו עקרון של הנעה.
הם עוזרים להניע את הדם לאזור הגרון והמיתרים ומספקים למקום את הדרוש לו.
בנוסף עוזרים להניע החוצה את הפסולת המצטברת. אם זה ליחות או חומציות ומחטאים ומעודדים את חידוש העור הפגוע והנשחק שעוטף את המיתרים..
בקרוב נעדכן על סדרת תרגילים נוספת לחיזוק המיתרים דרך אביזר TPV.
. לסיכום:
כדי להכין את הקול בצורה המקסימלית והאופטימלית התשובה היא לצבור מומנטום.
מומנטום יתרחש ע”י פעולת הנעה עדינה הדרגתית.
בדיוק כמו בתחילת נסיעה עם רכב הילוכים בו נעביר את ההילוכים בהדרגה.
מתחילים מהילוך ראשון עוברים לשני ונכנסים לפעולה מאומצת בשלישי.
אז בואו נתחיל להעביר את ההילוכים בהדרגה. . זהו חימום קולי תרתי משמע (שאיפות עם האינהלציה החמה של TPV תוך כדי נשיפות עם צלילים שיוצרות התנעה של השרירים בגרון ותרגול עדין שבהדרגה מתחזק )
שינה טובה בשעות הלילה היא ‘חלום’ שעשוי להתגשם. מחסור בשינה הוא אחד מהגורמים הנפוצים לצרידות טיפים לשינה טובה:
שליש מחיינו עובר עלינו בשינה..זה המון המון זמן.
אז האם לא כדאי שנשקיע מחשבה ומעשה בכדי לשפר את איכות השינה שלנו?!
שינה טובה היא נכס בריאותי. דרך חשובה להגן על הבריאות הכללית וכמובן כמובן כמובן!!! על בריאות הקול.
כידוע בשעות הלילה הגוף מחדש את האנרגיות ומרפא ומרפה עצמו.
המיתרים ושאר השרירים בבית הקול זקוקים לשינה כמו שאר איברי הגוף.
זה לא סתם שחולה זקוק לשעות מנוחה ושינה מרובים כדי להתאושש.
לכןן חשוב מאווד שלא נגיע למצב של מחסור בשינה.
כמעט תמיד נשמע שינוי בקולו של מי שלא ישן מספיק.
הקול בד”כ ישמע עבה ונמוך ואם נאמץ אותו אנו עלולים למצוא את עצמנו צרודים או אולי נאבד לגמרי את הקול.
אז אם אתם צרודים או שמשתמשים הרבה עם קולכם ובכלל חיים על כדור הארץ בו השינה היא חלק נכבד מחיינו
המאמר הזה יכול לתרום לכם:
נושא השינה יכול להתפס כחוויה שלילית. למי שסובלים מנדודי שינה או מחוסר בשינה.
לעומת זאת חווית השינה יכולה להתפס כחוויה חיובית. משקמת, נעימה, מפנקת ואהובה.
זמרים יודעים שחייבים לישון היטב בלילה שלפני הופעה. רבים גם מקפידים על שינה מספר שעות לפני ההופעה.
תנוחות שינה
מבחינה פיזית חשוב להתנסות בתנוחות שונות ולבחור את הדרך שלנו לישון טוב יותר כדי לא להגיע למצב של מחסור בשינה:
למי שסובל מכאבי גב וצוואר, מומלץ לישון על הגב. כדי למנוע כאבים. לאפשר לעמוד השדרה להיות ישר ומשוחרר.
השינה על הגב איננה מתאימה לסובלים מנחירות וגם לא לסובלים מצרבות.
יש מחקרים שיטענו כי לישון על הצד זאת הצורה הטובה ביותר.
שינה על הצד לא תמיד תתאים למי שסובל מכאבים בידיים וברגליים עקב הלחץ המתמשך עליהם.
יש יתרונות רבים לשינה על הצד.
ממחקרים עולה שדווקא בשינה זו המוח ‘מתנקה’ טוב יותר מפסולת שנצברת בו במהלך היום מתרחש פינוי החוצה של כימיקלים ורעלים שמזיקים מבחינה נוירולוגית ולמחלות עצבים שונות.
גם כדי למזער נחירות שינה על הצד היא הצורה הטובה יותר. בשכיבה על הצד
מעבר האוויר פתוח יותר לעומת שכיבה עם הגב בה הלשון נופלת אחורה וחוסמת את מעבר האוויר.
לסובלים מחומציות/ריפלוקס שעולה מהקיבה זאת בוודאי התנוחה המומלצת!! למצב כזה התנוחה הנכונה היא שכיבה על צד שמאל, כדי לעזור למערכת העיכול.
בצורה זו המזון יעבור בקלות יותר והגוף ינקז בצורה טובה יותר את הפסולת.
שכיבה על הצד גם עוזרת למערכות הלימפה דם וללב.
אם אנחנו מעדיפים שינה על הצד כדאי שהרגל התחתונה תהיה ישרה והעליונה מכופפת
או לחפש את תנוחת העובר (רגליים לכיוון הבטן).
כדאי להחליף צדדים במהלך הלילה אם אנחנו מתעוררים , או לנסות להירדם כל פעם על צד אחר.
ואופציה שלישית שידועה כפחות מומלצת היא שינה על הבטן.
במהלך שינה שכזו נוצר בד”כ סוג של פיתול בעמוד השדרה שעלול להסתיים בכאב.
תנוחה זו מונעת מהכתפיים להיות מונחות ישרות ומשוחררות. אבל אם בכל זאת בחרנו בתנוחה זאת כדאי שנוסיף כרית מתחת לבטן.
כריות :
ולא רק מתחת לראש!!!!!
מומלץ שהכרית שמתחת לראש תהיה נוחה לשוכב עליה.
עדיף דקה ואורתופדית.
ישנם אלו שיעדיפו ללא כרית בכלל. שווה לבחון ולהיות קשוב לגוף, העיקר לא להגיע למצב של מחסור בשינה
בשינה על הגב: להוסיף כרית נוספת מתחת לברכיים, שתשפר את איכות השינה כדי למנוע לחץ וקשת (קימור) בגב התחתון.
(למפונקים בינינו אפשר להיסחף ולהוסיף עוד כריות, כרית מתחת לכל יד. זה מאוד נעים ומוריד מתח שרירים).
בשינה על הצד להוסיף כרית בין הברכיים. ובשינה על הבטן כרית דקה מתחת לבטן תחתונה (יעזור לעמוד השדרה להיות יותר יציב).
מזרן:
לבחור מזרן שנוח לכם. עדיף לא קשה מדי ולא רך מדי (אורטופדי).
פלאפונים ומחשבים:
להרחיק מחדר השינה. בקשה קצת מוגזמת בעידן שלנו אבל שווה לנסות.
להמנע ממשקאות ממריצים וממותקים בשעות שלפני השינה
(קפה תה קולה אלכוהול וכד’)
תרגילי נשימה להפגת המתח:
לפני השינה כשאנחנו נשכבים במיטה לישון. תרגיל פשוט שכדאי לחזור עליו 3-4 סבבים.
לשאוף אוויר מהאף למשך 5 שניות ולעצור ל-8 שניות
ולנשוף מהאף למשך 9 שניות.
חלומות :
הורים מברכים את ילדיהם בד”כ בברכת: “לילה טוב וחלומות פז”.
אז מסתבר שטוב לעודד לחלימה. (יש אפילו שיעמיקו וינסו לזכור את החלומות שלהם ולכתוב אותם כתהליך תרפויטי)
מחקרים במעבדות שינה מראים ששינה טובה ואיכותית מלווה בחלומות. שתורמים לבריאות הנפשית שלנו.
החלימה היא חלק טבעי של השינה , שמתרחשת גם אם נדמה לנו שאנחנו לא חולמים בכלל.
לחלומות יש תפקיד תרופטי, הם מפרקים את המתח מהיום יום ובכך עוזרים לנו לעבד ולעכל את הנתונים שחווינו ביום יום.
נתון פיקנטי שמענין לדעת. (ואפשר גם לנסות).
תזונה
כשאדם סובל מסיוטים בלילה ונדודי שינה חשוב לבדוק את התזונה שלו. והשפעות של תרופות (כדורים/רעלים).
(במקרה הראשון לפנות לתזונאי ובשני לפנות לרופא) לוודא בבדיקות מקיפות שלא חסר ויטמינים ומינרלים.
כמובן, חשוב לעקוב אחר אורך החיים שכולל תזונת האדם הבריא. תזונה מאוזנת שדיברנו עליה רבות במאמרים קודמים.
כמובן שלא לצרוך ממריצים (קפה אלכוהול תה בשעות הערב ) ולא לאכול ארוחות כבדות בשעות שלפני השינה.
(בלילה מערכת העיכול אמורה לנוח ומערכות אחרות בגוף תופסות פיקוד. בעיניים של הרפואה הסינית כיס מרה, הכבד, הריאות, מעי גס יעבדו בשעות הלילה ורק בין השעות 7-9 בבוקר הקיבה. וזה הזמן לאכול את ארוחתנו הראשונה..ולא בשעות הלילה).
מצד שני, לא ללכת לישון כשאתם רעבים. דייסת קוואקר יכולה להיות פתרון טוב ומרגיע. (גם למערכת הקול)
אוויר:
להקפיד על משב אוויר צח בחדר. חלון פתוח. עדיף אפילו מטהר אוויר בסביבות ובחדרים מסוימים.
סדר:
סביבה מסודרת ונקיה. מומלץ לעשות סדר קצרצר לפני השינה. לכתוב לנו דברים פתוחים כדי שלא יטרידו אותנו סתם בלילה.
צבעים:
מומלץ שהמצעים ואפילו החדר יהיו בצבעים רכים. תכלת סגול בהיר. לבן.
אז שווה להשקיע בשינה שלנו. נתוגמל בכל כך הרבה כיוונים ונשמור יותר על הקול שלנו. במנוחה הגוף והשרירים משקמים את עצמם מהמאמץ!
ומבית TMRG נציע לכם את תמצית הצחוקול לשחרור המתח ושיפור התחושה. תרסיס מס 2 לשיפור מיידי במצב המיתרים
וכמובן את ערכת TPV למי שעובד הרבה עם הקול. או לסובלים מקושי קולי
לשחרור תחזוקתי מהמתח המצטבר של שרירים בבית הקול.
.
שתהיה לנו שינה נעימה.
טליה 03-7363065
TMRG
הסיבות לתחושת הצרבת או לחומצות שעולות במעלה הוושט ופוגעות במיתרים יכולות להיות שונות ומנוגדות זו מזו!!
שני הגורמים המרכזיים להיווצרות חומציות הפוכים אחד מהשני למרות שההסימפטום זהה, מדובר על: תת חומציות בקיבה לעומת יתר חומציות בקיבה! כ 80 אחוזים מהאנשים שפונים אלינו לטיפול בבעיות קול מדווחים על תופעת החומציות שממנה הם סובלים,(בין אם יש להם נגעים על המיתרים או לא).
ואכן רופאי אף אוזן וגרון בצדק גמור מאתרים ומתריעים על שרידי חומציות שמצויים על המיתרים כגורם שמשבש הפקת קול תקינה.
אותה חומציות שהגיעה לגרון מונעת תנועה אופטימלית של המיתרים ואף פוגעת בהם, לעיתים צורבת אותם עד לידי כוויה.
תופעת החומציות/ צרבות / ריפלוקס הולכת ומתרחבת והופכת למגיפה של ממש בקרב מי שעוסק עם קולו.
חלק מהאנשים יסבלו כפי שהוזכר מתת חומציות בקיבה.שתגרום לחומצות לעלות בוושט לגרון.
וחלק השני יסבלו מחומציות יתר בקיבה שתגרום לחומצות לעלות בוושט לגרון.
כן!! אותם הסימפטומים. הבנת המקור לבעיה תדייק את הפתרון שלה.
רבים מהמטופלים מקבלים אוטומטית כדורים סותרי חומצה (שיסתרו גם את החומצה שעולה למעלה אבל גם את החומצה בקיבה שלפעמים גם ככה לא מספקת לעכל את המזון), דבר שעלול להזיק להם לטווח הרחוק..
לצערנו גם אלו שסובלים מעודף חומציות ואכן נעזרים בסותרי החומצה עם השנים עלולים לעבור לצד השני בעקבות נטילת הכדורים ולסבול מתת חומציות.
לכן מומלץ במקרים כאלו שהוחלט לטפל עם כדורים להגביל בזמן את משך צריכת הכדורים צמוד למעקב הרופא המטפל,
ולעודד טיפול טבעי (מלווה עם תזונאי או נטורופת. איש מקצוע עשוי להוסיף לתזונה המדויקת אנזימי עיכול פרוביוטיקה וצמחי מרפא בהתאמה אישית) המטרה היא טיפול יסודי בשורש הבעיה.
מה שנראה כבר לרבים כבלתי אפשרי..
תת חומציות עלולה להוביל להמצאות טפילים וחיידקים בקיבה, לחוסר ספיגה ולעיכול חלקי של מזון.
מה שיוביל לחוסרים תזונתיים ולפגיעה בבריאות הכללית.
כשקיימת תת חומציות חלבונים ישהו זמן ממושך בקיבה יתססו וחומציות תעלה למעלה לוושט או אף לגרון. כדי לזהות מה שורש הבעיה מומלץ לבצע את מבחן הלימון:
מטפלים רבים יעידו שמבחן הלימון עזר להם לאבחן ולגלות מה שורש הבעיה של הסובלים מצרבות.
לפני ארוחה חלבונית (יש הטוענים שלאחריה) לשתות חצי לימון סחוט עם מים.
אם הלימון יצר החמרה בתחושת הצרבת, תחושה של בעירה בקיבה, הזעה, כאבי בטן, הדבר מעיד על עודף חומציות
אם הלימון עבר טוב יצר הקלה בתסמיני הצרבת ,ועזר לעכל את הארוחה אנו סובלים מתת חומציות.
יש שמעדיפים במקום הלימון,לשתות כף או שתיים של חומץ עם מים לפני הארוחה.
אני ממליצה לבצע את התהליך יותר מפעם אחת כדי לוודא שהתוצאות אמינות.
(מצב החומציות עלול להשתנות מפעם לפעם ולכן חשוב לוודא שקלענו נכון לשורש הבעיה).
הפתרונות שלנו ב TMRG הם:
במקרה הראשון של תת חומציות התזה של תרסיס מס 5,שברוב המקרים ישטוף מיידית את אותה החומצה ויעזור לגוף להיפטר ממנה.
במקרה הזה השימוש איננו רק סימפטומלי אלא עשוי להיות חלק מהטיפול הכולל עד שנאזן את התזונה שלנו בהתאם לממצאים.
הטיפול המומלץ בעודף חומציות הוא השימוש באבקה מס 4 שתגן על המיתרים ותיצור מעין ריפוד עליהם ועל דפנות הקיבה.
כך תגן מפני הנזק של החומציות תוסיף רכות וקלילות לפעולת המיתרים ותעזור לנקז חומצה עודפת מהגוף.
(האבקה תעזור גם במקרה של תת חומציות כהגנה על המיתרים מפני הנזק)
אופציה נוספת וחשובה שנציע לטיפול בתופעה היא לעבוד עם אביזר הTPV כשהדגש של העבודה יהיה השאיפה תוך התנגדות המים לחיזוק שרירי הנשימה והגמשת הסרעפת
עפ”י ספרות מקצועית ריפלוקס ימנע ע”י טונוס גבוה של הסרעפת.
במקרה זה כדאי לעבוד על שאיפות ארוכות ככל שאפשר עם הרחבת הצלעות לצדדים עם כמות מים גדולה יותר מהרגיל להגברת הקושי וההתנגדות .
לאלו מכם שיש את הTPV צרו איתנו קשר לקבלת מידע על אביזר נוסף, ‘מתאם’ שהוספנו לאחרונה לשימוש עם הTPV שאותו נחבר לאביזר להגברת רמת הקושי להשגת מאסת שריר חזקה יותר של המיתרים ולעבודה עוצמתית יותר על שרירי הנשימה.
הרבה בריאות,
טליה 03-7363065
.
נוכל לעשות זאת ע”י תפריט שישמור לנו על ה’עצבים’ שלנו רגועים יותר ואורח חיים בריא.
ה’רווח’ המשני שלנו יהיה בריאות טובה יותר גופנית נפשית וקוליתֱ !!!
כשאנו חווים מתח (סטרס) השרירים בגוף כולו מכווצים יתר על המידה, זרימת הדם לאיברים ולתיבת הקול נפגמת.
התוצאה מתח מיותר, כיווץ מיותר ומועדות לצרידות.
שחרור המתח נחשב תמיד ליעיל,הוא תנאי מוקדם להאצה של תהליכי טיפול,
אחת הסיבות היא כאשר אנו במתח הורמוני ‘חרדה’ שמופרשים מכווצים את כלי הדם.
זרימת דם תקינה תורמת לאיזון טונוס השריר (כיווץ מדויק של שרירים לא חזק מדי ולא חלש מדי)
ולכן כיווץ יתר של כלי דם יהיה בעוכרינו.
כמובן שפעילות גופנית, פעילות קולית מבוקרת (לשיר) אורח חיים בריא הכולל תזונה נאותה ומאוזנת מנוחה ושינה איכותית ומספקת ,
ותרגול נשימה (מדיטטיבי) הם האלף בית לחיים רגועים.
וגורמי מפתח בשיקום ובהחלמה של בעיות קול בנוסף לטיפול מדויק בבעיה הקולית.
(ואנו ממליצים על הטיפול המלא עם ערכת TPV שכוללת טיפול פשוט נעים וקצר עם מוצרים טבעיים תרגול עדין ואינהלציה אקטיבית)
כמו כן יש מזונות שיגרמו לנו להרגיש רגועים יותר.
כדאי להכיר את חומצת האמינו כחלק מאורח חיים בריא :
טריפטופן – אותה נמצא במזונות רבים טריפטופן היא אחת מ-20 חומצות אמינו נפוצות בטבע טריפטופן היא שם נרדף ל’גלולת הרגעה’. זוהי חומצה מובילה בנושא הרפיית מתח.
חומצה זו מייצרת שני הורמונים חשובים:
סרטונין שאחראי לתחושת רוגע הידוע גם כהורמון השמחה
ומלטונין הידוע כהורמון השינה.
ניתן לקרוא באינטרנט על מזונות שמכילים טריפטופן. מה שחשוב לזכור שכדי שהטריפטופן יספג היטב בגוף ובמוח חשוב לשלב אותו עם מזונות המכילים: ויטמין סי, ויטמין בי 6, מגנזיום ואבץ.
נתון מפתח נוסף שחשוב לזכורוקל ליישם כדי להשיג שלווה ורוגע.
רצוי לשלב בתפריט שלנו ארוחות של פחמימות מורכבות* (ולא פחמימות פשוטות) כל 2-4 שעות. לדוגמא: לחם מלא, אורז מלא, דייסת שיבולת שועל, כוסמת (דגן חשוב ובריא שכדאי לשלב אותו ), קינואה, בורגול ועוד,
וכן יש גם לפסח מצות מקמח מלא. מכוסמין ושיפון, כך נשיג השגים טובים יותר בנושא של הפחתת המתח מחיינו. מאחר ולספיגה טובה יותר של טריפטופן נדרש לאכול בעיקר פחמימות מורכבות ופחות חלבונים מהחי.
(זאת מאחר ויש ‘תחרות’ על הספיגה בין שאר חומצות האמינו).
*הפחמימות המורכבות מעלות את רמת הסרטונין במוח,
לכן חשוב לשמור על פחמימות מורכבות שישמרו על רמת סוכר קבועה בדם
והרגשה טובה ויציבה, לעומתן פחמימות פשוטות כמו עוגות, שוקולד וסוכרים, לאחר העליה ברמת הסוכר תגיע נפילה,
מה שיגרום לרגשות שליליים ואם אנו זקוקים להקפצה של רמת הסוכר
עדיף שנאכל תמר עם אגוז מלך, שוקולד חרובים, ממרח טחינה גולמית עם סילאן.
לסיום:
להשלמת התהליך אמליץ על תמצית שאהובה עלי במיוחד. תמצית ה ‘צחוקול’ התמצית תמיד עובדת.
היא מרגיעה ומשרה תחושת קלילות ונעימות.
רבים שניסו אותה חושבים שעשו את עסקת חייהם.
כמה טיפות ממנה שמסדרות את מצב הרוח ומורידות שת מפלס המתח…
נספח:
מקורות עשירים בטריפטופן: חלבון מן החי כמו בשר בקר תרנגול הודו, דגים טונה סלומון, עוף, חלב, ביצים, אצות
טריפטופן מהצומח: קטניות תורמוס, פולי סויה, עדשים, שעועית, חומוס, פול ואפונה.
ירקות: עלים ירוקים וירקות: תרד לפת עלי חרדל, סלק, כרוב ניצנים, אצות, ברוקולי, קליפות של בטטה של מלפפון, חיטה מלאה, כבד, אבוקדו.
אחד הדברים שמתרחשים בגוף בזמן מתח הוא שכלי הדם מתכווצים יתר על המידה הרצויה וההזנה דרכם לאיברי הגוף, נפגמת.
מיתרי הקול מוזנים מהדם שמספק להם חמצן ויטמינים מינרלים חלבונים. כמו כל איבר אחר בגוף, כשנחווה מתח ההזנה תהיה טובה פחות.
כשנרגיש שאנו רגועים הדם יזרום בצורה טובה יותר ביחס לעצמנו ומצב המיתרים תיאורתית עשוי להיות טוב יותר.
מה עוד קורה בזמן מתח?
בזמני מצוקה (מתח לחץ חרדה עצבנות עייפות) נשחק הורמון חשוב מאוד הקורטיזול.
זהו הורמון שנחשב לאחד מהורמוני הסטרס ומופרש בזמן מתח…
אחת הפעולות שהורמון זה עושה היא פעולה חשובה ביותר של דיכוי דלקת.
קורטיזול הוא סטרואיד המופק ע”י הגוף ואחד מתפקידיו הוא לדכא דלקות.
כשאנו במתח מופרשת כמות גדולה מההורמון/
הורמון חשוב זה נשחק כתוצאה מהמתח. וכך נהיה עדים להתפרצויות של דלקת…
במתח, יש שחיקה של הבלוטה שמייצרת את הקורטיזול’ ולכן במהלך מתח/פחד/תסכול/לחץ /חרדה או לאחריהן : דלקות מתפרצות!
תזכורת:
דלקת איננה רק דלקת חיידקית או וירלית.
שחיקה של המיתרים יוצרת דלקת ותופעות של נפיחות ואדמומיות’ ונדרש לטפל.
עוד נקודה מענינת בנושא : שנת הלילה:
כשאנו מתוחים, השינה מתערערת. איכותה משך השעות, והרצף’ בשנת הלילה מתרחשת ההפרשה הטובה ביותר של קורטיזול במיוחד בסביבות 3 בבוקר משתחררת המאסה הגדולה שלו.
אז כמובן שחשוב לשים לב לשעות שינה ארוכות ואיכותיות.
מה עוד חשוב לדעת על דלקת:
לא תאמינו אבל דווקא הטיפול המקובל בדלקת, שהוא טיפול בסטרואידים , עלול להזיק לבריאות הקול בטווח הרחוק.
כשאנחנו מפסיקים להטיל את הריפוי על מערכת החיסון הטבעית שלנו ולא סומכים עליה ומשתמשים בטיפול
תרופתי שמדכא את הדלקת ,במקום בטיפול טבעי שתומך בה,
יהיה קשה לנו לסמוך על הגוף בפעמים הבאות כשהמצב יחזור על עצמו.
הגוף מאבד את היכולת העצמאית שלו לטפל בדלקות . הוא ‘מפסיק לזכור’ איך עושים את זה.
המנגנון נשכח. והגוף לא זוכר איך לטפל בבעיה.
בריפוי הטבעי אנחנו לא רצים לדכא את הדלקת אלא לחזק את מערכת החיסון ואת פעולת המיתרים ובכך
לאתגר את המיתרים למצוא את הריפוי בדרכים הטבעיות והמחזקות אותך גם לטווח הרחוק.
כדי לחזור ולסמוך על הגוף שייקח על עצמו את עבודת הריפוי בצורה היעילה ביותר.
ולשמחתנו יש דרכים מהירות (לעיתים לא פחות מטיפול מדכא חיסון).
כמובן שלא מדובר על מקרים מסכני חיים ששם הסטרואידים נחוצים במקרים מסוימים..
כשהבעיות הקוליות הופכות לכרוניות עקב דלקות מתמשכות נדרשת תזכורת והתמדה בטיפול לתזכר את המיתרים איך לעבוד בצורה עדינה.
ניתן לתאר זאת בצורה ציורית שהגוף ממש התרגל לדלקת. ולבעיה. ולא יודע דרך אחרת.
לכן כשהמצב הפך לכרוני חשוב לטפל על בסיסי יומי עד שהמצב התקין יחזור לקדמותו.
לסיכום:
מאחר ואנו חיים במציאות של סטרס.
מציאות שהתרגלנו לחיות בה. ואנו שוחקים את הקורטיזול בגופנו,
(ולא תורמים לנו הקרינות מהסלולר חשמך סטטי שנמצא בכל פינה חדשות רעות ועוד)
נמליץ על:
תרגול נשימה. (אפילו נשימה עמוקה מדי פעם תועיל לנו להרגיע את המערכת)
מודעות לנושא. (במרבית המקרים אנחנו אפילו לא שמים לב למידת המתח והלחץ שמנהל את חיינו)
ושימוש בתמצית צחוקוללפי הצורך לשמירה על אנרגיות חיוביות ללא סטרס מיותר.
וכמובן שנמשיך להמליץ על אימון שוטף של המיתרים כתחזוקה מניעה וכטיפול עם ערכת הטיפיוי.
קשה לדבר ? הקול מחוספס? צורם? מכחכחים בגרון במהלך שיחה?
צרידות היא בד”כ לא נעימה והתחושה היא לעיתים כואבת ובעייתית מבחינת תפקוד יומיומי ובמיוחד בעמדות ובתפקידים מסוימים בהם הקול שלנו הוא כלי עבודתנו ואז קשה לדבר.
בד”כ זהו מצב חולף וזמני וניתן לטיפול מהיר, קצר ופשוט. אבל לא תמיד.. במקרים שהיא אינה עוברת מאליה, חשוב לטפל כדי שהמצב לא יחמיר.
ממה בעצם נובעת הצרידות הכרונית:
כאשר קיימת פתולוגיה על מיתרי הקול (לדוגמא יבלת, בצקת, פוליפ ), ליחות בגרון ,חומציות שעולה מהוושט לגרון וצורבת את המיתרים או שקיים מצב בו המיתרים אינם נסגרים בצורה מלאה או סימטרית מסיבה כלשהי (שחיקה, עייפות, חולשה נגעים ועוד)וסיבות עצביות שונות, נתקל בקשיים בהפקת קול ותופיע צרידות ותחושה ש קשה לדבר.
איך לטפל :
קימים שלושה עקרונות בסיסים החשובים להפקת קול בריאה..
1) חיטוי שוטף של הגרון שהופך בהרבה מהמקרים לדלקתי(מיתרים נפוחים אדומים ומגורים) עקב המאמץ והקושי.
2) אספקת לחות להחלקת המפגש של המיתרים ומניעת חיכוך שלהם זה בזה בצורה גסה ומזיקה עקב הקושי.
3) תרגול התנועה הבסיסית הקלילה של המפגש בין המיתרים במטרה להזרים דם כדי להאיץ ריפוי ולעיסוי השרירים .
חיטוי:
במרבית המקרים יש להתיחס לצרידות ממש כמו לפצע שיש לטפל בו. אם מדובר על נגע לדוגמא יבלות המצאותן של היבלות עלולה ליצור גירוי וזיהום, אבל גם אם לא מדובר בנגע, כל צרידות מכל סיבה שהיא מהווה מקור ללחץ חזק יותר של המיתרים ושל שרירים נוספים בבית הקול שעלולים ליצור שפשוף יתר ושחיקה ולכן בכל סוג של צרידות עלינו לדאוג לחיטוי המקום. לדוגמא ע”י שטיפות פה עם מים מלח או חומץ תפוחים.. אנו ממליצים על טיפול בתמציות TMRG הקלאסיות לחיטוי והזרמת הדם ע”י השילוב של הצמחים והשמנים נחווה את ההקלה ברמה המיידית.
לחות:
בנוסף לחיטוי,המקום זקוק לסביבה לחה כדי להשתקם. כמו כל פצע אחר בגוף. אנו זקוקים למעין ‘ציפוי’ כהגנה על המקום המגורה . ניתן להשיג זאת ע”י השימוש באבקת TMRG שהיא מעין תחבושת על המקום הפגוע . ‘אוגרת’ לחות ו’מגנה’ פיזית על האזור בנוסף נמליץ על שתיה מספקת של מים. כמה לגימות כל שעה. רצוי לגימות קטנות בתדירות גבוהה לאורך היום מאשר שתיית כמות רבה מעט פעמים ביום. המקום זקוק ללחות בצורה שוטפת. וכמובן על אידוי /אינהלציה.(בעזרת מכשיר ה-TPV) שיספקו מיד לחות. בזמנים קשים נמליץ לישון עם מכשיר אדים בחדר (עם חלון פתוח)
תרגול התנועה הבסיסית:
כשנחוש קושי בהפקת הקול נוכל לבצע תרגול פשוט ובסיסי שיתרום לשיקום הקול ולשחרורו. מדובר על תנועה המתבצעת ללא כוח /מאמץ, ובמינימום משקל. לדוגמא: תנועה פשוטה של אחת מההברות: אי או אה בצורה עדינה והשקטה ביותר. בתחילה רק לומר את ההברות ללא לחץ. לאחר שיפור, ניתן לעבור להפקת קול הנקראת ‘סירנות’/ צלילים עולים ויורדים במנעד קטן.כלומר שניים שלושה צלילים בגלישה . למעלה ולמטה. באותו האופן. בקלילות מירבית. בתרגול נחפש את מידת הלחץ המינימלית הנדרשת להפקת קול. סגירת המיתרים במעט מאמץ כלומר במינימום משקל חיצוני ופנימי שלוחץ על המיתרים. בצורה הזאת של פעולה פשוטה וקלילה נרגיל את המיתרים לעבוד באופן סימטרי ללא לחץ.
התרגול העדין חשוב כדי להגיע להרפיה שנובעת ממתיחה עדינה ושחרור. חשוב לאמץ את התנועה הקלילה גם בדיבור ביומיום.
בעבר נהגו להמליץ על מנוחה מוחלטת שהיא שתיקה לתקופה של 10 ימים עד שבועיים או שלושה, וטענו שזה הטיפול האופטימלי. אבל מחקרים חדשים בתחום מעידים שדווקא תנועה עדינה ואימון של מפגש קליל בין המיתרים מביא לתוצאות טובות יותר. לכן רופאים ממליצים על קלינאות תקשורת לשיקום הצרידות. דרך תרגול עדין נגיע לשחרור ההתכוצות של המיתרים בזמן צרידות. בדיוק כמו בפציעות ספורט. השיקום יכלול פיזיותרפיה. שמתחילה בתנועות הבסיסיות ביותר.
לסיום:
עלינו להרגיל את השרירים לדפוס תנועה קליל ועדין, לדאוג לחיטוי מתמיד של האזור בתקופות של עומס / קושי או פתולוגיה וכמובן לספק בנדיבות לחות להגנה על המיתרים. יש מקרים שכדאי לבצע בדק בית במצב הבריאות הכללית. לדוגמא לוודא שלא סובלים מאנמיה שהתזונה מאוזנת עם כמות נאותה של חלבונים (חומצות אמינו) ושל שומנים למניעת דלקות. שמערכת העיכול עובדת היטב ולא מייצרת חומציות צורבת. ושהדיאטה שאנו צורכים עתירת ויטמינים ומינרלים וחיידקים טובים (יש מקרים שנמליץ להוסיף לתזונה מולטי ויטמין ומינרל,ו/או פרוביוטיקה לעיכול טוב יותר עד לשיקום המיתרים).
ובכל מצב של קושי קולי יותר מכדאי להשתמש בקביעות ובתכיפות עם ערכת TPVהיעילה והקלה לשימוש שתמנע מלכתחילה להגיע למצבים מורכבים.
חוסר סגירה של מיתרי הקול כתוצאה מהתקררות, עייפות ועוד,
כיצד לפתור את הבעיה.
מיתרי הקול נפגשים ומתרחקים נצמדים ומתרחקים מאות פעמים בשניה.
המפגש הזה הוא הפעולה המרכזית ביצירת הצליל שהוא הקול שלנו.
אנשים רבים מרגישים קושי בהפקת הקול כתוצאה ממצב שבו סגירת המיתרים איננה תקינה, לא סימטרית ואו לא מלאה.
כשהסגירה לקויה נוצר רווח בין המיתרים שדרכו “בורח” אוויר, מה שמתבטא בצרידות, איבוד קול, קול אוורירי,שבירה בקול, חוסר יציבות קולית עוצמת קול חלשה ועוד.
במרבית מהמקרים נחווה קושי ומאמץ גדול מהרגיל בהפקת הקול. חשוב להבין שכל אחד חווה את הקושי באופן שונה.
אחד ירגיש עיפות לעיתים אפילו יתבטא הדבר בעייפות מנטלית, חוסר חשק לדבר, יהיו שירגישו כאב של ממש, תסכול ותסמינים נוספים.
הסיבות הנפוצות:
1. הסיבה השכיחה ביותר לחוסר סגירה וצרידות היא לאחר התקררות/שפעת/דלקת מיתרים. ניתן למצוא את עצמנו באיבוד קול חלקי או
מלא.במקרים מסוימים לאחר התקררות’ המיתרים מתנפחים כתוצאה מהמצב הדלקתי, נוזלים מופרשים ע”י מערכת החיסון והם ממש מתנפחים ובמצב כזה לא מתאפשר לסגור את המיתרים בצורה תקינה.
2. בעיה שכיחה נוספת: שימוש יתר במיתרי הקול’ שימוש מאומץ לאורך זמן או צעקה חזקה או שיעול חזק שגרם לנזק ושבעקבותיו נפגש בפציעה שכוללת נפיחות אדמומיות תפקוד לא תקין שיתבטא בחוסר סגירה.
3. עייפות כללית של הגוף, חולשת שרירים (טונוס שריר נמוך) כתוצאה מחוסר שינה, גיל מבוגר או בעיות רפואיות למינהן עלולות להופיע ולהתבטא בחוסר סגירה.
4. סיבה שכיחה נוספת לחוסר סגירה היא כמובן המצאותם של נגעים על המיתרים(לדוגמא:יבלות,בצקת,פוליפ , ציסטה ועוד) שמונעים את סגירתם המלאה של המיתרים.
5. בעיות של שיתוק של מיתר,שיתוק מלא או חלקי שנובע מסיבות שונות. לעיתים פגיעה עיצבית מתרחשת בעת ניתוח כאשר העצבים המפעילים את המיתרים נפגעים ואו בזמן החדרת טובוס (צינור שמוחדר לחולים דרך האף לקנה הנשימה למעבר אוויר)
6. קיימות בעיות ומחלות עצביות. גם אז עלולה להיות פגיעה עצבית. פגיעות שעלולות להגרם כתוצאה מחיידק וירוס שפגע בעצב,.
7.תופעות לוואי של כדורים מסוימים.
8. ליחות שחוסמות סגירה
9. חומציות שמחלישה את תנועת המיתרים,
10.סיבות נוספות שמקורן לא ידוע.
איך מטפלים בחוסר סגירה
הטיפול מתחלק ל – 2 קטגוריות:
טיפול בחוסר סגירה שנובע מחולשה נגעים על המיתרים או דלקת.
וטיפול מחוסר סגירה שנובע מכל סיבה אחרת.
נפתח בתרגילים לטיפול בחוסר סגירה (שמקורה בחולשה ולא מנגע על המיתרים או דלקת)
הערה: אין לבצע תרגילים אלו אם הובחנתם עם נגעים על המיתרים.
המטרה: הגברת מאסת השריר של המיתרים, חיזוק שרירי הנשימה.
במקביל לשמירה על ההיגינה הקולית שמורכבת ממנוחה קולית מספקת בין מאמצים קוליים , תזונה מתאימה ומאוזנת, ותחזוקה עם צמחי מרפא תואמים לתמיכה עד לפתרון הבעיה.
אנחנו מקפיצים את הצלילים בצורה חדה. לדוגמא ניקח את ההברה ‘אי’ ונחזור עליה.
כל צליל מנותק ונפרד מקודמו.צליל קצר, קופצני וחד. שמופק עת תנועה, מעין הקפצה של הבטן. לעבוד בשתי צורות שונות:
א. הכנסת הבטן בזמן ההיגוי של ההברה ‘אי’
ב. הוצאת הבטן בזמן הפקת ההברה ‘אי’ (תמיכה של שרירי הבטן) -לחזור על התנועה בתנופה ובקלילות. תנועת ההקפצה (כמו ביטבוקס) דוחסת את האוויר יותר מהרגיל ותורמת למפגש טוב יותר בין המיתרים. נקרא בשפה מקצועית: ‘התקפה’ ‘attack’ בהפקת הצליל.
תרגילי ‘פושינג’ –
2. חיזוק את שרירי התמיכה. שרירים נוספים בגוף שתומכים בהפקת הקול.(תרגילים סטטיים ללא תנועה לחיזוק הסגירה)
המטרה: ללחוץ ולהצמיד את המיתרים תוך כדי הפעלת כוח חזק עם שהייה בתוך התנוחה למספר שניות. תרגיל לדוגמא: לשלב דיבור או קריאת טקסט או לשיר תוך הצמדת ידיים לחיזוק שרירי הצוואר והעורף: הצמדת כפות הידיים אחת כנגד השנייה כף מול כף.כשהמרפקים לצדדים. הידיים מונחות בגובה בית החזה. יש להישאר בתנוחה מספר שניות, לשחרר ולחזור על הפעולה 3 פעמים ברציפות. 3 פעמים ביום. כאשר שומרים על מספר שניות הפסקה בין סט לסט..
תרגילים נוספים לחוסר סגירה שאינו נובע מנגעים או מדלקת:
חיזוק שרירי הפנים (תרגילי לעיסות שחרור לשון,גלגולי שפתיים מתיחה:פתיחת פה וסגירה ועוד)חיזוק שרירי הבטן הסרעפת שרירי הגו והשרירים הבינצלעיים ע”י תרגול נשימתי גם הם הכרחיים כדי לתמוך בתהליך הפקת הקול וסגירה טוב של המיתרים.
תרגילים לטיפול בחוסר סגירה מכל סיבה שהיא:
הטיפול האולטימטיבי לחוסר סגירה בכל מצב חולשה, עם או בלי נגעים, עייפות, דלקת ועוד :
ערכת TPV המתאימה והיעילה לכל סוג של חוסר סגירה ומשמשת טיפול להקלה מיידית וגם כטיפול ‘שורש’ להקנית הרגלים חדשים,
כאשר קיימת דלקת או נגעים תרגול המיתרים יהיה עדין ביותר. נמליץ לעבודה רק על התרגול הבסיסי שמוצע עם ערכת TPV.
נמעיט בלחץ על המיתרים.בנוסף כדאי לחטא את המקום המאומץ בדרכים שונות. (צמחי מרפא ושמנים מתאימים ותרופות סבתא כגון שטיפות מים ומלח).
כאשר הבעיה איננה נגעים ודלקת נמליץ להתמקד בתרגול המתקדם כדי לחזק את מאסת השריר.
העבודה עם ה TPV יוצרת תמיכה נגדית ופועלת כמשקולת על המיתרים ותורמת לחיזוק המיתרים ומעין עיסוי שלהם וכך גם לחזרה לסגירה מלאה שלהם. עם התנגדות המים הלחץ מאוזן ולא יכול להגרם נזק כתוצאה מלחץ גדול מדי על המיתרים. (נמליץ על התרגול גם במקרים קשים ובלתי הפיכים של חוסר סגירה הנובעים משיתוק.כדי לשחרר ולחזק את המיתר הבריא)
כמובן שמומלץ להעזר גם בקלינאי/ת תקשורת. לקבלת הדרכה אישית של דיבור נכון ותרגילים מתאימים. ניתן לפנות לרופא אף אוזן וגרון , לדווח על הבעיה ולבקש הפניה לקלינאי ועד שתגיעו לקלינאי חשוב להתחיל לעבוד עם ה TPV. ואולי עד שהתור יגיע הבעיה תיפתר.
בין אם אתם סובלים מדלקת בגרון, שקדים נפוחים, נגעים על המיתרים או פשוט אי נוחות או אפילו כאב,עייפות, עם או בלי תסמינים מובהקים,
ניתן לנסות את ההמלצות הבאות. תוכלו לבחון ולבחור את הישימות והיעילות ביותר עבורכם.
אפתח בתזכורת של הנושאים הבסיסיים שחשוב להקפיד עליהם כאשר מופיע צרידות כואבת או דלקת בגרון:
מנוחה קולית –כשמורגש קושי ,צריך לנוח. לבצע שתיקה לכמה שעות או לפחות לדבר בעוצמות נמוכות מהרגיל. תוך שימת לב לקול.
שתיה מרובה (הערה שתמיד נכונה. מסתבר שרובינו פשוט ‘מיובשים’. תרבות שתיית המים לוקה בחסר).
נשימות אף למניעת יובש – לשים לב. להדק את השפתיים ולהתרגל לנשימת אף. צורה זו בריאה בהרבה מנשימת פה.
שימוש באדים באביזר TPVפעמיים ביום או יותר. שחרור קולי קצרצר
(נשיפות עם צלילים עולים ויורדים )ולאחריהן לפחות 10 דקות אידוי (שאיפות) ..
תרופות סבתא וצמחי מרפא (מומלצים תרסיסים מס 2 ו5)
וכמובן שחשובות שעות שינה מספקות
המלצות נוספות:
קומפרסים : לעטוף את הצוואר במגבת חמה ונעימה.
שטיפת נחיריים : שטפו את הנחיריים עם מכשיר הנטי או בעזרת מתאם הסינוסים. גם שטיפה עדינה עם מים חמימים ומעט מלח של הנחיריים מבלי להעביר את המים מנחיר לנחיר תועיל רבות וכל שכן אם נבצע את השטיפה בצורתה מלאה.
עיסויים (לשחרור שרירים שתומכים בהפקת הקול): שטפו את הידיים..
עסו את הגרון בעזרת האגודלים מהאזור הגרוגרת כלפי חוץ אל כיוון האוזניים.
עסו את תנוכי האוזניים. ‘צבטו’ אותם מספר פעמים. עסו בעדינות את השרירים שמסביב לגרוגרת. תפסו את הגרוגרת עם כף היד משני צידיה בעדינות ותניעו אותה ימינה ושמאלה. בעזרת האגודל עסו בצורה עדינה מתחת ללסת התחתונה
עיסוי פנים: מומלץ להניח טיפה אחת של תמצית מס 6 ואז לשפשף את הידיים זו בזו.
עצמו את העיניים. עסו את כל הפנים (מצוין גם לסובלים מסינוסיטיס)
מעין ניגוב הפנים. מהמצח כלפי מטה. דרך השפתיים הלסת ועד האוזניים. חזרו על כך מספר פעמים ואז עם הידיים עסו את השכמות.
חזרו על הפעולה והפעם לצד השני. כלפי מעלה הניחו את האצבע והאגודל על על הנחיריים ופמפמו. לחצו ועסו כמה שניות.
עסו את השפה העליונה תורם לפתיחת הסינוסים ושחרור הנשימה,
טפיחות: טפחו קלות על בית החזה תוך השמעת הקול אהההה….
האם נכון לדבר מהגרון? (האם נכון לשיר מהגרון?)מה זה דיבור נכון ???
איך אפשר לקבוע ולדעת אם אנחנו מדברים נכון? כשאנחנו צרודים למשך תקופה ארוכה נקבל מהסביבה תגובות והמלצות בנושא הדיבור’
גם אני (שמתעסקת וחוקרת את נושא הקול שנים רבות על גווניו צורותיו וצרותיו) מודה שזה לא לגמרי ברור ופשוט להבין מהו דיבור נכון
ובעיקר כשסובלים מפתולוגיה או מחולשת שרירים.. הנושא הופך למורכב יותר גם מאחר והוראות הן שונות ולעיתים סותרות בדיבור לעומת שירה. ידוע שאסור לשיר מהגרון (דרך אגב ממש מותר. רק בז’אנרים מסוימים זה פחות מקובל, בשירה קלאסית למשל השירה היא פחות גרונית.
בשירה עכשוית יותר גרונית) בדיבור רצוי כן לדבר מהגרון, ויותר מכך, ממש “מהמיתרים”..
המיתרים זה המקום שהעיצורים נפגשים בינהם חוסמים את האוויר ויוצרים את הצליל.
לפעמים דווקא זמרים ומורים לפיתוח קול עם יכולות קוליות מצוינות חוטאים בדיבור לא נכון.. (או לא בריא. כזה שמעייף אותם.)
הם מדברים בעדינות רבה מדי. מבלי לערב בצורה מלאה את תנועת המיתרים.
מה זה דיבור נכון ? !!! כמה כללים בסיסיים שיכולים לתת מושג קל ולשפוך אור על הנושא המסקרן והסבוך הזה:
אם אתם מורים מרצים שחקנים עורכי דין וכד’ או כאלה שמדברים שעות רבות ביום אתם עלולים למצוא את עצמכם מתעייפים מהפעולה הפשוטה של דיבור נכון.
הכלל הראשון: דיבור מלא הוא דיבור שנוצר בגרון ומודגש מהגרון.
מיתרי הקול ממוקמים בגרון (בבית הקול) ונפגשים בצורה מלאה ורחבה. הדיבור יוצא ברור ומודגש.
אין לנו דרך לראות זאת או להרגיש זאת אך יש לנו דרך להבין זאת ולשמוע את ההבדל.
דיבור בבסיסו הוא גרוני.
התחושה היא מעומק הגרון (כשאנחנו נשיר הפעולה לרוב תשתנה ותהיה זורמת יותר.
פחות נתעכב על העיצורים הנובעים ממפגש המיתרים ו’נשען’ יותר על התנועות A O E I U)
תרגיל: לשם המחשה של הפקת קול שנוצרת במיתרים נאמר את האות ‘ע’ .רצוי להניח את היד סביב הגרון ולכוון את הפקת הקול לשם.
ולחזור על כך. ע…ע…ע…ע (אפשר בפתח או בחיריק) ניתן לקרוא בקול רם משפטים מעיתון כשכף היד על הגרון תוך שימת דגש להדהוד הקול מהגרון.
הכלל השני: בזמן מאמץ קולי או עומס קולי נחליש את העוצמה הקולית עד למינימום . להשתמש בכמה שפחות כוח.
אמנם הדיבור גרוני. מלא, אך לא לוחץ.
כשאנו מטפלים בבעיות קוליות (יבלות , פוליפ בצקת וכד’) ננסה למצוא את הקול המלא אך גם השקט ביותר שניתן להפיק כדי למנוע לחץ על הגרון.
סגירת המיתרים מלאה. הקול מעומק הגרון ומלא אך אינו דק ואוורירי אלא עבה נמוך, ועמוק. בעוצמות נמוכות (חלש) ככל האפשר.
כשיש קושי, גם אם נוסיף עוצמה נעשה זאת לזמן מוגבל ומבוקר ונשמור על תחושת הנוחות..
תרגיל:
נחזור לתרגיל ההיגוי של האות ‘ע’ בקול רם.
בהתחלה בעוצמה רגילה, ואז נחליש ככל הניתן. נאמר לעצמנו בלב כל פעם מחדש: “יותר שקט עוד יותר בשקט”.
ונחזור על זה כמה פעמים. ע ע ע ע
נאמר בקמץ עה עה עה ואחכ בחיריק עי עי עי..בעוצמה החלשה ביותר שנצליח.
המטרה ללמוד לשלוט על עוצמה קולית נמוכה. בכמות כוח המינימלית הנדרשת להפקת הקול.
המשימה החשובה יותר היא לשים לב במהלךהדיבורהיומיומי שמפגש המיתרים מלא מעומק הגרון אבל עדין וחלש ככל המתאפשר.
הכלל השלישי: אוויר.
עד כה הזכרנו שהקול אמור להדהד בדיבור בעיקר מהגרון ובמינימום מאמץ (כשאנו סובלים מבעיות). הפעם נוסיף אספקט נוסף במינימום אוויר נלווה לצליל. אם נרגיש את קולנו אוורירי מדי ייפגע הדיבור המלא ויופעל לחץ מיותר על המיתרים.
(במינונים גדולים של אוויר נשתמש בטכניקות שירה מסוימות. בעיקר בשירה מתהודת מצח או פלצט.
בדיבור נשאף להמעיט בכמות האוויר )
תרגיל:
נאמר את האות: הא הא הא זהו צליל אוורירי.
ולעומת זאת נאמר : עע עע עע ….שהוא צליל גרוני.
כדי להתאמן בכמות האוויר שאנו מפיקים בדוביר נקרא קטע מעיתון וכל מילה נתחיל עם האות ה ולאחר מכן נקרא שוב והפעם לפני כל מילה נוסיף את האות ע.
לדוגמא:
משפט : בוקר טוב לכולם
בהוספת ה: הבוקר הטוב הלכולם…
ובהוספת ע: (ללא אוויר) עבוקר עטוב עלכולם
התרגול מתבצע לצורך הפנמה של דיבור גרוני לאומת דיבור אוורירי. (כשדיבור גרוני הוא הנכון)
הכלל הרביעי: בדיבור הכתפיים הראש הצוואר העורף השכמות הגו אמורים להיות משחוררים.
לעומת זאת כשאנו שרים חשוב לתת תמיכה מהאזורים הנ”ל.(תמיכה מתבטאת בכיווץ) בדיבור שחרור!!
לכן הטיפ הוא לשים לב שכל החלק העליון של הגוף משוחרר. לא תפוס. לא נעול.
תרגיל:
לקרוא קטע מעיתון ותוך כדי להניע מצד לצד ובתנועות סיבוביות את הכתפיים הראש
הידיים הגו העורף..
לסיכום:
אם נשווה את פעולת הדיבור להרמת משא כבד או להרמת משקולות כשנרים משקולת נכווץ את שרירי גופנו ונרתום אותם למאמץ. ובודאי שלא נרפה אותם. אותו הדבר גם בדיבור. כשאנו מדברים השרירים (מיתרי הקול) עובדים בצורה מלאה ואינם רפויים. כלומר הדיבור מלא.
(כששרים המיתרים מתנהלים באופן אחר. יותר בוירטואוזיות)
ולמי שמעונין לעבוד על המיתרים בצורה רוטינית מקצועית מוזמן לבקר באתר www.tmrg.co.il
או להתקשר לקבלת מידע נוסף 03-7363065
למה כמה ואיך!!! פתרונות לצריכת שום מבלי ‘לחנוק’ את הסביבה
השום הוא קו ההגנה הראשון שאנחנו יכולים לחשוב עליו בטיפול בהתקררויות (ובעוד לא מעט מחלות)
החורף רק הגיע וכבר שרשרת של רגישויות שצצות ועולות סביב הגרון: ‘כבר חודש משתעל’ ‘חוסר נוחות וצרידות מאז שהייתי מקורר’
אלו תלונות שגרתיות שאנו שומעים על בסיס קבוע בימים אלו מלקוחות שפונים. דלקות וכאבי גרון, נזלות, שיעולים וכיוצא באלו הם האויב מס’ 1 של הפקת קול בריאה ואיכותית.
מאחר ומיתרי הקול ממוקמים בחלקה העליון של מערכת הנשימה הם מהראשונים להיפגע וגם אם הם לא נפגעו ישירות מחידק או וירוס
כל בעיה אחרת במערכת הנשימה תשפיע לרוב על הפקת הקול, ותיצור קושי גם במיתרים עקב לחץ חזק מדי וסגירה לא סימטרית כתוצאה מנפיחויות אדמומיות וליחות.
הבעיה איננה רק בזמן מחלה אלא גם בתולדות שצצות לאחריה.. כשאנו חולים ניתן להבין שקשה לנו להפיק צליל צלול ולשלוט בו.
אבל הבעיה היותר מציקה מתרחשת לאחר מכן כשהבעיה נמשכת מעל מספר ימים והופכת למטרד.. הפתרון הוא להקדים תרופה (טבעית) למכה או במילים אחרות להשקיע יותר במניעה.- השום הוא קו ההגנה הראשון שאנחנו יכולים לחשוב עליו בטיפול בהתקררויות (ובעוד לא מעט מחלות)
שום ידוע כיעיל ומרפא מחלות רבות ואפילו שמו יצא כנוגד סרטן.
מלבד היותו אנטי חיידקי (נגד חיידקים שונים), אנטי ויראלי אנטי פיטרייתי ויותר מזה: ידוע כקוטל זיהומים במערכה העיכול, במערכת הנשימה. מצוין לכלי דם ולב בהיותו מדלל דם מרחיב כל דם ומשפר זרימת דם, מפחית רמות שומנים וכוסלטרול, עוזר בטיפול בסכרת ,ממריץ פעילות כבד, זרימת מיצי מרה תקינה, מחזק מערכת חיסון מחלות אוטואימוניות ועוד הרבה נגזרות…
לעניננו השום מצוין במקרים של צינון שיעול שפעת ליחות ברונכיט סינוסיטיס וכד’.. הבצל אגב הוא מאותה המשפחה של השום ומכיל מגוון דומה של חומרים פעילים אך הריכוז בו נמוך יותר. וגם טעמו וריחו עדינים יותר. אז למי שלא יכול להסתדר עם השום הבצל הוא בהחלט תחליף חלש יותר.
בגלל עוצמתו הרפואית של השום חשוב לדעת
מתי לא לצרוך אותו:
אזהרות:
במצבים של עודף חום צרבות וחומציות יתר בקיבה עדיף להמנע בשימוש עם השום...
בהיריון (לא במינוני תרופה), בהנקה הריח עלול לדחות את התינוק.
למי שסובל מעודף חום (הזעות יתר , גלי חום).
למי שסובל מרגישות לשום. למשל בעיות עיכול, גזים כתוצאה מאכילת שום.
והחשוב ביותר: אנשים הנוטלים מדללי דם או אספירין לא להגיע למינוני תרופה
ריח רע- אני לא אכביר במילים על ריחו הרע של השום ריח נובע מהשמנים הנדיפים בו על בסיס גופרית.בעיקר האליצין.
בהמשך אמליץ על דרכים שונות לצריכת השום. כאשר חלקן ממזערות את הריח. ואף שומרות על יתרונותיו הרבים.
המינון המומלץ :
שום: כמניעה 2-3 שני שום ביום
בטיפול בזהום (מינוני תרופה):
8-10 שנ שום ביום.
בצל: כמניעה : חצי בצל ליום.
כטיפול (מינוני תרופה):
להכים סירופ בצל ודבש כפית מספר פעמים ביום לפי הצורך.
דרכי צריכה:
הכי פשוט לצרוך שום טרי.
כאשר אוכלים את השום חי ניתן לחתוך אותו לחתיכות קטנות ולמעוך אותו, אז לחכות 2 דקות לשחרור החומר הפעיל אליצין
לרסק שיני שום או לחתוך אותן דק על פרוסת לחם., בטחינה או בסלט.
במרק : להכניס 2 שיני שום בצלחת מרק (בחימום השום הצמח מאבד כמעט את כל סגולותיו הרפואיות אז להמנע כמה שנתן. גם במרק אם נכניס אותו לצלחת טיפה יאבד מהערך אבל עדיין נרגיש את ההשפעה)
ניתן לצרוך שום בכמוסה. (עדיף קפסולה של שום שיובש בהקפאה וחומר גלם שלא עבר חימום)
ודרך נוספת למי שקשה לו עם הריח.
טינקטורה באלכוהול. (דרך טובה יותר להפחתת הריח. האלכוהול מעכב פירוק האליצין. ועדיין המיצוי בדרך זאת משחרר חומרים רבים מאוד חזקים ולכן היעילות רבה).
מיצוי אלכוהולי (טינקטורה):
לקחת שיני שום טריות קלופות מרוסקות במעבד מזון.
למהול אותן באלכוהול נקי 95 אחוז.
ביחס שווה . (גרם למ”ל 1:1)
למזוג לבקבוק או צנצנת זכוכית ולשמור חודש בארון.
יש שמערבבים את הצנצנת פעמיים ביום . בכל מקרה גם רק השריה עושה את העבודה.
לאחר חודש מסננים את השמן בבד כותנה (אפשר בד חיתול) ובשמן שסוננן משתמשים.
המינון לתחזוקה 2-5 מל ליום. ועד 20 מ”ל ליום כטיפול תרופתי.
כמו כן מומלץ ללעוס פטרוזיליה לאחר סיום האכילה להפחתה של הריח.
ולאלו מכם שקולם הוא כלי העבודה הראשי, אם עדיין לא שמעתם על שיטת הטיפול של TMRG למניעת צרידות, השבחת איכות הקול, וטיפול בבעיות קוליות
התעוררתם בבוקר ובקושי יכולתם לדבר? התחלתם לכחכח בגרונכם באמצע שיחה או דיון?
הקול שלכם נשמע מחוספס, גס וצורם לאוזן?
צרידות היא בד”כ לא נעימה והתחושה היא לעיתים כואבת ובעייתית מבחינת תפקוד יומיומי בעמדות ובתפקידים מסוימים.
אך זהו מצב שהוא, לרוב, חולף וזמני וניתן לטיפול מהיר, קצר ופשוט, אבל לא תמיד..
במקרים שהצרידות אינה חולפת מאליה, חשוב לטפל.
ממה בעצם נובעת הצרידות הכרונית:
כאשר קיימת פתולוגיה על מיתרי הקול (לדוגמא יבלת או פוליפ )או ליחות בגרון או חומציות שעולה מהוושט לגרון.
או שקיים מצב בו המיתרים אינם נסגרים בצורה מלאה או סימטרית מסיבה כלשהי נתקל בקשיים בהפקת הקול ובהופעתה של צרידות.
נתקשה לדבר ולשיר כהרגלנו, עד שתנועות בסיסיות של המיתרים (כשנדבר או נשיר) עלולות ללחוץ ולהזיק.
צרידות – איך לטפל: קיימת חשיבות לתרגול התנועה הבסיסית הקלילה של המפגש בין המיתרים לצורך הפקת קול בריאה,
מדובר על הפקת קול עדינה שנחשבת נכונה מאחר ואיננה מזיקה.
יסכימו איתי המורים לפיתוח הקול שיש יותר מדרך אחת להפיק קול בצורה ‘בריאה’ למרות זאת כשקיימת בעיה נחזור כמה צעדים לאחור ונלמד ונעבוד על הבסיס.
מדובר על תנועה המתבצעת ללא כוח /מאמץ ובמינימום משקל המופעל בדחיסת המיתרים אחד כלפי השני.
לדוגמא: תנועה פשוטה של ההברה אי, או, אה (קמץ) בצורה עדינה ושקטה ביותר.או תרגילי קול בסיסיים אחרים.
אפשר להגדיר זאת כ’בניית יסודות’ .
למה הכוונה בבניית יסודות ?
קל יותר ללמד את הגוף תנועה חדשה (ונכונה) מאשר לתקן תנועה של הגוף לאחר שהתרגל לתנועה אחרת (שאיננה נכונה).
במקרה שלנו כאשר קיים עומס קולי שמוביל לקושי כרוני, בית הקול מתרגל לעבוד בצורה מאומצת ולוחצת.
גם כשאין צורך לכך. הדיבור או השירה באופן אוטומטי יהיו לוחצים. אם נרצה או לא.
ולכן נדרש להרגיל את המיתרים מחדש לעבוד בצורה קלילה ובחסכון.
למצוא את הלחץ המינימלי הנדרש לעוצמה הרצויה.
כלומר הרעיון לחזור כמה צעדים וללמד אות המיתרים את המובן מאליו.
להיפגש בינהם בהתאם למאמץ האמיתי הנדרש.
בנוסף לפני מאמצים קוליים ארוכים או חזקים במיוחד נדרש להטמיע (להחדיר ל’שריר ולראש’) את התנועה הפשוטה, כדי למנוע מאמץ מיותר .
טיפול בצרידות כרונית
בנוסף לתמיכה של תכשירי TMRGתמיכה בהפקת הקול (חיטוי, סיכה וכו) נתרגל פעולות פשוטות ביותר של סגירת המיתרים במינימום מאמץ כלומר במינימום משקל חיצוני ופנימי שלוחץ על המיתרים. אנו אמורים לחזור על פעולה זאת שוב ושוב ושוב….
בצורה הזאת של פעולה פשוטה וקלילה נרגיל את המיתרים לעבוד באופן סימטרי ללא לחץ.
ורק לאחר הפעולה הבסיסית (שהיא גם מעין חימום), נוסיף עוצמה ומילים (שדוחפות יותר ודוחסות יותר את המיתרים זה כנגד זה ואת האוויר חזק יותר כנגד המיתרים) התרגול יעודד עמידות ללחץ של המיתרים.
במקרים רבים של צרידות התרגול העדין חשוב ביותר כי רק באמצעותו נגיע להרפיה שנובעת ממתיחה עדינה ושחרור..
לסיכום:
בזמן צרידות חשוב שנעבוד במינימום לחץ על המיתרים,
זהו עניין של הרגל.
עלינו להרגיל את השרירים לדפוס תנועה קליל,על מנת לסגל זיכרון שרירי ‘בריא’.
ואם נמאס לכם מהקושי ולא הסתדרתם לבד בתרגול פשוט כגון גרגור עם מים זמזום עדין גלגולי שפתיים ועוד מומלץ לבנות יסודות בדרך בטוחה נעימה וקלה עם שיטת הטיפול TPV .שיטה המתאימה לכולם .
מהם השאלות שאנחנו אמורים לשאול את עצמנו כדי לוודא שאנחנו שומרים על
בריאות / איכות הקול שלנו:
האם ישנו מספיק שעות שעות שינה בלילה שלפני המאמץ הקולי? (ואם לא האם השלמנו אותן בשעות היום כדי לשמור על איכות הקול )
האם אנחנו מקפידים על יציבה זקופה בזמן הפקת הקול? (כדי להנות מתמיכה קולית משרירים נוספים בגוף. סנטר טיפ טיפה מורם יכול להוסיף לנו עוצמה לדיבור ולשירה)
האם אכלנו נכון? מה ומתי? (לא לשכוח להגיע עם כמות מספקת של אנרגיה למאמץ קולי כדי לא לשחוק אותנו ואת גרוננו)
האם שחררנו את המיתרים ושאר השרירים השותפים להפקת הקול לפני ואחרי פעילות מאומצת? (תנועה קלה וקצרה עשויה לעשות הבדל ולייצב את השרירים לעבודה נכונה ובריאה)
האם אנחנו משתדלים מדי פעם להפחית מהלחץ על המיתרים, כלומר לדבר או לשיר בעוצמות משתנות, מדי פעם עדין מאוד (גם כשאנחנו נואמים או שרים לפני קהל כדאי לשחק עם העוצמות)
האם אנחנו בכלל מקדישים מחשבה לאיכות הקול שלנו ולבריאות שלו הרבה לפני שיש לנו בעייה?
ההמלצה להפעם:
לאטום את האוזניים עם אטמי אוזניים ולדבר או לשיר מספר דקות כשאנחנו קשובים לעצמנו מבפנים ואז לבטא מספר הברות פשוטות
אה אה אה אה
אי אי אי אי
או או או או
ולחזור עליהן במינימום עוצמה ובמינימום מאמץ.
להמשיך ולהוריד את הווליום כמה שאפשר. כאשר עדיין ניתן לשמוע קול בצורה ברורה.
כשאנו סובלים מעומס קולי ליישם ביום יום רגעים בהם אנחנו משוחחים או שרים מאוד מאוד חלש (אך לא בלחש) מאוד עדין. עם קול וצליל שנשמעים בקלות!!!
המטרה לשמור על איכות הקול שלנו לאפשר מנוחה קולית ולהרגיל את המיתרים לעבוד בלחץ מופחת.
רבים מלקוחותינו כבר טיפלו בבעיה הקולית שלהם
ומתמקדים כעט בהשגת איכות קולית
ושמירה על בריאות הקול
בעזרת תרגילי שחרור קולי
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לאחד מהנושאים העיקריים בתחום בריאות הקול שעוזר בהתמודדות עם המצב.
תרגילי שחרור קולי
עם נשמור על ביצוע תרגילי שחרור קולי עדין וקצר מספר דקות, בודדות, בכל יום, נוכל לנצל טוב יותר את מערכת הקול ולעבוד עם מיתרי הקול בצורה חסכונית יותר.
התוצאה ניצול מירבי של האנרגיה שברשותנו והשגת תנועה יעילה יותר של המיתרים.
אם נשווה לחוקי הטבע, עפ”י חוק האנרציה / ההתמדה (התמדה במהירות), תרגול רוטיני של המיתרים יעודד אותם להשאר ולהתמיד בתנועה שוטפת במינימום מאמץ.
אפשר גם להשוות את זה לצריכת הדלק ברכב. במהירות מסוימת בנסיעה על כביש מהיר הרכב צורך פחות דלק. מעין משייט.
המטרה שלנו גם להגיע למצב של אותו ‘שיוט’ בו המיתרים נעים בחופשיות ובמינימום מאמץ.
ואם ‘ניכנס’ בדמיוננו לתוך הגוף, בזמן התרגול השוטף נווכח שנימי הדם יתרחבו יותר, זרימת הדם והחמצן למיתרים תהיה טובה וקלה יותר ( הלב והריאות יעבדו בתיאום) ונסתגל למעט לחץ אוויר כנגד המיתרים.
אם נשמור על אימון שיגרתי, המיתרים יהיו גמישים יותר, טווח התנועה יהיה רחב יותר, והמפגש בינהם יתבצע ביתר קלות וזריזות.
המטרה מינימום מאמץ מינימום עייפות ומינימום שחיקה .לכן שווה לשמור על כושר קולי
משימות:
לבחור תרגיל קול ידוע וקל ולחזור עליו בכל יום, משך התרגול: 5 דקות ביום במצטבר.(לכל הפחות..)
תרגילי שחרור קולי לדוגמא: (כל התרגולים יתבצעו עם הפקת קול)
גרגור עם מים
תרגול נשיפה דרך קשית
תרגיל ברבור הצליל תוך גלגול השפתיים והרעדת הלחיים
תרגיל תהודה קדמית הידוע גם בשם “הברווז המצונן” (רצוי עם אטב אף)
תרגיל עם בקבוק TPV שכולל תרגול הקול בשילוב אינהלציה מכנית ודינמית שמספקת שחרור מושלם למיתרים (רבים יעידו שזו הדרך האידיאלית להגנה ומניעה של צרידות וכהכנה לפני פעילות קולית)
אנרגיה היא מידה או כמות של כוח שעומד לרשותנו לפעולה שרירית מסוימת.
השאיפה הטבעית של כל מרצה או זמר היא להרגיש מלא באנרגיות (בגוף ובקול).
התחושה הנפלאה הזאת, שאנו מלאים במרץ בזמן הפעילות הקולית.
הדבר יתבטא מיידית בבריאות הקול ובאיכות קוליות שלנו, שתהיה טובה הרבה יותר מאשר בזמן שנהיה עייפים.
קיימים מדדים נוספים שישפיעו על איכות קולנו ורמת האנרגיה שתתפרץ מקולנו כמו :
מבנה/גנטיקה,מצב בריאותי, טכניקה קולית שברשותנו, כשרון טבעי,חוזק וגמישות, איברי הקול, לחץ אוויר, תוספי מזון מתאימים ועוד..
אחת הדרכים להשיג יותר אנרגיה קולית תהיה תזונה מתאימה שתתרום להשגת בריאת הקול שלנו ואכויות קוליות (כפי שדנו במאמרים הקודמים) מידת הכוח / אנרגיה העומדת לרשותנו תלויה גם בתכנון שעות הארוחות שלנו.
בימים של עומס קולי ישנה עדיפות לארוחות קטנות לעיתים תכופות.
אחד הפתרונות למצבי עומס קולי הוא להזין את הגוף נכון כך שתסופק האנרגיה הדרושה, כי הגוף זקוק לאנרגיה לשם כיווץ המיתרים.
כדי שנתכנן היטב את התזונה שלנו כדאי לדעת:
הפחמימות מספקות אנרגיה בטווח הקצר.
השומנים מספקים אנרגיה לטווח הארוך.
כשקיימת סיטואציה של מחסור בגליקוגן(פחממות..כי לא אכלנו כמות מספקת של פחמימות) הגוף יפרק כמות גדולה יותר של חלבון .
במטרה לספק אנרגיה לשרירים. לאורך זמן המיתרים יחלשו ויאבדו ממסת השריר שלהם. פשוטו כמשמעו (לעיתים נקרא לזה שחיקה).
לכן, כשיש עומס קולי כדוגמת מורה שמדבר בקול רם לאורך שעות ברצף, יום אחר יום, נדרש לתכנן את הארוחות בקפידה (מה מכילה הארוחה ומועדה)בקיצור תזונה כמקור אנרגיה מתאים לאיכויות קוליות ובריאות הקול .
יש אנשים שהקול שלהם חזק יותר משל אחרים באופן טבעי, יש שהוא גמיש יותר.( ענין של גנטיקה / טכניקה /מצב גופני) עדיין, פעילות מאומצת דורשת את האנרגיה הנכונה שתספק לה את הכוח ולכן תזונה ואכויות קוליות הם השילוב המנצח.
אם לא נספק לגוף את האנרגיה הדרושה הוא יקח אותה בכוחות עצמו מהשרירים. כלומר, אם לא נשלים את מאגרי הגליקוגן והחלבונים, המיתרים (השרירים) יפגעו ויחלשו.
על פי מחקרים בתחום
כשהפעילות של הגוף איננה מאומצת הגוף מנצל בעיקר את השומנים.
פעילות בעצימות בינונית של הגוף דורשת שומנים ופחמימת…(חצי חצי) פעילות בעצימות גבוהה כלומר במאמץ גדול תדרוש בעיקר פחמימות (השומן לא יכול להפיק את האנרגיה הנדרשת כי הוא מתפרק לאט יותר מהקצב שבו נדרשת האנרגיה).
במצב זה 75 אחוזים מהאנרגיה המתפרקת תהיה מהגליקוגן .
לאחר שעתיים רצופות של פעילות מאומצת חשוב לאכול מנת פחמימה, לתדלק את הגוף, פעולה מאוד פשוטה שרבים מאיתנו מתעלמים ממנה..
הדבר דומה לרכב שמיכל הדלק שלו התרוקן! והנורה נדלקה.
איך נשמור על רמות האנרגיה שלנו למרות העומס??
משימות :
לדאוג לארוחות קטנות בין המאמצים.
לאבחן איזה סוג מזון דרוש לנו במיוחד(לפי מידת המאמץ שהושקע) ולספק אותו לגוף
לאחר שעתיים של דיבור או שירה מאומצים לעצור ו’לתדלק’!! (זה לא מובן מאליו.
אנשים לא עושים את זה ומתפלאים שנוצרות בעיות ודלקות)
למי שעובד שעות רבות עם קולו, בדיבור מאומץ או ששר הרבה וחזק, לדאוג שתהיה ברשותו אספקה של תזונה מתאימה בכדי לשמור על האיזון בין תזונה ואכויות קוליות .פירות ירקות דגנים וזרעים לא קלויים שיהיו זמינים לנשנוש בין לבין.
תזונה נכונה היא תזונה הכוללת כמות מספקת ומתאימה של כל אבות המזון.
( פחמימות חלבונים שומנים ויטמינים ומינרלים) חמשת אבות המזון נחוצים לתפקודו התקין של הגוף ועוזרים לשמור על איכויות הקול .
חלבונים (דגים ,בשר, מוצרי חלב, טופו, סויה קטניות כגון עדשים, שעועית ועוד)
שומנים (כמו אבוקדו, שמן זית, אגוזים, טחינה אומגה 3 ועוד )
ויטמינים (בפירות ובירקות מצויים במינון גבוה ובשאר אבות המזון)
מינרלים (זרחן סידן ברזל מגנזיום ועוד…בירקות ירוקים ועוד).
העובדה היא שיש קשר הדוק בין תזונה מאוזנת ובריאה המכילה את כל אבות המזון בכמות
ובאיכות הנכונים ובתזמון המתאים לבין תחזוקת הקול והפקת איכויות הקול
נכון לומר שלכל אדם יש כמות קלוריות שנדרשת לו וצרכים תזונתיים שונים שנקבעים לפי מבנה גופו, הרכב הגוף (גם תורשה), מצב בריאותי, משקל, רמת הפעילות ומשך הפעילות שלו ועוד.
לכן לא ניתן לקבוע במדויק תפריט אחד ואחיד לכולם.
הפחמימות הן דלק להפעלת השרירים ולכן גם לתפעול תקין של הקול.
הגוף מפיק מהפחמימות את האנרגיה לה הוא זקוק. כשנוצר מחסור בפחמימות הגוף מתחיל לפרק את השרירים. אנו צריכים ל’תדלק’ את גופנו יום ביומו במזון מתאים בכמות המתאימה לפי המאמץ הקיים.
במילים אחרות להקפיד מדי יום להכניס את סוג ה’דלק’ שנכון לנו כדי לא ליצור חוסר שיתן את אותותיו על איכות הקול. הזמן הנכון הוא לפני המאמצים (בד”כ כמה שעות לפני ומשהו קטן צמוד למאמצים. כדוגמת פחמימה כבננה תמר קוביית שוקולד)
הפחמימות מאוכסנות בגוף בצורה שנקראת גליקוגן. מאוכסן בכבד ובשרירים. הגליקוגן בשרירים מתפרק לגלוקוז ומספק אנרגיה בזמן מאמץ או בזמן רעב או צום. (הגליקוגן המאוכסן בכבד שומר על רמות הסוכר בדם).
כשהמאמץ רב ומתמשך אנו זקוקים לכמויות גדולות יותר מהפחמימה. מנת פחמימה ממוצעת ממוצעת לדוגמא היא פרוסת לחם.
החלבון נחשב לאבן הבנין של התאים והרקמות בגוף.(וכמובן בונה תאים לשרירים) משמש גם לתפקידים נוספים.
החלבון נחוץ לגוף לאחר פעילות מאומצת של השרירים כדי לתקן את הנזק בשריר שנוצר מהפעילות לשקמו .
כזכור אחת השכבות של מיתרי הקול היא שרירית ולכן כדאי שנדאג לתזונה מתאימה לאחר מאמץ מאסיבי עם הקול וכך נעזור למיתרים להתאושש.החלבון יעזור במניעת בצקתיות ונפיחות יתר של המיתרים כתוצאה מעומס.
חשוב להבין שלאחר מאמץ קולי רב(וכמובן גם מאמץ פיזי), כלומר כשהעצימות גבוהה (אם אנו מדברים בקול רם או שרים חזק) אנו זקוקים למנת חלבון גדולה כמעט פי שתיים מזמן בו אין מאמץ.
כמובן שלא צריך להגזים ( מנת חלבון מופרזת מיותרת ועלולה לעכב את שיקום השרירים. ליצור עומס על הכליות ועל הכבד ולגרום להם לעבוד קשה מדי במטרה לפרק ולפנות את החלבון המיותר). אז הכל במידה .
ההמלצה הכללית לגבי חלבונים היא: לאחר מאמצים של מערכת השרירים. לאכול יותר וכמעט כפול מהרגיל, מנת חלבון נחשבת כביצה אחת או יוגרט אחד או שוק עוף אחת..
השומנים תפקידי השומנים בגוף הם: לבנות את רקמת השומן שתרפד את איברי הגוף ותעניק הגנה ובידוד לעזור בספיגת מינרלים וויטמינים מסוימים.
תורמים לפעילות המוח. (לכן ממליצים על אומגה 3 לבעיות קשב וריכוז), בונים הורמונים,
חשובים לתאי העצבים (שקשורים כמובן גם לפעולת השרירים).
השומנים אף הם (כמו הפחמימות ) מספקים מקור חשוב לאנרגיה.
(גרם שומן מספק 9 קלוריות לעומת גרם פחמימה שמספק 4 קלוריות וגרם חלבון מספק אף הוא 4 קלוריות).
נדרש לאכול מהם כ10-25 אחוזים מסך צריכת הקלוריות הכלליות.
השומנים מגבירים את זרימת החמצן לשרירים ותורמים להתאוששות שלאחר המאמץ.
השומנים גם מפחיתים דלקות ומגבירים את הגמישות (ריפוד) ושיפור התנועה .
מנת שומן ממוצעת לדוגמא היא כפית שמן זית או כף טחינה.
נוזלים:
חלק מהתזונה שלנו יהיו הנוזלים שאנו שותים.
כשקיימת בעיה קולית חשוב שנברר ונבין מה גרם לבעיה. נתקן ונפעל בהתאם.
לדוגמא אם הסיבה היא מעט מדי מים חשוב שנטרח לשנוי ההרגלים.(ולמרות שהרגלים זה אחד הדברים הקשים לשינוי)
מיתרי הקול אוהבים לחות. ואחת הדרכים לספק להם את הלחות היא ע”י שתיה מספקת של מים.
הגוף שלנו מורכב מ65 אחוזים מים. המים משתתפים בכל התהליכים בגוף כולל חילוף חומרים.
מי שלא שותה מספיק מים חילוף החומרים שלו נפגם במעט.
(כשצבע השתן כהה הדבר מעיד שלא שתינו מספיק מים.דרך לביקורת עצמית)
כמו כן חשוב לדעת שכמות רבה מדי של מים גם עלולה להוציא את הגוף מאיזון.
מאחר ותגרום לדילול הדם ולירידה ברמת הנתרן.
משימות:
שתיית מים לאורך היום. (רצוי כל שעה לשתות מעט)
לדאוג שיהיה לנו בקבוק מים על שולחן העבודה, בתיק ברכב או בנסיעות.
לוודא את צבעו של השתן שלנו ולפעול בהתאם. (כשהוא צהוב זה סימן שאנחנו מיובשים. הצבע הרצוי שקוף) לשתות רבע כוס מים לפני המאמץ הקולי.
תדלוק:
לאחר פעילות קולית מאומצת עם סיום המאמץ, בכל שעה , כ-4 פעמים (כל שעה),
לאכול פחממה +חלבון. (עדיף ארוחות קטנות בתדירות גבוהה).
(לדוגמא מורים שסיימו יום עבודה או זמרים אחרי עבודה ..לאכול מנת חלבון+פחמימה)
מומלץ לאכול את החלבונים במספר ארוחות קטנות מאשר להעמיס ולהכביד על הגוף בארוחה אחת
שומנים:
כפית שמן זית לפני המאמץ .מומלץ לצרוך בקביעות אומגה 3 או תחליפים מהצומח.
לדאוג לאכול מספיק פחמימות במהלך היום (לפני המאמצים)
דוגמאות לפחממות בצמידות למאמצים שמומלץ לקחת איתנו:
בננות, פירות, חטיפי אנרגיה ומשקאות אנרגיה, תמרים
דוגמאות לחלבונים שמומלץ לקחת איתנו ליום העבודה :
יוגרט עם קורנפלקס .יוגרט עם גרנולה אם המאמץ היה גדול במיוחד גביע קוטג’ שלם.
ידוע זה מכבר שיש חשיבות עצומה למזון שאנו מכניסים לפינו לבין הבריאות הכללית שלנו. אך לא מספיק ידוע ולא מספיק מובן מהו הקשר בין המזון שלנו לביצועים הקוליים שלנו!!!!
זמרים שחקנים חזנים מורים מרצים וכל מי שמדבר שעות רבות או בעוצמה חזקה(או גם וגם) יעצים את היכולות הקוליות שלו וימזער נזק שעלול להופיע מהמאמץ אם יקפיד על תזונה נכונה לפני ואחרי המאמץ.
המיתרים הם שריריים. ושרירים זקוקים לאנרגיה. אנרגיה היא מילת המפתח!
כשיש לנו מאמץ קולי רב אנו צריכים להקפיד על צריכת מזון מדויקת שתספק לנו מספיק אנרגיה וכוח כדי לעמוד בעומס וכדי להגיע למקסימום תוצאות ואיכויות קוליות . לא פעם אני נפגשת עם אנשים/זמרים שמתלוננים על בעיות קוליות לאחר תקופה של דיאטה והורדה במשקל.
חשוב שדבר ראשון נבין שיש קשר אמיץ בין התוזנה (כמות הקלוריות, התפריט שאנחנו אוכלים, כמה אנחנו אוכלים ומאוד חשוב מתי אנחנו אוכלים ומה/ומתי לא). הנתון העיקרי שאני רוצה להדגיש הוא שחשוב לשמור על רמת אנרגיה גבוהה ולהרגיש חיוניים בגוף לפני שאנחנו מתחילים פעילות קולית כלשהי.
בוודאי שרמת אנרגיה קשורה למספר שעות השינה איכות השינה, מנוחה לפני מאמצים אבל בסדרה הבאה נבין עד כמה התזונה חיונית לתנועת המיתרים ואיכות הקול ומה ומתי מומלץ לאכול.
המטרה: להגיע לתוצאות קוליות טובות ולמנוע או לטפל בבעיות קול.
זה לא מספיק שנלמד פיתוח קול או שנשתלם בסדרת מפגשים עם קלינאי התקשורת או שנתרגל ונתאמן . חשוב שנבין את הידע הבסיסי שקשור לתזונה ומאמצים קוליים (וכמובן למאמצים גופניים בכלל). שנגביר מודעות לנושא התזונה וכמובן שנקפיד ליישם ולאכול לפני ואחרי המאמצים מתי מה וכמה שגופנו צריך.
קורה לא פעם שלפני הרצאות חשובות /אודישנים או הופעות שמרגשות אותנו מרוב המתח וההתרגשות התיאבון ננעל לנו ואנו מגיעים לרגע האמת שלא בשיאנו בלשון המעטה. עייפים. מתוחים. ולא באמת מבינים מה קרה? / מה התפספס? למה לא היינו במיטבנו? כשאנו מחפשים את הברק /הניצוץ שנעלמו.
אני מקווה שלאחר סדרת מאמרים זו כבר לא נמצא את עצמנו חוזרים על טעויות.
משימות:
לגלות בעצמנו ע”י ניסוי טעיה התבוננות ומעקב מה המזון שלא מתאים לנו / שמעייף אותנו ושמונע מאיתנו להגיע להפקת קול אופטימלית.
מה גורם לנו לליחות, לחומציות. לגירוי.לצריבה ובאופן כללי לתחושה לא נוחה בגרון. אילו מזונות או אילו סוגי שתיה.
ולהיפך :
מהו המזון שטוב לנו. מה השתיה שטובה לנו. מהן הכמויות שנכונות לנו, ומתי.
חשוב שנסגל לעצמנו לפי המסקנות שלנו לוח זמנים לארוחות לימים שיש לנו מאמץ קולי. כדי שלא נגיע לעבודנו עייפים וניתקע עם מיכל ‘דלק’ ריק. שנתכנן מראש את הארוחות (מה מתי כמה)
ועד למאמר הבא בסדרה, שיהיה בהצלחה
למי שעדיין לא יודע על השיטה הטיפול הקולי החדשה של TMRG בעזרת ה- TPV לשיפור איכויות הקול
הגורמים לצרידות ולבעיות בהפקת הקול הם מגוונים ובמקרים מסוימים מפתיעים.
הצד הפסיכולוגי מסקרן ביותר- איך יתכן שהתרגשות, פחדים, מתח וחוסר בטחון ישפיעו כל כך על בריאות הקול שלנו?
פחד קהל כמעט בוודאות יוביל אותנו לשינוי באיכויות הקול (במקרים מסוימים הדבר אף יועיל לנו) מאוד מעניין לגלות כל פעם מחדש איך פחד במה עלול להוביל אותנו לשרשרת של התקלויות עם הקול שלנו.
דווקא כשאנחנו עומדים להעביר את אחת ההרצאות החשובות לנו ביותר,או הופעה בארוע משמעותי לנו במיוחד.
דווקא אז וירוס זעיר עלול לחמוק לגרוננו, או בעיות אחרות עם הגרון עלולות לצוף,
מעין צירוף מקרים “מיסטי” – שפעת חומציות, ליחות ועוד דבר שבמקרים מסוימים גורם לנו אפילו לוותר על החלומות הכי עוצמתיים שלנו.
ושוב במסגרת הראיונות האישיים שאנו עורכים עם בעלי מקצוע מתחום הקול אנו שמחים להביא לכם מאמר מפי שרון מורדוך.
שרון מורה לפיתוח קול שמתמחה בסדנאות לטיפול ושחרור הביטוי ופחד קהל.
והיא עושה זאת בדרך מיוחדת:
בסדנה לומדים טכניקות להפחתת רמת החרדה והמתח, מתבוננים בפחד ‘בעיניים’, ‘מדברים’ איתו ויוצרים חוויה מתקנת.
במאמר הבא שרון תחשוף כמה מהגורמים שהורסים לנו את ההצלחה ותתן טיפים להתמודדות.השאלות שאני שואלת אותה: האם הפחד הזה הוא באמת כל כך חזק ומופיע אצל כל כך הרבה אנשים? מה עומד מאחוריו? מה מרכיב אותו?ומה הדרכים שהיא מציעה לפתרון הבעיה?
ושרון אומרת שלפי מחקרים שגילתה: “למעלה מ41% מהאנשים סובלים מפחד קהל או פחד במה.(כשהם נדרשים לעמוד מול קבוצה של אנשים לשיר, להרצות או להציג את עצמם).
שרון מוסיפה בנימה אופטימית שג’רי סיינפלד (הקומיקאי האמריקאי המפורסם) אמר פעם שאם צריך לשאת דברים בהלוויה אנשים יעדיפו להיות קבורים בארון מאשר לדבר מול קהל…”
ולפני ששרון מעבירה את המסר הנפלא שלה היא מוסיפה ציטוט של הפילוסוף אושו שממחיש נקודה שלטעמי מאוד חשובה להבנת התופעה.
“הפחד הגדול ביותר בעולם הוא הפחד מהדעות של אחרים וברגע שאתה מפסיק לפחד מהעדר, אתה כבר לא כבשה, אתה הופך להיות אריה. שאגה אדירה מתעוררת בלבך, שאגה של חופש.”
לי כבר כאן נופלים הרבה אסימונים. שרון מוסיפה מספר נקודות מעניינות ומשמעותיות בנוגע לתופעה:
לדבריה:
“פחד קהל הוא לא פחד אחד אלא תופעה שמאגדת פחדים שונים. אנחנו לא פוחדים מהקהל עצמו אלא חוששים מדברים הרבה יותר יסודיים שנעוצים בתת המודע שלנו, ולפעמים גם במודע . לדוגמא –
פחד מחשיפה
אני פוחד/ת שיראו מי אני באמת. שיגלו סודות שלי . שיגלו שאולי אני לא חכם ומבין, ולא מוצלח כפי שאני נראה . שרון מדגישה שהבעיה (היא קוראת לזה שקר) הוא השיפוט והביקורת המחמירה שלנו את עצמנו.
פחד מ”מה יגידו”
אנחנו כלכך מאומנים להשוות את עצמנו עם האחר. לתת לעצמנו ציונים ולבדוק איך אני מול הסביבה. אילו הישגים השגתי לעומת מה שנראה לי שאחרים השיגו? כמה אני שווה באמת ? הפחד הזה קשור גם לחשש להיות שונה, בלתי מובן ובעיקר לא שייך ויוצא דופן .
פחד מטעויות ואי דיוקים
אנשים שמחזיקים בדפוס מחשבה לפיו כל דבר שהם עושים חייב להיות הכי טוב שרק ניתן לפני שהוא יוצא לאוויר העולם, יעדיפו להימנע מלעשות מעשה מאשר לעשות ולטעות. זהו דפוס ‘מדכא’ של הרבה אנשים אינטלגנטיים שיאמרו משפטים כמו “אם זה לא מושלם זה לא שווה ואני לא מוציא/ה את זה החוצה” ולמעשה פוחדים להכשל.
פחד להיות בולט/ת מדי
ישנם אנשים שגדלים בסביבה שתמכה בדעה שרצוי להישאר צנוע כמו כולם כדי שלא נהיה חשופים לפגיעה, כי מי שבולט ומרים את הראש (או את הקול) עלול “לחטוף” כלומר להיפגע , ובכלל עדיף להיות בשקט כדי להיות מוגנים .
שרון מדגישה “אף אחד מן הפחדים אינו רציונלי או הגיוני”.
מה הפתרונות?
מדבריה של שרון עולים כמה מישורים שחשוב לתת עליהם את הדעת:
הגברת המודעות- מה אני יודע/ת על הפחד שלי? מה אני מספר לעצמי על הפחד ?
לפגוש את תת המודע-לחשוף אמונות ודפוסים שאני לא יודע/ת שיש לי.לגלות את המשפטים והאמונות שמסתתרים אצלנו בתת מודע (שלא היינו מודעים אליהם) ושמכשילים אותנו וגם כאן לשנות, ליצור אמונות חדשות.
טכניקות ושיטות להפחתת החרדה דרך הקשבה לסימפטומים והפחתה שלהם .
להתנסות בחוויות שמספקות חוויה חיובית ומתקנת, כדי שהאחרונה תהיה המסר והזכרון להבא, שנשלוף אותם למקרה של מפגש עם הפחד. להשתמש בחוויה המתקנת כתמונה שתשרת אותנו בזמן המתאים .
עייפות קולית – איך תרעננו את האנרגיות הקוליות שלכם?
אנו ב- TMRG שואפים להביא לכם את מיטב הידע המקצועי והמגוון העצום של טכניקות ונתונים בתחום הקול ובמסגרת הראיונות עם בעלי מקצוע בתחום הקולי אני שמחה להביא לכם היום ראיון עם תמי קצין, מורה לפיתוח קול ונחשבת לאחד מעמודי התווך של הזמרים בבית הספר רימון.
מדריכת מורים לפיתוח קול (זמרים שרוצים להפוך למורים או מורים בפועל שמחפשים העשרה )וזמרת מוכשרת, שתרחיב את האופקים בנושא של עייפות קולית ותוסיף טכניקות מעשיות כיצד להתגבר עליה.
פניתי לתמי לאחר שקראתי תגובה שהעלתה בפורום של מורים לפיתוח קול בנושא עומס קולי ועייפות שרירים. תגובה שחשפה גישה רצינית ומקצועית ושיכולה לתרום לכם .
תמי טוענת ש”שירה מקצועית דורשת יכולת עמידה בעומס גדול בשרירי הגרון ושימוש נכון בשרירי התמיכה.
נדרש כוח סביר בגוף וקואורדינציה בין שרירים שונים בגוף ובבית הקול כדי לשלוט בהפקת קול איכותית “,
והשאלות הנשאלות: מהי העייפות הקולית? מה הסיבות לה? ומה ההמלצות שלך לריענון האנרגיות הקוליות בעת הצורך?
“עייפות קולית מתבטאת בקושי להפיק קול ובנטייה להצטרד בקלות. לעיתים תכופות. הדבר עלול להתבטא בקול צרוד ומחוספס, אווריריות יתר בקול, אובדן הקול, שבירות, קושי בנשימה (קושי ‘להחזיק’ צליל ארוך) אי-נוחות בגרון, כאב ועוד.
עייפות קולית יכולה להיגרם בגלל סיבות שונות. האחת היא עיבוי הרירית (מוקוזה) סביב המיתרים. ה
מיתרים עטופים בשכבות, והשכבה החיצונית עשויה מרירית, כששכבה זו נעשית צמיגית (סמיכה) המיתרים נעשים נוקשים יותר,
זה גורם לעליה בלחץ האוויר מהריאות (כדי לשמר את הרטיטה של המיתרים), ולעליה ברמת המאמץ כדי לייצר צליל.
הדבר גורם לשימוש לא יעיל בפעולת הלרינקס (הגרון ובית הקול).
הגברה של הצמיגות של המיתר גורמת לחיכוך רב יותר בזמן רטיטת המיתרים, ולפליטת חום באזור המיתרים.
מה שעלול לגרום לעייפות קולית/ בצקת/אודם במיתרים.
סיבה אחרת לעייפות קולית היא שרירית-עצבית.
הדבר מתרחש בגלל יכולת מועטה מדי של השריר להתמודד עם הלחץ המופעל עליו ולהתגבר על הקושי והמתח כתוצאה מהעבודה המאומצת בו.יש אפשרות שהשרירים החיצוניים והפנימיים של הלרינקס (בית הקול) לא מסוגלים לבצע את העבודה.
סיבה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת היא עייפות כללית בחלקי הגוף שיכולה להשפיע ישירות על יכולתנו להשתמש בקול בצורה יעילה.
כשאין חלוקת עומס בין חלקי הגוף, תורגש נטיה להעמיס את עיקר המאמץ על שרירי הלרינקס וכך הם יתעייפו מהר יותר.”
אז מה לעשות ?השאלה המתבקשת…..
“התבוננות”…תמי מסבירה שאם הזמר חווה עייפות קולית, עליו להבחין בסיבה לכך, והאבחון לכך איננו תמיד פשוט.
יחד עם זאת כדאי לבדוק מה קרה לפני הופעת הסימפטומים. (התקררות/צעקה/ כעס/ עייפות/מתח ועוד ועוד).
כשנבין מה היה הטריגר נוכל לקבל רמזים לסיבה ולטפל ביתר יעילות.
“עייפות הנגרמת בגלל עיבוי הרירית היא תוצאה של התייבשות, או שתיה מועטה מדי של נוזלים כמו מים,
ולכן שתיה מספקת ולחות סביבתית היא תורמת לפתרון הבעיה.
נשימה דרך האף מומלצת ויכולה להקל על הבעיה במידה רבה.
עייפות הנגרמת בגלל השרירים יכולה להיות כתוצאה ישירה של שימוש בקול לאורך זמן
(שירה/דיבור של כמה שעות רצופות, חזרות והופעות במשך כמה ימים רצופים) ושימוש בעוצמת קול גדולה לאורך זמן.
הטיפול בעייפות הנגרמת מהשרירים יכול להיות ע”י הורדת העומס מבחינת עוצמת הקול
ושימוש קולי לפרקי זמן קצרים יותר.
כמו-כן, חשוב לתת לקול לנוח היטב לאחר שימוש ממושך ו/או מאומץ.
תמיד חשוב לשמור על שעות שינה מספיקות, בדיוק כמו שספורטאי יקפיד על השינה שלו, אחרת ישלם בהישגיו.”
ולסיום ביקשתי: טיפ מיוחד שאת אוהבת במיוחד…
“הפקת קול שקטה עם פה סגור (המהום/זמזום) או עם שפתיים מצומצמות (zz, vv) עוזרת להרגיע את שרירי הגרון ולהביא לרטיטות טובות יותר של מיתרי הקול.
עוד אפשרות היא לשים קש בתוך כוס עם מעט מים ו”לשיר” דרך הקש – כן, ממש לעשות בועות!
אני מנחה לשיר טונים בודדים ארוכים, או סירנות קוליות בטווח לא גדול (גליסנדו), או מהלכים פשוטים של 1-2-3-2-1 .(דו רה מי רה דו)
מספיק להשמיע קול בעוצמה נעימה ובגובה נוח, כמו בגובה הדיבור או מעט למטה ממנו.
המטרה אינה חימום קולי אלא הרגעת אזור הקול ממתח ועייפות.
אנשים רבים שמשתמשים בקולם וחוו עייפות קולית, דיווחו לאחר התרגול שהקול שלהם חזר להיות צלול יותר וללא החספוס שנבע מהעייפות שהייתה.
עבדתי עם זמרת שהייתה מותשת לאחר כל החזרות באותו היום, והרגישה שלא תוכל להופיע באותו הערב. לאחר כרבע שעה של התרגול הזה היא הצליחה לחזור ליכולות שלה ולבצע קטעים קשים למדי.
כמובן שהדבר איננו מחליף מנוחה קולית טובה בכל מקרה, לאחר שימוש רב מדי.
כריזמה בקול – איך נמשוך את הקהל שלנו להקשיב לנו/ ראיון עם רותי חלבני ?
כמה חשוב הקול שלנו…..
העולם שלנו מושתת על מנהיגים שעולים או נופלים בגלל הכריזמה שלהם שמתבטאת בקולם (ולא תמיד מבוסס של אידיאולוגיה).
הבחירות בארה”ב הן דוגמא מאלפת לנושא. לטוב ולרע.
הנושא הזה משלב המון פסיכולוגיה וגם קצת פיזיולוגיה של מערכת הקול שניתן לשקם ולשפר אותה לעין שיעור.
ראיון עם רותי חלבני –זמרת ומנטורית לפיתוח קול, טיפים מעשיים לשיפור איכות הקול, והפעם דגש על ‘כריזמה קולית’, במסגרת סדרת הראיונות שאני עורכת עם אנשי מקצוע מתחום הקול. רותי חלבני – אמנית שירה בינלאומית בתחום האופרה והג’אז. ניהלה קריירה ענפה כסולנית בבתי אופרה בחו”ל והופיעה בהפקות האופרה הישראלית.
מורה לפיתוח קול בכירה ומנהלת מחלקת שירה בת זמננו במרכז המוזיקה רעננה. יועצת ומנחה מורים לפיתוח קול ומנהלת סטודיו לפיתוח קול במושב בני ציון בשרון.
אז השאלה הנשאל : איך נמשוך את הקהל שלנו להקשיב לנו?
והתשובה: קול אטרקטיבי!
לפני כשנתיים, מספרת רותי חלבני, פנתה אליי מרצה למנהל עסקים ותקשורת ושתפה אותי בתסכול שהיא חשה לגבי הקול שלה.
להערכתה השימוש בקול שלה לא רק שלא משרת אותה ביעילות ומקדם אותה בעסקיה אלא אף מזיק להם.
ובנוסף, היא נעשית צרודה לאחר הרצאות . נדמה לה שהקול שלה צפצפני ולא משדר סמכות ומקצועיות….בתלונות כאלו ואחרות, פונים אלי לקוחות שרוצים להבין מה לא עובד בקול שלהם. וללמוד מה כן יגרום לקול שלהם ל’תפוס’ את המאזין ?
רותי מסבירה שהקול אמור לשרת אותנו. ככל שהוא נשמע, דינמי, מגוון מבחינת גבהים, עוצמה וצבעי קול, מופק בקלות, נע במנעד צלילים רחב, הוא מצליח להביע קשת רחבה יותר של רגשות ומשדר מקצועיות.
לא מפתיע שאחת הסיבות לכך שאנשים אוהבים להקשיב לקריינים עם קול רדיופוני, היא שהם משדרים אמינות, נינוחות ובטחון.
אותם קריינים ושדרנים ‘מוכרים’ לנו תכנים שלא תמיד מעניינים אותנו ורק בזכות ההגשה שלהם, שובים אותנו בקסמם ומושכים אותנו להקשיב להם לאורך כל התכנית ולחזור להאזין להם פעמים נוספות. ואולי אף להסכים איתם גם אם הדעות שלהם שונות משלנו.
רותי מוסיפה שהסוד הוא למצוא את ה’ניגון’ האישי שיש לכל אחד מאתנו. אותו הבזק / ניצוץ שהוא רק שלנו.
זה שמייחד או מבדיל אותנו ונותן לנו גוון אישי.
לדבריה לכל אדם יש את הניגון המיוחד לו, ודיבור שאין בו את הניגון הזה יכול לשעמם או אפילו להציק למאזינים.
אז מה עושים? איך מגיעים לאותה זרימה דינמית דומיננטית שתמשוך אלינו ותמגנט את המאזין שלנו?
רותי מזכירה שקודם כל ניתן לשפר! ושעבודה עם איש מקצוע תעצים את התוצאות.
ובינתיים היא שולפת טיפ חשוב ביותר שמומלץ לכל אחד ליישם.
אז אם אתם מורים, מרצים שחקנים, זמרים אנשי שיווק כדאי לכם להקשיב לקולכם ממקום חדש.
טיפ מעשי :
הקליטו את עצמכם מדברים והקשיבו לקולכם כאילו הייתם אתם הקהל הלקוחות או התלמידים של עצמכם.
הקשיבו לכל המדדים שמופיעים למטה ונתחו את ההקלטה.
ראו מה אתם יכולים לשנות כבר מעכשיו שיגרום לקול שלכםלהיות אטרקטיבי יותר.
למדו איך להפיק מהקול שלכם את מלוא הפוטנציאל שלו.
קצב הדיבור – האם הוא מהיר ומילים מסוימות נבלעות או לא ברורות או שמא הוא איטי מדי, כבד ומסורבל
שטף הדיבור – האם המשפטים זורמים או נתקעים באמצע (עם הרבה הממ…. ואא….אא כאלו.)
האם יש הפסקות קצרצרות לנשימה או שאתם מדברים ברצף ובלי סימני פיסוק?
עוצמת הקול – האם הקול משנה את עוצמתו או נשאר על דרגת עוצמה קבועה, דבר שיכול לשעמם וגם להרתיע מאזינים במידה והקול חזק או חלש מידי. גובה הדיבור – האם הקול נשמע גבוה ולחוץ יותר מאשר בדיבור היומיומי שלכם? האם הוא נמוך מדי ולחשושי? או עמוק ונעים.. טווח צלילי הדיבור – מונטוני או מגוון? האם אפשר לצמצם את כל הדיבור שלכם לשני צלילים בלבד? או האם הדיבור שלכם עולה ויורד בהתאם לרגש או למסר שעובר בו? האם משפטים מסתיימים כולם בשאלה – כיון למעלה? או דווקא נעלמים בסופם ונשמטים. צלול או צרוד – האם הקול נשמע צלול ונקי או מחוספס וצרוד? האם אתם מכחכחים בקולכם לפני שאתם מתחילים לדבר או בין משפטים?
ברגע שאתם מקשיבים להקלטה של קולכם, תוכלו לזהות מה חסר, ומה דורש שינוי וכך לתקן לייחד ולעצב את ה’ניגון’ שלכם
לסיכום:
קול אטרקטיבי מושך אנשים להקשיב לאורך זמן.
קהל יגיב לקול שמשדר אמינות, צלילות, הגייה ברורה, דינמיות, גיוון, ישירות ואותנטיות
(קהל צעיר, ידרוש ‘מנה’ גדולה יותר של קלילות ומהירות )
ראיון נוסף בסדרת הראיונות האישיים עם קולגות מתחום הקול.
מטרת סדרת הראיונות לדלות ולהגיש לכם עצות טובות מאנשי מקצוע, כאלו שיעזרו לשמור על קול טוב ובריא יותר
ולהכיר עוד מטפלים מורים לפיתוח קול קלינאי תקשורת ורופאים מהתחום.
והפעם ראיון עם הרב מנחם גלינסקי מטפל בבעיות קול בעל שם עולמי במגזר החרדי עם הרבה מאוד ניסיון ותוצאות טובות.
מנחם גלינסקי עובד לצד רופאי אף אוזן וגרון בכירים שסומכים עליו שהוא הכתובת לעשות את העבודה.
שמו הולך לפניו במגזר הדתי ואין כמעט צרוד לשעבר בעל שם מהמגזר שלא ביקר אצלו.
התחיל את דרכו כחזן עם פוטנציאל קולי מרשים ועד היום הוא משמש כחזן בתקופת החגים. (עם קול טוב וחזק במיוחד)
מה שמוסיף לו ידע ודאות וחושים מדויקים כדי להרגיש ולשמוע את הבעיה של לקוחותיו.
בעבודתו, חשוב לו לאתר את שורש הבעיה.
וזה הדבר הראשוני שהוא מתמקד בו. ‘טיפול שורש’ . (כמובן לא לפני ששלח את המטופל שלו לאבחון של רופא א.א.ג. )
מנחם גלינסקי התחיל את למודיו בתחום הקול דווקא מכיוון הזמרה, בבית ספר לחזנות, אח”כ לימד פיתוח קול וכיום מתרכז מבוקר עד לילה בטיפול בסובלים מבעיות קול. בתחילת דרכו עזר לחברים סביבו שסבלו מצרידות. לאחר מספר השגים משמעותיים במקרים שאף אחד אחר לא הצליח החליט שזה ייעודו ושליחותו לעזור לסובלים מבעיות קול.
לצד לימודים והשתלמויות בתחום רכש גלינסקי ניסיון רב שהפך אותו ליותר מהיר ומדויק. כמו רבים אחרים הוא טוען שפגיעה בקול עשויה להגרם מסיבות שונות ומגוונות כגון:ליחות, צרבת, חיידק, שימוש לא נכון בקול, לחץ רב מדי של אוויר על המיתרים ועוד.
כששאלתי אותו לדעתו מהו הדבר הבסיסי ביותר שגורם לבעיות קוליות או מהו הדבר החשוב ביותר שיש לשמור עליו כדי להגן על הקול
גלינסקי עונה לאחר מחשבה,
הדבר הבסיסי ביותר לשמירת הקול הוא שהמיתרים יהיו לחים.
והשאלה השניה והצפויה שלי:
אז איך עושים את זה? מהם הטיפים הטובים שלך ללקוחות שלנו?
מים:
קודם כל מה שברור מאליו ,לשתות הרבה. להרטיב את הגרון.
לפחות 10 כוסות מים ביום.
עדיפות למים פושרים. הרעיון הוא לגימות קטנות תוך חזרתיות רבה ככל האפשר..כל פעם קצת.
כדי לשמור לשמור על הלחות.
גלינסקי מוסיף שראה מקרים שרק הנתון הזה לגימות קטנות של מים במהלך יום העבודה עם הקול(לגימות בתדירויות
גבוהות) פתר בעיות צרידות כרוניות שלא היה נראה שיש להן מוצא.
שמן זית
כמה טיפות שמן זית לא יזיקו. ויוסיפו סיכה למיתרים.
לחות בחדרים:
יתרום לריכוך המיתרים. אם אתם צרודים ,מכשיר אדים בחדר שבו אתם נמצאים ירכך את המיתרים ויתרום רבות להפקת קול בריאה יותר.
תרופות:
קיימים מעל ל400 סוגי תרופות שגורמים ליובש שעלול להתבטא ביובש של הריריות בבית הקול.תופעת לוואי שכיחה .
(לדוגמא:תרפות פיכיאטריות שונות,תרופות משתנות, ליתר לחץ דם, משככי כאבים ועוד..,וכמובן תרופה ישירה לייבוש נזלת וליחות. )
אם הצרידות לא מובנת מאליה כדאי לבדוק עם הרופא האם יש קשר בין אחת התרופות שאתם נוטלים ליובש.
(ומיותר לציין שלא יורדים מתרופה כרונית או מחליפים אותה ללא הדרכת איש מקצוע מוסמך )
שעות הבוקר:
כאשר אנו מתעוררים בבוקר (הרבה אנשים קמים עם גרון יבש).
מומלץ לגרגר מים או צמחי מרפא. תה צמחים.
קופאין/אלכוהול:
כל שתיה שמכילה קופאין מייבשת. אלכוהול בכמות גדולה מייבש אף הוא.
להקפיד לאחר שתיה של קופאין לשתות כוס מים (אחת או שתיים).וכמובן שלהשתדל להמעיט או למצוא תחליפים בריאים.
תזונה:
תמיד נכון כמעט להכל. הקפדה על תזונה מתאימה. לא להרבות במאכלים חריפים או מאכלים שאתם
מרגישים שיוצרים לכם אי נוחות ויובש.
לסיום,
אחד הדברים שאהבתי בגישתו של מנחם היא הטוטליות.
הוא משתדל לתת את כל כולו למען המטופל וגם דורש מהמטופל להשקיע, לתרגלוליישם .
לאחר שגלינסקי מאתר את שורש הבעיה הדבר הבא ואולי החשוב מכל הוא לרתום את המטופל לעשיה וליצירת שינוי.
לפרטים ניתן ליצור קשר
מנחם גלינסקי
0533170862
בקרוב מאוד פרטים על הטיפול החדש המהפכני לשמירה ולשיפור הקול (וגם מוסיף לחות)
כאשר קיימות יבלות או נגעים על מיתרי הקול יפגם הרטט הנוצר מסגירת המיתרים, תיווצר חוסר סימטריה בסגירת המיתרים והקול ישמע נשיפתי (תופעה של בריחת אוויר) וצרוד, נחווה קושי בהפקת הקול, לעיתים מאמץ ואף יש מקרים שנרגיש בכאב.
התחושה היא בד”כ תסכול גדול ולעיתים אפילו דכאון וחוסר רצון לתקשר.
גורמים רבים יכולים להשפיע על היווצרות נגעים על המיתרים. אחד האיברים שיש להם משקל כבד תרתי משמע ומשפיעים על מצבם של המיתרים, הם ‘המיתרים המדומים’.
המיתרים המדומים עלולים ליצור סגירה ולחץ חזקים מדי על המיתרים ובכך לתרום להווצרותם של יבלות או נגעים אחרים על המיתרים.
אם נדע איך לשחרר אותם נוכל לשפר את איכות הקול שלנו ולטפל בצרידות שלנו.
מיהם ומהם אותם מדומים??
הם צמודים למיתרי הקול וממוקמים מעליהם. לצידי כל מיתר.
הם עבים וגדולים יותר מהמיתרים הרגילים, וצבעם ורדרד/אדום.
תפקידם המרכזי הוא מניעת כניסה של מזון ושתיה למערכת הנשימה; כשאנו אוכלים שותים ובולעים.
אופן פעולתם:
הם לוחצים בחוזקה על מיתרי הקול הרגילים בזמן אכילה ושתיה ובכך מהדקים את סגירתם
כתוצאה מזה מזון ושתיה עוברים לוושט ולא נכנסים למערכת הנשימה.
תפקיד הכרחי ונחוץ בהשרדות שלנו.
הבעיה מתחילה כאשר אותם מדומים, ממשיכים להצמד בחוזקה למיתרי הקול לא רק כשנאכל או נשתה אלא כאשר נפיק קול.
במצב זה הם אמורים להיות ברוב המצבים רפויים לצדדים (כשנשיר) או מונחים במקומם הטבעי ללא לחץ (כשנדבר).
זה מה שאמור להיות בהפקת קול תקינה. לעומת זאת כשאנו נפיק באופן לא נכון את הקול ונלחץ עליו הם בד”כ יתהדקו יתר על המידה
וילחצו בחוזקה את המיתרים ונזק עלול להגרם .
ככל שהלחץ יגבר בעת הפקת הצליל הגמישות של המיתרים האמיתיים תפגע והתפקוד שלהם ינזק (יש סגנונות שירה מתכתיים שדוגלים בעבודה מוגברת שלהם גם בזמן ששרים אך יקפידו לפצות עם שימוש חזק של שרירי תמיכה כדי למנוע נזק על הגרון).
עצם הידיעה והמודעות על קיומם ואופן התנהגותם של הרצועות האלו, של המיתרים המדומים, יכול לעזור ליישם את התרגילים הבאים:
אם נשחרר אותם נשיג הפקת קול קלילה ונוחה יותר.
תרגול ושחרור הלחץ מהמיתרים המדומים יכול להיות המפתח ונקודת מפנה במצב הקולי שלנו
ולגרום לשינוי משמעותי לקראת הפקת קול בריאה יותר.
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להקל על הקושי והעומס המצטברים?
תרגיל ראשון:
סוף מעשה במחשבה תחילה
לחשוב רחב. ופתוח. דמיינו שבית הקול (או הגרון בכלל) רחב ותפוח (מלשון נפח) מצד לצד.
(נפחו במחשבה את האזור לצדדים ושמרו על כך רחב בזמן שאתם מדברים בקול או שרים)
תרגיל שני:
חייכו חיוך רחב. מיקום החיוך בגרון הוא אותה פתיחה והרחבה של הגרון ושחרור המיתרים המדומים.
ואז מיתרי הקול פועלים בחופשיות רבה יותר.
(החיוך יכול להיות עם שפתיים חצי סגורות. הפתיחה/התנועה היא בגרון.
מי שחושב שהחיוך יפה לבריאות צודק. ומעכשיו לזכור שהוא יפה גם לקול שלנו.
(לא מעט מורים לפיתוח קול יאמרו לתלמידים שלהם להוסיף חיוך לתרגילי הקול או לקטעי השירה).
לזמרים מומלץ לתרגל את הקול על התנועה אי (חיריק) בעוצמה יחסית נמוכה, כדי להגיע לאותו השחרור.
תרגיל שלישי:
לנשום עמוק.
תרגילי נשימה איטיים משחררים את השרירים ומורידים את בית הקול למטה.
(מה שגורם לשחרור שרירים במערכת הפקת הקול)
אם אנחנו מרגישים לחץ וקושי ההמלצה היא לנשום עמוק לכמה שניות/דקות,
להדק את הפה היטב ולנשום לאט ועמוק מהאף.
(תרגיל שתמיד טוב להפגת מתח והתגיסות מחדש של הכוחות לדרישות היום)
לבסוף : השימוש בערכה TPV .עוזר לשחרור אותם שרירים,
ויש לו עוד המון יתרונות בתרגול חיזוק ושיקום הקול ובאספקת לחות (מעין סאונה למיתרים).
לפרטים על מגוון הפתרונות אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר
ראיון נוסף בסדרת הראיונות עם בעלי מקוצע קוליים והפעם עם אירנה רחלין קלינאית תקשורת האם קיימת תופעה של צרידות ישראלית??
אפילו הסטטיסטיקות ‘צועקות’ שהישראלים צרודים הרבה הרבה יותר מהאירופאים לשם השוואה, ובכלל הצרידות בישראל היא תופעה שגרתית. אני מנסה לברר מה עומד מאחורי הצרידות של הישראלים ואיך למנוע אותה…
אירנה טוענת שהבעיה של הישראלים היא הטמפרמנט!!!!
היא מוסיפה עם חיוך ‘את יודעת שהאנגלים כמעט ולא צרודים’. אירנה רחלין, מומחית בנושא צרידות עם ניסיון רב בתחום, פיתחה שיטה מיוחדת לפתרון בעיות צרידות ומגיעה בעבודתה לתוצאות מרשימות. שמה הולך לפניה בטיפול בבעיות קול, ואני שומעת על לא מעט רופאים שממליצים למטופליהם לפנות אליה לאבחון ראשוני.
מהניסיןן של אירנה רחלין קלינאית תקשורת מומחית בנושא צרידות
היא מאבחנת מהטובות שיש בעלת אוזן חדה וחושים טובים, ויודעת לשים את האצבע על שורש הבעיה ולטפל בהתאם.
ביננו, אם נרצה או לא, הישראלי הממוצע בעל נטייה ‘חבויה’ לרעשנות, קולניות ו-‘קוצר’ סבלנות.
זוהי תופעה ים-תיכונית שלעיתים אנו אפילו מתגאים בה. ..כי לא משעמם אצלנו…אבל, המזג הסוער ,הפעלתנות וחוסר המנוחה המאפיינים אותנו עלולים לגבות מחיר, ולהתבטא בקול. בקצב דיבור מהיר, בדיבור לחוץ, ברמת תנועתיות גבוהה של שרירים בבית הקול ובדיבור חד וקולני,דיבור שהוא בלי כמות הפסקות נאותה ללקיחת אוויר (בתוספת נטיה לכעס ולחץ).
סגנון ההתנהגות הזה לדברי אירנה הוא השורש לבעיות הקול הרבות המאפינות אותנו הישראלים.
תולדה של הסביבה, תוצר חברתי ולמעשה מחלה ישראלית מדבקת שעוברת ‘מאב לבן’ ומתחילה במקרים רבים כבר מגיל הגן בו הגננת צועקת. אירנה חושבת שהטמפרמנט הזה בדם שלנו ואופי קשה לשנות.
ובכל זאת, ולמרות זאת,חשוב שנפתח מודעות לנושא תוך כדי נקיטת צעדים. פעולות קצרצרות לתרגול הקול.
פעולות שמשחררות מתח שמצטבר.
המטרה לדבר יותר בנחת, יותר לאט ובמקום לדחוס את העיצורים בחוזקה, להפיק דיבור זורם ומתגלגל.
כמו בשפה האנגלית לדוגמא. עם כמות אוויר מספקת בין המילים (לא להגיע לקצה המשפט ללא אוויר) .
בעבודתה היא פיתחה שיטה שמשלבת תרגול של נשימה עם הפקת קול בשילוב אביזרים מיוחדים.
תרגול שעוזר להגיע למודעות גבוהה לגבי חללי התהודה וקאורדינציה בין השרירים השונים במערכת הקול.
אירנה סיימה תואר שני בקלינאות תקשורת באוניסברסיטה במוסקווה,וגם הוכשרה בבולשוי, כשעלתה לארץ ב1990 נדרשה לעשות השלמות והתאמות לשיטות הנפוצות בארץ וכך השתלמה שנתיים נוספות של לימודי קלינאות תקשורת (לרכישת כלים נוספים לטיפול בבעיות קול).
כמו כן נחשפה והשתלמה אצל נירה גל, והתוודתה לתכשירים ולשיטות TMRG. (לפני מספר שנים הגעתי אליה בעצמי,כמטופלת, לקבלת ייעוץ ומיד נוצרה הכימיה ושיתוף הפעולה).
היא טוענת שלמרות שהבסיס זהה בכל השיטות, הגישה בארץ שונה לגמרי מברוסיה והיא עצמה שילבה מהידע הרב שרכשה ופיתחה דרך משלה להגיע למקסימום תוצאות.
טיפ מעשי:
כדי לעזור ולהקל על מי שחשוף לעומס קולי מתמשך, אירנה ממליצה על פעולה פשוטה. לשים לב לבטן. לעקוב אחריה וכשאנו רוצים לשחרר מתח, לבדוק שאנו מרפים את הבטן. פשוט לעזוב.. ללמוד להבחין מתי הבטן משוחררת ומתי מכווצת.
כשמרגישים מתח, להעביר תשומת לב לבטן, ולשחרר. במקביל לשחרור הבטן לנשום לרווחה.
מומלץ להניח יד על הבטן ולהתחיל להרגיש את הקשר בין הבטן להפקת הקול. ולפתח מודעות לגבי ההבדל בין מתח ושחרור.
בד”כ כשאנחנו בלחץ הבטן תתכווץ.
ואז גם הגרון יהיה מכווץ.
זה טיפ חשוב לטעמי במיוחד לאלו שלעיתים מכווצים מדי את הבטן מתוך מחשבה לתמוך בהפקת הקול ע”י כיווץ מהבטן.
וכמובן שכדאי להשקיע מחשבה בענין הטמפרמנט.
לחשוב מה יהפוך אותנו לאנשים יותר רגועים. אלו מחשבות ופעולות יתרמו לנו לנשום לרווחה ולהוריד מדי פעם את הרגל מהגז.
למעונינים ניתן להתיעץ עם אירנה בנושא טיפול בצרידות בשעות הערב (משעה 20:00-21:00)
ראיון נוסף בסדרת הראיונות האישים שאני עושה עם קולגות מובילים בתחום הקול בארץ ובעולם והפעם ראיון אישי
(כולל טיפים מעשיים) בנושא עוצמה קולית שערכתי עם סתיו גרמן זמרת יוצרת ומורה מוסמכת לפיתוח קול בשיטת CVT
( Complete vocal technique), שיטה שמבוססת על מחקר (שכל הזמן ממשיך להתפתח בדנמרק) של המנגנון האנטומי הפיזיולוגי והאקוסטי של בית הקול, מהמתקדמים בתחומו בעולם.
מאחר ורבים פונים אלינו שנעזור להם להשיג קול חזק יותר,הן בדיבור והן בשירה, כשתלונתם הבסיסית היא שהקול הטבעי שלהם חלש מדי (והם מתעקשים להסביר שכך נולדו) ורבים אחרים מתלוננים שהם מצטרדים בגלל שנאלצים להרים את קולם, ביקשתי מסתיו להתיחס לנושא הכל כך חשוב הזה ולעשות בו סדר, כי נראה שאם לכולנו יהיו עוד כמה דציבלים בהפקת הקול נהיה מאושרים יותר ויחסך מאיתנו קושי מעומס קולי.
הופתעתי לגלות תשובה נלהבת וחד משמעית שדוגלת בכך שאפשר להשתמש במלוא גרוננו. כלומר בעוצמות חזקות, מבלי לפגוע במיתרים/ הן בדיבור והן בשירה. ווליום חזק עשוי לעזור לנו להגיע להשגים קוליים.
באותה הנשימה סתיו ביקשה להבהיר שמי שמתקשה ומצטרד עדיף שיעבוד על טכניקה נכונה להפקה קולית חזקה יותר רק בצמוד לאיש מקצוע. (מורה לפיתוח קול או קלינאי תקשורת) כי הנושא רגיש ואפילו עלול להיות מסוכן אם משתמשים בעוצמות בצורה לא נכונה .
אז שימו לב… הענין לגבי עצמה קולית לדבריה הוא שימוש בטכניקה נכונה.
כלומר “בהפוך על הפוך” אם הכל בסדר, המיתרים נקיים, ואין בעיות וקשיים קוליים מיוחדים, סתיו חושבת שרצוי לעבוד על עוצמות חזקות (חזקות יותר משאנו רגילים) ושזה יהיה חלק בלתי נפרד מעבודת פיתוח הקול או מטכניקות לדיבור נכון .
דרך העוצמה אדם יחשוף את עצמו למגוון איכויות ואפשרויות קוליות.
לטענתה, האפשרויות הקוליות הטבועות בנו הן רבות מכפי שאנו משערים ואינן נחלתם של יחידי סגולה. בתנאי שאין בעיה אורגנית / פיזיולוגית במיתרי הקול!
מי שקולו נפגע מעוצמות חזקות מדי עושה משהו לא נכון. ושוב הדגש על טכניקה נכונה ובריאה.
בעבודתה עם שחקנים וזמרים סתיו עוזרת להכיר ולמצות את הקול על שלל גוניו אפשרויותיו ועוצמותיו.
(בניגוד משיטות אחרות שנתקלתי בהן שמגבילות את העוצמה בטווחים מסוימים ולעיתים אף מתיחסות אליה כ’לא בריאה’) סתיו לא זו בלבד שאיננה מזהירה מפני קול חזק, (כשהוא מופק כמובן בצורה נכונה בריאה ונוחה וכשהקול בבסיסו בריא), היא אפילו מעודדת את תלמידיה להתנסות בעוצמות שונות וללכת עד הקצה. כדי להכיר ולהתנסות.
אז מה עושים? (התרגול לא מיועד למי שיש נגעים על המיתרים או למי שסובל מבעיות קוליות)
טיפים מעשיים של סתיו:
לא לפחד מווליום.
כדי ללמוד לשלוט בטווח הדינמי של הצלילים (בעוצמות השונות) חשוב פשוט להתנסות!!
כלומר מדי פעם לחוות עוצמות חזקות מאלו שאתם רגילים. בדיבור חזק ובשירה חזקה.
התנאי הוא : להיות קשוב ולוודא ששום דבר לא יכאב.
(סתיו מבהירה שלעיתים תהיה תחושה חדשה. שונה. אך חשוב להבחין שזה לא כאב או חוסר נוחות אלא
תחושה שהגוף לא מכיר ותחושה שאינה פוגעת בקול)/
הרעיון להרחיב את מנעד היכולות הקוליות.
סתיו מבהירה שעם קול חזק מהרגיל נוכל לשיר סגנונות מגוונים שלא הצלחנו קודם כמו
Rock, Rn’b. Soul וקול מלא בצלילים הגבוהים. (נקרא גם BELTING)
והדוברים שביננו יוכלו להנות מנוכחות רבה יותר ויכולת להעביר רגש בצורה משכנעת וחודרת יותר.
הווליום הוא עוד אחד מהאלמנטים בקשת הגורמים בהפקת קול בריאה ואיכותית .
ואם אנחנו מגבילים את עצמנו לעוצמה מסוימת אנחנו מונעים מעצמנו התקדמות.
תרגיל:
לתרגל: צלילים מהצליל החלש ביותר לחזק ביותר שלנו.
לבדוק מה הגבול מבלי להכאיב.
ואז לעבוד עם חמשת התנועות
Ah Eh EE Oh OO
קמץ צירה חיריק חולם ושורוק.
במהלך התרגול לשים לב איזו תנועה תהווה מגבלה, איפה יש בעיות.
ולהסיק מסקנות אם שמנו לב שנוח לנו יותר בתנועה מסוימת לבחון אם כדאי לאמץ אותה.
למורים:
כשאנחנו מול כיתה וצריך לדבר חזק. חשוב שנגביה את הקול לצליל גבוה יותר.
בחלק העליון של המנעד בטונים הגבוהים, הקול מטבעו חזק יותר.
קול נמוך וחזק עלול ליצור לחץ ונזק.
מי שלא מודע לגובה הצליל שלו וסובל מקושי בהפקת הקול, חשוב שיתיעץ עם איש מקצוע בנושא כי זהו נתון שחשוב
להתיחס אליו ולזהות את גובה הצליל בו הקול יוצא בנוחות ובעוצמה חזקה ובדרך בריאה שאינה
מכאיבה או גורמת להצטרדות ועייפות קולית.
לזמרים:
חשוב להשתחרר מהפחד לשיר בווליום חזק.
הרבה מ”הכוכבים״ זמרים שהם אלילי תרבות משתמשים בעוצמות מאוד חזקות.
כמובן שהם יודעים איך לשחק עם המיקרופון ואיש הסאונד שלהם יודע איך להחמיא להם כשהם מגיעים לעוצמות.
לעוצמה יש משמעות. היא חודרת וכדאי לעבוד על הטווח הדינמי שלנו כדי לעבוד על הסגנון הקולי והרגשי.
לסיכום:
הפקת קול חזקה יכולה במקרים מסוימים להקל עלינו בעת שירה ודיבור!
ההמלצה להרחיב את הגבולות הקיימים ולהנות מקול חזק יותר משהיה לנו (תוך הקשבה לתחושות שלנו)
מבלי להתעלם מכל סימן לא אופטימלי.
הרגשה נוחה היא סימן למשהו נכון שאנחנו עושם.
הרגשה לא נוחה היא הזמן להעזר באיש מקצוע קולי
תרופות סבתא: מרשמים לשמירה על הקול ונגד צרידות בעונה הקרה
מיתרי הקול שלנו נמצאים ‘בחזית’/ ‘קו הלחימה’ הראשון במתקפת החורף. היורה כמעט כאן וכדאי שכבר מ’הירייה’ הראשונה שלו נערך פיזית ונפשית.
המיתרים שנמצאים בחלק העליון של מערכת הנשימה חשופים לכל וירוס או חיידק שעלול לאיים על בריאות הקול.
הצרידות במהלך המחלה מתקבלת בסלחנות, אבל מה קורה כשכבר החלמנו והיא מתעקשת להשאר, התמונה משתנה והדבר הופך למטריד ומתסכל.
בחורף, רבים המקרים בהם אנשי מקצועות קוליים (כמו מורים, זמרים ואנשי מכירות) סובלים מבעיות צרידות כרוניות שמתחילות ממש אחרי התקררות ומתמשכות עם החזרה לעומס היומיומי. זהו זמן קריטי שצריך לשים אליו לב במקרים רבים של בעיות צרידות.
ההתקררות היא ממש הטריגר ונקודת השבירה של הקול. הרגע שהתחילה נסיגה באיכות הקול ומשם הקול לא חזר לעצמו.
הפתרון שנציע הוא להקדים תרופה למכה:
מספר תרופות סבתא לדלקות וכאבי גרון (מומלץ לתלות על המקרר לתזכורת)
*להמיס כפית אחת של מלח עם כפית חומץ בחצי כוס מים שרתחו (לחכות עד שיהיה נעים לשתיה) לגרגר ולירוק. כשהמצב חמור לחזור על הפעולה כל שעתיים עד הקלה.
*לסחוט מיץ מלימון טרי, לגרגר ולבלוע.
גוגל מוגל : להקציף חלמון (החלק הצהוב) של הביצה עם 4 כפות דבש. להוסיף לתערובת (למלא את הכוב) בחלב חם וכמה טיפות של רום .
*לשתות כמה שיותר חם.
*לשתות לאורך היום תה ג’ינג’ר עם כמה טיפות רום או כף ברנדי (קוניאק).
*לשתות כפית אחת של שמן זית פעמיים ביום.
*סירופ בצל ודבש -לקצוץ (לגרד) בצל לחתיכות קטנות ולרסק אותו ולהניח בכלי. לשפוך עליו דבש ולהשרות יחד כ-4 שעות. לקחת כמה כפות ביום למשך יומיים. מסלק ליחה (לאחר יומיים צריך להכין חדש).
*קומפרס: לפני השינה לעטוף את הצוואר עם רצועת בד או מגבת טבולה עם עראק.
המלצה: להצטייד עם תרסיסי TMRG קלאסי מס’ 2 ותרסיס מס’ 5 לטיפול, מניעה או שיפור איכויות הקול.
עם הדגדוג הראשון שמורגש בגרון חשוב להשתמש מיידית ולא לחכות. קיים סיכוי טוב שיחסך סבל ואי נוחות רבים.
אם גם אתם נתקלים בקושי בהפקת הקול והיאוש והמתח פוקד אתכם כי נדמה לכם שאין מה לעשות?!
ואמרו לכם שהצרידות שלכם נובעת מכך שאינכם מדברים נכון ושאם לא תלמדו לדבר כמו שצריך אין פתרון.
אז קודם כל כדאי לא להלחץ, כי לחץ לא רק שלא מועיל אלא גם מחמיר את הבעיה.
מענין מאוד שכל מתח בגוף מתנקז ומתרכז גם למרכז הגרון ולמיתרי הקול. זאת אחת הסיבות לשחרור הגדול שמרגישים כששרים או שכשמדברים על משהו שכואב לנו. בכי וצחוק הם פעולות אינסטינקטיביות שמשתחרר בהן אותו הכיווץ..לעיתים התחושה היא שממש מתפורר איזה גוש בגרון.
והאמת, יש פתרונות. ופתרונות שעובדים והם הרבה יותר פשוטים משנדמה לנו.
שילוב של תנועות פשוטות יחד עם השימוש במוצרי TMRG עלולים “לאיים ” על הבעיה ובמקרים רבים לעקור אותה לגמרי.
.
אחת הדרכים לדיבור נכון היא לוודא שהגרון/בית הקול יזוז כמה שפחות בזמן הפקת קול בדיבור.
זהו עקרון חשוב בדיבור נכון . לא להגביה את בית הקול למעלה ולא להוריד אותו בצורה מלאכותית מדי למטה.
בשני המקרים של הגבהה והנמכה מהאמצע, מהמקום הטבעי, יווצר לחץ על פעולת המיתרים בזמן דיבור.
בית הקול, נמצא במרכז הגרון,בדיוק מאחורי הגרגת.
בזמן הדיבור הוא אמור להשאר באמצע. (כששרים הוא זז למעלה ולמטה. בצלילים הגבוהים עולה ובנמוכים יורד, ממש כמו נדנדה. ).
לצורך המחשה, נביט במראה,כשאנו מניחים את אחת האצבעות בעדינות על אזור הגרגרת (כדיל לסמן את המיקום).
נבלע רוק ונחוש ונראה את העליה למעלה (ממש כמו מעלית שעלתה קומה )
ואז נפהק, ונרגיש או נראה איך בית הקול יורד למטה (יש אנשים שאצלם הפעולה תראה באופן בולט יותר ויש שירגישו ויחוו חזק יותר).
הדבר המענין והחשוב הוא שדיבור בצורה נכונה נוחה ומשוחררת, כשבית הקול מאוזן, יכול לזרז את פתרון הבעיה ולתרום לרפוי המיתרים, ודיבור לוחץ עלול להחמיר. כמובן שבמקרים של דלקת חמורה או דימום או אם אתם לאחר ניתוח להסרת נגעים מהמיתרים נדרש לבצע מנוחה קולית או שתיקה מוחלטת עפ”י המלצות הרופא..
מה עושים כדי לשמור על בית הקול במקומו הנכון :
תרגיל:
בזמן התרגיל להניח את כף היד כשהיא חובקת את הגרון תוך תשומת לב לתנועה בגרון. כשהמטרה שלא תהיה תזוזה לגובה בגרון
ולדבר כך ולהרגיש שהגרון יציב. מינימום תנועה. היד מעין בולמת את התנועתיות של בית הקול.
.
אפשר לדמות שמונח לנו סד על הצוואר .
הרעיון, לשמור על היציבות בגרון.(המעלית ‘תקועה’ בקומת ביניים) ולבדוק שאין כמעט תנועה למעלה או למטה של בית הקול.
בנוסף, הגרון נשאר יציב ומאונך לשאר הגוף. הסנטר לא בולט החוצה וגם לא מוכנס חזק פנימה.
למעשה אנחנו שומרים על היציבה הנכונה לדיבור נכון.
יחס מדויק בין הצוואר לראש ובין הצוואר לגו ולבית החזה(טורסו)
מבחינת אופן הדיבור, כדי להשיג זאת, יתכן שבהתחלה נאלץ להוריד את הקצב והשטף של הדיבור. ולדבר קצת יותר ‘רובוטי’. עד שנתרגל למינימום תנועה לגובה..
הדיבור אמור להיות מלא (לא חלש או אוורירי מדי וגם לא לוחץ.)
.
והדובדבן שבקצפת, אם הבעיה קצת יותר מורכבת מומלץ להשתמש עם מוצרי TMRG. להגן על האזור ולהאיץ את ההחלמה.
כיצד להכין את הקול בצורה הטובה ביותר לרגע חשוב עם תרגיל אחד בלבד!
כיצד להכין את הקול בצורה הטובה ביותר
עם תרגיל אחד בלבד לקראת רגע האמת (הופעה, אודישן, הרצאה, קריאה בתורה ועוד)?
לעיתים אנו מרגישים בתחושה לא נוחה בגרון דווקא לפני מאמץ קולי, איזו התכווצות שנלוית ממתח, יובש, או ליחה שעולה ועוד תחושות למינהן.
שיפור מיידי המתרחש במצבם של מיתרי הקול תלוי בצורה ישירה בכמות זרימת הדם המגיעה לאזור.
כל תרגול עם קול ובלי קול של האזור ממריץ את זרימת הדם לגרון ובכך מסייע לפעולת השרירים ולפינוי כיח כגון ליחות ממערכת הנשימה,
חומצות מהשרירים ,חומציות (ריפלוקס) שעולה מהושט (פסולת שנתקעה באזור).
תרגילי קול חשובים להגמשת המיתרים כדי להכין את הקול וכדי לשחרר אותו. (בתרגול רגיל ורוטיני רצוי לשלב גם תרגילים לחיזוק מיתרים המוסיפים מאסה וחיזוק של שרירים נוספים בגוף כגון שרירים חיצוניים בצוואר סרעפת אגן ועוד).
לפני מאמץ קולי הדגש יהיה על הגדלת טווח התנועה הגמשת השרירים והמפרקים ופעולות עדינות שמדגישות ומכוונות למינימום מאמץ כדי לקבל מקסימום איכות קולית והדהוד.
כמו בכל תרגול אחד הדברים החשובים הוא להיות קשוב לגוף כדי לבחון אם התחושה נוחה לנו, או שלא, והשאלה שאנו שואלים את עצמנו היא האם אפשר להפחית כמות של כוח מהמיתרים ומה עושים כדי להכין את הקול.
המוטו הוא: מקסימום נוחות במינימום מאמץ.
תרגיל גלגול שפתיים (או במונח המקובל ברבור)
בצלילים עולים ויורדים. השפתיים מתגלגלות ונוצר קול המזכיר את קול מנוע של סירה. או צליל התנעת אופנוע בלחיצה על דוושת הגז.
עם התרגול יש להניח את אצבעות הידיים על הלחיים ולהרים אותן מעט כלפי מעלה. כדי לתמוך בפעולת השפתיים.
זהו תרגיל נפוץ ואהוד בתחום פיתוח הקול. הנקודה היא שחשוב לתרגל את התרגיל מתוך הבנה מלאה למטרת התרגיל ולפעול לשחרור והרחבה של בית הקול. ועוד יותר חשוב הוא לנסות ליישם את התחושה הזאת הנוצרת בתרגול ולשכפל אותה לזמן אמת. בדיבור או כששרים.
אם התרגיל יבוצע בצורה מדויקת (כפי שמיד אציין)השרירים בבית הקול יעבדו בפחות מאמץ, הדחיסה של המיתרים אחד כנגד השני תפחת, והפעילות הקולית כמעט ולא תעייף.
אופן התרגול:: להנמיך עוצמה לחלשה ככל האפשר. להשתדל להגיע למינימום אפשרי.
התחושה: רפרוף של המיתרים אחד כנגד השני ושל השפתיים אחת כנגד השניה.
לנסות לדמיין את המיתרים בגרון נוגעים בעדינות רבה ככל האפשר.
המחשבה על הרחבה של קופסת הקול. בגרון. באזור של המיתרים הנמצאים מאחורי הגרגרת.להרגיש כמו בפיהוק רחב השוקע מטה לגרון ומתרחב כמה שניתן.
בתרגול הברבור לנסות לשמור על ההתרחבות הזו. ממש לדמות שמוסיפים תנועה של פיהוק בזמן שעושים את התרגיל.
ידים מונחות על הלחיים ומרימות אותן מעט כדי להקל על גלגול השפתיים המתגלגלות תוך כדי השמעת צלילים עולים ויורדים. כמו בסירנה. בנוחות.
יתרון בולט נוסף מהתרגול הוא שחרור השפתיים.(השפתיים תומכות בעיצוב המילים ושיפור התהודה.וכשהן מתוחות מדי שרירים נוספים בראש ובצואר יושפעו ויהיו מתוחים מדי ולהיפך.
יש המדמים את הפקת הקול הרצויה לדיבור של שיכור. (כשהקול שלו כבד. השרירים בכל הגוף ובעיקר הלסת ושרירי הלשון רפויים ושמוטים, ולכן נוצר צליל מעין כבד.’נפול’.)
הקול מזכיר גם את הצליל הנוצר מעיוות גוון הקול של מרואין באמצעי התקשורת למנוע זיהוי לצליל נמוך מאוד.
התגול :
התחילו את התרגיל עם צליל חלש ביותר שניתן להפיק ורק אחרי כמה שניות של תרגול, להגביר בהדרגה.
פיהוק מאוד פתוח שיורד לגרון.
דמיינו שהצוואר פתוח ורחב מאוד.
להקפיד על סנטר מאוזן לצוואר.ועל עורף ארוך. סנטר לא לחוץ פנימה מדי וגם לא נדחף החוצה.
זמרים יתפלאו לגלות במיוחד בהקלטות ,שהפקת קול חזקה מדי עלולה לפגום באיכות הקול ובהופעות להשמע כצווחה.
קהל שמאזין לשדרן ברדיו ובטלויזיה יעדיף לשמוע צליל זורם ורך שנשמע כמופק בקלות רבה. ( גם בדיבור וגם בשירה.)
מרצים ודוברים שמדברים בצורה זורמת נתפסים כבעלי בטחון עצמי רב ועם שליטה בחומר.(מענין מאוד להקשיב לקולם של קלינטון וטראמפ בזמן העימותים, ולשמוע את הניתוח שלכם עם המידע הזה. מתי הקול משוחרר..ומתי הוא נשמע לחוץ ומה זה באמת מספר לנו על המועמד…..)
כאשר בית הכנסת הומה אדם. כאשר החלל מתמלא ביותר ויותר קהל, קולו של החזן הנישא באוויר יהדהד קצת פחות.
הסיבה היא שנפח החלל מצטמצם ולכן האקוסטיקה משתנה.
הדבר עלול לגרום לחזן להשקיע מאמץ גדול יותר כדי להשמע בעוצמה חזקה יותר!
אם נוסיף את ההתרגשות הנלווית למעמד יחד עם תקופה מאתגרת של חילופי העונות ועוד נתונים מאתגרים של מיעוט שעות שינה, השקמה מוקדמת צום בכיפור ועוד ועוד נדע שהמשימה מחייבת מחשבה והתארגנות שונה מכרגיל.
.
אז מה לעשות כדי להצליח:
משולש הברזל:
3 עיקרים שאם תקפידו עליהם! ניתן יהיה להעצים את היכולות ואף לנצל את ההתרגשות והאדרנלין הזורם בדם לטובתנו..
תזונה – תנועה – שינה
תזונה: על קצה המזלג- המלצה להקפיד על צריכה של מזון איכותי כל שעתיים אפילו משהו קטן לקבלת אנרגיה לגוף. וחשוב לתת את הדעת על מה לא לאכול (להמנע ממזון שיוצר דלקות ואלרגיות כמו סוכר לבן קמח לבן, ממזון שיוצר ליחות חלב ומוצריו, מזון שיוצר חומציות שצורבת את המיתרים ונותנת תחושת יובש. חלבון מן החי מזון חריף מטוגן שומני).
בקיצור, להרבות בפירות וירקות. ומזון בסיסי פשוט ובריא.
תנועה :(תרגול המיתרים) :
תנועה של השרירים בכדי לשמור עליהם גמישים. בעיה עיקרית נפוצה היא לחץ ודחיסה חזקה מדי של המיתרים אחד כנגד השני
בגלל עומס. או דחיפה חזקה מדי של האוויר כלפי המיתרים.
המטרה להוריד משקל. להוריד מ א ס ה !! מהמיתרים.
גם כאן על קצה המזלג: לתרגל את התרגילים הבאים כל שעתיים לכמה שניות. כדי לשמור על הקול משוחרר.
גרגור: להרים את הראש למעלה. ללגום מעט מים ולהפיק צלילים עולים ויורדים. המטרה: עיסוי למיתרים יחד עם חיזוק שרירים בצוואר שתומכים בפעולת המיתרים.
תרגיל קשית: מכניסים קשית לתוך כוס עם מעט מים.
נושפים ברכות רבה צלילים עדינים עולים ויורדים דרך הקשית שיוצרות בועות קטנת
וכך אנו לומדים איך להוריד מאסה מהמיתרים. ולגרום לחיכוך/מגע עדין.
שעות שינה: להקפיד על 7-9 שעות בלילה. (או להשלים חוסר שינה ע”י מנוחה במהלך הימים שלפני החג או בכלל בתקופות של עומס קולי).
השינה היא גורם מכריע לבריאות הקול. בגלל שמדובר על תפקוד של שרירים! ושל עצבים שמפעילים אותם!! כשהגוף עייף או מתוח הדבר ישמע על הקול שלנו (כל אחד ירגיש וישמע את השינוי ביחס לעצמו).
וכמובן ללקוחות שמשתמשים בתכשירי TMRG נמליץ בימים של עומס לנצל את נפלאות הטבע. להנות מצמחי המרפא והשמנים הקסומים שמגנים עלינו ומשפרים את היכולות הקוליות שלנו.
אנשים חושבים שכדי להפיק קול חזק הם צריכים להפעיל כוח רב על המיתרים. ובקיצור נדרשים לעבודה קשה יותר שתתבטא ע”י הפעלת לחץ על בית הקול. האמת לאמיתה היא הפוכה ב-180 מעלות.
נדרשת פעולה עדינה בבית הקול ותמיכה של שרירים שונים בגוף .כשהמשימה היא להפעיל מינימום שנשדרש (של לחץ וכיווץ על בית הקול). הדרך להשגת מטרה זו היא ע”י תזכורת קלה שלנו לשרירים נוספים בגוף שיעזרו לנו בפעולה. (וגם ע”י מודעות לשחרר ומניעה מכוח יתר שמופעל על המיתרים).
מרצים מורים אנשי מכירות או זמרים!! אם מתסכלת אתכם העובדה שאתם מאבדים את הקול או מתעייפים מאוד מהדיבור ומהשירה חשוב שתקפידו ליישם את העקרונות הבאים.
העקרון הראשי הוא :תזכורת!!!
לפי העקרון הידוע ‘סוף מעשה במחשבה תחילה’ .
יש לתת תזכורות קבועות לשרירים בגוף כשאנו עובדים עם הקול בצורה מאומצת. .
הפעולה החשובה ביותר לעצימות קולית חזקה יותר היא תמיכה.
הסוד והפואנטה בתמיכה הוא שילוב תמיכת שרירים בזמן הפקת הקול (זה לא מספיק לחזק שרירים. לתרגל תרגילי בטן. לעבוד קשה על תרגילי נשימה ועוד.החוכמה ליישם בזמן מעשה).
תמיכה היא עבודה של שרירים במספר אזורים- בראש –בפנים- בצוואר -בעורף -בגב -בבטן ובאגן בצורה עדינה בזמן הפקת הקול, בו זמנית עם הפקת הקול.
השאלה שאנו יכולים לשאול את עצמנו היא כמה מאמץ אנחנו משקיעים מאזור הגרון, והאם אפשר להקטין אותו מבלי לפגוע בתוצאות. מה המידה המותאמת של האוויר שאמור לפגוש את המיתרים כדי להתאים לעוצמה ולהפקת הקול הנדרשת. (כדאי שיהיה דגש מיוחד על המאמץ שמתרחש עם תחילת המשפט, בו בד”כ מתנקז מאמץ גדול מדי). המטרה הישירה והעקיפה של מורי פיתוח הקול וקלינאי תקשורת היא למזער את המאמץ בגרון כדי להתגבר עוצמה ואיכות קולית.
התוצאה הישירה של מודעות ושימוש בשרירים נוספים בגוף (שרירי תמיכה) היא פיזור העומס והלחץ בין השרירים השונים בבית הקול ובכך הקטנת העומס עליו. לחץ תוך ביטני יסייע בנשיפת האוויר ובתהליך הנשימה כולו (וכמובן ישירות להפקת הקול ) יעזור גם ליציבה נכונה שתורמת לבריאות הקול (החזקה נכונה, או יותר נכון לומר שמתאימה למאמץ הנדרש, של הגו והצוואר ומניעת תנועה מיותרת של חוליות עמוד השדרה)
עבודת שרירים בפנים בעורף יעזרו לייצוב נכון של בית הקול שליטה בכמות האוויר הנדרש ובכמות הלחץ שנפעיל על המיתרים.
אז הנקודה החשובה היא לעבוד בתיאום עם שרירי הבטן והגב (שרירי הליבה) הצוואר וששרירים רבים בראש בו זמנית עם הפקת הקול, כדי לספק תמיכה ראויה. שחשובה במיוחד, כאשר קיים עומס גדול מהרגיל או כאשר מדובר באנשי מקצוע (זמרים חזנים מרצים).
המטרה שלנו להגמיש ולחזק ובעיקר להזכיר לגוף לשתף פעולה בין השרירים בזמן עבודה קולית.
התוצאה, הגברת יעילות תנועת המיתרים ומניעה והקטנת פגיעה ושימוש יתר או שימוש לקוי.
כשנפעיל את השרירים השונים של הגוף בצורה מאוזנת ומדויקת, רמת הביצוע הקולי תשתפר משמעותית והעוצמות הקוליות יתחזקו. על אף שנקטין מאמץ בגרון. ברגע שהשרירים הנ”ל יעבדו בהרמוניה הם ישחררו את האוויר לפי הקצב הרצוי להפקת הקול הרצויה.
הטעות הנפוצה בהפקת קול לא נכונה היא מידת אוויר רבה מדי שמשתחררת כלפי המיתרים!!
כשפעולת השרירים מסונכרנת עם הוצאת האוויר הוא ישתחרר לאט ובכך תתאפשר סגירה טובה יותר של מיתרי הקול והפחתת לחץ של האוויר על המיתרים.
הסיסמה: עוצמה רבה יותר בפחות מאמץ. לא תמיד אנחנו חייבים שהמיתרים ידחסו בעוצמה חזקה ושכמות האוויר תהיה חזקה דווקא בעוצמות חזקות אנחנו רוצים לחסוך במאמץ ובשחיקה ע”י מפגש רך יותר בין המיתרים.
מה לעשות:
תרגילים לדוגמא:
עמידת מוצא לכל התרגילים הנ”ל:
להכניס סנטר פנימה (אך לא בצורה לחוצה מדי) . בית הקול יציב ומוחזק באופן ורטיקלי לעמוד השדרה ,
ברכיים משוחררות מעט , אגן משוחרר ונע בקלות מצד לצד (כדי לא לנעול שרירים בגוף ולאפשר רמת תנועתיות זורמת יותר)
ולמי שיש אטב אף, להניח אותו על האף. להוסיף לצליל המופק אפקט של חתול מילל בעוצמה חלשה ביותר!!!!.
תרגיל ראשון
להניח יד על הצוואר (מאחור) וללחוץ מעט עליו כנגד ההתנגדות של הצוואר לעומת היד. להתנגד בזמן הפקת צלילים עולים ויורדים בעוצמה חלשה מאוד .(להוסיף אטב אף, צליל של בכי עדין).
תרגיל שני
כעת היד מונחת מתחת לסנטר תוך הפעלת כוח מצד הסנטר כנגד היד.
(ואותה פעולה כמו בתרגיל הקודם, צלילים עולים ויורדים בצורת סירנה. בעוצמה חלשה מאוד. להוסיף אטב אף ולחקות את צליל בכיו של החתול)
תרגיל שלישי
להניח יד על הבטן. ולהרגיש התנגדות קלה של הבטן כנגד היד. הבטן יוצאת מעט. (באותו האופן של התרגילים הקודמים).
כל התרגילים עובדים על אותו עקרון ההתנגדות ותוספת אנרגיה מכיוון שרירים נוספים בגוף התומכים בפעולת המיתרים.
זהו עקרון התמיכה בפשטותו.
ניתן להוסיף משקל ולהוסיף תרגילים עם אביזרים שונים כגון גומיות שמוסיפות לחץ (קושרים את הגומייה בחוזקה לעמוד ומושכים אותה בזמן הפקת אותו הצליל. או עבודה בשכיבה עם משקל על הבטן.(ספרים או משקולת) עבודה עם כדור פיטבול שלוחצים אותו (בין הידיים ) ועוד.. וכמובן עבודה עם מורה לפיתוח הקול או קלינאי תוך כדי התנגדות, כשזה מושך אותך ואתם מנסים להתנגד לו.
תזכורת: תמיד נבדוק כמה לחץ אנחנו משקיעים בגרון ונשאף להוריד את רמת הלחץ כדי לפעול בקלות מקסימלית.
.
אזהרה:
לסובלים מצרידות קשה או מנגעים על המיתרים, לא לתרגל תרגילי ההתנגדות לפני שמשיגים הקלה ושיפור במצב.
כמובן שבמקרים כאלו חשוב להתיעץ עם איש מקצוע ולהעזר במוצרי TMRG .
לסיכום:.
תזכורת היא מילת הקסם.
יש אנשים רבים שזקוקים לתזכורות האלו של השרירים.
ובד”כ, ואפילו הייתי מתימרת לומר שכשלא נספק את אותן התזכורות לעצמנו הסרעפת ושרירים נוספים יהיו
במצב רפוי מדי או לעיתים במצב ממש של מנוחה והלחץ מאזור הגרון יתגבר.
המטרה שיהיה תיאום מקסימלי בין לחץ האוויר כלפי המיתרים ובין אורך הצליל ועוצמתו תוך ניצול של הגוף ותנועת שרירים תומכת .
כדי להשקיע פחות אוויר ביצירת הצליל. (לחסוך במאמץ מהגרון)
או במילים אחרות לגייס את הגוף לטובת הצליל לקבלת תנופה תמיכה ואיזון.
מכון קול TMRG (פתרונות טבעיים לקול) בסדרת ראיונות בתחום הקול עם אנשי מקצוע מהמוביליםוהמעניינים.
אנו נביא לכם מגוון גישות ודיעות בנושא הקול במטרה לפתוח ולהעלות את המודעות הידע וכמובן להוסיף טיפים שימושיים.
חקר הקול / ווקולוגיה
בחרנו לפתוח עם ארמת ארנהיים, הראשונה בארץ לקבל הסמכה של “ווקולוגית”. זוהי הכשרה במדעי הקול,
עם דגש על טיפול קליני מול אנשי רפואה ומדענים. ארמת מקצוענית בתחומה וכדאי לזכור את השם הזה
בעיקר אם אתם זמרים, כיוון שהיא גם מורה לפיתוח קול וזמרת בעצמה.
ארמת משתייכת לארגון ששמו (Pan American Vocology Associasion (PAVAשבראשו עומד ד”ר אינגו טיטצה
מדען קול מהמפורסמים בעולם. מטרת הארגון לחבר את מיטב החוקרים והמטפלים העוסקים בווקולוגיה כדי להעמיק בחקר הקול מבחינה ביולוגית פיזיולוגית אקוסטית ופיזיקאית ולחבר גישות טיפול שונות.
ארמת גם המנהלת החינוכית בארגון Vocology in Practice שמדגיש עבודה מעשית ומדויקת לפי התיאוריות העדכניות בחקר הקול ובעקרונות הווקולוגיה.
העקרונות המובילים בווקולוגיה הם:
מימוש מקסימום יכולת קולית
שמירה על איזון ומניעת בעיות ופציעות
שיקום הקול לאחר פגיעות ונזקים
האני מאמין של הארגון הוא לשלב בין מדע לאומנות תוך כדי שיתוף פעולה בין אנשי מדע ורפואה עם מורי פיתוח קול וקלינאי תקשורת.
מאחר וארמת דוגלת בטיפול הוליסטי המשלב בין פרקטיקות כדי למקסם תוצאות נוצר בינינו חיבור וסקרנות הדדית ללמוד יותר מהידע הניסיון והעשייה של הצדדים.
אני השתתפתי באחד מהקורסים המצוינים והמקצועיים שהיא מעבירה למורים לפיתוח קול לקלינאי תקשורת ולזמרים במטרה להרחיב את הידע ולהתעדכן בנושאי אנטומיה ופיזיולוגיה של בית הקול.
לפניכם כמה מהטיפים של ארמת שביקשתי ממנה לשלוף לנו מהמותן (לזמרים,שחקנים ,ואנשים המרבים מדיבור).
ארמת: טיפ ראשון: נושא הנשימות
הנושא הזה, הוא אחד הראשונים והעיקרים שבעלי מקצוע מלמדים אותם.
אני רוצה דווקא לנפץ מיתוס ולהציג את הדברים באור אחר. אני טוענת שהנושא מאוד חשוב, אבל לא מאותן הסיבות שנראה לנו. אנחנו נוטים לחשוב שאין לנו מספיק אוויר או שצריך להגדיל את הקיבולת של האוויר ואני אומרת שאין לנו צורך בהמון אוויר בהפקת הקול, ולא זו בלבד אלא ההפיך הוא הנכון.
בנוסף לאלה המאמינים שהם לא נושמים נכון, החדשות הטובות הן שרובנו נושמים מצוין, אבל, ברגע שאנחנו מתחילים להפיק קול (דיבור או שירה) עלול להתחיל לחץ לא רצוי.
נשימה רגועה ונינוחה תוביל אותנו למשפט המוזיקלי בצורה נכונה יותר. העניין המרכזי הוא איך אתחיל את המשפט.
אם אתחיל עם יותר מדי אוויר, הפקת הקול תהיה לא מאוזנת ויהיה לי יותר קשה. זה גם עלול להוביל לכך
שאתחיל את המשפט בצורה מתוחה ולוחצת. הדגש צריך להיות איך כניסת האוויר תשפיע על תחילת המשפט המוזיקלי.
תרגול:
אני מציעה את אחד מהתרגילים שיכולים לעזור להתמודד עם הבעיה הזאת.
ראשית, איך לקבל את האוויר פנימה:
לנשוף אוויר.
בזמן הוצאת האוויר לכווץ אגרופים, להכניס בטן ולכווץ אותה, לכווץ את שרירי הפנים (הפה העייניים המצח הגבות ….) וכך נשאר לכמה שניות. נעצור את האוויר ורק כמה שניות לאחר מכן נרחיב את הגוף, נשחרר את הכיווץ, נרחיב את בית החזה (הצלעות כלפי חוץ לרוחב) ‘נפתח את הגוף’ וכשנהיה מוכנים לקבל את האוויר פנימה.
אז ניתן לו להכנס (רק הכמות שהגוף מאפשר ומעוניין בה במצב משוחרר זה). ניתן לאוויר להכנס פנימה. שימו לב למינוח: ניתן לו להכנס ולא נכניס אותו. כלומר פעולה יותר פאסיבית ושלווה.
ואז מתוך אותו מקום פתוח ושלו, בלי לקיחת אוויר מיותרת ננסה לדבר ולשיר. אתם אמורים לחוש בהבדל באופן שבו אתם נכנסים אל הצליל ותוכלו אף להשוות בין מה שאתם רגילים לעשות קודם לבין התרגול הזה.
אם זה נעים לכם, מומלץ לחזור על התהליך מספר פעמים.
נשיפה, כיווץ, לעצור את הנשימה, הרחבת הגוף, לתת לאוויר להיכנס ברכות ודיבור או שירה.
ארמת: טיפ שני: גרוגרת גבוהה:
אני למעשה ממשיכה ומבהירה את מה שאמרתי קודם. אם נתחיל עם מיקום גרגרת גבוהה מדי נקבל את אותן תוצאות לא מקסימליות ויווצר לחץ על השרירים בבית הקול.
אחד מהפתרונות מלבד נשימה שתעזור לנו למקם את הגרוגרת במקום הנכון הוא להפיק קול עם פיהוק.
בין אם זה הרגל טכני לא נכון, או שאנחנו מרגישים לחץ לקראת הופעה, מאוד יעיל וחשוב להרגיש איך
אנחנו מפיקים קול עם גרון פתוח וגרוגרת יציבה ונמוכה יחסית.
המטרה לשמור על גרגרת מאוזנת ומשוחררת כדי למנוע לחץ מיותר מפעולת המיתרים.
תרגול:
אז כשאתם מרגישים צורך, נסו לפהק בזמן הפקת הקול ואפילו שימו יד על הגרון כדי לחוש בהבדל.
הרגישו את ההבדל בין הפקת קול רגילה לבין הפקת קול מעט יותר מפוהקת. אם זה נעים חזרו על
זה מספר פעמים והפחיתו את ההגזמה בהדרגתיות.
כיוון שמתח מיד משפיע וגורם לנו להרים את הגרוגרת, אני אישית במצבים כאלה גם משלבת עיסוי עדין
בצדדים של הגרוגרת עם מספר טיפות של שמן מס 6 של TMRG. זה מאוד מרגיע ומשחרר את האזור,
אני מזמינה אתכם לנסות וללטף את האזור עם השמן, אבל אנא הקפידו לא לעשות עיסוי בלי שעברתם קצת הדרכה בנושא.
ארמת: טיפ שלישי: חקר התנועות:
הטיפ הבא לעבודה עצמית הוא לחקור את התנועות. לחקור את ההבדל בין קמץ לחולם לשורוק ולשאר התנועות.
להרגיש איך שינוי בין תנועה אחת לשנייה נותן לנו פתח ליצירה ותוצאות מגוונות.
צליל מסוים יכול להישמע נהדר על תנועה אחת לעומת אחרת (שישמע בה פחות טוב) ואנחנו יכולים לשנות בהתאם את מפתח הפה בשירים כדי לגוון בין התנועות. כשהמטרה היא קודם כל להקל עלינו להגיע לצלילים (לראות מה עובד טוב יותר ובקלות) וגם מבחינה סגנוניות אמנותית לעזור לצבוע את השיר באופן הרבה יותר מעניין ויצירתי.
תרגול:
קחו למשל את שלושת המילים הראשונות של המנון התקווה “כל עוד בלבב”. נסו לשיר את המילה לבב
כשאתם משנים את כל התנועות לשורוק (u) ואחר כך נסו לשנות לסגול (e). מה קרה לצבע? מה קרה
ליכולת שלכם, האם יותר קל או יותר קשה? בדקו זאת גם בגבהים שונים כדי למתוח גבולות.
המשמעות של לשחק עם התנועות היא גם סגנונית וגם פשוט טכנית, תבדקו מה מרגיש טוב ומה נשמע
טוב וכך תלמדו להכיר את הכלי נגינה שלכם יותר טוב כל פעם.
לסיום
שאלתי את ארמת, מה לדעתך הקשר בין ידע מדע מחקרים טכניקות ובין נואם וזמר מצליח ברגע האמת על הבמה?
תשובתה עשויה להפתיע גם אתכם.
ארמת:
אחד הדברים החשובים ביותר לזמרים ולכל מי שלומד פיתוח קול אצל מורים שונים וטובים הוא לא לשיר רק ממקום טכני!!
ידע ,לאחר שלמדת והעמקת בו, נועד ברובו להישאר בתת מודע כדי לפנות במודע הרבה מקום למסר,לרגש, לאינטואיציה ולהקשבה.
אחרי שמבינים ושולטים בטכניקה אמור להיות לנו קל יותר להתבטא, ומכאן מתחילה האומנות
לאטום את האוזניים – טכניקה לשמירת הקול לגננות ומורות
אם אתם צרודים ומתוסכלים, עצרו לרגע וקראו את המאמר ובסופו טיפ שימושי שעשוי לעזור. נסו ושתפו את מי שאתם חושבים שעשוי לתרום לו .
מחלת מקצוע:
השבוע דיברתי עם מורה שיש לה ‘מחלת מקצוע’ כפי שנהוג לכנות יבלות על מיתרי הקול. הרופא אף האוזן וגרון המודאג אמר לה שיש שתי ברירות:
האחת ניתוח והשניה להחליף מקצוע.
הקלינאי תקשורת טען ‘את מדברת לא נכון’ את צריכה ללמוד לדבר נכון.
אז האמת כמו שאומרים נמצאת איפשהו באמצע. קצת קשה לדבר ולנהל דיון כיתתי בתנאי אקוסטיקה שאינם טובים יום ביומו בזמן שעוד 20 ילדים מתקשרים איתך ולדבר נכון.
ועוד יותר קשה לדבר נכון מול כיתה עם יבלות על מיתרי הקול שחוסמות את מעבר האוויר ושמשבשות את סגירת המיתרים.
אנחנו לא נמליץ לעזוב את ההוראה או העיסוק. ההיפך. דיבור עם הרגלים חדשים תוך הקפדה על היגינה קולית (שמוצגת בעלוני המידע שלנו) עם תרגול קצרצר בעת הצורך (דיסק שיקום )
ושימוש כשנחוץ במוצר TMRG זה או אחר שעוזר לך, תתפלאו לשמוע עשוי אפילו לשפר את הקול גם אם אתם חשופים לעומס תמידי, ולהפוך את מיתרי הקול לחזקים וגמישים יותר מאי פעם (שרירים מתחזקים).
ההוראה וכל מקצוע אחר שהקול הוא כלי עבודה עיקרי דורשים מודעות ותשומת לב לנושא.
כשהתחושה בגרון לא נוחה ,הקול לא צלול, הדיבור מעייף ואפילו כואב – זה הזמן לפעול ויפה שעה אחת קודם.
למורים וגננות:
ראש השנה בפתח ושנת הלימודים התחילה בהצלחה מרובה לפי כל הדיווחים בעיתונים ובטלויזיה. תחילת שנה היא זמן של מעברים שגם הם מוסיפים לקושי:
מעבר בין מנוחה קולית לאחר חודשי הקיץ לעבודה קולית יומיומית מאומצת,
מעבר בין עונות השנה ,סוף הקיץ ותחילתו של הסתיו שמביא לשינויים במזג האוויר ולתחלואות הנפוצות.
מעבר בין לו”ז משוחרר ונוח (חופש)לעומת התיצבות בשעה 8 בבוקר בבית הספר מול תלמידים עייפים או ערניים מדי (אותה גברת בשינוי אדרת, מתישהו זה יתפוצץ כבומרנג כלפיכם).
מעבר מבילויים טיולים, שקט ואולי שלווה, לעומת מתח התרגשות רעש והמולה.
אם אתה קורסים מהעומס ומתוסכלים, הטיפ להפעם: טכניקת אטמי האוזניים
לעבוד לסירוגין עם אטמי אוזניים תוך כדי היישום של ה”דיבור הטיפולי”. הדיבור המומלץ כשסובלים מבעיה קולית. אם נסגור את האוזניים עם אטמים הרעש החיצוני יפריע לנו פחות (כבר יתרון מאחר ורמת השחרור בבית הקול מגיבה מידית למתח).
דבר נוסף ועיקרי הוא שהשמיעה הפנימית תתחזק. נשמע את עצמנו טוב בהרבה מבפנים ובעוצמה חזקה יותר, מה שיעזור לנו לכוון ולדייק את אופן הדיבור.
הפקת הקול המומלצת היא כבדה יותר נמוכה קצת יותר, איטית ורכה. בעוצמה טבעית (לא חזקה מדי ולא חלשה מדי) כשנשמע את עצמנו ברור הלחץ על המיתרים עשוי להתמתן (הרמת הקול של המורה גוררת לעיתים הרמת קול של התלמידים לכן לא תמיד היא הפתרון המומלץ להפעלת שליטה. לעיתים כן ולפעמים להפך. דווקא קול שקט מונוטוני עם הפסקות עשוי למגנט ולהגביר את הקשב).
והערה למשתמשי המדונה (מערכת הגברה אישית):
מדונה יכולה להיות כלי מצוין שמקל בזמן צרידות. כמו כן חלק מהמורים מגבירים מדי את הקול גם כשהם מדברים במדונה.
אם אתם משתמשים בהגברה חשוב שתקפידו על אופן דיבור רך נמוך איטי וכבד. אחרת תפוספס המטרה.
אם אתם מורים המדברים שעות רבות או אנשי מכירות עם עומס קולי או זמרים /חזנים או שאתה סובלים מבעיות קוליות מכל סוג שהוא
התרגילים הבאים יכולים להתאים לכם לשפר את הפקת הקול.
צרידות היא נורית האזהרה והסמפטום הראשון לבעיות קול שונות.
חלקנו נסבול מתופעה כגון נפיחות אדמומיות יבלות פוליפים בצקת דימום טונוס שריר חלש מדי /חזק מדי ,דיבור לא נכון /שירה (זמרה) לא נכונה (ודרך אגב לא פשוט לדבר ולשיר נכון כשסובלים מנפיחות או מיבלות וכו)
ברוב המקרים כשמגיעים למצב שכבר שומעים את הצרידות זה סימן שהבעיה מורכבת יותר.
וגם הטיפול רצוי שיהיה משולב.(תרגול ומוצרים לשיקום)
עדיף כמובן לטפל בקול בצורה רוטינית כדי לא להגיע למצבי צרידות.
סגירת מיתרים חזקה ומהירה נדרשת מאיתנו כאשר אנו מדברים מול כיתה או כשאנו מדברים בצורה נוכחת .
וכמובן כשאנו שרים בעוצמות חזקות.
התוצאה היא קול חזק ומלא.
סגירת מיתרים עדינה יוצרת צליל דק ועדין יותר ומשחררת את השרירים. ( בהפקה של צלילים גבוהים מאוד כששרים נדרשת סגירה מסוג כזה.)
סגירת מיתרים חזקה ומהירה לאורך זמן תגבה מאיתנו מחיר של עיפות קולית במידה ולא נשחרר את המיתרים לפני או אחרי המאמצים!!
כדי להגמיש את המיתרים אנו נמתח אותם ונדקק אותם. נצמיד אותם זה לזה בעדינות וללא לחץ חזק.
דיסק תרגילי פיתוח הקול לצרודים מתמקד ברובו בתרגילים מהסוג הזה. המטרה שחרור והגמשה.
כדי להמחיש את הפקות הקול השונות אפשר להשוות את הקול שלנו לכלי נגינה או לקולות של חיות.
למשל ציוץ הציפור יזכיר לנו קול דק ועדין. ולעניננו סגירת מיתרים עדינה.
לעומת נהמת האריה שתהיה חזקה וגסה. לצורך ההשואה סגירת מיתרים חזקה ומהירה.
או אם נשווה לכלי נגינה.
קולו של החליל יזכיר לנו קול רך ורפוי, עם אוויר. סגירת מיתרים עדינה.
לעומת קולה של החצוצרה שישמע בולט חזק ולא עדין. סגירת מיתרים חזקה.
בדיבור, במיוחד מול קהל (מורים, שחקנים, פוליטיקאים וגם אנשי המכירות ובעלי העסקים)
אנו אכן רוצים להשמע עם קול עשיר דווקא כמו החצוצרה או כמו ‘האריה השואג’ ,
בצורה בולטת ושופעת בגוונים קוליים שונים. מלאי אנרגיה.
(ולאו דווקא עדינים עם גוון קולי דק).
אבל!!
כדי לשחרר את הקול לאחר מאמצים כאלו, רצוי שנתרגל תרגילים עדינים שישחררו ימתחו ויגמישו את השרירים.
התרגילים הנ”ל יעודדו את המיתרים להמתח ולהדקק
לעומת עבודה מאומצת עם הקול שתגרום לשרירים להתכווץ ולהתעבות.
בשילוב עם מוצרי TMRG נוכל להגיע לתוצאות משמעותיות בשיפור איכות הקול.
אנו ממליצים בחיטוי המקום בעזרת המוצרים משאריות ליחות חומציות וירוסים חיידקים אדמומיות ועוד. (גם שפשוף ממושך של המיתרים ואפילו בעוצמה מתונה עלול לגרום לאדמומיות ונפיחות) .
אנו ממליצים על ציפוי ולחלוח האזור , הגברת אספקת הדם למיתרים בעזרת המוצרים כדי כדי להמריץ את תפקודם ולהאיץ את שיקום השרירים וחידוש הרקמות (ולטפל בבעיות קיימות ).
ובהגמשה של שרירים בבית הקול ע”י תרגול רך ועדין לחיזוק המיתרים.
הערה: כל צמחי המרפא בתכשירי TMRG נבחרו בקפידה רבה כדי לשפר את הפקת הקול ובמרבית המקרים
לזרז משמעותית את תהליך הריפוי ולמנוע החמרה. מלבד שיפור באיכות הקול והאצת הריפוי הקולי המוצרים איכותיים במיוחד ויעזרו מאוד בתפקוד הכללי של הגוף כולו. יש השואלים אותי אם שימוש לאורך זמן בתכשירי TMRG לא יזיק והתשובה היא שלא זו בלבד שיעזור לקול המוצרים מצוינים לשיפור בנושאים רבים אחרים שאינם קשורים ישירות לקול.לדוגמא שיפור בזרימת הדם, חיזוק כלי דם, שיפור תפקוד מערכת החיסון ומערכת הנשימה ואפילו יש צמחים שתומכים בפעילות הלב מניעת סוכרת שומנים בדם כולסטרול ועוד..אחד מצמחי המרפא המובילים אצלנו נקרא ליקוריץ די ג’י אל. ניתן לקרוא עליו יותר פרטים ברשת. מפרטת רק כדי לענות לשאלות שנשאלות.
עיפות קולית משמעה שרירים נוקשים שמלווים בנפיחות ואדמומיות בבית הקול, עלולים להשפיע הרבה מעבר לתפקוד הקולי שלנו.
המצב עלול להחריף לכאב בגרון, חולשה, עייפות כללית , בעיות רגשיות כמו דכאון קל לחץ ומתח. לאורך הזמן המצב עלול להוסיף ולהסתבך למצבים מורכבים יותר ולהגיע
לנגעים על המיתרים. ברוב המקרים הכל מתחיל מסיבי שריר מתוחים ונוקשים המגבילים את טווח התנועה של המיתרים ומגבילים את הסגירה שלהם. כמו כן מכווצים אותם ויוצרים צרידות. בעקבות הכיווץ אין אספקת דם מספקת למיתרים. דבר הגורר לחוסר בהזנה ובחמצן וגם לעודף ליחות ופסולת. הגרון הופך לרגיש וקיים קושי ממשי בהפקת הקול.
אחד הדברים המענינים לגבי הקול הוא שדווקא דיבור בקול ברור עם דגש על היגוי נכון יתמוך בהפקת קול יפה ובריאה (כמובן שיש לשמור על התנאים הבסיסיים. שהדיבור לא יהיה מהיר מדי חזק מדי או בגובה שאינו טבעי ונוח לדובר) .
הנתון נכון לדיבור ולשירה (זמרה). חיתוך הדיבור שהוא בהירות הדיבור הוא אחד הדברים החשובים כדי להפיק את המילים עם מינימום מאמץ של המיתרים.
כמובן שיש צורך לשים לב שהקול קולח ולא נעצר מדי על העיצורים. כלומר שהדיבור ישאר טבעי אך מדויק ומודגש.
דיבור עצל יגרום לקול לצאת באופן לא ממוקד וידרוש מאיתנו להוסיף לחץ מיותר על המיתרים. לעומת זאת דחיפה מספקת של איברי הדיבור (לדוגמא פעולת הלשון החך השפתיים ושרירים נוספים) ישמשו כתנופה לקול בצאתו לחלל. וחשוב מזה, ההיגוי הנכון יעשיר את הצליל ויתרום להדהודו. כלומר תורם לתהודה.
מעבר לכך , קריין או מורה שחיתוך דיבורו לא מובן לא יצליח להעביר את המסר הנדרש. ולכן העניין נחשב כ א’ ב’ של הפקת קול נכונה. חשוב שחלקי מילים (ההברות) לא יבלעו ואורכן של המילים לא יקוצר מהאורך הנדרש שלהן. אנו שומעים את השחקנים בד”כ מקפידים על כל הגה שיוצא מפיהם.
אז חשוב להבין שהערך המוסף של בהירות המילים הוא שמירה על בריאות הקול . אני באופן אישי מאוד נהנית לשמוע את השחקנים במבטא האנגלי שהדיבור שלהם כל כך חותך וברור. ולא לחינם משחק אנגלי נחשב כמשחק משובח וממגנט. הנושא הזה הוא נרכש ולכן חשוב שמורים מרצים זמרים ואנשים שמדברים שעות רבות יקפידו ואף יתרגלו את חיתוך דיבורם.
מעבר לתמיכה מול עייפות קולית, ניתן להוסיף שדיבור מדויק ובהיר ייצור אמינות ויתן תחושת בטחון למאזין וכמובן שלדובר עצמו.
שיטה פשוטה וזמינה לשיפור ההיגוי :
תרגול ע”י דקלום של טקסטים בקול דיבורי ברור ורם (אך לא חזק מדי ) בקצב מתון איטי ואחיד!!! דגש על האחידות. תוך הקפדה של הגייה מדויקת של העיצורים והתנועות (חמשת סימני הניקוד) מקילים על עייפות קולית .
כשיש קושי וחוסר נוחות חשוב להעזר באנשי מקצוע מיומנים, מורים לפיתוח הקול וקלינאי התקשורת שיכולים לעזור בשליטה על השימוש באיברי הקול שנראה שדורשים חיזוק (לדוגמא ילמדו תרגילים לחיזוק החך חיזוק שרירי הלשון , חיזוק שרירי הליבה הסרעפת, יעודדו שימוש בתהודה קדמית ועוד )
לשמירה על קול צלול וברור ניתן ותמיכה נגד עייפות קולית, להוסיף את השימוש בתרסיסים TMRG מספר 2 ו- 5
שיוסיפו רבות לשיפור התהודה ויחטאו את האזור מליחות וחומציות הפוגעות במיתרים ואף יזרזו החלמה במקרים של נגעים.
שמירה ותחזוקה שוטפת של הקול הם חשובים ביותר! האם אתם יודעים כיצד שומרים על הקול? האם אתם שומרים על הקול שלכם נכון?
בחנו את עצמכם – האם אתם מבצעים באופן שוטף את הצעדים הנחוצים אשר שומרים על הקול ?
לפניכם תזכורת לטיפים הבסיסיים ביותר לשמירה על קול בריא וצלול:
(מיועד לכל מי שמקצועו תלוי בקולו או אנשים עם עומס קולי רב או למי שסובל מבעיות קוליות )
שינה: כמה שעות אתם ישנים ביממה??
מומלץ להקפיד על ממוצע של 8 שעות ביממה לפני הרצאה/יום עבודה עמוס/ או הופעה.
שינה/מנוחה הם אחד הקריטריונים החשובים לבריאות הקול. במרבית המקרים מחסור משמעותי בשעות שינה יתבטא מידית במנעד נמוך מהרגיל ובחספוס שעלול להתלוות לצליל כתוצאה מקושי בסגירה של המיתרים
. מנוחה ושינה חשובים לשיקום שרירים בבית הקול לאחר מאמץ.
זמרים מדווחים ששינה מספקת ואיכותית הוא אחד הגורמים שעוזרים להם להגיע להשגים קוליים ולמיצוי היכולות הקיימות.
ידוע שמגיל 18 ומעלה נדרש לישון בין 7 -9 שעות ביממה. נשמע לנו אולי הרבה אבל מחקרים מדווחים שהקפדה על הנושא תשתלם ותפחית את הסיכון למחלות רבות.
כך שמשתלם בכל מקרה.
תזונה : האם אתם מקפידים על אכילת מזון שמפחית את רמת הדלקתיות בגוף? מונע חומציות וליחות? תזונה שתומכת במערכת החיסונית? ונמנעים ממזונות שמעודדים את הנ”ל.
כדאי לזכור שמזונות כמו בשר ומוצריו, חלב, סוכר לבן קמח לבן , מעודדים רמת חומציות גבוהה בקיבה ובדם ומעוררים ליחות ולכן יש להפחית במינונים
יש להמנע ממזון שעיכולו כבד ולכן חשוב לא להגיע לפעילות קולית מאומצת לאחר ארוחה מכבידה.
מזינים במיוחד.בין היתר מכילים סיבים תזונתיים ממקור איכותי, נוגדי חמצון ומפחיתים משמעותית את רמת הדלקתיות בגוף. על פי מחקרים מורידים ב40 האחויזים את רמת הדלקתיות.
שיבולת שועל
שיבולת שועל עשויה מדגנים המכילים סיב תזונתי (בטא-גלוטן).
שיבולת שועל עשירה בנוגדי חמצון (תפקידם להגן על חומצות שומניות שמתמוססות ופוגעת בגוף. מגן על התאים מרדיקלים חופשיים).
בכוס שיבולת שועל יהיו 6 גרם חלבון. (החלבון חשוב לנו כשאנו עובדים בצורה מאומצת)
סיכום נושא התזונה: חשוב מעל לכל שתסמכו על עצמכם. מה טוב לכם ומה לא. הגוף שלכם יודע לזהות אם נקשיב לו.(שימו לב האם אתם סובלים מעיפות, מעצירות, מצרבת, מקיבה רכה מיובש וכו ופעלו בהתאם).
שתיה:
האם אתם נמנעים משתיה שמייבשת את המיתרים? או הגורמת לנפיחותם (אלכוהול) ?
קופאין אלכוהול (אלכוהול במידה קטנה עשוי להועיל לבריאות הכללית והקולית ולהיפך). האם אתם מרבים בשתיית משקאות שגורמים ליובש בבית הקול (בגרון) משקאות כמו כמו אלכוהול/ קפה/ תה רגיל?
תפקוד תקין של הקול דורש רמת לחות מאוזנת בבית הקול. קופאין ואלכוהול במידה מופרזת מייבשים את הריריות וגורמים ליובש ולנזקים קוליים. מלבד זאת,שתיית אלכוהול מרובה מרחיבה כלי דם. מה שעלול בכמויות מופרזות לגרום לנפיחות של המיתרים וקושי בסגירה שלהם. הבעיה הבולטת היא שככל שלוחצים יותר עם השימוש ככה הנפיחות גדלה יותר.
(במידה מזערית, שתיית האלכוהול עשויה לעזור להפקת הקול, להמריץ את פעילות המיתרים, ולחזק את עבודתם.)
מים:
האם אתם שותים מספיק מים במהלך שעות העומס הקולי?
רבים מזניחים את נושא השתיה לצמאון כסימן ללגום מים. חשוב לאמץ אורח חיים עם הקפדה על כמות מספקת של מים. 8-12 כוסות מים ביום.
חיטוי:
האם אתם מחטאים את הגרון בעתות עומס קולי??
גרגור עם מי מלח וסודה לשתיה תורם רבות לשמירה על גרון ‘נקי’ מחיידקים וירוסים עודפי ליחות חומציות פטריות ועוד…
שחרור קולי:
האם אתם נוהגים לשחרר את השרירים בבית הקול?
חשוב לאמץ מספר תרגילים פשוטים לשחרור והגמשה של השרירים האחראים להפקת הקול.
שחרור הקול עשוי לקחת כמה דקות בלבד.
תרגיל לדוגמא:במהלך הגרגור שהומלץ בסעיף הקודם הוסיפו תרגול קולי . הפיקו צלילים עולים ויורדים. שימו לב שאינכם לוחצים על המיתרים בזמן התרגול.
כל אחד שנדרש לעומס קולי רב יודע על בשרו שלאחר פעילות מאומצת של יום אחר יום קיימת מידה של עייפות קולית.
הזמרים יוכלו לחוש את זה על קולם. אם ישירוו יומיים ברציפות בעוצמות
חזקות יאבד קולם מעט מהברק והחן שלו. עם מוצרי טי אמ אר ג’י אנו מפצים על התופעה ומחזירים לקול את הניצוץ והטריות.
שחרור ‘סתימות’:
האם אתם פותחים את מעברי האוויר כאשר הם אינם חופשיים?
האם אתם שומרים על מערכת הנשימה נקיה?
אם אתם מעשנים חשוב להבין את הנזק המצטבר של הסיגריות למערכת הנשימה. כאשר תבינו עד הסוף את הנזק המצטבר יהיה קל יותר להיגמל.
אמצעים לניקוי וחיטוי המערכת: אינהלציה, שטיפת נחיריים ע”י נטי (העברת מים עם מלח מנחיר לנחיר כשהראש מוטה למטה ולצד), חדרי מלח, שינה עם מכשיר אדים כאשר נדרשת לחות למערכת הנשימה ולמיתרים . נרות הופי . כל האמצעים הנ” ל עוזרים לנו ל’שחרר סתימות’ או לפתוח לרווחה את מעברי האוויר .( ולהרגיש נפלא ).
ואחרון חביב:
האם אתם נעזרים במוצרים טבעיים להקל על הגוף כשהוא מאותת לכם שקשה לו ?
אם אינכם מספקים את המנוחה הקולית ההולמת שהגוף מתעקש עליה ונאלצים לעבוד יום ביומו
עם הקול בצורה מאומצת, שמרו והגנו כמה שיותר על קולכם. אחרת המיתרים עלולים לגבות מחיר.
מוצרי טי אמ אר גי נועדו לתת מענה לבעיות קוליות ולסובלים מעומס קולי ולתת ‘ראש שקט’ ואפשרויות קוליות משופרות ומשובחות.
(מלבד האצה של תהליכי הריפוי המוצרים משפרים משמעותית את איכות הקול ולכן בעלי מקצוע קולי נהנים משימוש שוטף כדי לשפר את האיכויות הקוליות ולהגן על הקול משחיקה)
לסיכום:
על תזניחו את התחזוקה השוטפת של קולכם. עכשיו שאתם יודעים כיצד שומרים על הקול, היו הרופאים והמרפאים של עצמכם ואמצו לכם את השיטות והדרכים הטבעיות והבריאות לקול צלול ואיכותי.
השאלה הנשאלת על פי רוב היא כיצד לחזק את הקול. התשובה נעוצה בחיזוק תמיכת הגוף במערכת הפקת הקול כדי לחזקו.
הפתרון: תרגול קצרצר של כמה שניות 3 פעמים בשבוע של התרגילים המובאים בהמשך.
ההתמדה משתלמת (והיא סוד ההצלחה) בכדי לשפר משמעותית תוך תקופה קצרה את החוסן והתמיכה בקול וכדי למנוע נזקים .
מיותר לציין שאם אתם סובלים מבעיות קוליות מורכבות יותר חשוב להצטייד במוצרים טבעיים מתאימים לתמיכה בבעיה בצורה מקיפה יותר וימזערו את הנזק מהשימוש השוטף בקול. (ולא לשכוח לעבור בדיקה שיגרתית אצל רופא האף אוזן גרון ולהתיעץ עם בעלי מקצוע בנושא)
התמיכה הסרעפתית וחיזוק שרירי הליבה בגוף משולים בעיני לתפקידי השורש בעץ.
אם נחזק את שרירי הליבה ונשכיל ל’האחז’ בהם בזמן הפקת קול חזקה, מאומצת וממושכת, נשיג הפקת קול בריאה יותר.
כפי ששורשי העץ הנמצאים בתחתית הקרקע תומכים ואוחזים בעץ כך גם התמיכה משרירי הבטן הסרעפת שרירי הגו והשרירים הבינצלעיים הכרחית לתמוך בתהליך הפקת הקול למי שקולו עיסוקו ונדרש לדבר שעות על גבי שעות או לדבר ו/או לשיר בעוצמות חזקות.
חיזוק שרירי הליבה (מדובר בשרירים שעוטפים את עמוד השדרה, שרירי בטן גו) הם השורש והבסיס לדיבור ושירה נכונים ובריאים..
זהו נושא (התמיכה) שנחשב כראשון במעלה בכל מה שקשור למניעת פציעות בקופסת הקול וכדי למקסם את ההישגים הקוליים הניתנים להשגה.
חשוב לציין שלא מספיק לתרגל את התרגילים. יש להזכר במהלך הפקת קול מאומצת ואינטנסיבית על יישום. על כיווץ קל ועדין של השרירים הנ”ל כדי להפעיל יותר את שרירי הליבה בו זמנית עם המאמץ. לפי הצורך כמובן.
עצם המודעות והמחשבה על כך עשויים כבר לבדם להשיג את התוצאות ולהפעיל את השרירים הרצויים.הגוף יודע ובקיא בעבודתו. אנו צריכים רק להאיץ בו ולתזכר אותו במידה והעומס או הסגנון מחייב.
כאשר אין שום בעיה , כשהדיבור עדין ורגוע או כשאנו לא מרגישים בקושי או מאמץ , לא בהכרח נדרש לחשוב בצורה אוטומטית על כיווץ השרירים.
לפני שנעבור לתרגול ראוי לציין שכמובן וישנם תרגילים רבים לחיזוק שרירי הליבה , אך יחד עם זאת תרגילי “הפלאנק” שאציע ידועים כיעילים במיוחד. תרגילים אלו עובדים על השרירים העמוקים,תרגילים בהם כל שרירי הליבה משתתפים בפעולה והם יכולים להתבצע בכל מקום . ללא אביזרים נלווים.
הם אינם קלים, אך אם נתרגל אותם לזמן קצר בלבד, למספר שניות הדבר עשוי לההפך לפשוט. השם “פלאנק “(על שמו של הפיזיקאי מקס פלאנק) מייצג את עקרון הקיבוע ותרגילים אלו הנם סטטיים . ללא תנועה.
אפשר לבחור בתרגיל הראשון בלבד או להוסיף את השניים הנוספים (להגברת התוצאות).
כמה הערות לפני תחילת התרגול: למרות שהתרגילים מחזקים ותומכים בהפקת הקול (כמו בעוד פעילויות ספורטיביות של הגוף) יש להקפיד שהתרגול יבוצע בצורה מתונה ומדורגת. ללא רעד ומתח של שרירים בגוף. התחלה מתונה היא של 5 שניות של תרגול בימים הראשונים או של 20 שניות במידה והכושר הגופני טוב יותר. ואז להגביר את משך התרגול בהדרגה. רצוי כמובן להגיע למספר דקות של תרגול.
(5 שניות, 20 שניות, ועד 4 דקות או יותר) לא מומלץ לעבוד יותר מ3 פעמים בשבוע מאחר וזאת עבודה אנארובית. ולא לעייף את הגוף בימים בהם יש לנו מאמץ קולי מיוחד.
תרגיל הפלאנק / גשר קידמי
הדגש הוא על חיזוק שרירי הבטן.
יש להשען על האמות. לנתק את הגוף מהרצפה וליישרו. כלומר מחזיקים את הגוף ישר כשהוא מקביל לרצפה. לשים לב שהוא לא עולה ולא יורד (ישבן לא שקוע ולא מורם)
להקפיד על הנשימה במהלך התרגיל.(אם יש קושי בנשימה או רעד להפסיק את התרגול ולנוח)
להשען על קצות אצבעות הרגליים.
תרגול: בין 5-10 שניות (למתחילים) כפול 3 סטים. ועד 2-5 דקות למתקדמים .
שני תרגילים נוספים לבחירה להשלמת הפעולה.
שם התרגיל: גשר צידי
הדגש על חיזוק האלכסונים. שרירי הבטן הצידיים.
להשען על אחת האמות. על הצד. כף רגל על כף רגל שניה . היד החופשית מורמת למעלה.
להשלים את הפעולה בהחלפת הצד.
אם נתקלים בקושי בביצוע ניתן להניח את הרגל העליונה לפני הרגל התחתונה כדי להקל על ביצוע התרגיל.
תרגול: בין 5-10 שניות (למתחילים) כפול 3 סטים. ועד 2-5 דקות למתקדמים
פלאנק אחורי / גשר אחורי
הדגש על חיזוק שרירי הגו.
להשען על השכמות. .בשום אופן לא להשען על העורף. ישבן עולה למעלה ולהשאר באופן סטטי. להמשיך להקפיד על נשימה זורמת.
הדגש בתרגיל הנל הוא על חיזוק שרירי גו תחתון
משך התרגול :בין 5-10 שניות (למתחילים) כפול 3 סטים. ועד 2-5 דקות למתקדמים
לסיכום:
על מנת למקסם את ההישגים הקוליים שלנו בין אם אנו מרצים או זמרים ולמזער בעיות קוליות עתידיות כדאי להוסיף לשגרת חיינו את התרגול הנ”ל. יציבות הקול בעומסים חזקים הם תוצאה של תמיכה של שרירי הליבה (לצד סגנון והפקת קול נכונים). כיום יותר ויותר אנשים מודעים לחשיבות של התמיכה הקולית בכל הקשור להפקת קול בריאה
כמו כן בנוסף ליתרונות בחיזוק הקול והגנתו התרגול יתרום לנו ברוב הפעילויות הפיזיות היומיומית שנבצע כך שללא ספק משתלם וכדאי להפוך את התרגול לחלק משגרת חיינו
זרימה קולית – בין פיתוח הקול לקלינאות תקשורת – תרגילי מפתח להפקת קול בריאה ולפיתוח הקול
כשסובלים מבעיות קול כרוניות או אי נוחות, חשוב להוסיף לטיפול בצרידות מספר תרגילים פשוטים של כמה דקות (3-5 ) פעמיים ביום . הפקת קול בריאה חשובה לשמירה על האיכויות הקוליות שלנו.
בעיות קול עלולות לנבוע מלחץ וחיכוך רב מדי של המיתרים זה בזה (שעות רבות) ומהפקת קול חדה חותכת וחזקה מדי (עוצמה חזקה מדי).
התרגול עשוי ללמד אותנו לחסוך בשימוש באוויר בזמן הדיבור או בשירה כדי שהקול יהיה בריא ובעל איכות גבוהה.
כאשר אנו מקטינים את השימוש באוויר אנו נחוש בהפקת זורמת , תחושה חדשה של זרימה קולית על פני המילים והצלילים במקום כוחניות ולחץ.
אחת המטרות היא שנקטין את עוצמת החיכוך של מיתרי הקול זו בזו ובכך נשפר את גמישות הקול ונמנע פגיעה במיתרים.
המילים מורכבות מעיצורים ומתנועות. התנועות הן סימני הניקוד ואופן ההגייה של המילים. התנועות מזרימות את האוויר / את הקול. והעיצורים מנגד, כשמם כן הם, עוצרים וחוסמים את האוויר/ את הקול. בהגיית העיצורים האוויר נעצר .
תרגול פשוט של זרימת הקול בצורה חלקה ואחידה בנוסף לתרגול של הגייה עדינה של העיצורים והמעברים בין התנועות לעיצורים בדרך רכה ישפרו את איכויות הקול שלנו ויגמיש את איברי הקול.
במידה וקיימים נגעים בצקות אדמומיות נפיחות חשוב להשתמש באבקה או בתרסיס מס 2 למניעה של לחץ יתר על המיתרים (החיכוך עלול ליצור עומס נוסף במקום לשפר את המצב).
אם אתם סובלים משטף דם במיתרים או שאתם לאחר ניתוח של הסרת נגעים מהמיתרים חשוב שתקפידו על שתיקה מוחלטת על פי המלצת הרופא המטפל.
בנוסף, במצבים של כאב בגרון מומלץ לא לבצע תרגול קולי.
בהמשך המאמר יובאו מספר תרגילים להגמשת הקול ע”י שיפור הזרימה הקולית ופיתוח הקול. .
עבודה עם מורה לפיתוח הקול או עם קלינאית התקשורת עשויה לחשוף מידע רחב וארגז כלים שימושי .הבעיה שהמפגש לא תמיד זמין לנו אם בכלל.
אז מה בינתיים? חשוב שתהיה בידכם סדרה של תרגילים לשיפור המצב.
משיחות שלי עם לקוחות הסובלים מבעיות קוליות הרוב הגדול אינו מתרגל דרך קבע את הקול גם כאשר קיים סבל של ממש מקושי בהפקת הקול.
זה אינו סוד שאנחנו חושבים שהדבר הראשון והיעיל ביותר במצבים הללו הוא שימוש בתכשירי TMRG לשיקום ולהגנה על הקול אך גם לתרגול מקום משלו. והשילוב בין השניים עשוי לתת תוצאות משופרות.
התרגול צריך להיות מורכב מתנועה מתונה של המיתרים אותה נשיג עם תרגול פשוט ושוטף יום ביומו. (חשוב במיוחד כטיפול בבעיה קולית קיימת וכמניעה של בעיות קוליות עתידיות)
לפני שניגש לתרגילים כדאי להבין את עיקרי הדברים הקשורים להפקת קול (בין אם אנו שרים או מרצים ומדברים) כדי להבין יותר את אופן התרגול הנדרש..
עיקר הדברים הוא שאנו מדברים בשתי צורות הפקת קול בסיסיות השונות מאוד זו מזו. קול מלא לעומת קול דק. והשילוב בינהם בתרגול ייעזור להשיג הפקת קול בריאה יותר.
נתונים:
קול דק הוא קול שמופק משולי מיתרי הקול בו מפגש המיתרים מתרחש רק בחלק החיצוני. בקול מלא המיתרים ילחצו בחוזקה זה כנגד זה ומעט אוויר יוכל לעבור דרכם קול הדיבור מהדהד בצורה ניכרת מהתהודות הנמוכות (שהן תהודת בית החזה תהודת הגרון והתהודה מחלל הפה).
כשאנו מדברים בעוצמות גבוהות (חזק) הקול נחשב כקול מלא.
קול דק נפגוש כשנשיר בצלילים גבוהים בצורה קלה, בצליל מעט אוורירי. (ניתן כמובן לשיר בצלילים הגבוהים של המנעד גם בקול מלא. בהפקת קול שונה עבה וחזקה.)
צלילים הנשלחים לכיוון האף מגבירים את עוצמת הקול הן בשירה והן בדיבור ומפחיתים מהלחץ על הגרון. מופעל לחץ של אוויר לכיוון האף. (ההגייה של הצירוף ‘נג’ ממחישה את המיקום הזה).
כשאנו נשלח את הצליל לכיוון האף כדאי לשים לב שהצבע של הקול לא ישמע מאונפף מדי (אלא אם כן זאת הבחירה שלנו וחלק מהסגנון). כדי למנוע צליל מאונפף מדי יש להשאיר את מעבר האף פתוח מעט. כלומר לא לסגור לגמרי את מעבר האוויר. (בתרגול יהיה הסבר נוסף על כך).
היות ולחץ האוויר לכיוון האף מוסיף עוצמה (ומאפשר מעבר קל לצלילים הגבוהים של המנעד) הוא נחשב כהכרחי להפקת קול בריאה.
(חשוב לא לשכוח לחוש את הצליל גם מאזור בית החזה ובשירה להוסיף דגש גם בתהודות גבוהות שבמצח והסינוסים).
אז בואו נחבר בין הקולות של הדיבור והשירה.
החלק המעשי: 5 תרגילים לדוגמא
תרגיל ראשון: תרגיל עם האות ‘ש’ (כשהתנועה מזכירה את השורוק. U)
מטרה: הסדרת הנשימה ותיאום בין איברי הקול למערכת הנשימה. לשליטה לחיזוק ולעיבוי קול חלש דק ושברירי.
הגיית האות ‘ש’ (ששששש………שששששש…….ששששש……) מחזקת ומפתחת את שרירי התמיכה הנמוכים מהבטן ותורמת לשליחת הצליל קדימה.
(להרגיש תחושה של דחיפה קלה מהבטן בזמן ביצוע התרגיל ולחשוף את השיניים התחתונות) .
1. רוקנו את כל האוויר מהריאות דרך הפה עם הצליל של שששש למשך 8 שניות. (קצה הלשון מתקרב לשיניים הקדמיות. השפתיים מושטות קדימה ונוצר מרחק בינן ובין החניכיים.)
2. לשאוף דרך האף (עם סגירת הפה)במשך 4 שניות.
לעצור את הנשימה למשך 8 שניות.
ולחזור על התהליך ברציפות כ10 פעמים. (בימים הראשונים לחזור על התרגיל כ 5 פעמים ולעלות במדורג)
הגיית האות ‘ש’ נשמעת שוטפת מרגיעה וזורמת..ללא הדגשות ועם תשומת לב על אחידות הנשיפה .
תרגיל שני : הפקת הצליל בררררררררררררר, פרררררררררר.
ברבור/פרפור גלגול השפתיים בצלילים עולים ויורדים בטווח צלילים שמרגיש נוח בגרון. (מזכיר את הקול שילדים מפיקים בגרונם כשהם מדינים שהם ‘נוהגים’ ברכב בעת משחקם.)
מטרה: הרחבת המנעד הקולי.ולהאצת הריפוי.
התרגול משחרר את השפתיים ונוצר שחרור של שרירים רבים במערכת הקול. בנוסף יודגש שוב הקשר עם מערכת התמיכה והצליל.(סרעפת שרירים צלעיים ושרירי גו)
מומלץ להניח שתי אצבעות על הלחיים . בעדינות (באזור הגומות) מבלי להזיז את הסנטר. (ניתן להניח מדי פעם כף יד על הסנטר לשמירה על המיקום)
להוסיף הגברה מדורגת של הצלילים(כמו לחיצות רבות על דוושת הגז). נענונע של הצליל. נדנוד שלו. להרעיד את הסרעפת.(מעין הקפצה שלה עם הפקת הקול)
א. תרגול קשית: להפיק צלילים עולים ויורדים כמו סירנה דרך קשית שתייה בקוטר בינוני בעוצמת קול מתונה.
מטרה: חיזוק מודעות הקשר בין השליטה בזרם האוויר ופעולת הקול ולהגברת המודעות בענין החסכון באוויר בזמן הפקת קול.
ב. תרגול קשית עם מים תוך יצירת בועות.
להכניס את הקשית לחצי כוס מים.ולהפיק צלילים עולים ויורדים.
מטרה: להגברת המודעות לחסכון בכמות האוויר במהלך הפקת הקול.
להשתדל לעשות בועות קטנות ככל האפשר עם הצלילים.
להוסיף לתרגול מהירויות משתנות עם נענוע של הבטן.
אימון של הקול יחד עם תנועת הסרעפת. מעין נדנוד של הצליל. יחד עם הרעדה של הסרעפת. מנדנד את הקול.
מהירויות מתגברות במהלך שלושת התרגילים לשיפור התמיכה הסרעפתית ולהפעלת כוח כנגד. חשוב לחיזוק ולבריאות המיתרים.
ג.תרגול דיבור לתוך הקשית
תורם לזכרון השרירי של הגוף כיצד יש לדבר ולחסוך אוויר. להפקת קול בריאה.
תרגיל רביעי: האות ‘נ’ (תהודת האף)
מטרה: חיזוק שיפור היכולת לעמוד בעומס קולי ובכך מניעת כיווץ לא רצוני של שרירים
תהודת האף נחשבת למגבר טבעי של הקול. תהודת האף מורכבת מקימור האיברים (מכסה הגרון) שמעל המיתרים. התנועה מוסיפה כוח ועוצמות לצליל.
תזכורת לסגור את הנחיריים אבל להשאיר מעבר אוויר קטן שלא יהיה מאונפף מדי..בתרגול יש לרכז את הצליל לכיוון האף. מרגישים זמזום באף.
לומר את הצירופים הנ”ל ולחזור עליהם עד לתחושה ברורה של מיקום הקול באזור. (בתהודה הגבוהה של האף ובקדמת הפנים).
משך התרגול : 2-3 דקות
לתרגל את הצירופים:
נייי ניי ניי ניי ניי ………על צירה..(האות ‘נ’ היא אפית. החלק הקדמי של הלשון חוסם את מעבר האוויר ולכן האוויר מגיע ישירות לאף. לא ללחוץ מדי על הלשון)
סינג סינג סינג סינג סינג ……………
טוונג טוונג טוונג טוונג טוונג……..(לנסות לחקות קול של ברווז או של תינוק בוכה כדי להעצים את הסאונד)
התרגול נחוץ לפיתוח צליל המסיכה שהוא סאונד מהתהודה הקדמית. ניתן לחזור על ההגיה של המילים הנ”ל הפעם בצלילים עולים ויורדים בצורה של סירנות.או בתרגיל שירה(סולמות). מגבוה לנמוך ומנמוך לגבוה..
הקול ממוקד. מתכתי. לא אוורירי ונשמע מאזורי האף.
משך התרגיל: 30 שניות
תרגיל חמישי:הפקת עיצורים.
יש לבצע את התרגיל לחיזוק סגירות המיתרים.
אין לבצע אותו בצרידות או במקרים שקיימים נגעים על המיתרים.
מטרה: שכלול הגייה. (שיפור ההגיה יישפר את היכולת הקולית) משפר את רמת האנרגיה והעוצמות הקוליות.
לחזור לסירוגין על הפקת העיצורים בקול רך ולא חזק. לקצר במכוון את הפקת העיצורים. התנועה מזכירה קפיצה. האוויר נחסם ואז פורץ בבת אחת.
ד ט ד ט ד ט ד ט ……………וכן הלאה. .
ב פ ב פ ב פ ב פ…………….(סגירת שפתיים חזקה ולאחריה התפרצות האוויר) .
ק ג ק ג ק ג ק ג ק ג ……………..(משפר את הזריזות באזורי החך הרך וגב הלשון).
בתרגילים האוויר פורץ קדימה. ניתן להגביר מהירויות כדי להוסיף דרגת קושי.
העיצורים נותנים תנופה לצליל ומעוררים את הקול לתנועה.
לסיכום:
איכות הקול בדיבור תהיה זורמת וטובה יותר בעקבות תרגול קולי עדין של תרגילי שירה (זימרה) וגם להיפך-השירה תתחזק כתוצאה משילוב של תרגול של דיבור נכון ורהוט המפעיל הרבה מהשרירים הקשורים להפקת הקול, עם דגש על החלקת המעברים בין העיצורים לתנועות תוך חיזוק שרירים עצלים במערכת הקול.
נרגיש בחיזוק ושיפור היכולת לעמוד בעומס קולי ובכך נמנע כיווץ לא רצוני של שרירים במערכת הקול.
לסובלים מבעיות קוליות ,לתחזוקה שוטפת ולבעלי עומס קולי אנו ממליצים לשלב את התרגול
יחד עם תכשירי TMRG במטרה להאצת תהליך השיקום הקולי.
עד כמה אנו יש לנו שליטה על מיתרי הקול ?? כיצד מכוונים את כלי הנגינה שלנו?
הגוף שלנו הוא מערכת משוכללת מאין כמוה..מערכת הקול היא ללא ספק אחד החלקים המרתקים והמהנים שיש.
כשנשיר נהפוך להיות נגן שהוא גם הכלי נגינה. מה שאומר שמוטלת עלינו עבודה כפולה..לדאוג לכלי הנגינה (שיהיה נקי ומכוון עם רמת אנרגיה נכונה ולדאוג לנגן שיהיה רגוע. שידע אך להפעיל את שריריו לשלוט בקולו ולהפיק ממנו את המקסימום)
כמה נתונים על המיתרים שעשויים להפתיע ואולי לשנות משהו בתפיסה שלנו לגבי הנושא:
מיתרי הקול רוטטים בקצב של 100-150 פעמים בשניה אצל גברים. אצל נשים בסביבות הפי שתיים מהר יותר. מהירות הקול היא 343 מטר בשניה.
.המהירות כל כך גבוהה שכשאנו נסתכל על פעילות המיתרים בעין רגילה בצילום מיתרים לא נצליח לקלוט ולעקוב אחר התנועה המהירה שלהם.
אנחנו לא שולטים בתנועת המיתרים והשרירים שבבית הקול, אלו שרירים חלקים ( בשונה משרירי השלד)הפועלים בצורה לא רצונית. תנועתם מתבצעת באופן ספונטני. התנועה מתרחשת מעצמה כתגובה למערכת העצבים האוטונומית (איננה מתוכננת או נשלטת על ידינו). אנחנו כן יודעים (בזכות הטכנולוגיה) שהם נמתחים בצלילים הגבוהים ומשתחררים ונרגעים ומתקצרים בצלילים הנמוכים!! ולמרות שאנחנו לא שולטים בהם , אנחנו כן יכולים לשפר את מצב הקול שלנו, כשעלינו להתמקד דווקא בשחרור והרפיה כדי לאפשר לשרירים לעבוד במלוא עוצמתם כש”אנחנו” מותחים אותם.
תרומתנו לאיכות הקול תבוא לידי ביטוי אם נשמור על הגוף שיהיה חלל תהודה נקי ו’מצלצל’ היטב וגם כמובן בטכניקות קוליות שונות ומגוונות להפקות קול נוחות ויפות.
אנחנו לא באמת מלמדים את המיתרים מה לעשות. אלא יותר מגלים את מה שהמיתרים יכולים לעשות מעצמם.
כמה מעקרונות שליטה על מיתרי הקול שיסיעו לכיול ולשמירה על הקול
שיפור טכניקות קוליות :
לדוגמא -להפיק צלילים נמוכים ורכים. צלילים עולים ויורדים עם כמות אוויר שנלווה לצליל כדי לשחרור את המיתרים בזמן הצורך או לזמרים בזמן עליות לצלילים גבוהים לאמץ ולהוסיף לצליל אנפוף קל (שנשמע טוב וטבעי) להקלת העומס מהגרון. (להעברת הצליל לתהודה קדמית. או לתרגל עם אטב האף כדי לשפר את השליטה בהעברת התהודות מאזור הגרון לאזור האף והסינוסים ).
שימוש בשרירי השפה העליונה, מתיחה השפה מעט קדימה (אפשר לתרגל עם אטב הפה) התרגול עשוי להגביר את העוצמה בדיבור או בשירה (ולהקל על זמרים בצלילים הגבוהים של המנעד).
תרגיל קשית שמשחרר ומותח בקלות את המיתרים וממקם אותנו בתהודת המצח . תהודת קול שיוצאת בקלילות רבה ובעוצמה מתונה או נמוכה.
פתיחת חללי תהודה (ע”י תרגול קולי מתאים או שימוש במוצרים TMRG לחיטוי ופתיחת תהודות.וכן ע”י תרגילי נשימה. אינהלציה..הקפדה על כושר ותזונה מתאימה למניעת חסימות) מציאת תהודה אופטימלית חשובה בדיבור חזק או בשירה כדי שלא יהיה עם הזמן עיבוי של מיתרים שמתרחש כתוצאה מעומס ולחץ מתמשך.
שחרור של הגוף כולו : מתיחות הגוף. סיבובי צוואר כתפיים וראש. ותרגילי מתיחות כלליים (מומלץ להסתכל בתרגילים שספורטאים משתמשים בהם לפני ואחרי אימונים או תרגילים מתחום היוגה כדי למתוח את הגוף) המתיחות משחררות התכוצויות של שרירים ומאפשרות לגוף לפעול במלוא הפוטנציאל שטמון בו. לחמם את הגוף כדי להעיר אותו ולהתאים אותו למצב שייצר תמיכה.
בנוסף הרפיה כללית לשחרור המתח המצטבר בגוף . המתח משפיע על כל שריר ושריר ובמיוחד על אזור הגרון. בגלל תפקידם המיוחד של המיתרים להגן על מערכת הנשימה מחדירת אוכל שתיה וגופים זרים. ההרפיה חשובה גם כדי לשחרר חרדות ומתח נפשי שעובד ישירות על הקול (שמופעל ע”י מערכת העצבים ).
בדיבור עוצמתי בריא ובשירה בריאה צריך להעזר בתמיכה סרעפתית כדי לא לעייף את הקול במהלך הפעילות הקולית.
חיזוק שרירי התמיכה: תרגילי בטן שונים. ניתן להשתמש בתרגיל ידוע. תרגיל עם האות ‘ס’. לשיר את השיר יונתן הקטן על הצליל ‘ס’.. ללא צליל. רק עם הפקת ה’ס’ לפי המקצב של השיר. תרגילים לחיזוק השרירים הבינצלעיים. הרחבת הצלעות בזמן השאיפה. (להרגיש את ההרחבה מלפנים ומאחור) לחכות מספר שניות ולשחרר..
5. תרגילי נשימה: חימום מערכת הנשימה. כשהאוויר מתחמם בקנה הנשימה קל יותר לכוון את הצלילים. בדיוק כמו כלי נשיפה . לדמיין שמעבר האוויר בגרון רחב בזמן השאיפה והנשיפה.(אפשר להעזר בתרגיל יוגה שנקרא נשימת אוג’אי). לאחר התרגול תנועת המיתרים תהיה קלה ונוחה יותר. בנוסף אימון של תרגילי נשימה שונים יגבירו את שיתוף העבודה בין הסרעפת להפקת הקול. הדבר חשוב במיוחד להפקת קול בעוצמות גבוהות כי נדרשת כמות אוויר גדולה יותר.
6.תזונה מתאימה. תקטין את רמת החומציות או הליחות ממערכת העיכול והנשימה (אפשר להוריד את המדריך לשמירה על בריאות הקול מהאתר).
7.שמירה על מערכת חיסונית טובה כדי לקצר משך התקררויות או ועדיף כמניעה. דלקת גרון בשביל מורה מרצה או זמר משבשת את העבודה ומקשה מאוד ולעיתים לתקופה לא קצרה של חודש ויותר. (כמה מההמלצות: תוספי מזון למינהם שידועים ומוכחים כמחזקים את מערכת החיסון. שתיית חצי לימון כל בוקר . אכילת פירות טריים בבוקר. אנו ממליצים על תרסיסTMRG מס 5 לתחזוקה )
8. הקפדה על שעות שינה. רמת אנרגיה גבוהה של הגוף הכרחית לקבלת תוצאות קוליות טובות. כשעולים להופעה או להרצאה חשוב לוודא שלא עייפים.וההיפך. שמלאים באנרגיות חיוניות. ואם מרגישים עייפות, לאכול משהו קטנקטן כמו תמר, בננה או כל דבר קטן שמזניק אתכם מבחינה אנרגתית והוא עדין קל לעיכול ואינו מכביד. או מי שיכול לעשות הרפיה שמרעננת את האנרגיות. (ואפשר להעזר בתמצית אנרגיקול מס 17 שמתאימה למקרים כאלו.)
לסיכום: שליטה על מיתרי הקול דורשת איפוס וכיוון בית הקול שלנו כדי לגלות את היכולות הרבות שלנו וכדי להפיק קול יפה ובריא.
במקרים רבים אנחנו נדרשים להפיק קול צלול למרות צרידות בקולינו או עיפות קולית שאנו חשים.
שמוש יתר או לחץ רב מדי על הקול עלול לגרום להתכווצות של שרירים בבית הקול.
התולדה היא מיתרים נפוחים ולעיתים אדומים מהעומס ומהחיכוך.
כתוצאה מכך היכולת הקולית מצטמצמת (כמו ספורטאים כשהשרירים שלהם תפוסים).
אם נמשיך ונלחץ למרות הקושי אנו עלולים לגלות עם הזמן שאנו סובלים מנגעים או בעיות סגירה של המיתרים.
יש מספר דברים שחשוב לזכור בזמן הדיבור או כששרים כדי שתהליך השיקום של המיתרים ישתפר ולא יחמיר.
1. בזמן קושי אנו צריכים לחפש את הצליל שיוצא לנו בצורה הנוחה והצלולה ביותר.
יש שמכנים זאת הצליל הטבעי שלנו.
אזורים בהם הקול יהדהד טוב יותר. אם זה מתהודת בית החזה. מהסינוסים או מהאף .וזאת כדי להעביר את מקור הכובד מהגרון לאזורים אחרים.
להשתדל שהצליל יהיה רך וזורם. חשוב שלא נתקוף אותו. (התקיפה של הצליל היא טכניקה מצוינת אבל איננה נכונה בזמנים של עומס וקושי)
בדיבור טווח הצלילים שלנו נע בין 3 טונים בד”כ. כאשר אנחנו נדרשים להפיק קול צלול למרות צרידות או עייפות קולית נחפש את הטון שקל בו ביותר ונתביית עליו. כדאי להשתדל שהצליל יהיה אחיד וזורם. גם אם קולנו ישמע יותר מונוטוני.הרעיון הוא שהקול ייצא במינימום מאמץ וכמובן שיהדהד בצורה הטובה ביותר. חשוב שקצב הדיבור יהיה מתון עם הפסקות כדי שנקפיד על שאיפת אוויר כל מספר מילים. (גם כאן נדרשת רגישות לחוש מתי נחוץ להאט את הקצב ולאפשר ליותר אוויר להכנס כדי להקל על המתח המצטבר.) .
כששקיים קושי כששרים אפשר למצוא צלילים וגוונים שמקליפ על הפקת הקול. גם אם הקול ישמע פחות ‘צבעוני’ ומגוון.
2. דיבור רם ושירה עוצמתית או דיבור בזמן צרידות יגרום לדחיסה חזקה יותר של השרירים (ההקפיים) בבית הקול. הקול ישמע יותר עבה.
כשיש קושי או מאמץ (או ששרים בעוצמות חזקות) יש לתמוך וללחוץ מעט על שרירי הבטן שלוחצים על הסרעפת (נקרא בשפה מקצועית בלטינג ). חשוב לוודא שמידת הלחץ מתונה או מתאימה למידת הכוח המושקע במיתרי הקול. ככל שמידת הלחץ עולה כך התמיכה אמורה להיות חזקה יותר.(אם הלחץ חזק מדי ולא הולם את העוצמה מיתרי הקול לא יוכלו להתנגד ללחץ האוויר והקול עלול להשמע נוקשה מדי או להשבר.)
תמיכה היא מצב בו סרעפת דוחפת את האוויר מהריאות כשמיתרי הקול מתנגדים לאוויר.
תמיכה זוהי פעולה הדדית של מיתרי הקול והסרעפת בזמן ששרים או בדיבור מאומץ או דיבור רם!!!וחשוב לציין שכשסובלים מצרידות חשוב ביותר שנקפיד על שיתוף הפעולה בין הסרעפת והמיתרים. (זאת אחת מהסיבות שכדאי ללכת למספר פגישות לקלינאי תקשורת ולתרגל ולשפר קואורדינציה בין פעולת הסרעפת לפעולת המיתרים).
3. שחרור הלשון
לפתוח פה. להוציא מעט את הלשון ולדבר כך. להוסיף תרגול בצורה הזאת המלווה בפיהוקים עם אנחות על הצליל אאא ארוך ועדין(בקמץ) . כשהלשון משוחררת נחוש את האוויר זורם בחופשיות והצליל יופק בקלות וברכות ניכרים.
לסיכום
הפקת קול צלול למרות צרידות אפשרית! אך חשוב שנשים לב לקול שלנו נקשיב לעצמנו , נזהה את המקום הנוח הטון הנכון והרפוי יותר,הקצב המתאים ונכוון לשם.
כאשר נידרש או נירצה תמיכה נוספת אפשר להעזר בתמצית קלאסית (#1) ובתרסיס קלאסי (#2) אשר יסייעו ביעילות להעלמת הצרידות והפקת קול צלול.
מה הסודות של מורים מוערכים ונואמים נערצים??? ומה משפיע על הצלחת הזמרים.
האם זה רק קולם?
אחת השאלות המסקרנות היא לדעת מה הופך אדם ממוצע למרצה/נואם טוב, מה מושך את הקהל
ומה יגרום למורה מן המנין להיות אהוד.
וכמובן שאלת השאלות מה יהפוך זמר שלמד פיתוח קול ושולט בקולו בצורה מרשימה להצלחה מסחררת.
כולם רוצים להבין את הסוד. מה האקס פקטור, מה מושך את הקהל שגורם לך להיות בולט!! לחיוב כמובן.
האם זה גוון הקול שלך? האישיות והנוכחות שלך?
הידע והתכנים שלך היכולות הקוליות ושליטה בטכניקה קולית (לגבי זמרים).
באמר הבא ננסה לחשוף את הכלים והטכניקות הבסיסיות שהופכות מרצה נואם לפופלרי ואהוד וזמר לדמות נערצת.
הידע מכוון להיות פשוט וישומי כדי שאפשר יהיה לאמץ את מה שעשוי לתרום ל כל אחד ואחת.
אז אם נתעלם מהפן השיווקי והמסחרי שכמובן ומסובב את העולם ושיש בו כדי להוריד או להעלות זמר פוליטיקאי או נואם ונלך רק על נתונים וכישורים בסיסיים שנחוצים ושבלעדיהם יהיה קשה להצליח נראה ש
מה מושך את הקהל על פי מחקרים :
עשינו עבורכם שעורי בית ואספנו נתוני מחקר בכדי לדעת מה מושך את הקהל ,
38 אחוזים מההשפעה שלנו על הקהל יקבע הקול שלנו
5 אחוזים מההשפעה שלנו על הקהל תקבע שפת הגוף שלנו .
וכבר עד כאן אם נעשה חשבון פשוט 38 ועוד 55 נקבל 93 אחוזים.
את 7 ה אחוזים הנותרים יקבע התוכן..( מעט!!!)
איך נשפר כל אחת ואחת מהנקודות הבאות כדי להצליח יותר בקרירה: שפת הגוף : שפת גוף זו שפה בפני עצמה שקולט אותה מיד התת מודע שלנו.
התנועה: הדרך בה אנו מתנועעים יבליטו מידית את רמת בטחוננו העצמי. כדי לנצל את זה יש להשתמש בגוף כדי להמחיש מסרים.
מול קהל ,נדרש להישיר מבט לשמור על קשר העין. להוסיף הבעות פנים בשעת הצורך ולהוסף תנועות,
לדוגמא הרמת היד כדי ‘להגדיל’ ולהחצין את דברנו.
מאוד חשוב לשדר נינוחות!!!!! מה שיחזק את המסר של הנינוחות הוא להיות זקוף מחויך ומשוחרר. מדי פעם כדאי לזוז כדי לא לקפוא במקום. קפאון וכיווץ יעידו על חוסר בטחון וחוסר נוחות.
באמצעות שפת הגוף נוכל להחצין את הרגשות שלנו גם באמצעות תנועה ותנודה קטנטנה ומזערית יעבור המסר. תנועה בפנים, ביד בגוף.
כדאי לא לשכוח להשתמש בגוף,
להלן מספר דוגמאות שכיחות של שפת הגוף ותרגומן ע”י תת המודע שלנו:
שילוב ידיים: התגוננות
פתיחות כפות ידיים גלויות ופתוחות לכיוון הקהל/הצופה : פתיחות
השענות לאחור :נינוחות ודומיננטיות
הנחת יד על בית החזה (שלומי שבת): כנות ויושר.
להישיר מבט תוך כדי הרמת הסנטר :יהירות
הליכה מהירה בצעדים גדולים : החלטיות ונחישות
נענוע של הרגליים: חוסר סבלנות
התוכן:
בעולם השאו ביזנס החוקים שונים. ולעיתים התוכן הוא משני.
מסתכלים על הקנקן ולא תמיד על מה שבתוכו.
על הבמה, מול ההמון, המסר יתפוס 7 אחוזים בלבד (לפי סטטיסטיקה) משאר הדברים שישפיעו על הקהל. הנתון הזה מעורר תמיהה אם נחשוב פעמיים.
הנתון הזה אפילו מדאיג. במיוחד כשהדבר יהיה קשור לפוליטיקה ולמובילי דעה .
איך לשפר את התוכן:
הסוד הוא להעביר את התכנים כחוויה. לפנות אל הרגש דרך חמשת החושים. ליצור מעין תסריט תלת מימדי עשיר בריח טעם תחושה צבע וצליל.
נדרש להכין את התכנים כדי ליצור אמינות .אם נמעד בדיבור ניצור חוסר בטחון שיחבל בקשר עם הקהל.
אז מה לעשות כדי להצליח מול קהל :
לשלב בין המסר התוכן , שפת הגוף וגווני הקול מה שנקרא גם וגם.
שילוב ושכלול בין הנושאים הנ”ל יוכלו להכפיל את ההצלחה.
הסוד הוא להעביר את התכנים כחוויה. לפנות אל הרגש ולעורר תחושת הזדהות. אל הרגש פונים דרך חמשת החושים. ליצור ולצייר מעין תסריט תלת מימדי עשיר בריח טעם תחושה צבע וצליל.
תמונה צבעונית ריחנית עטופת תיאורים תחרט בזכרון חזק הרבה יותר מאשר דיבור יבש.
אנו אמורים להכניס ‘חיות’ לתוך הטקסטים שלנו (גם הזמרים שכותבים את השירים שלהם. חשוב שיציירו ויהפכו את הטקסט לתלת ממידי עם תיאורים המכילים דמויים עם חמשת החושים)
לשחק עם הקול שלנו. להעניק מימדים רבים ככל האפשר ע”י הגברת עוצמה והחלשתה לסירוגין. משחקים עם הקול מחמשת התהודות השונות. המשחק והשינוי עם הקול יעורר את הקהל ויחזיק אותו בקשב.
להגביר ולהחליש את הקול לפי התוכן, ולהדגיש בהתאם את המילה הרצויה, (פעולות מאוד חשובות למרצים ונואמים. גם זמרים טובים יקפידו על כך ובנוסף ייצרו אפקטים עם קולם ומעברים בין תיבות התהודה השונות. סלסולים ויברציות ועוד כדי להעשיר את התוצאות )
אם נקפיד על הדינמיקה( שינויי עוצמה) לא נשמע מונוטוניים . אלא אם הקהל שלנו זועם או חרד. ואז דווקא דיבור רגוע ומונוטוני ישרת אותנו בכך שירגיע את הקהל.
תוספת של סיפור אישי שיגע ללב של הקהל עובדת תמיד. וגם יחרט בזכרון וייצור קשר אישי בלתי אמצעי.
מאוד חשוב שנהיה חדורי מטרה אנרגטיים ונדע בבהירות על מה ואיך אנחנו אמורים לדבר. ונדגיש כל מספר דקות את המסר שלנו.
המטרה היא בסופו של דבר להעביר איזשהו מסר. להשפיע.(נואם טוב ללא מסר לא יחדור)
(לגבי זמרים נחוצה שליטה בטקסט מבחינת ההבנה שלו לעומק. מי אמר למי, מתי, למה נאמר איפה וכו.אם לא ניתן את המימד הזה נשמע רובוטי ולא מרגש )
התוכן הוא אמנם מסתכם בשבעה אחוזים כגורם ההשפעה על הקהל אבל אם נמעד בדיבור ולא נדע מה לומר ניצור חוסר אמינות שתחבל קשות בקשר עם הקהל.
לכן חשוב שנתכונן ונכין את הנאום וההרצאה מראש.
לסיכום
לפי המחקרים:
טון הדיבור שלנו ישפיע על 38 אחוזים מההצלחה שלנו. טון הדיבור מורכב מאיכות הקול העוצמות שאנו משתמשים בהן המשחקים עם הקול ועם העוצמות וכו..
הקול צריך להיות נעים לאוזן ומתאים לאישיות למעמד ולמסרים(ראו מאמר ארבעת התהודות).
שפת הגוף שלנו 55 אחוזים מההשפעה על הקהל יושפע משפת הגוף שלנו מומלץ לעמוד זקוף, ידיים משוחררות, חיוך לעיתים קרובות (חשוב להתאמן על חיוך) קשר עין. ובכללי להיות משוחרר ונלהב.
לדבר דרך הגוף. תנועה קטנטנה יכולה להעביר מסר רב משמעי ומשפיע.
תוכן: ליצור תוכן מרגש (בו נשתמש ונעזר בחושים) מעורר ומוחשי (שנייצר תסריט עם תמונות ברורות).
כששריר מכווץ יתר על המידה הוא חוסם לעצמו את אספקת הדם והוא נחלש! פשוטו כמשמעו.
כתוצאה מכך שיקום השרירים ממאמץ יתמהמה. שרירי קול (השרירים בבית הקול) מכווצים יגרמו לקושי בהפקת הקול .
כיווץ יתר הוא אחד מהגורמים העיקריים להחמרת בעיות צרידות. כמובן שיש בעיות נוספות . אבל לרוב הצרידות תהיה מלווה בכווץ יתר ובשרירים מכווצים בבית הקול.
גם אם המקור הוא לכאורה מחלה וירלית או חיידקית, חומציות, ליחות שימוש לא נכון בקול או אפילו נגעים, שרירי קול מכווצים יכבידו על הפקת הקול .
הקשר בין שרירי קול מכווצים ומתח נפשי:
יש הטוענים שכל מחלה היא סוג של פתרון שהגוף מוצא לעצמו כדי לפתור בעיה נתונה. הבעיה כוללת קונפליקט מסוים לא פתור בחיים שלנו שמטריד אותנו ואינו נותן מנוח.
זה כבר לא מקרי שאנשים רבים ימצאו את עצמם ללא קול לפני הופעה משמעותית שלהם, הופעה שמתרגשים וחוששים ואף חרדים לתוצאות או לפני הרצאה גדולה או לפני כנס חשוב ומשמעותי לקרירה שאמורים להרצות בו וחוששים אם נצליח או נכשל.. ואז אותה צרידות שמופיעה בהפתעה גמורה לעיתים מכריעה את הכף ועושה לנו את החיים ‘קלים’. פותרת אותנו מהמתח והעימות. אין הופעה. אין כנס. כי אין קול. זה הפתרון ה’קל’ של הגוף..נשמע תמוה!! אך תת המודע מאוד חתרן וערמומי לפעמים. מוצא את הדרך ה’בטוחה’ בה אין צורך לדאוג ויש תרוץ מעולה וסביר לחוסר הצלחה אפשרית. (הרבה יותר קל להכשל כי היינו חולים או צרודים מאשר כי לא היינו טובים ומושלמים. חס ושלום!???) קוראים לזה רווח משני לבעיה/מחלה..וידוע שפחד במה הוא הפחד השני במימדיו לאחר פחד מוות. אז גם אם נדמה לנו שאנחנו לא מתרגשים החרדה לעיתים מחלחלת לתת המודע.
וגם מקרים בהם מתח פוקד אותנו בחיינו האישיים . ובאמת מי לא במתח! הרי שלא חסרות סיבות למתח. בעיקר כשמסע החיים כבד על כתפינו. ואז הגוף מציע פתרון. מנוחה! שתיקה! שקט!. אנו מקבלים מעין ‘פטור’ לנוח ולא לדבר ועוד באישור הרופא.
אז הבנו שמחלות , וצרידות בינהן! הן הדרך המיוחדת של הגוף לבטא את אשר בראשנו, את התסכול שלנו המתח העייפות שלנו.הצורך ברוגע. וכשנקלוט את זה אנו עשויים להבריא הרבה יותר מהר אם נטפל במקור. נתכונן יותר. נרגיע את עצמנו. נרכוש את הכלים המתאימים ניקח את הזמן שנדרש לנו. ואז אולי נחלים מיידית או שנמנע מחלה.
אז מה לעשות??
קודם כל כדאי לתת את הדעת לנושא המתח. להיות מודע שקיים מנגון כזה שעובד עצמאית ללא אישורנו.
בגדול מה שחשוב הוא: להרגיע. להרגע. ולמלא את עצמנו בחיזוקים חיוביים ואמונה שיהיה בסדר.
מלבד זה שנשמור טוב יותר על בריאות קולנו כדאי להפנים שלא נוכל לחיות בבריאות לאורך זמן תחת לחץ גובר והולך!!
לכן, כדי למנוע מחירים של מלחמת התשה וסחיטה שלנו עצמנו את הקול שלנו, את מערכת העצבים החיסון השרירים ושאר המערכות.
אחד המתכונים הטובים והפשוטים ליציאה משמעותית מחיים של סטרס מאוד גבוה הוא:
להאט. ולמצוא את הקצב הנכון עבורנו.
נדמה לנו שאם נמהר ונלחץ נשיג יותר. אבל זאת לא האמת. אנו גומרים ו’שורפים’ את כוחותינו ויכולתינו.
הלחץ הנפשי מתבטא מיד על הקול. שרירי הקול עובדים בנוקשות רבה יותר. מערכת העצבים שאחראית לפקוד על השרירים עלולה לקרטע. הסרעפת מאבדת מגמישותה(ומלבד חוסר בתמיכה נסבול יותר מחומציות שעולה למיתרים )
המונחים: ‘לאט ובטוח’ ‘החיפזון מהשטן’ יכולים לתת לנו השראה ולתמוך בשינוי תפיסת עולם שתורמת להפחתת המתח. כבעלי מקצוע קולי כדאי שנאמץ פילוסופיות חיים באופי כזה.
לסיכום:
כדי לשחרר שרירים מכווצים חשוב שנלמד את עצמנו להרפות את המיינד ואת המחשבות.
מלבד תרגילי הרפיה של שרירי בית הקול, תרגילים כמו פיהוקים, אנחות, שחרור הלשון, השפתיים שחרור צוואר כתפיים תרגילי נשימה שונים עיסויים של בית הקול ועוד,
השחרור המנטלי יכתיב לנו צורת דיבור וצורת שירה פחות לוחצים.
בנוסף לבריאות טובה יותר ה’תנועה’ קדימה וההשגים לעבר המטרות שלנו בחיים יתרחשו באופן קולח וזורם יותר. בלי כיווצים מיותרים.
התמצית המומלצת שלנו לשחרור היא תמצית צחוקול.מס 16. לשחרור מערכת העצבים, להפחתת מתח חרדה וכל מה שמסביב.
‘המיתרים נקיים’ הוא צירוף מילים שכל אחד רוצה לשמוע כשהוא הולך לבדיקה אצל רופא האף אוזן וגרון. צרוף
המילים הזה נעים במיוחד לאוזניים כשאנו סובלים מצרידות ‘לא מוסברת’ או מקושי להפיק צלילים שהיינו רגילים אליהם.
הבעיה היא שצירוף זה לא פותר לנו את הבעיות הקוליות היומיומיות ש’משגעות’ אותנו בעבודה ובחיים ולא נותן לנו מענה לטיפול בבעיות קול כאשר מתעוררות.
אז אכן בעיות צרידות הן לעיתים כתוצאה מפגיעה עמוקה יותר במיתרים (בצקות ציסטות יבלות דימום ועוד) אבל לא תמיד. לעיתים קרובות הבעיה נובעת מסיבות אחרות. תפקוד לקוי של השרירים והריריות, בעיה עצבית, השפעות מתפקוד לקוי של מערכות שונות בגופנו או מחולשת איבר זה או אחר. (כמה דוגמאות נפוצות שעלולות להחליש את המיתרים ולגרום לצרידות: תת פעילות של בלוטת התריס, דלקות ,אלרגיות, ליחות מוגברות , חומציות שעולה מהושט,התכווצות של המיתרים) ולא נשכח את המתח שנלווה בדרך כלל לפני ובמהלך צרידות שמוסיף אף הוא כיווץ יתר של שרירים בבית הקול ומחמיר את הבעיה.
אם נעקוב אחר הנוסחה ונפעל במודעות לשיפור המצב נוכל למנוע בעיות מיותרות שהמחיר שלהם הוא כאב חולשה חוסר נוחות ושיבוש הקרירה והעבודה.
נוסחת ההצלחה לטיפול בבעיות קול ולהגנה על המיתרים :
1. יישום העקרונות הבסיסיים לשמירה על קול בריא!
להעזר בתמיכה מאזור הבטן, והאגן.(כששרים להוסיף תמיכה בינצלעית וכיווץ של שרירי הגו).
לוודא שאין מתח מיותר בשרירי הצוואר.
לבדוק שהסנטר במקומו הטבעי ולא נדחף החוצה (בכך ימנע מתח רב ומיותר בשרירים שאחראים להפקת הקול) .
בזמן קושי לדבר לאט ורך יותר עם מידת אווריריות קלה בקול. בעוצמה קולית מתונה (לא חזקה אך גם לא בלחש) .
2.ארבעת ה’לאו’ הידועים:
לא לצעוק . לא ללחוש. לא לכחכח. לא להשתעל.
(ואם מוכרחים , להחליש את עוצמת השיעול או הכחכוח ולהוסיף מעט אוויר שירכך את מפגש המיתרים).
במידת הצורך להשתמש בציוד הגברה.
3.מנוחה קולית בזמן עומס או קושי קולי
לנוח לאחר מאמץ קולי מרוכז. מומלץ לנוח למשך רבע שעה לאחר כל שעה של מאמץ .
מנוחה קולית נדרשת כשמרגישים לא נח בגרון.
4.תרגול עדין וקצרצר לשיקום ושחרור המיתרים (מספר פעמים לאורך היום) :
תרגילים קלים וקצרצרים לאורך היום.
קיימות אפשרויות שונות. חשוב לבחור את התרגיל או התרגילים שנוחים לכם.
דוגמאות:
תרגיל הקשית. זמזומים. ברבורים עדינים (גלגול שפתיים) גרגור עם מעט מים עם הוצאת צליל וכל תרגיל שמפעיל את המיתרים בצורה עדינה ולא לוחצת.
משך התרגול ממספר שניות ועד מספר דקות.
לאחר מכן לבצע את אותם התרגילים כשמוסיפים מעט יותר כוח, בצורה הדרגתית!! (לבצע זאת רק במידה שתחושת הנוחות נשמרת)
כדאי להשתמש בדימוי המנוע, ולחקות את הצליל של האופנוע כשלוחצים על דוושת הגז. להגביר בהדרגה מעוצמה חלשה לחזקה. ולחזור על כך.
תרגול הלשון:
בנוסף לתרגילים המומלצים בעלונים לשחרור הלשון ניתן להצמיד את קצה הלשון לשיניים הקדמיות בצורה רפויה ולתרגל תרגילים על תנועה אחת . מלמעלה למטה.כתנועת אנחה. (אההה בפתח) או לדבר בדיוק באותו האופן כשקצה הלשון נצמדת לשיניים קדמיות והפה נשאר פתוח. לשון מאוד משוחררת לסת שמוטה. כמו בצורת פיהוק. התרגול משחרר במיוחד ורצוי מאוד.
בגלל שמכסה הגרון נפתח בזמן משיכת הלשון קדימה התנועה מאפשרת לאוויר לעבור בצורה חופשית ולמיתרים להסגר ללא לחץ נוסף. הפעולה יוצרת מעין עיסוי עדין של המיתרים.
משך התרגול מספר שניות או דקות (לפי מידת הסבלנות)
תרגול עם אטב אף . להוספת תהודה קידמית ועליונה (מהסינוסים) . ותרגול אפשרות של הפקת קול שבה אנו סוגרים את מעבר האוויר דרך האף מה שמוסיף עוד הדהוד וחזרתיות של האוויר ותוספת עוצמה.
יש את המקרים שבהם אסור לתרגל בכלל. כשהמקום דלקתי, כאשר יש דימום, או אם אנו אחרי ניתוח.
ברוב המקרים האחרים כדאי ומומלץ לתרגל בצורה מתונה.
5. שילוב של מוצרים טבעיים בהיגיינה הקולית לטיפול בבעיות קול
הגישה הטבעית לבריאות קולית היא להקדים תרופה למכה . למצוא ולגלות את מה שעוזר לכם בטרם עת. למצוא את ההרגלים התרגילים והמוצרים לטיפול בבעיות קול שתומכים בכם, ושיחזירו את הקול שלכם למלוא עוצמתו ואיכותו במהירות המירבית ושימנעו בעיות קוליות חוזרות.
זמרים, מורים ומרצים, איך ניתן לשמור על הקול בתקופה של מאמצים קוליים ממושכים:
חשוב שנבין את היכולות הקוליות שלנו במקום שנפחד מבעיות קוליות ומצרידות.
היכולות הקוליות שלנו רבות בפוטנציאל, הרבה מעל למה שאנו מדמיינים.
הגוף והשרירים הם מכונה משוכללת ביותר ואנו יכולים להפיק הרבה מעבר למשוער מעצמנו.
כדי להנות מאותו פוטנציאל קולי שיש לנו אחד הדברים שאנו צריכים להכיר וליישם הם כללים פשוטים כדי לנצל טוב יותר את הכלי המדהים שלנו מבלי להזיק לו.
(כמובן שטכניקות קוליות משובחות אורח חיים נכון ותמיכה של מוצרים טבעיים מתאימים בעת הצורך יעצימו ויכפילו את התוצאות.)
נתמקד בתרגולים פשוטים כהכנה לפני מאמץ קולי וכהרפיה אחרי המאמץ. תרגילים שחשוב לדעת מתי לתרגל וכמה זמן לתרגל.
אז אם אנו זמרים, מורים, מרצים או שקולנו הוא כלי העבודה שלנו ואנו מפעילים אותו בעוצמה חזקה ולאורך שעות רבות ביום
נזדקק מדי פעם לתרגול כדי שיספק לנו חימום, תמיכה קולית, ובעיקר שחרור והגמשה כדי למנוע מאיתנו בעיות צרידות עתידיות ולשמור על הקול במאמץ ממושך.
אכן טבעי ביותר שיהיו עליות וירידות בקול שלנו. דבר שלרוב אנו מתכחשים אליו. נדמה לנו שמיתרי הקול עשויים מפלדה ולא יושפעו מתזונה , מזג אוויר, ממצבנו הפיזי המנטלי ועוד.
אבל, למרות הרגישות הגבוהה במיוחד של אזור הגרון כן נוכל להגיע לאיזה מצב / רף מסוים של ביצועים קוליים משביעי רצון , במרבית מימות השנה אם נטפל בקול שלנו בעדינות ובמסירות, ונבצע את התרגילים הדרושים אשר יאפשרו לנו לשמור על הקול גם כשהעומס המוטל עלינו רב
הכנה קולית:
זמרי אופרה לדוגמא לא יעיזו לעלות לבמה ללא חימום קולי. כמה דקות של שחרור קולי וגופני יכול להיטיב איתם רבות.
לעומתם מרבית הזמרים המורים והמרצים לא יחשבו שהם צריכים להכין את קולם למשימה היומית המאמצת של השרירים בגרון.
(רבים מהמורים לדוגמא חושבים שאם השתתפו במספר מפגשים אצל קלינאי התקשורת הם כבר מדברים נכון ולא זקוקים לתרגול יומיומי)
הבשורות הטובות הן שהכנה לפעילות קולית אורכת זמן קצר מאוד. במיוחד לדיבור. לזמרים הממוצע הוא כ- 30 דקות של תרגול המשלב חיזוק שרירי סרעפת, מתיחות של הגוף, ותרגילי קול.(זמרים יעידו שמניסיונם לוקח בד”כ את ה חצי שעה שיגיעו לשיא הקולי .)
הכנה חשובה בכל המקרים בהם העומס רב.
וכמובן שגם הרפיה.
משך ההרפיה קצר בהרבה. דקות ספורות (זמרים בין 7- 15 דקות. מרצים 4-5 דקות) אך הפעולות הללו חשובות מאין כמוהן.
(בדיוק כמו שספורטאי שעובד בעצימות גבוהה עם שריריו לא יפסח על שחרור השרירים אחרי המאמץ. הוא יקפיד על כך אחרת ירגיש את המתח בשרירו)
אנחנו בד”כ לא נרגיש את המתיחה של השרירים, אבל נשמע ולעיתים נרגיש על קולנו וגרוננו את העייפות הקולית.
אנשים רבים מסתובבים באופן קבוע עם עייפות קולית מבלי להבין שהם יכולים לחסוך זאת מעצמם עם מספר תרגילי קול משחררים שמתבצעים צמוד לסיום העבודה הקולית ותרגילים המקדימים וצמודים לתחילת המאמץ. (חשוב לציין שמי שסובל מבעיות צרידות ונגעים מומלץ קודם כל להשתמש בערכה מקצועית TMRG מס’ 8)
להגמשת המיתרים וליצירת מעין מעטפת עליהם. ורק לאחר שימוש של ימים ספורים להוסיף תרגול קולי עדין ומתאים.
מדוע להכין ולשחרר את הקול:
לשחרר זה די פשוט. לאחר ששרירים ורקמות בבית הקול נמתחו אנו רוצים לשחרר אותם למצב הרגיל שלהם.
להכין את בית הקול (לחמם) לעבודה קולית מאומצת חשוב במיוחד לפני מתיחה חזקה של השרירים והרקמות.
הסיבה המרכזית היא ליצור –הדרגה
באותו האופן שבתחומי הספורט השונים מחממים את השרירים לפני פעילות מאומצת כדי שלא יתפסו,
ככה גם כדאי להכניס את המיתרים למידת המתח הנכונה והרצויה שיהיו לא רפויים מדי ו לא מכווצים מדי.
אם לא נעשה את זה אנחנו חשופים יותר לבעיות בהפקת הקול ובנוסף לא נמצה את היכולות שלנו והביצועים לא יהיו מהטובים ביותר שלנו.
שעות הבוקר:
חזנים ,מורים וגננות שימו לב!!!! הפעולות הללו חשובות מאוד בשעות הבוקר..
בלילה הדם מכונס באיברים הפנימיים וזרימתו איטית. כמו כן קצב חילוף החומרים בלילה איטי ולכן נדרש לשים לב בשעות הבוקר להכנה מספקת של הקול!
סיבות נוספות להכנה קולית ולצורך לשמור על הקול :
1.להכניס את השרירים לקואורדינציה . הפעילות הקולית היא שילובים של תנועות עם שינויים במידת הלחץ על השרירים השונים. שיווי המשקל מדויק. חשוב התאום בין השרירים השונים. העיתוי המדויק של התנועות. שהוא למעשה השליטה על השרירים השונים.(שמתקבל ממספר תרגילים פשוטים)ההכנה תכלול שילוב של שרירי הבטן הסרעפת הצלעות והגו כדי להוסיף ולחזק את התמיכה לקול. חשוב כדי להגיע ליכולות קוליות מרשימות וכדי להגיע לעוצמות. לזמרים/חזנים נדרש דיוק רב בעבודה בין השרירים השונים. מה שטוב שהכל נעשה באופן כמעט טבעי..
2. כדי לשפר טווחי התנועה של המיתרים. לפני שמתחילים בפעולה (הגברת הגמישות). גמישות תתרום למניעת פגיעה בקול(למרצים) ולשיפור ביצועים קוליים(לזמרים).
3. לשפר מהירויות וזריזות של המיתרים ושל שרירים ורקמות נוספים בבית הקול (למניעת פציעה , כאב ונזק קולי).
4. להגביר בצורה מדורגת את רמת הכוח של השרירים בבית הקול. וגם את הכוח המתפרץ.. חשוב ביותר!!!אחת המטרות החשובות של חימום היא להמריץ ולהכניס את המיתרים והשרירים הנוספים לאנרגיות חיוניות לעבודה. מיותר לציין שאם נתחיל לדבר או לשיר בעוצמה חזקה ללא חימום, נפגע בקול. במקרה הטוב נרגיש חוסר נוחות. במקרה הפחות טוב ולאורך זמן נפגע ונשחוק את המיתרים. .
מה לעשות כדי לשמור על הקול :
לקום לפחות שעתיים לפני המאמץ הקולי.
מתיחות של הגוף (שחרור שרירים).
תיפוף על הגוף על הפנים על הצוואר על בית החזה הידים הרגליים תוך זמזומים.(המרצה) עוזר לעורר את הקול.
עיסוי אזור הגרון תוך אנחות והשמעת הצליל א (בקמץ)..או פיהוקים תוך שחרור הצליל אההה
בובת סמרטוטים : להכניס סנטר פנימה ואז לכופף את הראש כלפי מטה. לרדת חוליה אחר חוליה תוך כדי שחרור אוויר על האות ס. באיטיות. וכשהגענו למטה לעלות חוליה אחר חוליה באטיות למעלה. ממשיכים עם הנשיפה על האות ס.
תרגילי פרפור או ברבור. גלגול שפתיים (תוך כדי שחרור לסתות) . מזכיר את קולו של הסוס. לתרגל מאוד בעדינות. צליל חלש. ללא שום מאמץ וכיווץ בגוף.
(שיפור טווחי תנועה ).
להוסיף תרגילי כוח על תרגיל הברבור (או על תרגילים אחרים) הרעיון הוא הגברה הדרגתית של הקול . מחלש לחזק כמו שלוחצים על דוושת הגז ברכב.ולאחר מכן הגברה פתאומית. מחלש לחזק. צלילים עולים ויורדים תןך הגברה העוצמה והחלשתה.
להכניס את הבטן כל פעם כשמגבירים את העוצמה (שיפור הקואורדינציה עם הסרעפת).
ואפשר לבצע תוספות של עוצמה על תרגילים נוספים שמכירים.
לסיכום
לצד היכולות המרשימות הגלומות בגרוננו אי אפשר להתעלם מהנזק המצטבר שאנו מועדים לגרום לקולנו לגרוננו ולמיתר הקול שלנו אם נזניח אותם. די בקלות ניתן להגיע למצבי קיצון של צרידות ואיבוד הקול.
אם נאמץ מספר תרגילים שיאפשרו לנו לשמור על הקול , המצב עשוי להראות אחרת. ואף ישתפר עד מאוד עם השימוש בתכשירי TMRG להשגת תמיכה לאיכויות הקול ולזרז ריפוי במידה וקיימות בעיות צרידות, ולהשביח את הכלי שלנו.
מהי השפעת מתח על הקול? מה באמת הקשר המסתורי בין מתח למיתרי הקול??
המאמר כולל תרגיל לשחרור כללי ולשחרור המיתרים! וטכניקות להפחתת השפעת המתח על הקול.
המתח הוא המקור העיקרי לכל חולי.
את זה כמעט שכבר כל אחד יודע וחווה מדי פעם על בשרו.
הרפואה הקונבנציונלית והרפואה המשלימה מרבות לדבר על כך ולעודד לאורח חיים רגוע ונינוח.
הקשר בין הקול למתח מפתיע אותי כל פעם מחדש. לכאורה לא נראה הגיוני .מצד שני די ברור לנו שכשאנו רוצים באמת לדעת איך מישהו מרגיש דבר ראשון שנעשה בצורה אינטואיטיבית הוא להקשיב לו ברוב קשב ולפי גווני קולו נקבל מידע ראשוני ומיידי על מצבו הרגשי.
ברור שהמתח יחסום ויעכב את הריפוי. כשאנו במתח השרירים בבית הקול מכווצים. הדם זורם פחות טוב וקצב ריפוי הצרידות יהיה לרוב איטי יותר.
אבל עדיין, לפעמים נראה שיש עוד משהו.עוד סיבה. איזה קשר כמעט מסתור בין התרגשות לחץ ומתח לצרידות או לתפקוד קולי אופטימלי.
מה שיכול להסביר יותר את התופעה הוא התפקידים המשמעותיים ביותר שיש למיתרי הקול.
מלבד הפקת קול(המיתרים הרי נקראים מיתרי קול על שם התפקיד של הפקת קול), אבל מלבד זה יש להם תפקיד נוסף –הם השומר ו שערי הכניסה –
1. הם שער הכניסה מעבר האוויר מהחוץ לגוף לקנה הנשימה והריאות.מאפשרים לאוויר מבחוץ להכנס ע”י הרווח שיוצרים מהתנועה שלהם לצדדים. בשאיפה הם מתנועעים לצדדים (מיתר ימני זז ימינה ושמאלי שמאלה)
2. בתפקיד השומר, תפקיד לא פחות חשוב וקריטי שהוא סגירה והידוק של המיתרים, כדי למנוע מעבר של גופים זרים, חומציות, מזון, למערכת הנשימה.
נראה לי שרק אם נחשוב על 2 התפקידים הללו, נסכים שמוטלת עליהם אחריות כבירה והם אמורים לפעול בצורה מדויקת ורצויה ולהיות כל הזמן ברמת כוננות מירבית. אחרת אנו בסכנת קיום.
וכבר ניתן להבין שמערכת העצבים שמתפעלת אותם מצויה ברמת מתח תמידית הרבה יותר משכנראה חשבנו.
בזמן הדיבור והשירה הפעילות שלהם שונה ומגוונת . הם מתכווצים ונמתחים ועובדים לכיוונים שונים.
( לא רק המיתרים אלא עוד שרירים ורקמות בגרון).
מכאן שאזור הגרון הוא אזור רגיש ביותר . מערכת העצבים חייבת לפקוד כמו שצריך על השרירים ולתת את המסרים הנכונים והמדויקים לטובת ההשרדות שלנו.
אם לא די בכך, ונרצה להכנס עוד קצת לעומק על פעילות הגוף בזמן סטרס נבין שהגוף עובר לצורת פעולה שונה לגמרי כשאנו במתח. מתרחשות הפרשות שונות של הורמונים של לחץ לתוך הגוף(אדרנלין , קורטיזול), מערכת העצבים מתעוררת הדופק (קצב הלב) מואץ, תהיה עליה ברמת הסוכר בדם. לחץ הדם עולה.
הרחבת כלי דם לשרירי הרגליים והלב. זורם הרבה דם לשרירים הגדולים והחשובים אך לא לשרירים משניים כמו מיתרי הקול. מערכת עיכול הופכת רפויה יותר. נהיה חשופים יותר לחומציות שעולה מהקיבה ובעיות של אלרגיות למינהן וכך התמיכה הקולית שלנו שתלויה בסרעפת שנתמכת ע”י שרירי הבטן. בנוסף השליטה באוויר תיפגע בעקבות עליית הדופק..
מערכת החיסון גם היא ‘נכבית’ ולא עובדת ביעילות ודווקא בזמן מתח כשכל פיסת אנרגיה כל כך חשובה לנו נמצא את עצמנו חשופים לדלקות גרון למינהן או שהגוף שלנו יפריש ליחות רבות ולא ינקז אותן מספיק מהר. אפילו המוח עובד ביעילות מופחתת. (אמן /מרצה שמתרגש יפחד לשכוח את הטקסט שלו או יותר מכך יפחד ששכלו ופיו יבגדו בו). המתח ישפיע ללא ספק על איכות השינה ולעיתים על משך השינה . מה שימנע מהשרירים בבית הקול להבנות מחדש לאחר מאמצים קוליים.
(המנגנון מושתת על התנהלות השרדותית של המוח. שני חלקים שונים. החלק הקדמי שהוא המוח החושב והחלק הפרימטיבי שהוא המוח האחורי. . מטרתו שנפעל מהר ללא חשיבה בזמן סכנה ושנינצל.
המנגנון היה מותאם היטב לאדם הקדמון שהיה חייב להחלץ מסכנות ע”י שתי צורת בסיסיות. או להלחם נגד או לברוח ממקור הסכנה.
כיום החיים שלנו שונים בהרבה .בפועל הם רגועים הרבה יותר. (באופן יחסי) אין להשוות את רמת המתח שהיתה לאדם הקדמון לעומת חיי השפע שלנו כיום. למרות זאת הדפוס של המוח נשאר של השרדות וסכנה. ועל כל מתח או אי בהירות בחיים שלנו אנו מגיבים במלוא העוצמה ומפעילים את המוח האחורי שמגיב בחריפות ובחדות. וכך אנו מזיקים לבריאות ולגוף שלנו.
נשארנו תקועים בדפוסי הסכנה!!!
אם נחיה תקופה ממושכת בלחץ וחרדה אנו נפגע במערכת העצבים ובתפקוד השרירים וסיכוי טוב שנפגע בקול שלנו. (יש הטוענים שבבדיקות של סריקות הדמיה של המוח מתגלים ממש חורים בגולגולת בקליפת המוח הקדמית אצל אנשים שחיים במתח מופרז ותמידי, מאחר וזרימת הדם אליה תהיה חלשה.).
למוח הפרימיטיבי האחורי יהיה קשה להרגע לאחר תקופה ארוכה של לחץ גדול והמתח עלול להפוך לכרוני. החלק האחורי (המוח האחורי שנקרא גם אמיגדלה) יהיה ערני מדי . הייצור של סרוטונין שאחראי על מצב רוח מרומם ואושר יפגע. כך אנשים נכנסים למעגל קסמים של חוסר יכולת לישון ברציפות ולעומק (בשינה אנו אמורים להתאושש מהמתח אנשים חשופים לעצבנות מוגברת ,להתמכרויות שונות כי מה שנרצה הוא רק להרגיע את עצמנו, לאלימות, לדכאונות וכד’)
מה לעשות כדי להגן על המיתרים ממתח שעלול לגרום לפציעות ולחוסר תוצאות מספקות עם הקול:
מחקרים מוכיחים שתרגילי הרפייה פעמיים ביום למשך מספר דקות (רצוי בין 15 ל20 דקות בכל פעם) עשויים לשנות את הבריאות הנפשית והקולית שלנו. ובראש ובראשונה לגרום לנו להיות רגועים יותר ושמחים , בהירים וצלולים יותר.
התרגול הוא למעשה הוא סוג של הרפיה שאנו ‘מבצעים’ ולא עושים. המצב האופטימלי הוא נטול מאמץ.זה העקרון!!! סוג של חוסר שליטה או איבוד שליטה שמוביל לשלווה ותחושה נעימה!!!! לאפשר לעצמנו להגיע לשקט בצורה טבעית נטולת מאמץ. .
זוהי סוג של מנוחה שמגיעה מאותה חוסר עשיה שמאפשר לגוף להגיע להרפיה(אותו מוח אחורי שדיברנו עליו נרגע. מגיעה זרימה מואצת של דם למוח הקדמי. מופרש יותר סרוטונין ועוד)
מומלץ לעצום עיניים (בישיבה או בשכיבה. עם מוסיקה או בלעדיה.ניתן להיות קשוב לנשימה או לחשוב על איזו מילה או משפט העיקר למצוא דרך בה נוכל להרפות את השרירים ואת המחשבה באופן קבוע פעמיים ביום. זהו זמן שיכול לעשות הבדל גדול בתפקוד הכללי שלנו ובעקיפין במצב הקולי שלנו.
לאחר ההרפיה אמליץ על 5 דקות של תרגיל קולי לשחרור המתח:
לעסות עם אצבעות הידיים את אזור הפנים והגרון תוך השמעת אנחה קלה. על הצליל אההההה…
עוצמת קול נמוכה. להוסיף את האות ‘ה’ לאחר האות ‘א’ כדי לרכך את הפקת הקול.
רוצים לדבר כמו נואם כריזמתי? שקולכם ישלוט ויהפנט את הקהל?
במאמר זה אציג את השיטה להפקת הקול מ 4 אזורי תהודה שונים. המאמר מיועד במיוחד למורים/מרצים/נואמים ולכל אחד שחשוב לו איך הוא נשמע או למי שאינו מרוצה מאיכויות קולו.
אתן גם דוגמאות וידאו כיצד נואמים שונים (כולל זה שבתמונה) משתמשים בתהודות שלהם ליצר אפקט. כולל מה כן, ומה לא לעשות.
ברור שתחום הפקת הקול מורכב מהרבה גורמים ומשתנים אך כאן יוצג רעיון בסיסי (שיטת ‘דרך התהודות’) שיאפשר לשלוט טוב יותר בקול.
אנסה לפשט את הרעיון שיהיה ברור וישומי.
(לזמרים השיטה מורכבת מעוד גורמים אך הגישה הבסיסית דומה . לזמרים תהיינה 5 תהודות מרכזיות או במילים אחרות 5 צורות שונות להפקת הקול שאותן יקשטו בסלסולים ויבראציות מעברים מענינים בין התהודות חיספוסים של הקול ועוד)
אז אתחיל:
אחד הדברים המענינים לגבי הקול שלנו הוא שאנו יכולים ליצור ולעצב את סגנון הדיבור (והשירה) באופנים שונים. הדבר יבלוט במיוחד כשאנו שרים אך גם בדיבור קיימות אפשרויות לשנות ולכוון את אופי הקול ובכך להשפיע הרבה יותר על המאזין. הגוף הוא בין היתר לא אחר מאשר כלי נגינה. כלי שצליליו מהדהדים ממש כמו צלילים שבוקעים מכלי נשיפה או כלי מיתר שונים.
הרעיון הוא שיש לנו יותר מסאונד/ גוון קול אחד שנובע מאיתנו. קיימות אפשרויות שונות שאקרא להן תהודות (הקול יהדהד מאזור שונה בכל פעם ויופק מעט שונה)
*כדי להמחיש את הרעיון של שינוי הגוון של הקול מומלץ להכיר מושג במוסיקה שנקרא רגיסטר. רגיסטר הוא צבע בולט שצובע רצועת צלילים.
בכלי הנגינה אקורדיון קיימים כפתורים מעל הקלידים וכשלוחצים על כפתור מסוים משתנה הצבע והגוון של הצליל. מה שקרוי שינוי רגיסטר.
בהפקת קול יש לנו מספר רגיסטרים או מספר תהודות,כשכל רגיסטר מאופיין ע”י מיקום שונה מבחינת הדהוד הקול בחללי התהודה, במידת כיווץ שונה של השרירים בבית הקול ושרירים נוספים כגון הסרעפת הצוואר ושרירים בגרון.
כלומר יש לנו צבעים שונים בקול, צורות הפקה מעט שונות, והדהוד הקול מאזורים שונים.
המטרה :
שימוש במספר אפשרויות השונות זו מזו לתפעול הקול. במקום להצמד ולהתביית על צבע קולי אחד.
כשאני נשאלת למה בכלל לשחק עם הקול ולהפיק אותו בצורות שונות ולא בצורה אחת וטבעית, אדגיש שיש יתרון בולט לריבוי האפשרויות. קודם כל מבחינת הגוונים השונים שיובילו ליצירת ענין רגש והשפעה אצל המאזין וגם כדי לשמור על בריאות הקול. לכל צורה וצורה יתרונות משלה ואם נשתמש בכמה צורות ולא רק באחת אנו עשויים להפחית מהעומס ומהמאמץ הקולי (ע”י חלוקת העומס בין קבוצות שרירים שונות במיקומים שונים בגרון. ) בנוסף נוכל להתאים את סוג הפקת הקול הנכונה והמתאימה לפעילות הנדרשת.
לדוגמא: אם נדבר בקול חזק מאוד מלא וסמכותי כדאי יהיה לדבר דרך תהודת בית החזה.
ארבעת התהודות:
תהודה ראשונה תהודת חללי בית החזה: (אם אתם סובלים מבעית צרידות או נגעים על המיתרים לא מומלץ לתרגל תהודה זאת עד לשיפור המצב)
זהו הרגיסטר בעל הגוון העמוק והחזק ביותר.
צלילים נמוכים וחזקים מאוד שייחודם הדהוד מאזור בית החזה והגו עם עוצמה חזקה במיוחד.
בהפקת הקול מאזור זה הקול/האוויר מתפרצים החוצה. מזכיר קצת את תנועת האוויר בשיעול. יש אנשים שיוכלו ממש להרגיש פיזית את ההדהוד בבית החזה(הנחת יד על האזור תתרום) או לשמוע את ההדהוד משם. הקול חד התקפי וחזק. פעולה מומלצת היא להדגיש מעט את השפתיים ע”י שליחתם קדימה. ניתן לטפוח קלות על בית החזה כדי לעורר את המודעות למיקום או ללחוץ בעדינות על אזור הסרעפת ,מתחת לצלעות(מקלעת השמש), כדי לקבל את התחושה של העומק של הצליל הכיווץ והתמיכה הסרעפתית הנדרשת בתהודה זו. (זמרים משתמשרים בתהודה הזאת בעיקר בצלילים הנמוכים של המנעד. בצלילים גבוהים יהיה צורך לשלב תהודות נוספות וגבוהות כתהודת מצח ותהודת אף) . שרירים באזור הצוואר יהיו מכווצים יותר ויוסיפו כוח לצליל
סיכום התהודה:קול חזק יציב וסמכותי . מתפרץ עם תמיכה סרעפתית בולטת(כלומר כיווץ קטן בבטן או בשרירי הגו).
מבחינת סאונד כשתהודה בצורתה הקיצונית הקול מזכיר קול של צעקה או קול נביחה של כלב.
(לזמרים תתוסף כאן תהודת נוספת שפחות רלונטית לדיבור ולכן לא אציין אותה כדי לא לבלבל)
תהודה שניה : תהודת חלל הפה: הקול יוצא מגרוננו בטבעיות רבה.כשאנו מדברים מול אדם נוסף בחדר בתנאי אקוסטיקה נוחים. זהו הדיבור היומיומי בעוצמה מתונה. לא חלשה כי צליל חלש יעביר אותנו לתהודת המצח וגם לא חזקה כי צליל חזק יעביר לתהודת החזה. שרירים יותר משוחררים. ללא תוספות של אוויר (האוויר יוביל לתהודת המצח) דיבור מאוד חופשי ללא הפעלת כוח נוסף.דגש על שחרור לסתות ושחרור שרירי בטן.(כשאנו נשיר התחושה בתהודה זו היא ממש כאילו שאנחנו מדברים. נוחות רבה. הפה והשפתיים רפויים ללא מאמץ .כשנקשיב וננסה לזהות מהיכן מורגשת הפקת הקול יתכן שנרגיש אותה בחלל הפה.
כדי להפיק קול נעים מתהודה זאת אמליץ על שימוש בתרסיס קלאסי (מס’ 2)
תהודה שלישית :חללי האף והסינוסים – אינפוף. מתאפיין בעוצמה חזקה יותר בעלת אופי צורמני . (בשירה בא לביטוי יותר בצלילים הגבוהים של המנעד הקולי). בצורתה הקיצונית הצליל מזכיר את קול הברווז. או אם נזכר באחת הדמויות שצווחת מהסרטים המצוירים.אם נשווה לכלי נגינה אז ניתן לדמות את הסאונד לקלרינט או חצוצרה. (מבחינה אנטומית מתרחש קימור של הסחוסים בחלק העליון של בית ההקול מעל המיתרים. הצורה שם משתנה). התהודה הזו חשובה כי היא למעשה מעין מגבר של הקול. מוסיף גוון חד וטיפה צורם.
ותהודה רביעית : תהודת מצח. מתאפיינת בקול יותר חלש. מומלצת במיוחד כשאנו צרודים או סובלים מעייפות קולית. קלילות / אווריריות. השרירים מאוד משוחררים. הלשון אף היא משוחררת הלסת שמוטה.(כששרים קל יותר לעלות לצלילים גבוהים ועדינים דרך תהודה זו). תרגול צלילים בתהודה זו בצורה משוחררת , תורם לגמישות המיתרים. אשווה את הצליל מתהודה זו לקולו של החליל.
הערה חשובה: בשום מקרה אני לא מתכוונת ללחישה. לחש מזיק למיתרים בעקבות כיווץ שנוצר.
צלילים חלשים מאוד יהדהדו בחללי התהודה הגבוהים ויורגשו בעיקר מכיוון חללי הסינוסים שבמצח בלחיים ובאזורים שונים בגלגלת.
אם אנו רוצים לדבר או לשיר בקול חלש דק או אוורירי נפנה לתהודת המצח.
כדי לתרגל תהודה זאת אמליץ להשתמש אבקה לקול TMRG (מס 4). עוזרת להגמשת המיתרים ולשחרורם.
בנוסף תרגול עם הקשית בעדינות ובשחרור יתרום אף הוא לשליטה בתהודה הנ”ל.
ולדוגמאות פרקטיות ומענינות:
דוגמאות מאישים מהפוליטיקה מאז ועד היום
ישנן מספר דרכים להשיג דיבור עוצמתי. אותן אציג בדוגמאות הבאות.
ובנאום הבא שלה עדיין אופן הדיבור רך, רפוי, אך כאן העוצמות חזקות יותר מה שמעביר אותנו לתהודת חלל הפה. (הקול לא צעקתי אחרת היה עובר לתהודת החזה) מה שמאפיין את תהודת חלל הפה הוא קול טבעי דיבורי. עוצמה מתונה. לא חלשה ועדינה ולא חזקה. (שימו לב שגולדה מאיר מוסיפה לעיתים את תהודת האף. תולדה של המבטא שלה. בא לביטוי יותר בנאומים אחרים שלה מאשר בשניים שכאן. מענין שגולדה מאיר מפגינה בטחון עצמי רב דווקא בהפקת קול רפויה ומשדרת אמינות. היא לא זקוקה לצעקה כדי להשמע או כדי לשכנע מישהו.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=qB4jEZG7NjI?rel=0&start=16]
תהודת אף- בוז’י הרצוג (קל לזהות בגלל האינפוף) אם הוא יפתח את קול החזה אצלו רטט קולו ישפיע באופן שונה לגמרי על מאזיניו. תהודת אף היא כלי חשוב להגברת עוצמת הקול. תדר של תהודת האף לעיתים משווה אופי מתלונן ואף עלול ליצור ריחוק מסוים. זה נתון ידוע שהשפעה על קהל איננה נובעת דווקא מהתכנים של הנואם אלא מהתדר והוויב (האנרגיה ) שישדר. זה מה שישפיע ויכריע יותר מהתוכן.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=ajCAobXG9Po?rel=0&start=144]
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=1d1DmgmnJ7w?rel=0&start=144]
תהודת בית החזה שרת התרבות מירי רגב. קל לזהוי בגלל שהיא מעין ‘צועקת’. צעקה אינה פסולה אם אתה רוצה להשפיע או לעורר סערה . מעיד על אומץ לב ועל אישיות מוחצנת. למנהיג החצנה שכזאת עשויה להוסיף כוח ונוכחות. למרות זאת הייתי ממליצה להוסיף גם גוונים נוספים בנאום. שיצרו קונטרס. אחרי צעקה לתבל ברך ולהחליף מדי פעם לקול חלש שיתגבר ויהפוך לפי הצורך לרם וחודר.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=z8yDelO3qz0?rel=0&start=20]
ביבי נתניהו – מאופיין בדיבור מאזור חלל פה. טון דיבורי. לא מאומץ . הפקת קול נוחה. נשאר באזור הנוחות שלו.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=7L6GWblHqiI?rel=0&start=600]
אפשר לשים לב שבגלל השפה האנגלית מתווספת כאן יותר מבעברית תהודת אף.
בנאום הניצחון שלו בבחירות ב 2015
ההתרגשות והשמחה שלו באה לידי ביטוי ע”י תוספות של תהודת חלל בית החזה. (הגברת העוצמה ברגעי ההתרגשות. זה המעבר לתהודת חזה. בהגברה)
במשפטו ‘השגנו ניצחון גדול’ התהודת בעיקרה מחלל הפה ‘בראשות הליכוד’ הופכת לתהודת חזה.
הנושא נותן טעימה חדשה לשיטת התהודות. הענין סה”כ די פשוט בדיבור וניתן לאימון. (עם זאת הדברים הם לא תמיד שחור או לבן. יש מקרים של ערבוב בין תהודות מה שיקשה מעט על האבחנה. אך נזכור שערבוב הוא גם חיובי).
נואמים ישפיעו יותר או פחות כשהם מתאימים את אופי קולם למטרות שלפניהם. אנשים פועלים ומופעלים רגשית ולכן הסאונד של הנואם ישפיע הרבה יותר מאשר התכנים שלו. (התחושה קודמת בד”כ למחשבה ומשפיעה על ההחלטה).
דיבור עוצמתי ניתן להשיג במספר דרכים כפי שראינו ושמענו.
זאת הסיבה שמומלץ לתת את הדעת במלוא החשיבות לגווני הקול שנשמעים מאיתנו.
קול האדם יכול לחולל פלאות. אפילו לרפא ממש אם משתמשים איתו למטרות טובות.
האם טכניקת דיבור טובה וטכניקה נכונה של פיתוח קול עלולה להזיק?? האם היא הפתרון האולטימטיבי במקרה של טיפול בצרידות ובעיות קול?
או שלפעמים תתפלאו, היא עלולה לכסות על הבעיה ולטשטש אותה !!
מפתיע ככל שיהיה, לעיתים הטכניקה הנכונה איננה לטובתנו.
מה הכוונה?
לפעמים דווקא זמרים שיש להם טכניקות קוליות מעולות או מרצים עם קול חזק יחטאו בשימוש יתר ובשחיקת המיתרים דווקא בגלל שיצליחו לעקוף את הבעיה הקולית הפשוטה עם הטכניקה הטובה. ובמקום לטפל ולנוח ימשיכו במאמצים בזכות הטכניקה ובכך יגרמו לנזק מצטבר .
שלא אטעה אתכם, טכניקה נכונה היא תנאי חובה למקצוענות וחשובה ביותר להגנה על הקול!! אבל לא בכל מחיר….
עדות לכך הם מורים לפיתוח קול עם טכניקות משובחות וקלינאי תקשורת ,שגם הם פה ושם נתקלים בבעיות קוליות ומועדים לקשיים בתקופות מסוימות ואפילו לנגעים על הקול.
ראשית חשוב שנזהה את הבעיות מוקדם ככל האפשר. ככה נוכל לפעול מהר יותר ונמנע נזק מצטבר.
אם אנו זמרים, נחוש שהקול שלנו נשבר בגבהים. או שלא יהיו לנו את כל הגוונים שאותם אנו מכירים, במיוחד בטווח המנעד העליון. בנוסף נתקשה לשיר דוקא בעוצמת קול נמוכה (חלש).
אם אנחנו מדברים הרבה או מרצים נרגיש שרק אם נדבר חזק ובלחץ הקול יוצא ונשמע ברור . נדרש ללחץ ולמאמץ על הקול. ויתכן שהוא עלול להשבר.(קפיצות בקול)
אז חשוב שנהיה ערים להתרחשויות השונות שקורות ונפעל מהר לשיפור המצב עם השינוי הראשון והקטן שחשנו.כדי להקדים תרופה למכה.
לפני שאציין את הדרכים לפעולה כדאי להבהיר טיפול בצרידות כתוצאה של שחיקה קולית (אצל אנשי מקצוע קולי) היא מצב שכיח שאנו צריכים 1. להיות מודעים אליו ו-2 . לפתח מיומנות לפתרון מהיר וקצר של הבעיה.
שחיקה
מיתרי הקול הם סחוסיים ולכן עם הזמן ובעיקר עם העומס הם מועדים להשחק. אנו עלולים לפגוע בשכבה החיצונית ולפעמים בשכבה הפנימית יותר של המיתרים.. (ומי שאומר שאם אתם צרודים זה רק בגלל שהטכניקה שלכם לקויה לא מדייק. כל מי שחווה עומס גדול לאורך זמן עם תנאי אקוסטיקה לא מקלים יהיה קרוב לנושא . ולצערנו כשהקול הוא עיסוקנו, ומקצוענו, או שהאופי שלנו חם ולוהט או שאנו מלאי שמחה ומרץ מדברים מהר, חזק ובהתלהבות, אנו נתקל פה ושם במצבים לא נוחים של קושי לדבר/לשיר ובמצבי עייפות קולית (ושחיקה).
כדוגמת אותו מורה שבשעות בוקר מוקדמות כשגופו עדיין רוצה לנוח והמיתרים רוצים להשאר בחוסר תנועה מוצא את עצמו מול כיתה של 40 תלמידים עליזים רועשים ומלאי מרץ שהדבר האחרון שמתאים להם הוא לשמור על השקט ולהיות בחוסר תזוזה. אותו מורה עומד בתנאי אקוסטיקה ורעש סביבתי רבים ובקושי יומיומי מתמשך .
גם זמרים ששרים ערב ערב, שעות על גבי שעות,(שמעתי את אחד הזמרים שמופיע שעות רבות מגדיר את גרונו כ’טרקטור’) אותם זמרים חייבים כמובן להשמע במיטבם ,לשיר בסולמות נמוכים וגבוהים בעוצמות חזקות כל יום כ’חדשים’. די מתיש. ולא תמיד אפשרי.
בנוסף איננו חיים במעבדה סטרילית ללא חיידקים ווירוסים..הם חולפים על כולנו שנה שנה. החורף מגיע בעיצומו עם בד”כ כשתי מנות של חיידקים או וירוסים שנישאים עימו לעברנו. ומשאירים את חותמם על גרוננו.. הבעיה שמצבים מעין אלו משפיעים לטווח הרחוק של הקול אם לא נטפל בבעיה עד הסוף. ובזמן.אנו עלולים לפגוע בקול.
נזכיר גם את עונות המעבר האלרגיות שיוצרות אצל רבים גירויים במערכת הנשימה וצרידויות.
לעיתים השרירים בבית הקול פשוט לא מספיק מפותחים למשימה הנדרשת מהם. אנחנו לא משתמשים עם השרירים הנכונים ולא מיישמים תמיכה חזקה ועוד ועוד מקרים שגוררים אחריהם שחיקה.
יש לנו אחריות כלפי העבודה שלנו (הקהל שלנו, התלמידים שלנו, הבוסים ועוד) ומנגד גם כלפי עצמנו, לבריאות הקולית שלנו לטווח הרחוק.
כך שהדילמה רבה והמצוקה לפעמים קשה. אין כוח לדבר.לשיר.. ובעיקר הייאוש פוקד אותנו כשמה שאנחנו לא עושים אנו לא נפתרים מהבעיה והיא הופכת למעין כדור שלג שהולך ומתגלגל.
אז מה הפלא שלפעמים בא לנו לעזוב את הכל ואת הקול ורק לנוח! בלי המתח והלחץ והמאבק עם הגרון.
חשוב שנדע שזה קורה לכולם. כן צרת רבים אמנם נחמת טיפשים אבל היא לעיתים מאירה באור אוביקטיבי יותר את הנושא ומוציאה אותנו מהרחמים העצמיים שאנו נוטים ליפול אליהם בהקשר לציפור נפשנו. הקול שלנו.
הפתרון:
לפעמים אנו פשוט צריכים לאפשר לעצמנו להוריד את הרגל מהגז, להרפות, לנוח, להיות לבד, לא לענות לשיחות בעל פה לא לדבר במקומות רועשים או בחללים שהאקוסטיקה בהם קשה, לשמור על זמני שתיקה ומנוחה קולית יותר מ פעם ביום כדי לשמור ולחדש את מצבורי האנרגיות הקוליות שלנו . וזאת למרות שהחברה מצפה מאיתנו להיות זמינים 100 אחוז מהזמן. לענות תמיד ועל הכל מכל כיוון אפשרי. המשימה לא קלה אבל הכרחית. ואנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים כדי להשאר עם כוחותינו ולאפשר לבית הקול להשתחרר מהמתח.
הכנתי לכם תזכורות מכמה מהטכניקות המקובלות לשחרור הקול לימים עמוסים (לפחות למשך שבועיים או עד החזרה למוטב).
לדבר באופן יותר רך. בזמן עייפות לא ללחוץ מדי על המילים. (להוסיף תנועות של הפה אך אך ללא לחץ חזק מדי על העיצורים).
אם אנו מדברים בשקט להוסיף אוויר שמרכך את הפקת הקול ופועל כעיסוי למיתרים
להפעיל את השפתיים בצורה מוגזמת כדי שהשומע יקרא את תנועות השפתיים וכדי שהשפתיים והלשון יתמכו וידחסו את המילים החוצה
לדבר יותר מתון מבחינת העוצמות. אפילו רובוטי (ללא הגברה פתאומית של הקול כדי לא ליצור לחץ)
לדבר יותר לאט עם הפסקות בין מילה למילה (למרות שהדבר פחות טבעי).
לחוש את הצליל מהדהד בחללי החזה ומאחור בגו.
לחוש את הצליל באזור האף והסינוסים (ניתן להעזר עם אטב האף לתרגול).
להוסיף אינהלציה של אדים לשחרור (עם מכשיר אדים או עם מגבת מסביב לסיר עם מים שרתחו. בזהירות רבה כמובן. מומלץ עם תמצית מס 6)
תרגיל נשימות כדוגמת תרגיל נשיפה על האות ‘ס’ כשהדגש על הוצאת אוויר רציפה עם תוספת תמיכה מאזור הבטן או הרחבת הצלעות לצדדים.
שחרור לסת ע”י פיהוקים (5 דק 3 פעמים ביום)
להסתובב עם דף ועט ,מסרונים, מיילים, מכתבים, הודועות כתובות בכל צורה במקום לדבר..
לישון טוב בלילה (משמעת שינה).
מנוחה קולית . שתיקה מוחלטת למשך פרקי זמן ארוכים של שעה לפחות 2-3 פעמים ביום .
וקיצורי דרך : לטפל ולתחזק על עזרה טבעית של TMRG לזירוז הריפוי , להגנה ושיפור באיכות הקול.
לסיכום, לכל אחד מאיתנו יש את השבירות הגופניות/קוליות שבהם הוא חייב לשמור על הקול. בחרו את הפתרון הנכון לכם וצברו מיומנות בשיקום הקול בעיתות עומס.
תרופות לבעיית הצרידות כגון
סטרואידים, קורטיזון, סותרי חומצה, אנטיביוטיקה. ואף ניתוחים, האם הם באמת פתרון?
מה כדאי? בעד ונגד .
כאשר מופיעה צרידות בגרון אשר נמשכת מעל ל-3 שבועות ההמלצה היא לגשת לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון.
ביקור אצל הרופא לצורך אבחון מדויק של מצב מיתרי הקול, זוהי פעולה פשוטה וחשובה כדי לקבל תמונה מקיפה מדויקת של בית הקול.
מטרה נוספת של בדיקת המיתרים והיא החלק הקשה יותר להמליץ על הטיפול המתאים.
הדילמה מתחילה אחרי האבחנה של הרופא.
אז יש אבחנה. מה עושים איתה?? האם לקחת תרופות לבעיית צרידות ?
בדרך כלל מדובר ביבלות, בצקת, פוליפ, נפיחות ,אדמומיות, חוסר סגירה חומציות ליחות וכדומה. והשאלה האם קיים פתרון תרופתי? ומי יכול לעזור לי כמה שיותר מהר…???
אנו נוהגים להטיל את האחריות על הרופא שימצא לנו פתרון לבעיות שלנו.
אם אנו בעלי מקצוע קולי כמו מורים, מרצים, זמרים חזנים ועוד, אנו לעיתים יודעים טוב יותר מהרופא את הסיבה לבעיותינו הקוליות.
אם אנחנו לוחצים על הקול, לא ישנים מספיק, אוכלים ג’אנק פוד או שהיינו מקוררים ולמרות זאת לחצנו חזק על הקול , צורכים תרופות מסוימות שמייבשות את הריריות (שמעתי לדוגמא על זמרים שצריכת ריטלין הזיקה להם למיתרי הקול. ) וסיבות נוספות.
אם אנו לא יודעים מה קרה, כדאי שנתחיל להתעניין בעצמנו כדי לעזור לעצמנו יותר מהר.
רופא אף אוזן גרון יכול לתת אבחנה פיזית על מצב המיתרים שלנו , אבחנה זו ככל שתהיה מדויקת יכולה להסביר לנו את הסיבה לצרידות שלנו.
הרופא גם ייתן לנו את הסבריו ומניסיונו האישי את הסיבה למצב המיתרים אך עלינו לא לשכוח שזאת רק דעתו. הרופא אינו מומחה בתחום הפקת הקול . (יש מספר רופאים שהם כן מומחים בתחום הקול. נקראים לרינגולוגים. יש קומץ כאלו בארץ שקיבלו הכשרה בתחום).
לצורך קבלת מידע חיוני הרופא יפנה אותנו בד”כ להתייעצות עם קלינאי התקשורת. שאמור לתת לנו יותר תשובות. וללמד אותנו טכניקות לשמירה על בריאות הקול ולהעצמת הקול (נושא כתמיכה יוזכר רבות) ודרכים וטיפים למניעת פגיעה נוספת במיתרי הקול בזמן דיבור.
לזמרים ההמלצה לקחת מספר שיעורים אצל מורה לפיתוח קול שידריך אותם ויאיר להם דרכים נוספות לחסוך במאמץ קולי.
ביקור אצל קלינאי התקשורת הוא תמיד מועיל. בהמלצת הרופא או ללא המלצתו. אמנם, בד”כ אנו מגיעים לקלינאי התקשורת רגע מאוחר מדי, לאחר שיש כבר בעיות במקום טיפול מניעתי אבל זה גם משהו.
מה קורה כשלמרות ההכשרה שאנו מקבלים הקול לא משתקם ולא חוזר למה שהיה?
בד”כ זה השלב שמגיעים שוב לרופא. שוב שוקלים תרופות לבעיית צרידות.
הרופא עשוי להמליץ על מספר דרכי טיפול מאחר והוא באמת רוצה לעשות את המקסימום כדי לעזור למי שבא אליו מתוסכל ודורש תשובות ופתרונות!!
פתרונות רפואיים:
ניתוחים
ניתוחים אנדוסקופיים דרך הפה ע”י החדרת סיב אופטי, צינור גלילי עם מצלמה שמבצעים איתו כריתת נגעים ושאיבת בצקת.
או הסרת נגעים וטיפול בדימום ע”י לייזר אנדוסקופי .
ולעיתים אף ניתוחים דרך הצוואר, בעיקר אם מדובר במקרים מסובכים יותר לטיפול (גידולים גדולים מאוד או חסימת מעברי האוויר בגלל בצקת גידול או אלרגיה או פעולות אחרות, שנדרשות בבית הקול).
קשה שלא להתרשם מהטכנולוגיה המשוכללת. וחשוב שיש לנו אותה. אך גם כאן חשוב לזכור שאם ניתן להמנע מניתוח, אם לא מדובר על הצלת חיים (גידול סרטני או חסימת דרכי הנשימה מסוכנת) חשוב לנסות כל דרך שמרנית אחרת לפני הבחירה בניתוח. במיוחד אם קולכם חשוב לכם, ובמיוחד והוא עיסוקכם.
סביר להניח שגם הרופא יעודד אתכם להתחיל בטיפול שמרני ורק אם כלו כל הקיצים להתנתח. (כמובן שיש מקרים שיוצאים מן הכלל), בכללי רופא מודע לעובדה שניתוח הוא ניתוח. ולאחר כל ניתוח נשארת צלקת כלשהי. וכל ניתוח עלול גם להסתבך. לאחר ניתוח יש סיכוי קטן שהקול עלול להשתנות מעט וגם עלול להיות חלש ורגיש משהיה. כך שאם מדובר בזמר מפורסם עם גוון קולי מיוחד לא מומלץ בכלל לשקול אופציה זאת אלא אם כן מדובר בהצלת חיים. שמעתי לא מעט זמרים שלאחר ניתוח הקול שלהם לא חזר למה שהיה בעיקר מבחינת עוצמות וחוסן.
אזור שעבר ניתוח עלול להיות חלש ורגיש יותר הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בתקופה מאוחרת יותר ולאורך השנים. עוד נקודה למחשבה היא שנגעים עלולים לחזור (פוליפ יבלות) ולכן כדאי להתאמץ קודם ולטפל בכל דרך אפשרית אחרת שכוללת גם שינוי הרגלים קוליים ולימוד דרכי הפקת קול חדשים. (אם מדובר במורה מרצה איש מכירות או זמר. נדרש לשנות משהו. קיימת תופעה שקרויה זכרון שרירי.
השרירים מתרגלים להתנהל בצורה מסוימת. כך שגם אם נותחת ולא תשנה הרגלים השרירים יפעלו באותה הצורה שהובילה לנגעים והפתרון של הניתוח עלול להיות זמני בלבד. (מלבד עוגמת הנפש, השתיקה הארוכה שלאחריו. ביטול ימי העבודה והפחד).
הזרקות לבעייה עצבית תפקודית של המיתרים (ספסמודיק דיספוניה) או בעיות שנובעות מכיווץ לא רצוני של המיתרים ושרירים נוספים בבית הקול:
לרפואה יש להציע לנו הזרקות בוטוקס ישירות למיתרי הקול. או הזרקות של חומרים אחרים (כמו חומצה היאלורונית, שומן, קולגן, רדיאס) החומרים האלו גורמים לניפוח של המיתרים ועוזרים בסגירה שלהם.
גם כאן הפתרונות מרשימים. אך הטיפול בד”כ לתקופה מוגבלת וכרוכים בחוסר נוחות למטופל. יש מקרים שלמרות שהפתרון חלקי וזמני אנשים מסוימים רואים טיפולים אלו כמו אור בקצה המנהרה.
תרופות נגד אלרגיה
לעיתים המקור לבעיות צרידות הן האלרגיות. קדחת השחת ,נזלת אלרגית, עיניים דומעות, גירוי מתמיד בגרון (ליחות, שיעול) תגובות של חומציות שעולה כתוצאה ממזון לא מתאים לגוף ועוד
תרופות נגד אלרגיה, הן נוגדי גודש ומייבשות ולכן עשויות לגרום לגירוי בריריות ולפגוע באיכות הקול.
טיפול אנטיביוטי במקרי צרידות
אנטיביוטיקה לרוב אינה נחוצה למקרי צרידות כרונית, והשימוש בה עלול ליצור רצף חוזר של מקרי התקררות ולהחליש את מערכת החיסון. מלבד במקרים של דלקת במיתרי הקול שמקורה חיידקי (ושהגוף לא הצליח להתמודד לבד לאחר כשבוע כדאי להשתמש באנטיביוטיקה).
לא מומלץ להשתמש באנטיביוטיקה לריפוי בעיית צרידות!!!
סותרי חומצה
טיפול להפחתת הפרשת החומצה מהקיבה יכול להקל על תסמיני הרפלוקס (שפוגמים בהפקת קול צלול). אך גם ליצור קיבה שהיא פחות מדי חומצית. לאורך זמן המזון יתעכל פחות טוב, (רמת חומציות גבוהה בקיבה נחוצה לפירוק המזון). עלול להיות קושי בספיגת ויטמינים שחיוניים לתפקודנו. קושי בספיגת בי 12 ברזל. מועדות לאנמיה. פגיעה בתאי עצב סיכוי גבוה יותר להמצאות הליקובקטור פילורי. (איבוד מינרלים ועוד…)
לכן גם כאן, מי שלוקח סותרי חומצה כדאי שיגביל את עצמו לזמן קצר כדי לשמור על בריאות כללית טובה יותר. (ובעקיפין בריאות קולית טובה יותר).
סטרואידים
סטרואידים יכולים לצמצםבצקת (הצטברות נוזלים בשכבות של העור בריריות) במיתרי הקול אך אינם מומלצים לשימוש בטווח ארוך עקב תופעות לוואי ידועות.
היא עלולה להתרחש גם כתוצאה מעישון, מזיהום או כתגובה אלרגית לתרופות ולחומרים כימיים.
יש מקרים שהיא חוסמת את מעברי הנשימה לכן חשוב לוודא שבמקרים קיצוניים אנחנו מקבלים את הטיפול ההולם.
צרידות כתוצאה מדלקת של מיתרי הקול או מצבי אלרגיות ואסתמה זוכים גם הם לטיפול סטרואידי מדי פעם. רופאים רבים נמנעים כמה שיותר מטיפול בסטרואידים ואם נותנים אותם משתדלים לצמצם מינון למינימום הכרחי ולתת לזמן מוגבל של עד שבועיים.
סטרואידים ניתנים במשאפים כדורים או טפטוף ישיר לאזור בית הקול.
סטרואידים הם נשק חזק מאוד לדלקות. נשק עוצמתי ביותר. ובמקרים מסוימים הם מצילי חיים. לעיתים אין מנוס משימוש בהם. אבל הם נשק חם עם תופעות לוואי רבות. ואם לא חייבים להשתמש בהם, לא כדאי להשתמש בהם!!!
מצד אחד יעיל ביותר ועובד בצורה פלאית אבל השימוש גובה תשלום יקר וגבוה של: דיכוי מערכת החיסון, עיכוב תהליכי בניה וגדילה בגוף, קיב קיבה, בעיות עצביות ונפשיות (חרדות, הזיות, מצבים פסיכוטיים), עליה ברמת הסוכר ובלחץ הדם, פגיעה בבנית עצם ובריפוי פצעים. כך שאם אנחנו סובלים מצרידות אנו צריכים לשמור על מערכת חיסון נורמלית וחזקה שמגיבה מהר ויעיל.
מערכת חיסון, שתגן על הגרון מפולשים ותגן על הגוף. עם יכולות לאפשר ריפוי מהיר של נגעים במידה וקיימים.
תמיד נשלם בבריאות הכללית שלנו לאחר השימוש בסטרואידים!!
אם זמר רגע לפני הופעה ללא קול ולא יכול למצוא מחליף פעולת הסטרואידים עשויה לגייס את המשאבים מהגוף לזמן הקצר של ההופעה (יתרחש דיכוי של הדלקת ואנרגיה חזקה שתהיה זמינה לו.. ריכוז הסוכר בדם יעלה).
המיתרים יתנפחו וסגירתם תהיה קלה ואפילו איכויות קולו יהיו בכמה רמות טובות יותר ממצבו הרגיל . (למרבה הפלא). אנו שומעים מדי פעם זמרים חולים ולמרות זאת נותנים ביצועים טובים בהרבה ממצבם הטבעי. וזאת הסיבה.
אבל לאחר ההופעה לאחר תקופה של אפילו שבועות יתכן, שיתחיל לפתח קושי שלא היה קיים קודם לכן (בצקות או אפילו נגעים שהתפרצו אחרי הדיכוי של מערכת החיסון. נגעים שמערכת החיסון לא היתה חזקה מספיק למנוע).
לסיכום:
בכל הנוגע לטיפול תרופתי ו/או כירורגי ונטילת תרופות לבעיית צרידות, יש להפעיל שיקול דעת נוסף ללמוד את התחום ולהתייעץ עם ‘סקנד אופיניין’. כדאי לשמוע יותר ממומחה אחד מהתחום. כל אחד בא מכיוון אחר בתחומו ולא תמיד מודע לאפשרויות הנוספות שקיימות (המומחים שעומדים לרשותנו :קלינאי תקשורת, רופא אף אוזן גרון, רפואה טבעית על גווניה השונים, מורה לפיתוח קול).
בסופו של דבר כל אחד ישא בתוצאות של הטיפול. כך שאין מה להתחמק מקבלת החלטות נכונה ובירור מקיף של הבעיה על פתרונותיה הכוללים.
TMRG פיתחה במשך 15 שנים מגוון פתרונות טבעיים לבעיות קול:
טיפול מקדים :
כמניעה, מדריכים לבריאות הקול המלמדים אורח חיים נכון שכולל שתיה מספקת שינוי תזונתי כנדרש למניעה והפחתת צרבות חומציות יתר או ליחות. הקפדה על רמת אנרגיה טובה של הגוף. מנוחה קולית מספקת על בסיס קבוע. שחרור ואימון הקול שמתאים למאמצים הקוליים. שימוש בתמצית הקלאסית (#1 ו-#2) להקלה על הפקת הקול והפחתת המאמץ הקולי.
בזמן הצרידות:
מנוחה קולית למשך שבועיים לפחות. זה אומר דיבור לא חזק. איטי. רגוע. עם הפסקות ומנוחות לפי הצורך.
תרגילי נשימה/סרעפת. לשיפור זרימה אחידה ורצופה של האוויר. אנו רוצים ליצור התנגדות קלה (כיווץ קל) מכיוון הבטן הגו או הצלעות כדי שהאוויר יזרום בצורה רציפה וחלקה, ללא עצירות או שינויים בקצב.
תרגול עם הקשית. 1-3 דקות לאורך היום. 7 פעמים ביום. כאשר אנחנו מגבירים בהדרגה את מידת העוצמה והתנגדות האוויר. (קרשנדו במוסיקה) מחלש לחזק. הגברה הדרגתית עם תנופה מהבטן.
וערכת טי.אמ.אר.ג’י (#8) לטיפול בצרידות ושיפור המצב הקולי.
אבקה (#4) לציפוי המיתרים והגמשתם. שמנים (#6) לחיטוי חומציות ליחות וחיזוק האזור (הזרמת דם מואצת והאצת התנועתיות) ותמצית מהסדרה הקלאסית (#1 או #2 ) לשיקום המיתרים, פתיחת חללי התהודה ושיפור גוו הקול (הצרידות).
החורף עדיין כאן! ובעונות המעבר התחלואה רבה. מרבים לשאול אותי האם לקחת אנטביוטיקה או לא?
אז הנה כמה נתונים סטטיסטיים חשובים ממחקרים שונים שיעזרו להבין כיצד לשמור על מערכת חיסון חזקה יותר:
נתון: 70 אחוזים מדלקות דרכי הנשימה נגרמות בגלל וירוסים ולא מחיידקים.
נתון: 35 אחוזים מהחולים הם מדביקים.
נתון: ההסתדרות הרפואית הישראלית הנחתה את העקרון על פיו לא משתמשים באנטיביוטיקה אלא רק במקרים שמדובר בחיידקית ושהדבר מבוסס על בסיס קליני (בדיקת מעבדה)
נתון: אם טיפול אנטיביוטי ניתן תוך 48 שעות מרגע התפרצות המחלה (שהגורם הוא חיידקי) הוא יהיה היעיל ביותר. יקצר את משך המחלה . (אבל!!)
נתון: טיפול מוקדם של אנטיביוטיקה ב48 שעות הראשונות יצור פי 8 יותר!! זיהומים חוזרים. (ניתן לעקוב אחר זה ולגלות שזה עובד כמו שעון)
נתון: ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני משבר כלל עולמי בנוגע לזיהומים בעקבות שימוש רב באנטיביוטיקה שיגרום לכושר השרדות גבוה וחסינות של חיידקים לאנטיביוטיקה.
נתון: אם לא נטפל בשפעת שלא עוברת מעצמה המחלה עלולה להסתבך לדלקת ריאות, דלקות מפרקים, מחלות אוטואימוניות,פגיעה בכליות זיהומים שונים ועוד 20 אחוזים מחולי השפעת מועדים לסיבוכים..
מבולבלים ?? ובצדק!!
לקחת אנטיביוטיקה עם תחילת ההתקררות היא החלטה מוטעית אם נחשוב לרגע לטווח הרחוק !! כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל .
ויהיו מקרים מיוחדים שהשיקולים יהיו שונים.
כשניקח מיד את האנטיביוטיקה המחלה עלולה לחזור ובגדול. עם עמידות איתנה יותר של החיידקים לטיפול וגרוע מכך, עלולים להתפתח זנים עמידים יותר של וירוסים וחיידקים.
לא לקחת אנטיביוטיקה בכלל כשהמצב מחמיר או לא עובר לאחר שבוע של מחלה גם עלול להתברר כחוסר אחריות מאחר ו20 אחוזים מהאוכלוסיה שלקתה בשפעת עלולה לפתח סיבוכים לשפעת.
אז מה לעשות:
הפתרון הוא לתת לגוף לנסות להתמודד עם המחלה בשלבים הראשונים שלה ללא אנטיביוטיקה. מומלץ להעזר עם צמחי מרפא ויטמין סי ותזונה עתירת ויטמינים ומינרלים
טיפולים משלימים כמו דיקור שיאצו ועוד. (או עם מוצרי TMRG שמגינים על המיתרים ומחטאים את הגרון מפולשים זרים)
אם המצב לא משתפר כעבור חמישה ימים יש לפנות לרופא לביצוע בדיקות ולהמשך טיפול על פי המלצתו. במידה והגורם אינו ויראלי והמצב חמור כנראה שהרופא ימליץ על אנטיביוטיקה.
במקביל יש לשמור על חדרים מאווררים כדי לא להדביק את שאר המשפחה והסובבים אתכם ולא להדבק בחיידקים ובוירוסים מהסביבה (כי אז אנחנו נכנסים למעגל מרושע של מחלות שמסתובב מאחד לשני).. לכן קיימת אחריות אישית לשמור על הבריאות. (כשאנו חולים אנו עלולים להדביק אחרים. וכשמישהו חולה לידנו חשוב שנשמור על מרחק ונאוורר חללים משותפים) לבוש חם. (כשטמפרטורת הגוף יורדת הנגיפים עמידים יותר ושורדים טוב יותר).
הגורם השכיח ביותר לצרידות הוא התקררות (מחלות חורף). ולכן שמירה על מערכת חיסונית טובה הוא ערך חשוב ביותר למי שקולו עיסוקו. לא הרבה מאוד זמן אבל גם לא מעט מדי למי שהקול שלו הוא פרנסתו וצריך לשמור עליו. שרידים של צרידות שהוזנחה עלולים לרדוף ולגרור אותנו גם לחודשים רבים של צרידת. ולכן הפתרון האולטימטיבי הוא תמיד מניעה.
מוצרי TMRG תורמים בחיזוק מערכת החיסון עם דגש מיוחד על הגנה על מיתרי הקול שלנו וכך יעזרו לגוף להמנע מפגעי החורף.
מאמינה שמי שיצפה בסרטון הבא לא יוכל להישאר אדיש (זמר בן 92).
מקווה שהמאמר בליווי הסרטון יאיר באור חיובי את האופק והעתיד של מי שקולו עיסוקו ולא יחשיב ‘גיל מתקדם’ כמחסום בלתי נמנע לשמור על הקול. וכמובן שיעודד לעמול ולשמור על הבריאות הכללית והקולית כי יש תקווה ויש עתיד. וכל אחד שמיתריו שלמים ובריאים יכול..
בניגוד להרבה ענפי ספורט בהם היכולות והכושר תלויים ישירות במצב הגוף כולו העיסוק הקולי יכול להמשיך ולהמשיך במיטבו. למרות הגיל לאורך השנים. כפי שראינו בסרטון. והעובדה מדברת בעד עצמה… מיתרי הקול יכולים לשרת אותנו למשך שנים רבות עם איכות טובה מאוד גם כמרצים/דוברים וגם כזמרים אם נשמור על הגוף שלנו וניישם תרגילים כדוגמת המובאים כאן בהפקת הקול. (כמובן שבכל בעיה ותלונה שקשורה למערכת הנשימה או העיכול שמפריעה להפקת קול אנו ממליצים לטפל עם מוצרים טבעיים. המיועדים לכך. ובאופן כללי מומלץ להעזר בקלינאי תקשורת או מורים לפיתוח קול שיכוונו אתכם לתמיכה טובה לקול.
אנשים רבים מאבדים את איכויות קולם עם השנים.עקב עומס רב מדי , שימוש לא נכון, חוסר מודעות לקול והזנחה של בעיה שקיימת. וחבל!!! כי זה לא מחויב המציאות! ניתן לשמור על הקול גם בגיל מופלג כמו אנג’לו!
אנו נפגשים ביותר ויותר מקרים הפוכים בהם לקוחות בני 70 פלוס פונים אלינו לשתף שקולם נשמע טוב בהרבה מאי פעם בעבר כשהם מטפלים בקולם (ורוכשים מיומנות וטכניקות לפי הצורך)
כמובן שלא נוכל להתעלם מכך שהגוף נתון לתהליך הדרגתי של הזדקנות. כבר מסוף שנות העשרים.הגיל נותן אותותיו על הכושר הגופני שלנו ועל החוסן האישי והנפשי. בהדרגה. התהליך כולל האטת ההתחדשות הביולוגית של התאים שלנו ,נטייה שהולכת וגוברת למחלות . החלשות של שרירי הגוף הבטן שרירי ריצפת האגן שתורמים לתמיכה הקולית ועוד תופעות .
אבל למרות הכל יש סידרת תרגילים שיכולים לחזק את הקול ולשמור עליו צעיר.
כמה תרגילים שיעזרו לשמור על הקול שלכם:
התרגילים מיועדים גם לזמרים וגם לאנשים שמדברים שעות רבות באינטנסיביות או לדוברים בעוצמות חזקות מול קהל ומציג תרגילים שיאפשרו לשמור על הקול.
ראשית נחדד את הנושא של התנגדות. תנועת השרירים בהתנגדות יוצרת תחושה של חיות מחודשת ואנרגיות בשרירים בעצמות וברמת התא.
עלינו להרגיל את השרירים לפוזיציות מסוימות שמספקות תמיכה לקול שהיא מעין התנגדות כנגד יציאת האוויר וע”י כך ניצול מקסימלי של האנרגיה העומדת בפנינו.
המסקנה לאורך השנים של אנשי מקצוע בתחום הקול היא שחשוב במיוחד לחזק את הפקת הקול ע”י תרגילי התנגדות ספציפיים כדי לשמור על הקול לאורך זמן.
לא מדובר על תרגילים קשים. נהפוך הוא אלו הם תרגילים פשוטים עם התנגדות קלה. שקל לתרגל ומה שחשוב להוסיף אותם לפעילות הקולית.
התחושה דומה לעצירה. להתאפקות.
תמיכה
התרגילים הבאים קשורים ישירות לתמיכת הסרעפת שכל כך חשובה לנו כדי לשמור על הקול לאורך השנים. יש לשים לב שככל שרמת הקושי והעוצמה עולים אז אנו מפעילים את ההתנגדות יותר ויותר. אם לא מרגישים צורך והקול יוצא בקלות אז יתכן שאין צורך להשתמש בכך. אבל כשהמשימות הקוליות קשות יותר עוצמות חזקות, זמן ממושך, צלילים גבוהים חשוב שמיד נהיה במודעות לנושא.
חיזוק השרירים הבין צלעיים. בזמן שאיפה הצלעות מתרחבות כלפי חוץ במהלך הגברת הקול לעוצמה חזקה אנו ממשיכים להתנגד ולהרחיב אפילו יותר את הצלעות (למרות הרצון שלהן לכיוון השני) .
תרגול עם מתיחת הידיים לצדדים כשאנו מחזיקים קפיץ בין הידיים משקולות או סרט פילטיס.(יישום התנועה בזמן הגברת קול. צעקה או שירה עוצמתית)
כיווץ השרירים של הגו (זוקפי הגו) להפקת קול חזקה. זוקפי הגו מצויים לאורך עמוד השדרה בחלקו האחורי והם אחראים על היציבות של עמוד השידרה.גם הם מהווים יסוד ותמיכה ולכן כדאי שנעזר בהם.(ניתן לדבר בקול רם או לשיר כשהידיים למעלה ואנו מושכים אותם למטה עם אותו רעיון של התנגדות שמוסיף אנרגיה לשרירים)
חיזוק שרירי הבטן וריצפת אגן(הבטן נחלשת והשרירים מתרופפים עם השנים או עם העומס) והוספת כיווץ בזמן עומס קולי תוסיף כוח.
יש שמכניסים טיפה את הבטן העליונה (אזור מקלעת השמש ממש מתחת לסרעפת), או האמצעית או ריצפת האגן. יש שמוציאים טיפה בטן עליונה מתחת לסרעפת או שמוציאים את הבטן . יש שמרגישים את הכיווץ בזוקפי הגו. יש שמקבלים את התנופה מכיפוף הברכיים. יש שמחיזוק הירכיים ויש שהתנועה שלהם היא רק במחשבה ולא ירגישו עבודה חיצונית אלא יחשבו בלבד על הדברים.
חשוב להתנסות ולגבש את אחת הדרכים שעובדות עבורכם. והעיקר ליישם.
תרגילים נוספים שמחזקים את הפקת הקול ועוזרים לשמור על הקול. כדאי לתרגל אותם עם אחת הפעולות שלמעלה (כיווץ בטן, כיווץ זוקפי הגו, כיווץ אגן וכו)
תרגילים עם עיצורים.
לומר את העיצורים הבאים בחזרתיות ובהתנגדות כשעיקר הכוח הוא לאו דווקא בגרון אלא בפה שפתיים ובלשון .
לומר את האותיות בהתנגדות (בכוח) כדי לחזק את השרירים בפה.
לומר ברצף את ההברה
פף פף פף פף….
ב ב ב ב ב….
טס טס טס טס….
מצאו בחרו ותרגלו את הדרך שלכם. או כמה דרכים יחד.
במקביל תמיד כדאי להעמיק את הידע אצל אנשי מקצוע.
ולהגביר אורח חיים בריא (ניתן לשמור או לטפל בבית הקול עם מוצרי טי אמ אר ג’י שיוסיפו איכויות וירחיבו את האפשרויות העומדות בפנינו לשמור על הקול)
אומנם אין ביכולתנו להזיז את מחוגי הזמן, אך נוכל ללמוד להאט את מהלכם ולהנות מקול בריא ויפה לאורך זמן.
האם גם אתם מנסים הכל כדי לשמור על קולכם צלול למרות העומס עליו?
ואולי אתם לא באמת יודעים איזה טיפ יעיל עבורכם..מה ‘יעבוד’ הכי טוב וכו…
אני רוצה לתת לכם טיפ חשוב לשיפור בריאות הקול שקודם כל יתרמו בהבנת הנושא של שחרור העומס והשרירים וימקדו אתכם במטרה .
מורים העובדים עם קולם יומיום באינטנסיביות רבה וזמרים שמופיעים ערב ערב לא תמיד מודעים לבעיה של שחיקת הקול ובוודאי שלא תמיד לחשיבות ההגנה עליו אלא אם קולם בוגד בהם ומשבית אותם.
אז מה הבעיה והאם יש בעיה?
יתכן שאתם נמנים עם אלו שנדרשים על הבוקר לדבר בעוצמות קול גבוהות אחרת לא ישמעו אותם, או לדבר שעות רצופות או שאתם אתם מדברים ביום ושרים בערב וזקוקים להיות בשיא האנרגיות ובאיכויות מהטובות שלכם בכל עת.
אז כן, זה לא תמיד קל. ולא תמיד פשוט. למרות ההמלצות הרבות. אנו לא חיים בתוך בועה. ולכן אנחנו חייבים להיות קשובים לעצמנו לקול שלנו וגם בריאות הקול שלנו חשובה לנו בכדי למנוע בעיות מתמשכות בזמנים של עומס וכדי להיות באיכות קולית טובה. אם לא נקשיב לא נוכל לשנות בזמן הנכון ולהקפיד על מנוחה קולית ועל טיפול. רגע לפני שנהיה מאוחר..(וזאת הפואנטה. רגע לפני).
שמעתי אינסוף פעמים שאנשים אומרים “זה הקול שלי..חלק ממני. שנים אני ככה”….כשקולם נשמע עייף מחוספס או צרוד.
אז מה אפשר לעשות:
“לשיר זה כמו להיות ירדן
אתה מתחיל למעלה בצפון…”
כמילותיה של נעמי שמר ז”ל גם המנעד (מן ועד) הקולי שלנו מתחיל או נגמר למעלה, בצלילים הגבוהים ויורד למטה לצלילים הנמוכים.
אם נשיר ברכות , בעדינות בעוצמות נמוכות נשחרר את השרירים בבית הקול, נגמיש את המיתרים, נמתח ונכווץ אותם כשאנו עולים ‘צפונה’ ונרפה אותם כשמדרימים.
מי ששר בקביעות ישמור על מיתרי קולו טוב יותר. וברור שלא צריך להיות זמר כדי לשיר כל יום לפחות שיר אחד ועל אחת כמה וכמה זמרים שמטרתם לשחרר את הקול. (זמר או חזן שרים במלוא גרונם. פעולת השחרור מתבצעת בשירה חלשה ורכה)
מיתרי הקול שלנו הם שתי רצועות סחוסיות הנמתחות ומתרפות כרצועת גומי ומצויות בגרון.
קצת תיאוריה: בגובה המיתרים הופכים לארוכים דקים ומכווצים ומהירות הרטיטה שלהם מתגברת.ובנמוכים להפך. קצרים עבים ורפים יותר. והרטט נמוך יותר.
בתרגול המומלץ ההדהוד בגובה יורגש יותר בחלק העליון של הפנים (מצח/ אף/ בין העיניים) ובנמוכים בתהודות הנמוכות, בבית החזה (מלפנים ומאחור).
התחושה תהיה כשל יניקה תוך שחרור הלסת. מאחר והפקת הקול מאוד עדינה והאויר לא מתפרץ בחוזקה החוצה, נמליץ כשמזדמן, לשיר בנוסף גם לתוך קשיות (ההמלצה הכמעט קבועה שלנו.) כדי לשמור על הקול ‘קטן’ מה שיבטיח הפקת צלילים קלילה ולא חזקה. כי מטרתנו היא שחרור!!!
ניתן להשתמש גם באטב האף שמוסיף רובד נוסף לעבודה ומדגיש עוד אזור תהודה (אף).
בשירה עדינה ורכה המיתרים רוטטים אחד כנגד השני בעדינות. הם לא נדחסים בחוזקה זה כלפי זה ורק השכבות החיצוניות שלהם רוטטות. מה שמתקבל הוא מעין עיסוי והגמשה למיתרים. (כי בצלילים הגבוהים הם נמתחים והופכים דקים ובנמוכם הם מתעבים ומשתחררים).
לכן לשיר בעדינות חשוב ומועיל כפעולה לשיקום הקול וחיוני לבריאות הקול. (כמו שספורטאי מותח את שריריו לפני ואחרי המאמצים הגופניים שלו)
בנוסף, לשיר זו אחת מהצורות הידועות כגורמות להתעלות הרוח
תתענגו על השירה ותוך כדי אמנו את קולכם ושחררו אותו.
אני ממליצה להוסיף לתרגול את מוצרי TMRG. יש בהם כדי להעצים את התוצאות, לטפל בבעיה, לשמור מפני בעיה עתידית ולשפר איכויות.
לסיכום: אם בריאות הקול חשובה לכם, כדאי לנצל את הפעולה הפשוטה של לשיר לעצמנו שיר בנוחות ברוגע ובנעימות. פעולה שתיטיב עם הגוף והנפש וכבדרך אגב תעסה את מיתרי הקול שלנו.
דיבור בזמן צרידות מחייב הפקת קול שונה מרגיל כדי לא ליצור נזק נוסף ומתמשך .הגישה החדשה נקראת ‘התחלות רכות’!
אם גם אתם צרודים ולא יודעים איך להתנהג עם הקול ,
האם לדבר /איך לדבר/לשיר/איך לשיר/לתרגל/ לנוח קולית/או אולי בכלל לשתוק???
מה נכון מה לא נכון :
יתכן שגם אתם נתקלתם בתופעה הזו, דווקא כאשר חזרתם לשיר או לעבוד עם הקול בצורה מלאה, לאחר כמה ימי מחלה או צרידות, חשתם למרבה הפלא שהקול שלכם משתחרר בהדרגה מהצרידות. למרות ובגלל הפעילות הקולית השגרתית.
או שלהיפך, עם החזרה למאמץ קולי המצב החריף ומצב הצרידות הורע. מבלבל?! נכון!!
לפני שאתמקד בטיפ השבועי ‘התחלות רכות’ שהוא אחד הכללים החשובים בנושא, חשוב להזכיר שוב ושוב שהפתרון תמיד נעוץ גם בהתאמה אישית שכוללת הקשבה שלנו לקול ולתחושות בגרון. כשצרודים יש צורך לבדוק על בסיס קבוע מה טוב לצלילות הקול ומה לא ! וליישם את המסקנות בהתאם. (עד שנחזור לפעילות קולית תקינה).
התחלות רכות
בכל מקרה של צרידות כשחוזרים לפעילות נמליץ על גישה של דיבור/שירה עם התחלות רכות..
התחלות רכות פירושן שימת דגש על ההיגוי של תחילת המילה והמשפט שיהיו רכים עם מינימום חסימה של העיצור בפה. המילים מופקות כשהאוויר=צליל זורמים בצורה מחוברת עם מינימום עצירות והדגשים.
זהו אחד הטיפים הכי חשובים לאופן הדיבור והשירה במהלך שיקום מצרידות.
התחלה רכה ( מונח שנשמע פה ושם, מעט מדי לטעמי, בפי קלינאי תקשורת ומטפלים בצרידות) היא ביטוי שמשמעותו נוגד את אופן ההגייה הטבעיים כשמדברים וכששרים. (כשקולנו בריא וחזק) .
כשנדבר בצורה טבעית וברורה אנו דווקא נרצה להבליט בכל פעם מחדש את ההברה הראשונה של המילה . מה שיוצר מעין ‘התקפה’ קלה והתפרצות של האוויר על העיצור הראשון של המילה.
וזאת כדי שהמילה תצא מדויקת וברורה יותר.
כשאנו צרודים אנו נדרשים לשנות את ההרגל הזה להיפך.
כדי להשיג התחלה רכה נשתמש במידה קלה של אוויר שמצטרפת לעיצור. ניתן כייוץ קל באזור הבטן ונשמור על עוצמת קול בינונית-נמוכה. (לא לחישה אבל כן דיבור בעוצמה נמוכה עם איכות קול רכה ועם גוון קול רך ונעים).
אנשים בעלי טמפרמנט גבוה ילחצו יותר על תחילת המילה. וכאן תדרש בנוסף לעבודה על ההיגוי עבודת מודעות. להרגיע ולמתן עוד יותר את הלחץ הרגיל. מעין השתהות לפני ההגייה.
יש ליישם התחלות רכות כאשר סובלים מצרידות שמקורה בד”כ עומס קולי רב מדי,נגעים ועוד.
כשאר קיימת צרידות המיתרים מגורים (כתוצאה מחומציות ליחות, התכווצות שרירים חיידקים ועוד)
והתחלות רכות תיצורנה מעין עיסוי של המיתרים אחד כלפי השני ויופחת הלחץ.
התחלות רכות דורשות עוצמת קול עדינה. אבל לא חלשה מדי.ולא חזקה מדי.
כשיש בעיות קול אנו בשום אופן לא לוחשים ולא מדברים חלש מדי כי גם זה דורש מאמץ רב יותר. כשצרודים יותר קל לדבר בעוצמה בינונית.
ובצורה רכה. שכאן הפואנטה.
תמיכה מכיוון הבטן נחוצה במיוחד בצרידות. הפעולה היא פשוטה, להכניס מעט את הבטן מדי פעם, עם הפעילות הקולי (כדי לחזק את הקשר בין הסרעפת להפקת הקול).
באותה הנשימה אני רוצה לציין שכשאנחנו לא צרודים אנחנו דווקא כן רוצים להדגיש את תחילת המילה ואת תחילת המשפט. מה שנותן צבע ברק ואנרגיות לדיבור שלנו. מעין מקצב פנימי (ממש כמו תפקידה של חטיבת הקצב במוסיקה: התופים והבס שהוא לשמור על הקצב הפנימי והאנרגיות )
וכאמור בכל מקרה שאיננו צרודים דווקא התחלה שהיא מודגשת קצת יותר תטבל את המילה עם משמעות יתרה. וכך תתקבל הגיה שהיא ברורה יותר ו’מחלחלת’ בחדות יותר לאוזנו של המאזין.
תרגילי קול מסוימים של זמרים הם דווקא תרגילים די בטוחים לעבודה כדי לשחרר את הקול.אם נקפיד גם בהם על התחלות רכות. היתרון הוא שיש פחות לחץ על המילים כשאנו שרים מאשר כשאנו מדברים.
המלצתנו בזמן צרידות או עומס רב להשתמש גם באבקת TMRG לקול (#4) כדי לרכך את הפקת הקול להגמיש את השרירים ולתרום ל’התחלות רכות’!!!.
הריפלוקס או בעברית החזר וושטי הוא חומציות שעולה מהקיבה לוושט ויוצרת דלקת ,תחושת צריבה, חולשה קולית צרידות יובש חיספוס קולי ועוד. היא מתבטאת במה שמכונה צרבת. אז מה השפעת צרבת על הקול?
טעות נפוצה: כדי לפתור צרבת וריפלוקס (במקרה שלנו את החומציות שעולה כלפי המיתרים ומשבשת את התפקוד הקולי שלנו) עלינו להוריד את רמת החומציות בקיבה לרמה נמוכה!
במילים אחרות חומציות תקינה או גבוהה בקיבה אינה בהכרח המקור לעליה של החומצות לכיוון הוושט והגרון. וצרבות אינן בהכרח עדות לרמת חומציות גבוהה בקיבה!!!!
ויותר מכך: חומציות בקיבה (לא זו שעולה לוושט) היא חשובה ונחוצה לתפקוד תקין של מערכת העיכול כדי לעכל ולפרק את המזון על מנת שייספג בגוף. רמת חומציות נמוכה בקיבה עלולה לגרום לבעיות שונות ורק לדוגמא מחסור בויטמין בי 12 שיגרום לעייפות, הפרעות בזיכרון, עצבות , עצבנות, חולשת שרירים ועוד…
אם אתם נמנים עם יותר מ 50 אחוזים מכלל האוכלוסיה הסובלים מדי פעם מצרבת או ריפלוקס ( חומציות שעולה לגרון) כדאי שתקראו את המאמר הבא על חומציות. דברים שכדאי לדעת וגם מה לעשות כדי למנוע אותה וכדי לשמור על הקול מנזקיה.
חומציות שעולה לגרון צורבת את המיתרים ומקשה על הפקת קול תקינה. לכן אחד מהדברים הראשונים שרופא אף אוזן גרון יחפש כדי להתחקות אחר הגורם לצרידות כרונית לא מוסברת הם נגעים על המיתרים ושרידי חומציות על המיתרים. (כמובן שקימות עוד סיבות נוספות לצרידות)
הפתרון הנפוץ לבעית הריפלוקס(חומציות שעולה) הוא כדורים סותרי חומצה. הבעיה היא שהכדורים סותרים לא רק את החומצה העולה לכיוון הוושט אלא גם מפחיתים את החומציות בקיבה לרמה נמוכה מדי (מה שמשבש את פעילותה הטבעית של מערכת העיכול ואת ספיגת הויטמינים והמינרלים ועלול לגרום לאלרגיות ולעוד השתלשלויות בריאותיות לא רצויות. יש מקרים שלאחר שמפסיקים לקחת את התרופה המצב יכול להחמיר יותר מאשר לפני השימוש בה. אז כמו שכמעט כל רופא טוב מזכיר יש מחיר לכל כדור ! (ולכן כדאי לפני השימוש לשקול שוב את הפתרונות הקיימים שכוללים אורח חיים מתאים או שינוי בהרגלים ועזרה של מוצרים טבעיים).
אני נתקלת בלא מעט רופאים שלא ימליצו מיד על סותרי החומצה או שיגבילו את השימוש לתקופה יחסית קצרה . ( וכמובן שיהיו מקרים שיוחלט אחרת, על שימוש מתמשך בכדור. וכמו תמיד בנושאי בריאות כל מקרה לגופו ותמיד נשקלת התמונה בכללותה. רווח לעומת הפסד)
כמה מהגורמים לצרבות ולהחזר הוושטי שאת חלקן ניתן לנסות לברר עם הרופא המטפל ע”י בדיקות מתאימות:
מתברר שדווקא כשאין מספיק חומצת קיבה שתעכל את האוכל שאכלנו, אנו עלולים להיות עדים לחומציות שעולה מהקיבה. (ההפך ממה שאנו עלולים לחשוב)
נדרשת כמות מספקת של נוזלים כדי לייצר את חומצת הקיבה (ולכן צריך לשתות הרבה מים ).
דרושים לגוף כמות מספקת של מלחים/מינרלים כדי להפוך את החומצה למספיק חומצית כדי שפעולת העיכול תהיה תקינה . (יש לבדוק אם קיים מחסור במינרלים) אם יש חסר אפשר להניח גרגר מלח ים אטלנטי מתחת ללשון לפני הארוחות.
כשיש דלקת קיבה כרונית חומצת הקיבה תהיה נמוכה ולכן עלולות להווצר תופעות של חומציות שעולה.
מכאן ש:
אם נוריד באופן קבוע את רמת החומציות בקיבה לנמוכה מדי (ע”י כדורים) נשלם מחירים. מספר דוגמאות: איבוד מינרלים, קושי בספיגה של ויטמינים חיוניים שחשובים לתפקוד הכללי של הגוף. קושי בספיגת בי 12 ברזל וויטמינים שיובילו לאנמיה (מספר נמוך של כדוריות הדם האדומות) פגיעה של תאי עצב שהתולדה תפקוד לא תקין של הגוף. מעלים סיכוי של המצאות חיידק ההליקובקור פילורי שיפגע בגרון ובכלל(שעלול להמצא בגלל מחסור בבי 12)
כדי לפתור מהשורש את הבעיה חשוב לטפל בצורה משלימה במספר מוקדים.
מה לעשות? כיצדמונעים את חזרת החומציות?
לפנות לתוזנאי (מטעם קופת החולים או באופן פרטי) שיעזור לכם להתאים את התזונה כדי למנוע את התופעה.
ההמלצות שלנו:
להמנע או להמעיט מזונות חומציים כגון בשר, עוף , מוצרי חלב , דגנים , מטוגנים ,אוכל מתובל, חריף,גלוטן. סוכרים.שתיה מוגזת. קופאין. אלכוהול. מאכלים עתירי שומן. פירות הדר,עגבניות חצילים. שום, בצל)במקום זה להגביר תזונה עשירה בירקות ופירות חיים חוץ ממה שצוין.
מזונות מסייעים להקל על תחושת הצריבה, בננה, שקדים, תה קמומיל,תה שומר,תה ג’ינג’ר.
יש לאכול ארוחות קטנות לאורך היום, ו להפריד בין פעולת השתייה ופעולת האכילה. הכלל הוא לא לשתות במהלך מחצית השעה שלפני הארוחה וחצי שעה אחריה.
להקפיד על שתייה מרובה של מים
לאכול כשאנו רגועים (כשאנו במתח, חרדה משון מתעכל פחות טוב וחומציות עלולה לעלות).
לשקול הליכה קצרצרה לאחר ארוחה כבדה.
לא לאכול כשלוש שעות לפני השינה. ובמידה ואתם ממש סובלים מהתופעה כשהולכים לישון לשכב על צד שמאל כדי להוריד לחץ מהקיבה.
להשלים ויטמין בי 12 במידת הצורך. הויטמין חשוב ביותר לתפקוד תקין של הגוף. (בי 12 מצוי בבשר ובשמרים שבעצמם יוצרים חומציות כך שמי שלא אוכל מהם חשוב שישלים ע”י תוסף תזונה)
להמעיט בתרופות שלא הכרחיות. בהתיעצות עם הרופא המטפל!!
להימנע מעישון (או להפחית למי שקשה לו להגמל) עישון (מלבד שאר הרעלים שמוסיף לגוף) מחליש את השוער הוושטי התחתון. ובכך עם הזמן יכול לגרום למעבר של מיצי קיבה לוושט ולצרבת.
אם אתם סובלים מעודף משקל מומלץ להפחית ממנו כדי להוריד את הלחץ על הקיבה.
לסיכום:
כדי לחדד יותר את המסר:
חומציות בקיבה היא ענין מבורך.
חומציות שעולה (ריפלוקס) ותחושת צרבת דורשת שינוי.
כמו לבעיות קול אחרות גם כאן פיתחנו ב TMRG תערובת השמנים המרוכזת לניקוי מיידי משאריות החומציות שעלו המפריעות להפקת הקול צלולה ונעימה יותר, וכן מגינות על המיתרים מפני ההשפעות המצטברות של החומציות.
גם מרצים ואומנים ‘גדולים’ ומנוסים לפני הופעה משמעותית וגדולה יחושו בד”כ את הפרפרים שבבטן שגורמים לתחושות שונות ומוזרות ובעיקר משאירים אותנו עם תחושת חוסר שליטה קורבנות/מסכנות ולעיתים לדקות ארוכות.
התרגשות עשויה לגרום ל:
הגברת לחץ הדם
האצת פעימות הלב
הרחבת כלי הדם
חולשת שרירים או מתיחת יתר של שרירים.
עליה ברמת הסוכר בדם
המרצת מערכת העצבים
התכווצות המעיים, הרחבה של האישונים בעינים, שער שמסתמר
תחושת חרדה ופחד
בהחלט שלא תמיד נעים!!!
אבל, התרגשות עשויה גם לעזור לנו !!! ועד שנבין זאת כדאי שנפסיק להאשים את עצמנו בכך שאנו מרגישים את אותם תסמינים של התרגשות חזקה(כי התרגשות היא כמעט תמיד חזקה) ובמקום זה נבין את עצמנו ונעזור לעצמנו.(רגשות האשמה לא תורמות לנו) יתר על כן אם נהיה מוכנים היטב לפעילות הכללית והקולית שלנו ההתרגשות עשויה דווקאלהזניק אותנו להשגים ולהצלחות חדשים שלא חשבנו שנשיג.
גם בשירה וגם בכישורים שלנו מול קהל.
המרצה עשוי להישמע חזק, נמרץ ומאתגר עם הוא מדבר עם אותה אנרגיה מיוחדת שלא תשאיר את הקהל שלו אדיש. גם אם דבריו יהיו מאוד מענינים ללא אותו הרטט והאנרגיה המיוחדים הספוגים בהורמונים שמשתחררים כתוצאה מההתרגשות הוא עשוי לשעמם אותנו.
(לכן מומלץ גם למורים להוסיף מידת שמחה והתרגשות שתחזק את הפעילות הקולית (תוסיף מתח חיובי לטונוס השרירים של מיתרי הקול ותוסיף ענין אצל התלמידים. מורה שישתעמם מעצמו קולו יחלש וכך גם הרעש סביבו יגבר). וכמובן שגם זמר על הבמה עם אותה התרגשות חיובית יצליח לרגש ולחדור ללב מאזיניו .
אם לא נשכיל לשתף פעולה עם ההתרגשות והמתח אנו עלולים לתפוס את עצמנו סובלים מצרידות כל פעם לפני הופעה גדולה כנס או הרצאה גדולים שלנו..
מה קורה במישור הפיזי:
מתח רב מדי יצטבר במיוחד בלסתות (בשרירי הלסת) , ובסרעפת . איברים שקשורים ישירות להפקת הקול. ותתבצע מעין ‘נעילה של הקול’ (כל עוד ההתרגשות חזקה מדי ויוצאת משליטה שלנו). הלסת התחתונה הינה העצם הגדולה והחזקה מהעצמות שבפנים. שרירי הלסת עלולים להתפס ולהקשות על מפתח הפה. ראיה לכך היא הפעולה של תדהמה שבה הלסת נשמטת!!כי אנו עוזבים את השרירים.מתח גם מכווץ את הסרעפת. כשהסרעפת מכווצת אנו נהיה יותר מאופקים.איפוק היא תכונה חברתית טובה אך אמן על במה או מרצה שואף מעצמו ונדרש להיות משוחרר ופתוח ולא מכווץ ו’נעול’.הסרעפת אחראית על כניסת האוויר והיציאה שלו . היא זאת שדוחפת את האוויר ביציאתו. ‘שחרור’ לעומת בלימה.(שחרור שריר הסרעפת לעומת כיווצו) המטרה שהסרעפת תהיה גמישה וקלילה בתפקודה. . לכן אם מצאתם עצמכם נעולים ולא יכולים לזוז או אפילו לחשוב ביצירתיות ולא הצלחתם להגיע לאיכויות קוליות כפי שאתם מכירים כנראה שגם הסרעפת והלסת התכווצו.
מול קהל אנו שואפים להיות עם אנרגיה מתפרצת ויצירתית לעומת מאופקת.
אז מה עושים כדי להתגבר על פחד הבמה:
כדי להתגבר על ההתרגשות המזיקה הצעד הראשון הוא להבין שלפנינו הזדמנות יוצאת דופן להביע את עצמנו בדרך שונה מרגיל.
בזרימה ובשחרור (במידה ואנו נואמים או שרים).
על במה או מול קהל אנו נדרשים להחצנה של רגשות הדיעות ושל הקול שלנו.
אחד מהגורמים לפחד ולחרדה הוא הלא נודע. אז שיטה בדוקה ובטוחה היא לדמיין שיהיה נפלא. לפרטי פרטים. לעשות זאת לפי הצורך עד שאנו מרגישים שאנחנו מוכנים לקבל ולהכיל את ההתרגשות המועילה.
מבחינה פיזית לשחרר לסתות (פיהוקים. למשך מספר דקות עד לתחושת שחרור. ניענועים מצד לצד של הלסתות עד לתחושת ריפיון שרירי הלסת)
עיסוי שכמות עורף וגו עליון.(עדיף להעזר בחבר שיעסה את האזור הזה. אזור עמוס בכיווצי שרירים)
תרגול לפני הופעה או הרצאה של הסרעפת כדי להגמיש אותה ולהקנות לנו תחושת בטחון. ובאמת לשחרר את השריר החזק הזה שעלול להגביל את הקול שלנו.
וחשוב מכל שנפחית ביקורת עצמית ופרפקציוניזם ונקבל את עצמנו באהבה כמו שאנחנו בדיוק. בעיניים מתבוננות של ‘תלמיד חכם’ שלומד איך להשתפר.
(כמו כל תינוק שלומד וחוקר איך ללכת ולא נשבר לאחר כל נפילה. ומצליח !!! )
ההמלצה שלנו מבית TMRG
תמצית הצחוקול תמצית צמחים מיוחדת שעוזרת לשחרר את המתח העודף ומשאירה אותנו קלילים ונמרצים בלעדיו.
אנטיביוטיקה למיתרי הקול: ריפוי או דיכוי המערכת החיסונית???
הגורם השכיח ביותר לצרידות הוא התקררות (מחלות חורף). ולכן שמירה על מערכת חיסונית טובה הוא ערך חשוב ביותר למי שקולו עיסוקו. החורף עדיין כאן ואמור ללוות אותנו עוד כחודשיים. לא הרבה מאוד זמן אבל גם לא מעט מדי למי שהקול שלו הוא פרנסתו וצריך לשמור עליו. שרידים של צרידות שהוזנחה עלולים לרדוף ולגרור אותנו גם לחודשים רבים של צרידת. ולכן הפתרון האולטימטיבי הוא תמיד מניעה. מתי נכון להשתמש באנטיביוטיקה למיתרי הקול?
כמה נתונים סטטיסטיים חשובים שאספתי ממחקרים שונים שיעזרו להבין כיצד לשמור על מערכת חיסון חזקה יותר:
נתון: 70 אחוזים מדלקות דרכי הנשימה נגרמות בגלל וירוסים ולא מחיידקים.
נתון: 35 אחוזים מהחולים הם מדביקים.
נתון: ההסתדרות הרפואית הישראלית הנחתה את העקרון על פיו לא משתמשים באנטיביוטיקה אלא רק במקרים שמדובר בחיידקית ושהדבר מבוסס על בסיס קליני (בדיקת מעבדה)
נתון: אם טיפול אנטיביוטי ניתן תוך 48 שעות מרגע התפרצות המחלה (שהגורם הוא חיידקי) הוא יהיה היעיל ביותר. יקצר את משך המחלה . (אבל!!)
נתון: טיפול מוקדם של אנטיביוטיקה ב48 שעות הראשונות יצור פי 8 יותר!! זיהומים חוזרים. (ניתן לעקוב אחר זה ולגלות שזה עובד כמו שעון)
נתון: ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני משבר כלל עולמי בנוגע לזיהומים בעקבות שימוש רב באנטיביוטיקה שיגרום לכושר השרדות גבוה וחסינות של חיידקים לאנטיביוטיקה.
נתון: אם לא נטפל בשפעת שלא עוברת מעצמה המחלה עלולה להסתבך לדלקת ריאות, דלקות מפרקים, מחלות אוטואימוניות,פגיעה בכליות זיהומים שונים ועוד 20 אחוזים מחולי השפעת מועדים לסיבוכים..
מבולבלים ?? ובצדק!!
קחת אנטיביוטיקה עם תחילת ההתקררות היא החלטה מוטעית אם נחשוב לרגע לטווח הרחוק !! כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל .
ויהיו מקרים מיוחדים שהשיקולים יהיו שונים.
כשניקח מיד את האנטיביוטיקה המחלה עלולה לחזור ובגדול. עם עמידות איתנה יותר של החיידקים לטיפול וגרוע מכך, עלולים להתפתח זנים עמידים יותר של וירוסים וחיידקים.
לא לקחת אנטיביוטיקה בכלל כשהמצב מחמיר או לא עובר לאחר שבוע של מחלה גם עלול להתברר כחוסר אחריות מאחר ו20 אחוזים מהאוכלוסיה שלקתה בשפעת עלולה לפתח סיבוכים לשפעת.
אז מה לעשות:
הפתרון הוא לתת לגוף לנסות להתמודד עם המחלה בשלבים הראשונים שלה ללא אנטיביוטיקה. מומלץ להעזר עם צמחי מרפא ויטמין סי ותזונה עתירת ויטמינים ומינרלים
טיפולים משלימים כמו דיקור שיאצו ועוד. (או עם מוצרי TMRG שמגינים על המיתרים ומחטאים את הגרון מפולשים זרים)
אם המצב לא משתפר כעבור חמישה ימים יש לפנות לרופא לביצוע בדיקות ולהמשך טיפול על פי המלצתו. במידה והגורם אינו ויראלי והמצב חמור כנראה שהרופא ימליץ על אנטיביוטיקה.
במקביל יש לשמור על חדרים מאווררים כדי לא להדביק את שאר המשפחה והסובבים אתכם ולא להדבק בחיידקים ובוירוסים מהסביבה (כי אז אנחנו נכנסים למעגל מרושע של מחלות שמסתובב מאחד לשני).. לכן קיימת אחריות אישית לשמור על הבריאות. (כשאנו חולים אנו עלולים להדביק אחרים. וכשמישהו חולה לידנו חשוב שנשמור על מרחק ונאוורר חללים משותפים) לבוש חם. (כשטמפרטורת הגוף יורדת הנגיפים עמידים יותר ושורדים טוב יותר).
מוצרי TMRG תורמים בחיזוק מערכת החיסון עם דגש מיוחד על הגנה על מיתרי הקול שלנו ושיפור תפקודם.
פעמון האזהרה הראשון שלנו לבעיות קוליות ולפני נזק קולי הוא התחושה שלנו. לטוב ולרע.
כשקיימת תחושה טובה בגרון, תחושת קלילות בהפקת הקול (או למעשה כשאין לנו תשומת לב על הגרון) אנחנו בכיוון טוב. וההפך הוא הנכון. כשיש לנו קושי ואנו מוטרדים מהגרון או שאנו צרודים עלינו עצור, לבחון מחדש את המצב ולשנות משהו. חוסר נוחות / צרידות/ כאב הם השפה של הגוף שמדבר איתנו ואומר לנו שצריך להאט. לעצור. שאנחנו בסכנה לנזק קולי.
המגבלה הקולית באה להגביל אותנו מלעשות בדיוק את אותו הדבר..או בשפת הגוף מפריעה ומונעת מאיתנו להמשיך באותה הצורה..
כל שריר בגוף זקוק לאנרגיה. כשאנו בפעילות מאומצת ואינטנסיבית השרירים זקוקים ל הרבה יותר אנרגיה מאשר כשאנו במנוחה!!וזה אומר שכשאנו בעומס קולי עלינו להקפיד יתר על המידה על ההיגינה הוואקלית (הקולית) . לשינה שלנו, לתזונה למנוחה הקולית או לעזור עם מוצרים טבעיים (כמו אבקת טי אמ אר גי) שמגנים על המקום.אחרת בית הקול יהיה רגיש יותר לכל ‘מזיק’ שיפגוש בו (כמו חומציות ליחות וירוסים חיידקים ועוד) .
לא פעם אנו נהיים חולים דווקא במהלך פעילות קולית חשובה ומאומצת. כשאחת הסיבות לצירוף המקרים הזה היא שהגרון רגיש וחלש יותר עקב המאמץ והעומס יתכן שהמיתרים נפוחים או אדומים והמחלה תופסת טרמפ…
מה לעשות:
פעולות שגרתיות בעת מצוקה קולית שהן:
ביקור אצל רופא האף אוזן גרון לקבלת אבחנה על מצב המיתרים.
ביקור אצל קלינאי התקשורת או מורה לפיתוח קול לקבלת חוות דעת נוספת על ההתנהלות הקולית שלנו ועבודה קולית.
לשמור על מנוחה כל פעם לפני מאמץ קולי (הרפיה של הגוף כולו למספר דקות יכולה לגרום להבדל משמעותי ברמת כיווץ ושחרור השרירים ולכן על תפקודנו הקולי)
שחרור השרירים של מערכת הקול באופן קבוע מספר שניות מספר פעמים ביום. (זמזומים גרגורים וכל התרגילים המקובלים לשחרור)
5.תזונה שמותאמת לכם במיוחד. במאמצים הקוליים חשוב ל’תדלק’ את הגוף ולהיות ברמת אנרגיה נאותה באותו היום שלפני תחילת המאמץ. וגם לאחריו.
המלצה מיוחדת: במידה וקבעתם פגישה אצל קלינאי/ת התקשורת או אצל המורה לפיתוח הקול
כדאי להגיע למפגש מוכן עם הקלטה ‘חיה’ שלכם בזמן ‘אמת’. כלומר כשאתם מדברים בשיעור/בעבודה..בשעות העומס הקולי או אם אתם זמרים בהופעה /חזרה. כלומר בזמן אמת. מאוד חשוב שתספקו לאיש המקצוע את החומר הזה (אפילו בסרטון שלכם שמראה עוד נתונים) .התרגול ללא האינפורמציה הזאת עם קלינאי/ת התקשורת או עם המורה לפיתוח קול לא תמיד ישקף את הבעיות האמיתיות שגורמות לקושי ושבגללם אתם זקוקים לתיקון והכוונה המקצועית ועלול לפספס את העיקר. לאחר שהנושא נבחן , אז יותאם לכם תרגול מדויק לפי המצב. תרגילים לדוגמא אם אדם לוחץ על ה’גרון’, צריך להוסיף מידת אינפוף או תחושת פיהוק(כדי לשנות את מיקום החך) תוך כדי הדיבור או השירה.עיסוי ושחרור שרירים חיצוניים בבית הקול. ללטף עם לחץ קל את צידי הגרגרת מלמעלה למטה. או לחזק את שרירי הבטן והסרעפת לשיפור התמיכה. או חיזוק שרירי צוואר להגברת הסגירה של המיתרים במידה ואין נגעים. או דוגמא נוספת שחרור לסתות ולשון. לדבר ולשיר עם לסת שמוטה ורפויה. (אחת הטעויות הנפוצות שיוצרת מתח הן בדיבור והן בשירה היא הושטת הלסת קדימה ) ועוד ועוד…
הגישה הטבעית לריפוי היא להקדים תרופה למכה. זה חוק בל יעבור בתחום הריפוי בכלל. ועם פיספסנו אותו חשוב לטפל מהר ככל האפשר לפני שהמצב מתקבע ומחריף, וכך נימנע נזק קולי.
אנחנו בדרך כלל לא נותנים את הדעת להיגיינה ולשמירה שגרתית של הקול ( שחרור המיתרים לפני ואחרי המאמצים הקוליים ובין המאמצים הקוליים מנוחה תזונה מתאימה.. ) אלא אם נתקלנו בבעיה ששיבשה את התקינות של הקול שלנו והפריעה לנו ממש בהתנהלות היומיומית.
כדאי להיות מודע לכך..
תקשיבו לעצמכם , ולתחושות שלכם תרגישו את גרונכם וסמכו על הידיעה הפנימית שלכם מתי המצב תקין ומתי דורש תשומת לב. וברגע האמת טפלו, שנו, לימדו נוחו, תרגלו, תאכלו …..
מוצרי TMRG פותחו גם הם להתמודדות עם בעיות שכאלה גם כאמצעי מניעה וגם ופתרון לבעיה בהתהוות. הכנסו לחנות שלנו ותבחרו את המוצר המתאים לכם או צרו קשר וקבלו יעוץ קולי חינם.
אחד הטיפים הראשיים בבריאות הקול שתשמעו יהיה לרוב לא לצעוק!!!
חשבתם פעם כמה כוח ועוצמה תחוו כשישמעו את קולכם נישא בחוזקה מעל קולותיהם של הסובבים אתכם? ומה יחשבו עליכם כשתשמעו ככה (אסרטיבים, עוצמתיים)? טכניקות שיפור העוצמה הקולית חשובות גם על מנת לשמור על קולינו!
אם נרים את הקול בצורה נכונה באופן קבוע אז לא רק שלא נזיק לקול אלא אולי אף נחזק את השרירים האחראים להפקתו (בתנאי כמובן שאנו עושים זאת לפי כללים מאוד מסוימים וגם כמובן כשהקול שלנו בריא לחלוטין…
קול רם וחזק אינו תמיד, דווקא ביטוי ל כעס פחד כאב או מריבה. קול חזק נדרש לעיתים כדי להוביל דעת קהל, כדי להלהיב קבוצת אנשים, כדי ללמד עם להט, כדי לתת ביטוי אישי לרצונות ולדעות שלנו ועוד.
מבחינה פסיכולוגית וקבלית ישנם פירושים שונים ומענינים לחולמים על עצמם שהם צועקים (פירושים כמו סערה פנימית שלא באה לידי ביטוי).
אנשים וילדים רבים אינם מעיזים להרים את קולם כי הם מדחיקים את רגשותיהם!!
לשתף ולדבר בקול רם ובוטח מול קבוצת אנשים עשוי להיות מהלך תרפויטי מהנה ומחזק של ביטחוננו האישי.
אז השאלה הנשאלת היא איך לדבר ולשיר חזק מבלי להצטרד??
או שאלה מקדימה האם אפשר לשיר חזק ולצעוק או לדבר חזק מבלי להצטרד?
כאשר מורים צרודים נשלחים לקלינאי התקשורת כדי ללמוד לדבר. מה שבעיקר הם צריכים ללמוד הוא לדבר חזק ואפילו ללמוד ממש לצעוק. לצעוק נכון מבלי להזיק לקול. (כאשר הם מגיעים עם נגעים העבודה שונה ומתמקדת בשחרור המתח), צריך לקחת בחשבון שהשפה העברית היא שפה גרונית שמפעילה כוח ודגש על אזור הגרון.
השפה בתוספת הטמפרמנט הצברי הנלהב נותן לנו רמת מתח גבוהה באזור הגרון למי שקולו עיסוקו.
מי שמדבר חזק או נדרש לשיר חזק (חזנים פייטנים ששרים ללא מיקרופונים, זמרים ששרים עם להקה, זמרים קלאסיים )צריכים להיות מודעים למספר כללים שכדאי להקפיד עליהם כדי לחזק בהדרגה את הפקת הקול.
מה לעשות :
ראשית להקפיד על רמת אנרגה גופנית גבוהה (להשתדל לישון בלילה מספיק וטוב. יש אנשים שזקוקים למנוחה בצהריים. אם אין תנאים מתאימים למנוחה להשתדל למצוא פינה שקטה בה אפשר לבצע שחרור תוך כדי עצימת עיניים ו’עצירת המחשבה ‘ לכמה דקות כדי להטען באנרגיות. לאכול תזונה מזינה. שתיית מים מספקת. )
חשוב להיות במצב גופני טוב כדי לשאת את המאמץ הפיזי הגדול
2. תמיכה סרעפתית טובה בזמן הנכון. אחד הכללים החשובים לשמירה על הקול בזמן מאמץ רב. אנחנו לא צריכים ללחוץ סתם על הבטן . אבל ברגע שאחנו נזקקים לתוספת תמיכה ועזרה להגיע לעוצמות חזקות אז להכניס מעט את הבטן פנימה ובכך למנוע בריחת אוויר לא רצויה.במקביל להרחיב את הצלעות החוצה. (תרגילים שמומלץ לתרגל אותם עם קלינאי התקשורת או ללמוד ממורה לפיתוח הקול)
ככל שיש יותר עוצמה נדרשת יותר ויותר כוח ותמיכה.
3. אינפוף קל.(מעין אטימה של הנחיריים עם אטב, עם היד או עם הדמיון תוך הפקת הקול) גורם להדגשת תהודות עליונות. ועוזר לקבלת עוצמות חזקות יותר.
מומלץ להשתמש עם אטב האף של TMRG. להדק את האטב לחלק הקדמי של האף ולאטום את הנחיריים. פעמיים ביום למשך 10 דק. לדבר , לשיר או לתרגל תרגילי קול עם האטב על האף.
כדי להגביר את הקול באמצעות האטב נכוון שהשצליל יהיה מעט מכוער צווחני חודר ובהיר.
כשמדברים עם אטב אף ניתן לדבר מאוד חזק ומבלי ללחוץ על הגרון. העומס עובר לאזור שמעל המיתרים.
מה שקורה בבית הקול הוא מעין כיווץ של האזור שמעל המיתרים שחוסם את האוויר ולכן הקול יוצא בלחץ רב יותר וכך עוצמתו גוברת.
אנחנו שומעים מורות רבות שהשכילו לאמץ את הדיבור לאזור הזה. כשהן צועקות. או מדברות בקול רם. וכך אינן מצטרדות.
למרות שהצליל אינו נשמע צליל נעים כמו הצליל הרך והנמוך יש כאן ענין של עוצמה שיש לה יתרונות משלה.
4. לצעוק או לשיר חזק בצלילים גבוהים (לא בחלק הנמוך של המנעד)
גובה + אינפוף = צלילים חזקים וקצת צורמים או מתכתיים יותר
5. אטב פה מבית TMRG: הדגשת תהודה קדמית
השימוש באטב הפה יקשיח מעט את השרירים באזור הלסת והפה וחלק משרירי הפנים ויגרום לסוג של החזקה של שרירים באזור שתורמים ליצירת עוצמה חזקה יותר.
כשמדברים חזק מאוד הלסת יותר מוחזקת ופחות שמוטה. (כמו כן לשים לב שהיא לא מובלטת החוצה)
התרגול מחזק את שרירי השפה העליונה. מוסיף הדהוד ותהודה (עצם משיכת השפה נוצר שטח פנים גדול יותר שמספק תהודה רבה יותר . ובנוסף ידוע שהשרירים בשפתיים הם טבעתיים. שרירים טבעתיים עובדים ומשפיעים כבתגובת שרשרת זה על זה. וכך מושפעים לטובה שרירים טבעתיים בקנה הנשימה שמשפרים ישירות את הקול ואיכותו.
6. תקיפה של המילים:
כשמדברים או שרים חזק לשלוח את המילים קדימה ורחוק (לדמיין שאנחנו מגיעים לאזורים רחוקים יותר מרגיל) ללא תוספת אוויר לקול. כלומר הקול ישמע פחות אוורירי ורך.
7. להוסיף חיוך לצעקה.
לסיכום:
כשמדברים בעוצמה מתונה מומלץ לדבר בקול מלא בטווח הצלילים היחסית נמוך של הקול.
אבל כשאנו רוצים לצעוק התשובה היא קול גבוה מאונפף ומתפרץ בעוצמה החוצה.
כשאנו נאלצים להרים את קולנו כי אחרת לא ישמעו אותנו מספיק ברור אנו משתמשים בצורה שונה בקול שלנו. .
עדיף לדבר בקול רם בטווח צלילים הגבוה ביותר שאנו יכולים ושעדיין נשמע סביר.כי בצלילים הגבוהים של המנעד הקולי בצעקה או בקול חזק העוצמה מתגברת פי כמה. ובנוסף נוסיף עוד כיווץ שמתבצע בבית הקול באזור שמעל המיתרים. הכיווץ הזה גם הוא ייצור את העוצמה. את הכיווץ הזה אנחנו נשיג ע”י קול מאונפף חד חודר ואפילו צורמני.(כמו קולו של הברווז)
(תוספות טיפים לזמרים:
עוצמות בצלילים גבוהים יותר של המנעד נשמעות טוב יותר כשאנו מוסיפים את האינפוף ואת התנועה של הצירה.
כששרים בעוצמה חזקה בצלילים גבוהים מומלץ לפתוח פה גדול יותר. להשתמש בתמיכה סרעפתית!
ולהוסיף מידת חיקוי של בכיו (צרחה) של תינוק. או את קולו של הברווז/ או קול יללה של חתול)
הלשון והשפעותיה הרבות! על הקול שלנו: (חיים ומוות ביד הלשון תרתי משמע)
אז למה חשוב לשפר את ההיגוי? דבור ברור עם הגוי חד ומובן הוא אחד הכלים הראשוניים שאיתם נעורר רגש, נעביר מסר חד ומשכנע. נשדר אמינות. נרגיש טוב ובטוח. עם הגוי רהוט המילה מקבלת משקל רב יותר וכך משמעותה והתחושה שהיא גוררת לאחריה מתעצמים. בנוסף היגוי התנועות בצורה מדויקת יוסיף צבע והדהוד לקול וידגיש את התהודה של הצליל.
אז איך נשפר את ההיגוי וחיתוך דיבור רהוט וברור (דיקציה) בהם המילים אינן נבלעות?
מה שיקבע רבות את מצב רמת הלחץ או השחרור של בית הקול ואיכות הקול הוא או ‘היא’ הלשון שלנו בעצמה ובכבודה.
התנועות נוצרות מהלשון. הלשון שהיא איבר שרירי בפינו שנועדה לפני הכל לסייע לנו לאכול ולהספיג את המזון למערכת העיכול ולהבחין בין טעמים (כחלק חשוב בהישרדות שלנו). אבל הלשון גם כמובן תסייע לנו בדיבור. בדרך שנישמע. באופן שיבינו אותנו. אז הלשון מעצבת את חמשת התנועות בשפה העיברית ויוצרת תהודה וצבעים קוליים. בכך משפרת את הצליל ומקלה על דיבור ושירה קולחים וברורים .
הלשון בעלת תפקיד עיקרי בהעברת התקשורת שבע”פ. מה שחשוב בדיבור הוא שיבינו את מה שהאדם אומר אפילו יותר מאשר איכות הקול שלו. בהירות וחדות הדיבור יקבעו במידה רבה ע”י פעילות הלשון. קריינים ומורים חייבים להיות ברורים ומובנים. יחד עם זאת נדרש לראות שאנו לא לוחצים מדי על המילים או מנגד בולעים אותן. (בארץ קיימת תופעה של בליעה של המילים בשונה מתרבויות אנגלוסקסיות לדוגמת אנגליה בה מוקפד חיתוך הדיבור ) כדאי לשפר את הדיקציה שהיא חיתוך הדיבור ולהקפיד על מידת הלחץ לעומת מידת השחרור בהפקת הקול כדי להקל על דיבור זורם ורך ועם זאת ברור וחודר.
מה לעשות או לא לעשות:
1 .לא לחתוך בחדות ובפתאומיות חזקים מדי את העיצורים בדיבור ובשירה. כן להדגישם אבל במינון הנכון. (למי שעובד עם מורה לפיתוח קול או קלינאי תקשורת כדאי לשים לב לנקודה הזאת כי זה מקור ללחץ יתר על המיתרים)
2. התנועות נוצרות מהלשון. הפקת התנועות צריכה להתבצע בשחרור ובזרימה. תוך הקפדה על הצליל הברור של כל תנועה ותנועה (אותיות הניקוד). כשאנו נשארים ומשתהים קצת יותר על התנועה נוצר שחרור . בדיבור להוסיף את הרכות שקיימת בשירה. את השהייה על התנועה (הניקוד). כשקיים קושי להוסיף התנגנות קלה לדיבור.
3. כשאנחנו מדברים או שרים בעוצמה גבוהה ומדגישים יותר את העיצורים להוסיף כיווץ קל של הבטן התחתונה ואזור הטבור. (לשפר את התמיכה ולמנוע לחץ על המיתרים)
4. ללחוץ על העיצור!! לשחרר על התנועה !!
מהו עיצור ומהי תנועה: הגדרה מצוינת של עיצור ותנועה על פי ויקיפדיה:
“העיצור הוא צליל, המופק על ידי מעבר האוויר וזרימתו, דרך מידה מסוימת של חסימה, שנוצרת במקום בו יש סתימה מלאה או חלקית של חלל בפה או בגרון
זאת לעומת תנועה, שאין בה חסימה של מעבר האוויר וזרימתו”..
זה אחד הנושאים הכי חשובים להבנה בכל מה שקשור לדיקציה/ הגיית המילים וחיתוכן ואיך ליישם את הנושא כדי לדבר ולשיר בנוחות רבה יותר.
נדרש לכווץ שרירים במערכת הקול (כגון שפתיים) כדי להפיק עיצור. (מהמילה עיצור. לעצור את תנועת האוויר) העיצור נוצר מהחיכוך והבלימה של האוויר ושל איברים זה בזה. שפתיים לשון .
בתנועה: צריך לשחרר את השרירים. מהמילה תנועה. האוויר צריך לזרום ולא להיעצר ..
כדי להוריד לחץ מהדיבור ולשפר את השירה : הטיפ הכי מעניין ומעשי שאני יכולה לחשוב עליו בנושא הוא: לדבר כאילו שאנו שרים כלומר להוסיף את תנועתיות והזרימה על המילים. תוך כדי שחרור של הלשון והשפתיים במשך הפקת התנועות.(להוסיף מעט מעט נגינה על המילים. לא בצורה מוגזמת . מזכיר קצת צורת דיבור של מבוגר לילדים קטנים. ברכות בנגינה של המילים) ובשירה לשיר את המילים כאילו שאנו מדברים אותן. כלומר להוסיף מעט לחץ וקשיחות עם הגיית העיצורים .נסו לומר את העיצורים בחוזקה בבב גגג דדד מממ נננ
5. לזמרים: בשירה בצלילים הגבוהים נדרש לערבב את התנועות על מנת לאפשר נוחות רבה יותר בהגיית המילה. ולכן בצלילים גבוהים הצליל של התנועה משתנה ומתערבב עם עוד תנועות.(התנועות הופכות לדומות זו לזו) בצלילים הגבוהים הפה יותר פתוח. וצריך יותר ללחוץ על העיצורים כדי להשיג דיקציה טובה. (במוסיקה קלאסית זמרי אופרה נוטים להדגיש יותר את התנועות ובמוסיקה קלה ועכשוית נוהגים להדגיש יותר את העיצורים והמילים. זה ענין של סגנון)
6. נקודה נוספת היא שחרור הלשון. כדי לשחרר אותה אפשר להוציאה מעט קדימה. להוסיף שחרור של השפתיים ובמיוחד של צידי הפה ולשחרר לסת (לשמוט אותה ושלא תהיה בולטת). מתח וכיווץ יתר בלשון עלולים להיות תוצאה של כיווץ מוגזם של הלשון ובנוסף דחיפה קדימה של הלסת והידוק חזק מדי של השפתיים. (התנועות הללו עלולות להפריע לזמרים מלהגיע לצלילים גבוהים). יש שמעידים שמאוד עוזר להם לתרגל תרגילי שחרור לשון. (קיימים תרגילים שונים למטרה זאת כמו גלגול לשון עם צליל.או תרגיל פשוט סבוב הלשון בתנועה מעגלית מעל השיניים. משיכת הלשון החוצה עם מטפחת ועוד)
לסיכום
בלתי נמנע שנלחץ על שרירים בבית הקול ובפנים כל עוד אנו מדברים ושרים. וטוב שכך.
צריך לכווץ בעיצור אבל לשחרר בתנועה . קיים שינוי בלתי פוסק בין העיצור והתנועה.
אז אם נקפיד ללחוץ על העיצור ולשחרר את התנועה נפיק את הקול בצורה מאוזנת . תוך כיווץ ושחרור שמתמזגים אחד בשני לסרוגין לאורך הפקת המילים..
כיווץ לא רצוני ולא נשלט של השרירים בבית הקול,עליה במתח השריר (טונוס השריר) בתזמון הלא נכון ובמידה הלא נכונה: יוצרים צרידות.
כיווץ השרירים במידה ובעת המדויקים הם גם פונקציה של רוגע ואיזון פנימי.
בימים טרופים אלו בעידן בו הכל קורה ומציף אותנו און ליין כאן ועכשיו, מתח הוא לצערנו חלק אינטגרלי מחיינו. כמעט ובלתי נמנע מהמציאות העוטפת ולוחצת אותנו. מה שנותר לנו הוא להתנתק מדי פעם מה’מציאות’ בדרכים מהנות ויצירתיות כדי להחזיר לעצמנו את האיזון . לחץ וכיווץ משפיעים ישירות על הגרון וכמובן על החיים. כמעט וכל סוגי הצרידות אם לא כולן כוללות בין היתר כיווץ ומתח חזקים מדי לא רצוניים ולא נשלטים של השרירים בבית הקול בגרון!!!!!!
מדי פעם אנו נתקלים בתופעה שהקול בוגד בו. מאבד יציבות ‘קופץ’ בצורה לא רצונית ולא נשלטת. זה בד”כ קורה כשמקבלים בשורה מרה או בזמן התרגשות רבה. מצב שלפעמים מאוד מביך אותנו ומוכיח לנו שהקול קשור בקשר אמיץ לרגשות שלנו.
זמרים /שחקנים /מרצים רבים נתקלים בתופעה הכמעט ‘מטאפיזית’ שדווקא לפני ה’הופעה’ ב’ה’ הידיעה או הקלטה חשובה במיוחד, בדיוק בנקודה הזאת של החיים, הקול נעלם או במקרה הקל חטפנו שפעת והצטרדנו.
קימים אינספור מחקרים המוכיחים שמתח משפיע ישירות על הבריאות הכללית על מערכת החיסון (אז כמובן שגם ישירות על מערכת הקול).
כשקיים כבר נגע על מיתרי הקול קדמו בדרך כלל לתופעה מצבים כמו התקררות, עומס יתר , חומציות יתר, חולשה וכמעט תמיד נמצא גם גורם ה מתח שליווה את התקופה והיווה עוד טריגר למצב.
המתח אפילו עלול לגרום לרמת חומציות גבוהה יותר שתזיק למיתרים ולקול ותיצור מעין חספוס או יובש . להחלשת מערכת החיסון כך שנהיה חשופים יותר לפיגעי וירוסים וחידקים…
מתח יוביל במקרים רבים לנדודי שינה. עייפות היא אחד הגורמים המרכזיים לצרידות. גם התופעה שבה אנו מתעוררים ליום עמוס ללא שעות שינה מספיקות עם קול כבד וכהה מוכרת בד”כ לרובנו. למנוחה מספקת יש ערך עצום בביצוע של פעולות מוטוריות. ויש לא מעט זמרים שמקפידים על המנוחה שלהם לפני הופעות חשובות כמו על הדבר היקר להם ביותר. (יותר אפילו מתזונה או אפילו תרגול. ובצדק!!) . .חוסר שינה עלול ליצור בעצמו מתח נוסף והדבר גדל ככדור שלג.
כלומר מתח גובה מחיר ועלול להוביל באופן ישיר לחוסר שליטה של השרירים בבית הקול (זמרים שונאים את ההתרגשות שמשביתה את מלוא הפוטנציאל שלהם)
חלק מהפתרונות הרצויים לשינוי המצב הם הקפדה על שעות שינה, מנוחה הרפייה ותרגילים לשחרור הכיווץ בגרון ולשחרור עודפי המתח מהגוף כולו.
מה עושים?
להקפיד על שינה של לפחות 8 שעות ביממה. דורש משמעת עצמית. ואם לא הצלחנו, לדאוג להשלים שינה במהלך היום.
תרגילי הרפיה לשרירים המכווצים {כדוגמת התרגילים הבסיסיים . תרגילי סירנה עם האות ‘ה’ עם התנועה פתח/קמץ עם מידת אווריריות רבה בקול שמשחררת ומונעת לחץ. פינות/זוויות הפה רפויות כלפי מטה. לסת ולשון משוחררים מאוד צוואר ועורף משוחררים.להוסיף זמזומים קלילים וחלשים בקול רך. פרפורים (גלגולי שפתיים על האות פפפפ. )באותו העקרון. תרגילי הקשית ועוד…}
המטרה בתרגול לרכוש “זכרון שרירי” שנוצר ע”י חזרתיות של תרגילים מגמישים ומשחררים.כשהשרירים בבית הקול עובדים חזק מדי או מכווץ מדי אנו משקמים אותם ע”י השחרור כדי להכשיר אותם לעמוד בעתיד בעומס פעילות רב יותר .
התרגול נועד גם להרחיב את טווח התנועה של המיתרים ושל שאר השרירים בבית הקול שאחראים על הפקת הקול ולעבור בקלילות על המנעד הקולי. (תנועות עדינות בהן הלחץ הוא רק על השכבה החיצונית של המיתרים וללא דחיסה חזקה של המיתרים זה כנגד זה).
הרפייה כללית בליווי מוסיקה מרגיעה
אחת הדרכים להגיע להרפיה מהירה היא שכיבה על הגו על מזרון דק ביותר.
לעצום עיניים ולנשום נשימות עמוקות דרך האף כשהנשיפה ארוכה פי שתיים מהשאיפה. (תרגילי נשימה מוסיפים אלמנט עצום בשחרור המתח )
לאחר מכן לכווץ ולשחרר את כל השרירים הטבעתיים בראש (עיניים שפתיים) בקצב איטי.
לעצום רק את העיניים בחוזקה ולעצור את התנועה למשך כ 10 שניות ולשחרר.
לחזור על הפעולה 10 פעמים.
ואותו הדבר עם כיווץ השפתיים.
לכווץ ולשחרר. ידוע שהשרירים הטבעתיים משפיעים אחד על השני כבתגובת שרשרת. ותרגול שלהם תורם רבות לאיכות הקול מאחר ובגרון גם קיימים שרירים טבעתיים. כך שלמרבה הפלא אם אנו משחררים ומרפים את העיניים אנו יוצרים תנועה בבית הקול.
ואותו הדבר גם בשפתיים ובשאר השרירים בגוף…..
לבסוף להניח את כפות הידיים על השכמות
ולהוסיף את תרגול הנשימות. 5 דקות
ואז להניח את כפות הידיים על העיניים ל3 דקות. ולבסוף על הבטן. ל 3 דקות נוספות.
לבחור במוסיקה שנעימה לך ומרגיעה. מומלץ לבצע הרפייה פעמיים ביום למשך 20 דקות בכל פעם.המוסיקה מעצימה את תהליך ההרפיה. מעין ניקוי למחשבות. האזנה למוסיקה שבחרתם שוות ערך לחומרים כימיים שנלקחים למטרה זו. המוח מפריש אנדורפינים שאחראים לשיפור במצב הרוח ובמקביל מופחתת כמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) מה שיוצר פחות מתח במערכת.
מניסיון, אם אני לא מתחברת לתרגיל סיכוי גבוה שלא איישם אותו ולא אחזור עליו.
המטרה בתרגילים המוצעים היא לאמץ תרגיל שנעים ונוח לנו. שאותו נוכל לתרגל בקביעות לקבלת תוצאות רצויות.
למי שרוצה יכול להעזר בתמצית הצמחים האהודה TMRG ‘צחוקול’ לשחרור והעלאת מצב הרוח. (מס’ 16 באתר)
רובינו איננו מודעים לקשר בין מערכת חיסון חזקה/צמחי מרפא ובין קצב הריפוי מצרידות. נושא שמאוד רלוונטי בימות החורף ולכן כל שיפור בהרגלים לטובת הענין מבורך.
יש אנשים שכמעט ולא מצטרדים ולעומתם יש כאלו שאחרי כל התקררות חוטפים צרידות שלא ממהרת להרפות לעיתים לחודש, מספר חודשים ויותר. רבים מאיתנו מתמלאים ברגשות אשם ומסבירים לעצמם שהדיבור או השירה אינם נכונים. או שהתזונה חומצית מדי ועוד כהנה וכהנה אבחנות.
כמובן שטכניקה טובה תורמת להחלמה, חומציות רבה שמגיעה למיתרים פוגעת בהם אבל כאשר המיתרים כבר נפגעו קשה ליישם דיבור ושירה נכונים לפי הספר והאזור הופך לרגיש הרבה יותר מפני חומציות שעולה לגרון או ליחות מצטברות בגלל מאמץ היתר שמורגש בגרון עקב חוסר הנוחות..
במצבים כאלו מה שחשוב לעשות הוא לתמוך בגוף כדי שקצב הריפוי יואץ.
לכל אחד קצב ריפוי אחר לפתרון הבעיה. הדבר תלוי רבות ביעילות עבודתה של מערכת החיסון/ בטיפול הניתן/ ובשימוש הקולי.
כשחושבים על מערכת החיסון עולה אוטומטית תמונה של מערכת שמאתרת פולשים זרים מונעת חדירתם ונלחמת ב’סוררים’.(זה כולל חיידקים, וירוסים, פטריות,תולעים, יצורים חד תא, יצורים רב תאים תאים סרטניים ועוד) במידה ומערכת החיסון התרשלה במשימתה הפולשים שנכנסו לבית הקול יזיקו למיתרים ישירות ובעקיפין.הם עלולים להתביית בגרון ובמערכת הנשימה שהיא מסלול הקול שלנו או במקרים גרועים אפילו לפגוע במערכת העצבים שמעצבבת את המיתרים . מה שנותן לנו מצבים של תפקוד לקוי של השרירים וחוסר שליטה קולית.
יש תפקיד נוסף וחשוב (שלעיתים נסתר מעיננו) של מערכת החיסון והוא אחד הקריטיים מבחינה של ריפוי קולי וזה הפעולה של שיקום רקמות פגועות בגוף. במהלך צרידות שנובעת מנגעים ומפגיעה במיתרים מערכת החיסון אמורה לסלק את הרקמות הפגועות ולפנות מקום לחידוש ושיקום האזור. כלומר כדי שהקול יחזור למצבו התקין, לא נוכל להתעלם מהשלב הזה(סילוק חלקים מתים מהרקמה ותיקון הרקמות הפגועות.) מה שמאריך לעיתים את תהליך ההחלמה מצרידות ויוצר תסכול.
חיזוק מערכת החיסון הוא קלף מפתח בהגנה על הבריאות הקולית שלנו. .
לאלו שנתקלים בקושי עם הקול מומלץ לשלב טיפול טבעי שתומך ומזרז בקצב הריפוי הטבעי של הגוף ומחזק את מערכת החיסון לצד אורח חיים שתומך בבריאות ובקול. כדי לשמור על הקול וכדי לא להחמיר חולשה קולית.
טיפים כללים (ותרופות סבתא) לחיזוק של המערכת החיסונית (למניעה ולטיפול בחורף) ולשיפור הקול:
אורגנו: ‘אנטיביוטיקה’ טובה ביותר. לקצוץ אותו ולהוסיף לסלטים, רטבים, תבשילים.
שתיית חצי לימון סחוט כל בוקר (ניתן להוסיף מים חמים ולהמתיק בדבש) עם פעולת גרגור לשחרור והגמשה של המיתרים.
פעילות ספורטיבית קבועה להגברת הזרימה של הדם וחיזוק מערכת החיסון כולל חיזוק שריר הבטן והסרעפת לשיפור התמיכה הקולית והעוצמה.
מנוחה ושחרור. בעקבות הקור אנו מכווצים יותר. השרירים הקרויים זוקפים של השדרה (לצידי עמוד השדרה) מתכווצים ומתאבנים וכתוצאה מכך הנשימה פחות יעילה. פחות חמצן. הפקת קול לחוצה יותר וחולשה ועייפות קולית וכללית רבים יותר.
לבוש חם בימים קרים, להשמר מרוח קרה ככל הניתן. קור ורוח יחד הם אחד הגורמים להתקררות.
נשימות אף. להקפיד על שפתיים סגורות (נשימת פה מייבשת את המיתרים והסיכוי לפלישה של גורמים זרים למערכת הנשימה רב יותר)
להמנע מעישון אקטיבי ופסיבי. העישון שורף את הריסונים(שערות) בקנה הנשימה שתפקידם בעזרה בפינוי הליחות אשר הצטברו בקנה. העישון גורם לנטיה לסבול מבצקות ליחות וזיהומים במערכת הנשימה. מה שמפריע ומקשה על הפקת קול אופטימלית.
עם תחילת ההתקררות , לפני השינה, לספוג ברבע כוס קוניאק מטפחת או בנדנה נקייה , לעטוף את הצוואר וללכת לישון.
מוצרים מבית TMRG
שימוש קבוע בימים רגישים וקרים בתרסיס השמנים מס 5 כאשר אנחנו נמצאים בחללים סגורים עם אנשים רבים (מחלות עוברות מאדם לאדם. ה’מקרובים’ זקוקים ללחות ולכן הם יצמדו לריריות האף שלנו, נכנסים מהחלל למערכת הנשימה של האנשים ומתקבעים שם) את התרסיס ניתן להתיז אפילו על הבגדים ומסביב לראש.
אם כבר ‘נתפסנו’ ע”י הוירוסים או החיידקים , טיפה אחת כל רבע שעה על מרכז הלשון של בקבוק השמנים מס 6. (עד להטבה או עד 20 פעמים ביום). מומלץ עם הסימן הראשון למחלה. מס 6 במקרה זה יתרום לשחרור ההדבקות של הבקטריות והפולשים ממערכת הנשימה ויאיץ את חיסולם.
אם קיימים נגעים על מיתרי הקול או צרידות (תופעה מצויה בין העוסקים עם קולם) מומלץ לטפל עם ערכה מס 8 שמשלבת מספר מוצרים טבעיים.
ברפואת השמנים האתריים וצמחי המרפא שילוב בין מספר צמחים ושמנים הוא בעל יכולת ריפוי מוגברת יותר מאשר טיפול בצמח בודד (יכולת סינרגטית). שילובים מתאימים יחזקו את ההשפעה ויהפכו אותה ליעילה במיוחד.
מוצרים ותרופות סבתא לצד תרגול עדין (מספר המלצות בעלוני המידע שלנו או עם ליווי קלינאי תקשורת או מורה לפיתוח קול) עשויים לתת מענה לרוב סוגי הבעיות הקוליות ובמקביל לחזק את מערכת החיסון ולזרז ריפוי.
קשה להתעלם מהעוצמה הקולית של תינוק שזה עתה נולד ששולט בצורה מעולה במיתרי הקול שלו, ועובד איתם נכון!
בלי כל חימומים אימונים או הדרכה כלשהי וכבר מיומו הראשון עלול להחריש את אוזננו.
דיבור נכון ואפילו שירה (לא מקצועית)הם פעולות טבעיות שטבועות בנו.
הפעולות פשוטות אין צורך בלימוד כדי לדבר או לשיר (בצורה חובבנית). אם קיימות בעיות וחוסר שביעות רצון מהתוצאה הקולית מתעורר הצורך לפנות לאיש המקצוע. כלומר פשוט לשיר ולדבר בצורה טבעית בטוחה חופשית וזורמת.
אבל לשם קבלת עוצמה קולית צריך לעיתים ליזום פעולות של כיווץ של שרירים בחלל הפה והצוואר ללא מתיחה נוספת של המיתרים אלא במקביל לשיחרורם.
הרעיון עלול לבלבל אבל התרגול פשוט וקל.
אם נצא מנקודת הנחה שכשהיינו תינוקות היה לנו קול חזק, גם כיום אנחנו בעלי אותה היכולת. (אלא אם כן אנו מזיקים לבריאותנו)
אם לא שומעים אותך ברור או קיים קושי להפיק קול חזק ועוצמה קולית מבלי להתאמץ או להזיק לקול כדאי לנסות את התרגילים הבאים.
אזהרה: כאשר יש נגעים על המיתרים או עייפות קולית לא נמליץ על התרגילים הנ”ל מאחר ובמצבים כאלו נדרשת עבודה מסוג שונה כדוגמת תרגול קצרצר של תרגיל הקשית לשם הרפייה.
אז כמה טיפים לשיפור העוצמה הקולית
נתחיל בחיזוק שרירי הבטן והסרעפת:
1. שאיפת אוויר דרך האף ונשיפה דרך הפה עם האות ‘ס’. למשוך את ה’ס’ ארוך ככל האפשר.
לאחר מספר דקות של תרגול לקטוע את ה’ס’ . כלומר לומר ס ס ס ס ס במהירות ……….בכל פעם להכניס (להקפיץ) בחוזקה את הבטן.
פעולה זאת תגרום לכיווץ של הבטן והסרעפת ותחזק את התמיכה הנשימתית(סרעפת) ואת הקואורדינציה בין כיווץ השרירים הנ”ל להפקת האוויר (צליל). מה שמאפשר תמיכה וחיזוק הקול. מומלץ לבצע את התרגיל כמה שניות לפני כל מאמץ קולי.
2. להוסיף לקול מעט אינפוף ולדמיין את הקול יוצא כיבבה. הקול הופך לחד יותר ופחות אורירי. (אנו שומעים לעיתים מורות בעלות קול חזק במיוחד שצועקות ולא מצטרדות. הן לרוב מוסיפים לקולם את האינפוף ובכך מקבלים תוספת עוצמה)
חיזוק שרירים חיצוניים של אזור הפה והצוואר :
3. כדי להגביר עוצמה אין צורך לפתוח פה גדול מדי מלבד במקרים שאפרט.
נדרשת פעולה של מעין לעיסת המילים ונשיכתם.
השפתיים נעות באינטנסיביות מדגישות ויוצרות את התנועות המדויקות.
המילים מתגלגלות בקדמת הפה ומעין ‘נלעסות’ בחוזקה. תחושה נוספת שיכולה לעזור היא ‘בלימה’/ ‘עצירה’. מעין התנגדות כנגד פעולת הפקת המילים. (לעומת פעולת שחרור רב של הלסת והרפיית השפתיים הלשון שנדרשים כשקיים מאמץ גדול מדי).כלומר במקרים שהקול בריא ורוצים להגביר עוצמה נפעל בדרך שונה של דחיסה המילים והדגשתם.
כדי שההסבר יהפוך לממשי יותר ניתן לדמיין את השיניים העליונות והתחתונות צמודות אלו לאלו בזמן הדיבור והשירה כדי ליצור אפקט של כוח. עצם הפעולה תוסיף ווליום להפקת הקול ותדגיש את הפעולה של שרירים באזור. אפשר מדי פעם לחשוף את השיניים להעצמת הפעולה.
אפשרות נוספת ודרך מקובלת לעבודה כזאת היא להניח פקק שעם בין השיניים. להתאמן בדיבור עם הפקק כדי לחזק את הקול.התרגול ממחיש את הנשיכה/מפתח פה לא גדול/חשיפת השיניים ועוד. פעולה זאת מפעילה כוח נוסף של שרירים חיצוניים בצוואר כנגד העיצורים ומגבירה את התנגדות של האוויר וכך יוצרת סגירה חזקה יותר של המיתרים זה כנגד זה. תוצאה סופית קול חזק יותר.
לזמרים:
4. בצעקה או בשירת צלילים גבוהים מומלץ לשחרר לסת תחתונה וגם כשאנו יורדים לצלילים נמוכים ( לשחרר לסת בצלילים שהם מעל או מתחת לאוקטבה הראשונה) מפתח הפה כאן מקבל חשיבות יתר. בגבהים ובנמוכים פה גדול יותר שמותח שרירים שמאפשרים את מתיחת המיתרים וכך מתאפשרת בקלות רבה יותר העליה לצלילים גבוהים או הירידה לנמוכים. במנעד האמצעי (אוקטבה אמצעית) אין צורך לפתוח את הפה יותר מדי. ההיפך הוא הנכון. לעומת זאת בצלילים הממש גבוהים להוסיף לשחרור הלסת התחתונה חיוך רחב ולחוש את הקול מגיע לאחורי הראש ומהדהד בתהודות הראש .
אימון כזה יחזק את השרירים בבית הקול ויוסיף לבטחונכם האישי.
מרבית הרופאים טוענים ובצדק !! ‘שיעול וכחכוח הם חלק מתהליך ריפוי חיובי של הגוף’.
אז מותר או אסור להשתעל? ומה לגבי כיחכוח? הבעיה היא שכדי שפעולת השיעול והכחכוח תהיה יעילה, כלומר כדי שהליחות תעלנה במעלה דרכי הנשימה עד לפליטתם מהפה החוצה, על השיעול והכחכוח להיות חזקים / מתפרצים / תקיפים / פתאומיים / ובצרורות. במידה והשיעול יהיה בודד וחלש סיכוי גדול ששאריות הכיח לא יתנתקו מדפנות דרכי הנשימה ולא יעלו מעלה בדרכי הנשימה ויפלטו החוצה להשלמת התהליך.
מאחר ולנגד עיננו הדבר החשוב הוא בריאות הקול שלך
אז הפתרונות הללו כמובן שלא יהיו חלק מההמלצות שלנו!
אלא אם כן מדובר בחנק או סכנת חיים.
שיעול חזק מדי, פתאומי (כשהשרירים לא מחוממים ולא מוכנים לכיווץ החזק) עלול לגרום לצרידות, טראומה למיתרים, שחיקה ונזק מיותר.
שמעתי אפילו על מקרים של דימום במיתר ושיתוק חלקי כתוצאה משיעול מתפרץ וחזק .
מקורן השכיח של בעיות קול הוא בד”כ בעקבות תקופת התקררות. שילוב של דלקת גרון ועומס קולי הוא אחד מהמרשמים ה’מוצלחים’ לצרידות.
כשאנו נפגשים עם עומס קולי המיתרים עלולים להתנפח ולהאדים. מה שיקשה על סגירתם.
כשמצטרפת דלקת חיידקית או וירלית אנו מוסיפים למשוואה זיהום.
כשקיים זיהום הגוף מפריש כמות מוגברת של ליחות (כחלק מהריפוי).
כתוצאה מהליחות הקול מפסיק להדהד כהרגלו, השמיעה מתכהה, הלחץ על המיתרים גדל. השיעול והכחכוח שוחקים ושורטים את המיתרים המגורים גם ככה ואנו עדים להחמרה במצב. מעין כדור שלג בצורת צרידות.
מה לעשות:
כשהדלקת חולפת והצרידות נשארת מעל שבועיים , צריך לטפל בה בעדינות רבה בעזרת תרגול ומוצרים מתאימים כדי שלא תהפוך כרונית ושלא יתפתחו נגעים על המיתרים.
למניעה מיידית של השיעול והכחכוח: מומלץ לכווץ חזק את השפתיים במטרה להתגבר על הלחץ ולדכא אותם. (אם לא מצליחים לעצור את השיעול או הכחכוח כדאי לנסות צורת שיעול/כחכוח עדינה יותר עם מינימום שפשוף של המיתרים) אפשרויות נוספות ללגום ולגרגר מעט מים -או לנשוף אוויר דרך הפה (כדי להתגבר ולהניע את החסימה שנוצרה מהליחה עד להנעתה). כחכוך ושיעולים חזקים עלולים בעצמם ליצור אדמומיות ונפיחות גם כשאין זיהום.וככה נוצרת דלקת (לא חיידקית). ידוע ששיעול גורר שיעול, כחכוח גורר כחכוח, וכך נוצר גירוי מתמשך במקום כתוצאה משפשוף מתמשך של המיתרים זה בזה. ממש כמו שנגרד או נשפשף פצע ולא ניתן לו להרפא.
(במקרים קיצוניים של שיעול חזק עם הקאות, דם, בחילות, חום מתמשך ובכלל בכל מקרה קיצוני אחר, חשוב לגשת לבדיקה רפואית לחקירה עמוקה יותר של שורש הבעיה.שיעול ממושך עלול להצביע על מגוון מחלות שקשורות למערכות שונות מלבד הנשימה. לעיתים הדבר יכול להיות כתופעת לוואי של תרופה , או להעיד על מחלות לב, מחלות ראומטולוגיות ועוד)
לסיכום: הגוף בחוכמתו שואף להיפטר מליחה מזוהמת ולכן ע”י לחץ חזק ופורץ מנסה לנתק אותה מהדפנות של דרכי הנשימה..ומוסיף עוד לחץ כדי להוציאה החוצה. אנו כמובן לא בעד ליחה מזוהמת בגוף ולכן במקרים כאלו הדרך היעילה היא להשתמש עם מוצרים טבעיים שממיסים ומניעים החוצה את הליחה (תמציות מהסדרה הקלאסית מצוינות לניקוי עמוק של הליחות המצטברות . תמציות מסדרת השמנים מחזקות את הפעולה ותורמות לניקוי מיידי של מה שעלה לפני השטח בתוספת חיטוי של אזור הגרון.)
חדש מבית TMRG – תמצית “מגן חורף”
ללקוחותינו (ולכל המשפחה) תמצית חדשה ומיוחדת לחיסון מפני השפעת ולטיפול אפקטיבי ומיידי בזמן שפעת.
מבצע הכרות עם התמצית החדשה. לחיסון ומניעה אופן השימוש המומלץ הוא פעם בשבוע בתקופת הסתיו והחורף (התמצית מתאימה לשנה הקרובה) . לזמן שפעת 3 פעמים ביום עד הטבה משמעותית.(ניתן להרגיש את השיפור במהירות גדולה יחסית לכל צורת ריפוי אחרת מאחר והתמצית מיוחדת לשפעת ולא רק לחיזוק כללי של מערכת החיסון. (התמצית הוכחה כיעילה גם במקרים של שיעול כרוני).
נזקי השפעת על השרירים במערכת הקול וכיצד להמנע ממנה:
90 אחוזים מנזקי השפעת יחלפו לבד ולא נזדקק לטיפול רפואי/אנטיביוטי מאחר ומדובר לרוב בוירוס שיעבור לו מעצמו. אם כך, במידה והדבר היה כרוך רק בכמה ימים של אי נעימות לא הייתי טורחת לכתוב את המאמר הזה.
מנזקי השפעת מתחילים כשהצרידות מופיעה ולא עוברת גם כשהשפעת נעלמת ולעיתים הופכת פניה לבעיה כרונית שקשה לנו להיפטר ממנה ועוד יותר קשה לנו לסבול אותה.
במאמר הבא נגלה למה השפעת באמת כל כך ‘מטרידה’ את הקול שלנו ומה ההמלצות שלנו לגביה.
מהי השפעת ומהם נזקי השפעת:
שפעת היא זיהום/מחלה ויראליים שפוקדת אותנו במיוחד בימות החורף ופוגעת בעיקר במערכת הנשימה (בגרון, באף,בסינוסים, סימפונות, ריאות)
למה דווקא בחורף? בעיקר בגלל שבשמש וירוס השפעת מאבד את יכולותיו.
כי בחורף הטמפרטורה הנמוכה במזג האוויר מחלישה את מערכת החיסון.
כי בחורף אנו נמצאים בחללים ובחדרים סגורים.
ההדבקה של המחלה מתבצעת במספר דרכים. הדרכים הנפוצות הן: ע”י מערכת הנשימה (שהייה בחלל עם אדם חולה) וע”י רוק שעובר בהתעטשות, שיעול, או מגע בחפץ שעליו הוירוס ועוד.
הבעיות הטריוויאליות שנוצרות בהפקת הקול הנגרמות מהשפעת הן
חסימות במסלול הקול (מהליחות), לחץ יתר על המיתרים הנפוחים, ירידה משמעותית באיכות הקול (מהליחות, הקול לא צלול ואינו מהדהד כהרגלו).
פגיעה קלה בשמיעה שמובילה להגברה מיותרת של הקול ודיבור ושירה פחות נכונים מאחר ולא נכוון את הקול לתהודות ולמיקומים הרגילים (כיונון הקול מתבצע משילוב של הקשבה/שמיעה פקודה מהמוח והפעלת מערכת הקול) לזה יתווספו בעת מחלה שיעולים/כיחכוחים ששורטים ושוחקים את הגרון שרגיש גם בלעדיהם בימים אלו של השפעת.
מלבד הבעיות הנ”ל נחווה לרוב עייפות וחולשה של הגוף כולו ושל השרירים בבית הקול. מיותר לציין שחולשה ועייפות יפחיתו באיכות הקול.
תסמין נוסף שאנו עלולים להתוודות אליו בזמן השפעת ואותו אני רוצה להדגיש הפעם הוא היובש. מאזן המלחים (מינרלים כמו אשלגן ועוד)והמים משתבש במהלך מחלת השפעת והדבר עלול להשפיע ישירות על פעילות הקול ואפילו לגרום לכאבים בגרון (מהיובש). במקרה שיעלה החום מצב ההתיבשות עלול להחריף. כשמאזן המלחים נפגם פעולת השרירים תהיה לקויה!!
כתוצאה מחוסר איזון מינרלי השרירים מסביב לבית הקול עלולים להנעל חלקית ובאופן לא רצוני. נעילת השרירים יוצרת תחושת אי נוחות וחוסר שליטה בקול אצל המרצה או הזמר. או אצל מי שמדבר בצורה אינטנסיבית בשעות היום. מה שיגרום לחוסר בטחון שלנו בקול שעלול לבגוד בנו.
נזכור שכדי שהקול יהיה במיטבו נדרש דיוק ותיאום מירביים בין כל השרירים שאחראים להפקת הקול. נדרשת מידת כיווץ מדויקת של השרירים כולל עיתוי הכיווץ.
בזמן מחלה השרירים עלולים לפעול כרצונם ולא כמצופה ….(נושא פעולת השרירים הלקויה נכון כמעט בכל מצב של צרידות הנגרמת מגורמים שונים כגון עומס קולי, חומציות, ניוון שרירים , נגעים ועוד,בהם תפעול השרירים נפגם, וגם במקרים מיוחדים של מתח/התרגשות) כל אילו רק חלק מנזקי השפעת.
מה לעשות:
אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה מועדים להדבק ביתר קלות ממחלות חורף ומתקשים להתגבר עליה ללא תמיכה (תרופתית או מתחום הרפואה הטבעית/ מוצרים טבעיים). מי שקולו עיסוקו גם אם מערכת החיסון שלו תקינה ויעילה לא ירצה להסתבך עם השפעת כשיש לו ימים עמוסים קולית.לכן חשוב להערך לחורף.
את הקול שלנו קשה לצפות. לגבי השפעת אנו יודעים שהיא מופיעה רק למספר ימים. אבל עם הצרידות הפוגשת בנו בעקבותיה התחזיות עלולות להשתנות.האמת היא שאנו רק יכולים לדעת מתי הצרידות התחילה וכל השאר הופך להיות תלוי בחסדי השם..עם תקווה לטוב. .
לכן כדאי להקדים תרופה למכה.להגן על המיתרים בזמן מחלה כדי לא להחריף את המצב ולנסות למנוע ולמזער את השפעת בטרם עת.
(כשמערכת חיסון חזקה הגוף מטפל בוירוס ביתר מהירות ומסלק את הנגיף מגופנו.)
ראשית אציין שחומרי חיטוי מחלישים את הוירוס.
לכן
1. שטיפת ידיים ושמירה על היגינה וניקיון מעכבים את השתלטות הנגיף על גופנו.
2. כחיזוק מערכת החיסונית מומלץ לשתות בימות החורף פעמיים ביום תה עם ג’ינגר+לימון+מקל קינמון+דבש+נענע
אופן ההכנה:
להביא לרתיחה בפינג’ן עם מים פלחי ג’ינג’ר (או כפית ג’ינג’ר טחון)
מיץ לימון טרי סחוט דבש ומים.
. לאחר רתיחה להסיר מהאש, להוסיף את עלי הנענע. לכסות ולהניח ל 30 דקות
. מסננים את הנוזל ומחממים שוב כשרוצים לשתות.
3. לקרוא את המדריך שלנו לשמירה על בריאות הקול ..
4. שימוש בתרסיס מי מלח ושמנים או סינרגיית שמנים מרוכזת (מס 5 ומס 6) שימוש של פעם אחת ביום לפחות למניעה וחיזוק מערכת החיסון
5. מצטיידים עם טיפות TMRG “חומת מגן”. החיסון הטבעי המיוחד שלנו המותאם לחורף הקרוב (לקניה טלפונית).
מה בין נקיון האוזניים, איכות הקול ושיפור הביצועים הקוליים!?
אף אוזן וגרון: אם אתם מתפלאים ושואלים את עצמכם מה הקשר הישיר בין הקול שלנו, איכות הקול לטיפול באוזניים, אז תנסו את הפעולה הבאה כדי להרגיש ולהבין את הקשר.
סתמו יחדיו את הפה והאף, ונשפו בחוזקה.
סביר להניח שתחושו בלחץ על התעלה שמובילה בין הגרון לאוזן התיכונה.
תעלת השמע שבאוזן מקושרת ישירות לגרון! ומה הקשר בין האף לאוזניים: אוויר זורם מהאף לתוך חלל האוזן (לאוזן התיכונה בה מתבצעת פעולה של השוואת לחצים) תורם לפתיחה של חסימות שנוצרות עקב נזלת ליחות ושעווה.
כלומר כל המערכת ,אף אוזן וגרון קשורה זו בזו. (מעברים ותעלות)
תפקיד האוזן התיכונה מלבד ההגנה על האוזן הפנימית הוא הגברת הקול!!
רמת הניקיון באוזן משפיע על הדהוד הקול (בחללים) ועל איכות השמיעה שלנו.
מה שיקבע את מידת הלחץ שנשקיע בהפקת קול וישפיע על מידת השליטה שלנו בכוונון גוון הקול הרצוי
נתון חשוב לגבי האוזניים הוא שהן מנקות את עצמן בעצמן.
ניקוי אוזניים אינטנסיבי יזום שלנו ע”י קיסמי אוזניים מיותר ואף עלול להזיק.
לעומת זאת טיפול עדין של האוזן עם נרות הופי (אחת לחודש או קצת יותר) ישפר את איכות הקול .
העור שמרפד את תעלת השמע מפריש באופן טבעי שעווה (שנקראת בשפה מקצועית צרומן). וההפרשות הללו הנוצרות הן המגנות על האוזן ותורמות לניקוי הטבעי שלה.
אלו חומרים אנטיבקטריאליים בעלי מרקם דביק שחוסמים פיזית ולוכדים חומרים זרים מפני כניסתם לאוזן.
(ההגנה היא מפני: זיהומים,חיידקים,פטריות,מים, לכלוך,אבק, פטריות יצורים זעירים אחרים שאריות חומרי קוסמטיקה, גופים זרים תאי עור מתים שנשרו מהשכבה החיציא ונית של העור ועוד).
מדוע מומלץ לטפל בנרות הופי?
אמנם השעווה היא גורם מכריע בבריאות האוזן אבל הצטברות יתר שלה עלול להזיק להפקת קול בריאה ולגרום לבעיות נוספות שהוזכרו (כאבים, טינטון ועוד).
ניקוי בנרות הופי אינו פוגע באיזון הנכון של כמות השעווה לה אנו זקוקים ויחד עם זה תורם להנעה של שעווה מיותרת שנשארה דחוסה באוזן.
נרות הופי היא דרך טבעית קלה ונעימה לניקוי עדין של האוזן שעוזר לפזר הצטברות שעוה ומניעת חסימות.
הטיפול עשוי לתרום למי שסובל מצרידות ,לשיפור איכות הקול וגווניו לפני מאמץ מיוחד(שיפור איכות השמיעה ושיפור התהודה ואיכות הקול).
לאחר התקררות הטיפול חשוב במיוחד כדי לשחרר עודפי שעווה שחוסמים את המערכת.
כמו כן לסובלים מכאבי אוזניים ירידה בשמיעה ,תחושת הכבדה וגודש.
(יש אפילו שמעידים על שיפור במצבים של סינוסיטיס, דלקות גרון חוזרות, כאבי ראש כרוניים, מיגרנה,פגיעה בשיווי המשקל,טינטון, עודף נוזלים באוזניים ועוד) .
התוויות נגד לטיפול: זיהומים באוזן חיצונית, דלקת עור מקומית ונקב או כפתורים בקרום עור התוף.
נרות הופי הינה שיטת טיפול עתיקה אשר מקורה (כנראה) בשבט הופי האינדיאני,אך יש עדויות לשימוש בשיטות דומות גם במצרים העתיקה ובסין.הנרות עצמם הם נרות חלולים וישרים, עשויים שעוות דבורים וחומרים מחטאים. בנוסף שעוות הנר פועלת כשמן מרגיע ופעולת החימום עשויה להקל על כאב ולהגביר זרימת דם ולימפה באזור.
כמו כן יש לזכור שהטיפול בנרות אינו עומד בפני עצמו אלא מומלץ כחלק משלים בכל סוג של טיפול ובמיוחד עם אנו רוצים לשפר את איכות הקול.
כיצד מתבצע הטיפול?
הטיפול מתבצע על מיטה או בישיבה כאשר המטופל שוכב על צידו או משעין את ראשו על אחת האוזניים (מומלץ לבצע את התהליךבעזרתו של אדם נוסף). במסגרת הטיפול, הנר מוחדר בעדינות בצידו האחד, מעט, לתוך האוזן (ללא כאבים) ומודלק בצידו השני. בעירת הנר יוצרת לחץ אוויר עדין לשחרור חסימות ולהאצת התהליך של ניקוי האוזן והסינוסים מההפרשות המיותרות.
הטיפול איננו מלווה בכאבים כלשהם.אורך הטיפול בכל אוזן יארך כ 10-15 דקות
קורה שנתקעת ללא כמות אוויר מספקת כדי לסיים את המשפט?.. ואם כן מה הפתרון?
האם נכון לקחת שאיפה עמוקה או ארוכה באופן יזום במהלך המאמץ הקולי כדי שיהיה מספיק אוויר ולא תחושה שניגמר לך האויר (או שמא נגרום ללחץ מיותר בבית הקול)??
התשובה:
במידה ונשאף נשימות יזומות במקום לתת לאוויר להכנס בחופשיות מעצמו ניצור לחץ גדול מדי על בית הקול!!
וגם אם השאיפה גדולה מדי,יווצר לחץ במערכת הקול במהלך השירה או הדיבור !
תהליך הנשימה הינו תהליך טבעי של הגוף וזה מתרחש מצוין ללא התערבות יזומה שלנו!
בדיבור ובשירה: אין צורך לעזור לאוויר להכנס, כלומר לא צריך לבצע שאיפה יזומה.
האוויר יכנס לבדו לקנה הנשימה דרך הפה והאף בטבעיות ובלחץ הנכון. אז לאחר שהאוויר התרוקן מהריאות בשירה או דיבור,
רק מספיק שנפתח את הפה והוא יכנס בצורה שווה מאוזנת וללא מאמץ.
כשאין לנו מספיק אוויר(המצב בולט כשקיימים נגעים, בצקת או צרידות) כדאי שנאט את קצב הדיבור ונבצע הפסקות תכופות בהן יכנס אוויר.
בצורה חופשית לא יזומה ובמידה הטבעית ושלא תגיע למצב ש ניגמר לך האויר . אם נרענן קצת חוקי פיזיקה לפי חוק בויל, “ככל שנלחץ יותר על גז נפחו ילך ויקטן ולהפך”. חוק שמסביר את הנושא,
במקרה שלנו אם נלחץ יתר על המידה על האוויר יקטן נפחו.
כנ”ל אם נלחץ על הקול בצורה מופרזת. כלומר אם אנחנו נשאף אוויר וניזום זאת.
(במקום לתת לו להכנס בצורה טבעית עדינה),אנחנו מפעילים לחץ ודוחסים את האוויר פנימה. במקום שיתפזר מעצמו.
אם ניתן לאוויר לזרום בצורה חופשית הוא יתפשט טוב יותר. בשאיפה ובנשיפה כאחד.
כלומר גם בהפקת קול. (ולהפך, אם נלחץ אותו פנימה הוא ילחץ חזרה החוצה).
כאשר נלחץ מדי עם זרם האוויר שהופך לקול ,נפחית מנפחו ומעומקו עפ”י אותו החוק
(זאת הסיבה שכל כך מקפידים על חיזוק שרירי אגן, בטן וסרעפת כדי שהם יתמכו בתהליך הנשימה ולא יאפשרו לצליל להתפרץ החוצה).
מה קורה כשאנו שואפים בצורה לא טבעית (פשוט מחליטים לשאוף) ?
במקום שניתן לאוויר להכנס בחופשיות מעצמו (ולא מדובר על תרגילי נשימה אלא על שאיפה שגרתית במהלך הפקת קול!)
כשאנו עושים זאת דבר ראשון אנו מפרים את הרצף הטבעי של הבנת המשמעות שעולה מרצף המשפט.
(זה בדיוק כמו שנוסיף נקודות כל 2-3 מילים. ונאבד את חוט המחשבה)
המילים יאבדו מהמסר שמאחוריהן והדיבור והשירה ישמעו מתוכנתים/אוטומטיים וללא ‘נשמה’ ורגש.
(שכל כך חשובים גם לזמר וגם למורה כשמנסה לתת ערך נוסף בידע שמעביר). כשמחמיאים לזמר שהוא מרגש זה בד”כ נעוץ גם בזרימה נכונה של האוויר ממילה למילה. ללא קטיעות שמפריעות לרצף עם הדגשים נכונים.(נקרא לגטו במוסיקה הקלאסית) אם תנסו לדבר עם הפסקת אוויר כל 2 מילים, לא תשמעו טבעיים .כלומר לא מספיק לחשוב על המשמעות ולהרגיש את התחושות.
יש צורך לשלוט בזרם האוויר ולא לחתוך אותו במקומות לא טבעיים.
השליטה מתבצעת כשאנו רפויים ופותחים את הפה לכניסה טבעית של אוויר.
דבר שני,מהבחינה הטכנית לקיחת אוויר מרובה תיצור מתח מיותר ומעמיס על המיתרים.
אבל מה אם תרו גישו שבכל זאת חסר אוויר? (לסובלים מצרידות זאת תופעה שגרתית.שנגמר מהר האוויר) עדיין,
לשאוף אוויר בצורה יזומה לעיתים תכופות כל 2-3 מילים לא יהיה הפתרון.
יווצר עומס ולחץ על בית הקול.
כמות גדולה יותר של אוויר תפעיל לחץ מיותר וכפי הנראה יצטרפו לפעולה שרירים נוספים שלא אמורים להתערב ורק יוסיפו לחץ.
המטרה שלנו היא להוריד לחץ מהשרירים בבית הקול שלא קשורים לפעולת הפקת הקול ( שרירי החך, השרירים החיצוניים בבית הקול, שריר הלשון שקשור ישירות לכל השרירים האחרים והמיתרים המדומים) וע”י כמות אוויר נכונה בלחץ הנכון שנכנסת לגוף במתינות נשיג טוב יותר את המטרה. האוויר יזרום מהריאות בצורה יותר מאוזנת עם יותר שליטה.
וגם הקול יהיה מלא יותר עם נפח רב יותר.
מה ניתן לעשות.
הכלל הראשון- לא לקחת אוויר בצורה יזומה אלא לתת לאוויר שיכנס בצורה טבעית והנכונה לגוף.
והכלל השני- כשקיים כבר לחץ ושרירים בבית הקול מתוחים, או שקיימים נגעים, ניתן להאט את קצב הדיבור אבל מבלי ליזום שאיפה, כך שיותר אוויר יכנס ובצורה נינוחה ויתפשט ללא לחץ.
לתת לאוויר להכנס מעצמו כל כמה מילים לפי הצורך.
לסובלים מנגעים או צרידות חוסר אוויר, שבירות הקול בריחת אוויר בחלק העליון של המנעד או בתחילת משפט הם ענין שבשגרה.
מומלץ להשתמש בתרסיס TMRG מס 5 או בתמצית TMRG מס 6 . פעולתם עוזרת בסגירה של המיתרים .
כשאנחנו סובלים מבעיה כרונית בהפקת הקול חשוב שנשקיע כמה דקות לאורך היום בתרגול יומי משחרר ובשימוש במוצרים שאנו מציעים כדי לשמור על הקול, לספק הקלה וטיפול בבעיה הקולית שעלולה ל’אכזב’ ולהשאר למשך זמן רב משחשבנו. הנושא כולו עלול לגרום לנו קושי רב ולשבש תוכניות.
אז איך אפשר לשפר את מערכת הקול מהשורש, ולחזק את התמיכה בבית הקול כדי להתמודד טוב יותר עם העומס הקולי?
תמיכה קולית : איך ולמה!!!!!!!
המטרה שלנו היא שמערכת הקול תעבוד בקלות ובחופשיות המירביים.
כדי להשיג זאת ( ואם נצא מנקודת הנחה שאנו דואגים למנוחה קולית מספקת ולסירוגין מגנים על הקול עם מוצרי TMRG) אנו נזקקים לעזרה בהפקת הקול של שרירים נוספים בגוף מלבד מערכת הקול.
ידוע שפעולתם של שרירים גדולים וחזקים במרכז הגוף (שרירי ליבה) תומכת בשרירים קטנים יותר. (לעניננו השרירים בבית הקול)
שרירי הליבה הם שרירים שמניעים ומחזיקים את הגוף ומשפרים את התנועה שלו ותומכים בהפקת קול בריאה. כשהם עובדים ביעילות משתחרר עומס משרירים אחרים קטנים יותר בגוף ומשרירים בבית הקול.
מדובר בשרירים פנימיים ועמוקים של הגב הבטן והאגן. (שרירי הבטן וגם הסרעפת, שרירי זוקפי הגב ושרירי רצפת האגן) . חיזוק השרירים הללו ישפר את הביצועים הקוליים ויעזור במניעת צרידות.שרירים אלו יאפשרו למערכת הקולית לעבוד בצורה קלה יותר.
הסרעפת נחשבת כתומכת הראשית של בית הקול. המונח תמיכה סרעפתית שגור בפי אנשי מקצוע וזמרים שמדברים רבות על כך. מעבר לפעולה הישירה של ויסות והכוונה של כמות האוויר וקצב הזרמתו לעבר מיתרי הקול תורגש הפחתה בעומס על מערכת הקול כולה.
כך גם עם שאר שרירי הליבה . זוקפי הגב, ושרירי רצפת האגן שגם תמיכתם מוכרת ומוערכת.
עבודה על שרירי זוקפי הגב תשפר את הפעולה הנשימתית וכך נשיג אספקת חמצן טובה יותר לשרירים וזרימת אוויר/צליל טובה יותר.(באותה ההזדמנות נחווה שהמאמץ הקולי מעורר ואינו מתיש אותנו בגלל אספקת חמצן טובה יותר)
גם עבודה וחיזוק של שרירי רצפת האגן תורגש בסגירת מיתרים טובה יותר. גם כאן תורגש תמיכה כמעט ישירה להפקת הקול.
הרבה עבודה?! עלול להשמע כמו טרחה שמוטלת עלינו כי סך הכל מדובר בהפקת קול .אבל צריך לזכור שלמרות שהגוף שלנו יודע איך לעבוד נכון ואיך לתפעל ביעילות את השרירים (ידע שטבוע בנו מלידה) קיימת בעיה. עם השנים רובנו מסגלים הרגלים לא נכונים של הפעלת הגוף והיציבה ופעילות השרירים מתבטאת במאמץ יתר והיעילות פוחתת.
ולכן עלינו לתרגל. מה שיכול לעודד הוא שתרגול רוטיני לתקופה ארוכה יגרום לזכרון שרירי מחודש. הגוף יזכר ומערכת הקול תתפקד באופן שונה ונכון יותר.
ואפילו תרגול קצר יכול לעזור ולהזכיר.ולא מדובר יותר מפעמיים שלוש בשבוע למשך כ20 דקות.
לכן האימון וההשקעה משתלמים כשאנו עוסקים בצורה מקצועית עם קולנו או אם נתקלנו כבר בבעיה.
עוד דבר שיכול לעודד אותנו לתרגל הוא ההבנה שהרגלי דיבור ושירה לא נכונים ברוב המקרים, אינם מסתדרים מעצמם!!
לכן המסר הוא תרגול!! אחד מהפתרונות: לסגל הרגלים חדשים. תרגילים:
תרגול שריר רצפת האגן
ליצור תחושה של איסוף של שרירי רצפת האגן (הסוגרים). בדומה לתחושת ההתאפקות .
ניתן לתרגל חיזוק שרירים אלו בעת ישיבה, עמידה ושכיבה .
תרגול שחשוב מאוד לחיזוק המיתרים. כווצו והרפו את רצפת האגן כ-15-25 פעמים ברצף.
עמידת 6 – ואז ניתוק יד ורגל נגדית
כפות הידיים מונחות מתחת לכתפיים, והברכיים מתחת למפרקי הירך. .
יישרו את רגל שמאל לאחור וצרפו את יד ימין ישרה קדימה. החליפו בכל חזרה יד ורגל.
לבצע 8-10 חזרות
דוגמאות לתרגילים נוספים לחיזוק שרירי הליבה (תזכורת :לתרגל סה”כ בין 15-20 דקות 2-3 פעמים בשבוע)
לסיכום
הכלל הוא:
שרירים גדולים הפועלים ביעילות תומכים בשרירים קטנים ומאפשרים תנועה חופשית טובה יותר .
כאשר קיים לחץ על הגרון נדלקת נורת אזהרה שמסמנת בין היתר את הצורך לשילוב (וניתוב העומס) לשרירים נוספים כדי להקל ולשמור על הקול.
כחלק משמירה על קול בריא וחזק בנוסף לאימון קולי שגרתי, ותמיכה עם מוצרי TMRG כדאי לשמור על כושר כללי שכולל מודעות ותרגול של שרירי הליבה.
נ.ב
אם אתה מכיר אנשים שהמידע יתרום להם לשיפור וחיזוק הקול נודה לך אם תעביר את המייל הזה הלאה.
צריך ונכון לשתות ולאכול מיד לאחר המאמץ הקולי (או במהלך השעתיים שלאחריו)
אנו רגילים לשמוע שאסור לנו לאכול הרבה מאכלים.
לא טוב עגבניות ולא חצילים ואסור פלפלים ובטח שלא חלב ומוצריו ולא חריף ולא מטוגן חלילה מקופאין,
לא קר לא חם בלי בשר ובלי בלי בלי בלי…
האמת היא שאם נקדיש תשומת לב גדולה יותר על מה כן לאכול ומתי לשתות (ולא נתעלם מהידע שקשור להיגיינה הקולית. תרגול שוטף מנוחה מוצרים טבעיים כתמיכה ועוד), יתכן שלא נגיע למצב קיצון של שחיקה של המיתרים והמערכת תהיה פחות רגישה לכל משתנה תזונתי.
לפני שאמליץ מה ומתי עוד כמה מילים על כל האיסורים בהקשר לקול שלנו.
הנושא הוא מאוד רגיש ומשתנה מאחד לשני ומזמן לזמן. (כל אדם מגיב אחרת לכל חומר בטבע).
לכן, החובה שלנו היא לבדוק את עצמנו לפני שנקשיב ב’עיניים עצומות’ להמלצות הרבות, ונדע מניסיון אישי שלנו מה טוב עבורנו ומה לא.
ולפעמים גם השאלה מתי. מתי מזון מסוים עושה לי רע. ומתי לא. (בלילה? לפני מאמץ קולי? בבוקר? וכו).
לדוגמא קפה על הבוקר ועוד על קיבה ריקה נחשב רע ומקור לחומציות…יתכן שבהמשך היום כשאנו עייפים וזקוקים לכפית קופאין (על בטן מלאה) תועיל לנו כוס הקפה ותתרום אפילו להפקת קול עוצמתית יותר בפחות מאמץ אם יפיג את תשישות הגדולה שפוקדת אותנו באותו הרגע. כך שחשוב שנשמור על ראש פתוח ונבדוק את עצמנו בעצמנו ונזכור שהכל יחסי.
חשוב שנזכור נתון בסיסי על שרירים כדי לעשות את הקשר לתזונה לקול שלנו.
שרירים מכווצים: מתנפחים!
כאשר הקול שלנו הוא חלק מהעיסוק המקצועי שלנו ויש לנו עומס קולי מיתרי הקול (שפתות הקול) נפוחים מפעם לפעם.
(כמו שנראה את שרירי הידיים של מרימי המשקולות .שרירים גדולים ונפוחים ככל שלחץ המשקל על היד עולה )כאשר אנו במאמץ קולי חזק ומתמשך השרירים בבית הקול לא רק נפוחים אלא גם מדי פעם אדומים ומגורים לאחר המאמץ.
וכאן הענין, אפילו מידה ולו הקטנה של חומציות שעולה כלפי בית הקול עלולה להשפיע ולהיות מורגשת יותר מאשר מי שאין לו מאמץ קולי.
שרירים בבית הקול שלו משוחררים קטנים ולא מגורים. לכן מי שמדבר או שר בצורה אינטנסיבית נדרש להקפדה יתרה מבחינת התזונה שנכנסת לפיו בעיקר בתקופות העומס הקולי.
חומציות פוגעת במיתרים (עולה מהוושט וצורבת את המיתרים)
ואנו יכולים לעיתים קרובות להרגיש את זה. (לעיתים לא נרגיש. ואז יאמר לנו שהחומציות נסתרת. כי הפגיעה מתקיימת אבל לא בעוצמה חזקה בה אנו מרגישים את החומציות.)
מה לעשות:
פתרון חשוב להאצת קצב השיקום של בית הקול לאחר מאמץ הוא תדלוק נכון ושוטף של המיתרים.
שרירים צריכים לקבל אספקה של חומרי בנין כדי לבנות את עצמם (ורצוי שתהיה מתאימה)
קודם כל מים.
שרירים בזמן מאמץ יוצרים חום.(כשהם מתחילים לפעול מרבית האנרגיה שאנו משקיעים הופכת לחום)ולכן יש איבוד נוזלים ויובש באזור.
על כן במהלך הפעילות הקולית, יש ללגום מעט מים, וגם מיד לאחריה.
שתיית המים מצננת את הגרון ומונעת יובש שמזיק להפקת קול תקינה.
ומה לאכול לאחר מאמץ קולי?
לאחר המאמץ הקולי, (עדיף כמה שיותר קרוב אליו) ‘לתדלק’ את הגוף ולאכול פחמימות. אני אישית ממליצה על שייק פירות .
(אנו זקוקים לגליקוגן במהרה) כאשר אין לנו כמות מספקת של גליקוגן בשרירים קיים פירוק מוגבר של רקמת השריר (אחת השכבות של שפתות הקול היא שרירית).
כמובן שכדאי להוסיף למתכון חופן עלים ירוקים לתוספת חלבון. (יש מחקרים שמראים שפחמימות בשילוב חלבונים יצרו סביבה אופטימלית לאחסון הגליקוגן ולבניית השרירים).
ומומלץ חופן גרעינים לא קלויים או מקור שומן בריא אחר לאותו השייק או לארוחה (לספק תוספת שומנים להשלמה הנחוצה לגוף ולשרירים).
מתי לאכול?
בשעתיים שלאחר המאמץ הקולי (קרוב ככל האפשר למאמץ)
המטרה היא בניית השרירים בבית הקול.
כשאנו מדברים בעוצמות גבוהות ובתדירות מתמשכת יום אחר יום או ששרים ערב ערב או יום רודף יום (חזנים שישי ומיד למחרת שבת)
חשוב שנחשוב לא רק על הטכניקה ועל איכויות קולנו אלא גם על הרגע שלאחר מכן או על היום למחרת.
חשוב ביותר לדאוג לחזרה מהירה של הקול לאיתנו. לשיקום הקול לאחר מאמץ רב.
מרבית הרופאים טוענים ובצדק !! ‘שיעול וכחכוח הם חלק מתהליך ריפוי חיובי של הגוף’.
אם נרענן קצת חוקי פיזיקה לפי 
