חודש: ינואר 2016

גם למי שאינו זמר/ת המאמר מיועד עבורו   

האם גם אתם מנסים הכל כדי לשמור על קולכם צלול למרות העומס עליו?

ואולי אתם לא באמת יודעים איזה טיפ יעיל עבורכם..מה ‘יעבוד’ הכי טוב וכו…

אני רוצה לתת לכם טיפ חשוב לשיפור בריאות הקול שקודם כל יתרמו בהבנת הנושא של שחרור העומס והשרירים וימקדו אתכם במטרה .

 

מורים העובדים עם קולם יומיום באינטנסיביות רבה וזמרים שמופיעים ערב ערב לא תמיד מודעים לבעיה של שחיקת הקול ובוודאי שלא תמיד לחשיבות ההגנה עליו אלא אם קולם בוגד בהם ומשבית אותם.

 

אז מה הבעיה והאם יש בעיה?

יתכן שאתם נמנים עם אלו שנדרשים על הבוקר לדבר בעוצמות קול גבוהות אחרת לא ישמעו אותם, או לדבר שעות רצופות או שאתם אתם מדברים ביום ושרים בערב וזקוקים להיות בשיא האנרגיות ובאיכויות מהטובות שלכם בכל עת.

אז כן, זה לא תמיד קל. ולא תמיד פשוט. למרות ההמלצות הרבות. אנו לא חיים בתוך בועה. ולכן אנחנו חייבים להיות קשובים לעצמנו  לקול שלנו וגם בריאות הקול שלנו חשובה לנו בכדי למנוע בעיות מתמשכות בזמנים של עומס וכדי להיות באיכות קולית טובה. אם לא נקשיב לא נוכל לשנות בזמן הנכון ולהקפיד על מנוחה קולית ועל טיפול. רגע לפני שנהיה מאוחר..(וזאת הפואנטה. רגע לפני).

 

שמעתי אינסוף פעמים שאנשים אומרים “זה הקול שלי..חלק ממני. שנים אני ככה”….כשקולם נשמע עייף מחוספס או  צרוד.

 

אז מה אפשר לעשות:

“לשיר זה כמו להיות ירדן

אתה מתחיל למעלה בצפון…”

 

כמילותיה של נעמי שמר ז”ל גם המנעד (מן ועד) הקולי שלנו מתחיל או נגמר למעלה, בצלילים הגבוהים ויורד למטה לצלילים הנמוכים.

אם נשיר ברכות , בעדינות בעוצמות נמוכות נשחרר את השרירים בבית הקול,  נגמיש את המיתרים, נמתח ונכווץ אותם כשאנו עולים ‘צפונה’ ונרפה אותם כשמדרימים.

מי ששר בקביעות ישמור על מיתרי קולו טוב יותר. וברור שלא צריך להיות זמר כדי לשיר כל יום לפחות שיר אחד ועל אחת כמה וכמה זמרים שמטרתם לשחרר את הקול. (זמר או חזן שרים במלוא גרונם. פעולת השחרור מתבצעת בשירה חלשה ורכה)

 

מיתרי הקול שלנו הם שתי רצועות סחוסיות הנמתחות ומתרפות כרצועת גומי ומצויות בגרון.

קצת תיאוריה: בגובה המיתרים הופכים לארוכים דקים ומכווצים ומהירות הרטיטה שלהם מתגברת.ובנמוכים להפך. קצרים עבים ורפים יותר. והרטט נמוך יותר.

בתרגול המומלץ ההדהוד בגובה יורגש יותר בחלק העליון של הפנים (מצח/ אף/ בין העיניים) ובנמוכים בתהודות הנמוכות, בבית החזה (מלפנים ומאחור).

התחושה תהיה כשל יניקה תוך שחרור הלסת. מאחר והפקת הקול מאוד עדינה והאויר לא מתפרץ בחוזקה החוצה, נמליץ כשמזדמן, לשיר בנוסף גם לתוך קשיות (ההמלצה הכמעט קבועה שלנו.) כדי לשמור על הקול ‘קטן’ מה שיבטיח הפקת צלילים קלילה ולא חזקה. כי מטרתנו היא שחרור!!!

ניתן להשתמש גם באטב האף שמוסיף רובד נוסף לעבודה ומדגיש עוד אזור תהודה (אף).

 

בשירה עדינה ורכה המיתרים רוטטים אחד כנגד השני בעדינות. הם לא נדחסים בחוזקה זה כלפי זה  ורק השכבות החיצוניות שלהם רוטטות. מה שמתקבל הוא מעין עיסוי והגמשה למיתרים. (כי בצלילים הגבוהים הם נמתחים והופכים דקים ובנמוכם הם מתעבים ומשתחררים).

לכן לשיר בעדינות חשוב ומועיל כפעולה לשיקום הקול וחיוני לבריאות הקול. (כמו שספורטאי מותח את שריריו לפני ואחרי המאמצים הגופניים שלו)

 

בנוסף, לשיר זו אחת מהצורות הידועות כגורמות להתעלות הרוח

 

תתענגו על השירה ותוך כדי אמנו את קולכם ושחררו אותו.

 

אני ממליצה להוסיף לתרגול את  מוצרי TMRG. יש בהם כדי להעצים את התוצאות, לטפל בבעיה, לשמור מפני בעיה עתידית ולשפר איכויות.

 

לסיכום: אם בריאות הקול חשובה לכם, כדאי לנצל את הפעולה הפשוטה של לשיר לעצמנו שיר בנוחות ברוגע ובנעימות. פעולה שתיטיב עם הגוף והנפש וכבדרך אגב תעסה את מיתרי הקול שלנו.

 

שבוע טוב

טליה

TMRG

 

 

 

דיבור בזמן צרידות מחייב הפקת קול שונה מרגיל כדי לא ליצור נזק נוסף ומתמשך .הגישה החדשה נקראת ‘התחלות רכות’!

אם גם אתם צרודים ולא יודעים איך להתנהג עם הקול ,

האם לדבר /איך לדבר/לשיר/איך לשיר/לתרגל/ לנוח קולית/או אולי בכלל לשתוק???

מה נכון מה לא נכון :

יתכן שגם אתם נתקלתם בתופעה הזו, דווקא כאשר חזרתם לשיר או לעבוד עם הקול בצורה מלאה, לאחר כמה ימי מחלה או צרידות, חשתם למרבה הפלא שהקול שלכם משתחרר בהדרגה מהצרידות.  למרות ובגלל הפעילות הקולית השגרתית.

או שלהיפך, עם החזרה למאמץ קולי המצב החריף ומצב הצרידות הורע. מבלבל?! נכון!!

לפני שאתמקד בטיפ השבועי ‘התחלות רכות’ שהוא אחד הכללים החשובים בנושא, חשוב להזכיר שוב ושוב שהפתרון תמיד נעוץ גם בהתאמה אישית שכוללת הקשבה שלנו לקול ולתחושות בגרון. כשצרודים יש צורך לבדוק על בסיס קבוע מה טוב לצלילות הקול ומה לא ! וליישם את המסקנות בהתאם. (עד שנחזור לפעילות קולית תקינה).

 

התחלות רכות

 בכל מקרה של צרידות כשחוזרים לפעילות נמליץ על גישה של דיבור/שירה עם התחלות רכות..

התחלות רכות פירושן שימת דגש על ההיגוי של תחילת המילה והמשפט שיהיו רכים עם מינימום חסימה של העיצור בפה. המילים מופקות כשהאוויר=צליל זורמים בצורה מחוברת עם מינימום עצירות והדגשים.

זהו אחד הטיפים הכי חשובים לאופן הדיבור והשירה במהלך שיקום מצרידות.

 התחלה רכה ( מונח שנשמע פה ושם, מעט מדי לטעמי, בפי קלינאי תקשורת ומטפלים בצרידות) היא ביטוי שמשמעותו  נוגד את אופן ההגייה הטבעיים כשמדברים וכששרים. (כשקולנו בריא וחזק)  .

כשנדבר בצורה טבעית וברורה אנו דווקא נרצה להבליט בכל פעם מחדש את ההברה הראשונה של המילה . מה שיוצר מעין ‘התקפה’ קלה והתפרצות של האוויר על העיצור הראשון של המילה.

וזאת כדי שהמילה תצא מדויקת וברורה יותר.

כשאנו צרודים אנו נדרשים לשנות את ההרגל הזה להיפך.

כדי להשיג התחלה רכה נשתמש במידה קלה של אוויר שמצטרפת לעיצור. ניתן כייוץ קל באזור הבטן ונשמור על עוצמת קול בינונית-נמוכה. (לא לחישה אבל כן דיבור בעוצמה נמוכה עם איכות קול רכה ועם גוון קול רך ונעים).

אנשים בעלי טמפרמנט גבוה ילחצו יותר על תחילת המילה. וכאן תדרש בנוסף לעבודה על ההיגוי עבודת מודעות. להרגיע ולמתן עוד יותר את הלחץ הרגיל. מעין השתהות לפני ההגייה.

יש ליישם התחלות רכות כאשר סובלים מצרידות שמקורה בד”כ עומס קולי רב מדי,נגעים ועוד.

כשאר קיימת צרידות המיתרים מגורים (כתוצאה מחומציות ליחות, התכווצות שרירים חיידקים ועוד)

והתחלות רכות תיצורנה מעין עיסוי של המיתרים אחד כלפי השני ויופחת הלחץ.

התחלות רכות דורשות עוצמת קול עדינה. אבל לא חלשה מדי.ולא חזקה מדי.

כשיש בעיות קול אנו בשום אופן לא לוחשים ולא מדברים חלש מדי כי גם זה דורש מאמץ רב יותר. כשצרודים יותר קל לדבר בעוצמה בינונית.

ובצורה רכה. שכאן הפואנטה.

 תמיכה מכיוון הבטן נחוצה במיוחד בצרידות. הפעולה היא פשוטה, להכניס מעט את הבטן מדי פעם, עם הפעילות הקולי (כדי לחזק את הקשר בין הסרעפת להפקת הקול).

באותה הנשימה אני רוצה לציין שכשאנחנו לא צרודים אנחנו דווקא כן רוצים להדגיש את תחילת המילה ואת תחילת המשפט. מה שנותן צבע ברק ואנרגיות לדיבור שלנו. מעין מקצב פנימי (ממש כמו תפקידה של חטיבת הקצב במוסיקה: התופים והבס שהוא לשמור על הקצב הפנימי והאנרגיות  )

וכאמור בכל מקרה שאיננו צרודים דווקא התחלה שהיא מודגשת קצת יותר תטבל את המילה עם משמעות יתרה. וכך תתקבל הגיה שהיא ברורה יותר ו’מחלחלת’ בחדות יותר לאוזנו של המאזין.

תרגילי קול מסוימים של זמרים הם דווקא  תרגילים די בטוחים לעבודה כדי לשחרר את הקול.אם נקפיד גם בהם על התחלות רכות. היתרון הוא שיש פחות לחץ על המילים כשאנו שרים מאשר כשאנו מדברים.

המלצתנו בזמן צרידות או עומס רב להשתמש גם באבקת TMRG  לקול (#4) כדי לרכך את הפקת הקול להגמיש את השרירים ולתרום ל’התחלות רכות’!!!.

הרבה בריאות

המשך שבוע טוב

טליה

TMRG

מה השפעת צרבת על הקול וכיצד להתמודד איתה

הריפלוקס או בעברית החזר וושטי הוא חומציות שעולה מהקיבה לוושט ויוצרת דלקת ,תחושת צריבה, חולשה קולית צרידות יובש חיספוס קולי ועוד. היא מתבטאת במה שמכונה צרבת. אז מה השפעת צרבת על הקול?

טעות נפוצה:  כדי לפתור צרבת וריפלוקס (במקרה שלנו את החומציות שעולה כלפי המיתרים ומשבשת את התפקוד הקולי שלנו) עלינו להוריד את רמת החומציות בקיבה לרמה נמוכה!

במילים אחרות חומציות תקינה או גבוהה בקיבה אינה בהכרח המקור לעליה של החומצות לכיוון הוושט והגרון. וצרבות אינן בהכרח עדות לרמת חומציות גבוהה בקיבה!!!!

ויותר מכך: חומציות בקיבה (לא זו שעולה לוושט) היא חשובה ונחוצה לתפקוד תקין של מערכת העיכול כדי לעכל ולפרק את המזון על מנת שייספג בגוף.   רמת  חומציות נמוכה בקיבה עלולה לגרום לבעיות שונות ורק לדוגמא מחסור בויטמין בי 12 שיגרום לעייפות, הפרעות בזיכרון, עצבות , עצבנות, חולשת שרירים ועוד…

אם אתם נמנים עם יותר מ 50 אחוזים מכלל האוכלוסיה הסובלים מדי פעם מצרבת או ריפלוקס ( חומציות שעולה לגרון) כדאי שתקראו את המאמר הבא על חומציות. דברים שכדאי לדעת וגם מה לעשות כדי למנוע אותה וכדי לשמור על הקול מנזקיה.

חומציות שעולה לגרון צורבת את המיתרים ומקשה על הפקת קול תקינה. לכן אחד מהדברים הראשונים שרופא אף אוזן גרון יחפש כדי להתחקות אחר הגורם לצרידות כרונית לא מוסברת הם נגעים על המיתרים ושרידי חומציות על המיתרים. (כמובן שקימות עוד סיבות נוספות לצרידות)

הפתרון הנפוץ לבעית הריפלוקס(חומציות שעולה) הוא כדורים סותרי חומצה.  הבעיה היא שהכדורים סותרים לא רק את החומצה העולה לכיוון הוושט אלא גם מפחיתים את החומציות בקיבה לרמה נמוכה מדי (מה שמשבש את פעילותה הטבעית של מערכת העיכול ואת ספיגת הויטמינים והמינרלים ועלול לגרום לאלרגיות ולעוד השתלשלויות בריאותיות לא רצויות. יש מקרים שלאחר שמפסיקים לקחת את התרופה המצב יכול להחמיר יותר מאשר לפני השימוש בה. אז כמו שכמעט כל רופא טוב מזכיר יש מחיר לכל כדור ! (ולכן כדאי לפני השימוש לשקול שוב את הפתרונות הקיימים  שכוללים אורח חיים מתאים או שינוי בהרגלים ועזרה של מוצרים טבעיים).

אני נתקלת בלא מעט רופאים  שלא ימליצו מיד על סותרי החומצה או שיגבילו את השימוש לתקופה יחסית קצרה . ( וכמובן שיהיו מקרים שיוחלט אחרת, על שימוש מתמשך בכדור. וכמו תמיד בנושאי בריאות כל מקרה לגופו ותמיד נשקלת התמונה בכללותה. רווח לעומת הפסד) 

כמה מהגורמים לצרבות ולהחזר הוושטי שאת חלקן ניתן לנסות לברר עם הרופא המטפל ע”י בדיקות מתאימות:

מתברר שדווקא כשאין מספיק חומצת קיבה שתעכל את האוכל שאכלנו, אנו עלולים להיות עדים לחומציות שעולה מהקיבה. (ההפך ממה שאנו עלולים לחשוב)

 נדרשת כמות מספקת של נוזלים כדי לייצר את חומצת הקיבה (ולכן צריך לשתות הרבה מים ).

דרושים לגוף כמות מספקת של מלחים/מינרלים כדי להפוך את החומצה למספיק חומצית כדי שפעולת העיכול תהיה תקינה . (יש לבדוק אם קיים מחסור במינרלים) אם יש חסר אפשר להניח גרגר מלח ים אטלנטי מתחת ללשון לפני הארוחות.  

כשיש דלקת קיבה כרונית חומצת הקיבה תהיה נמוכה ולכן עלולות להווצר תופעות  של חומציות שעולה. 

מכאן ש:

אם נוריד באופן קבוע את רמת  החומציות בקיבה לנמוכה מדי (ע”י כדורים) נשלם מחירים. מספר דוגמאות:  איבוד מינרלים, קושי בספיגה של ויטמינים חיוניים שחשובים לתפקוד הכללי של הגוף. קושי בספיגת בי 12 ברזל וויטמינים שיובילו לאנמיה (מספר נמוך של כדוריות הדם האדומות)  פגיעה של תאי עצב שהתולדה תפקוד לא תקין של הגוף. מעלים סיכוי של המצאות חיידק ההליקובקור פילורי שיפגע בגרון ובכלל(שעלול להמצא בגלל מחסור בבי 12)

כדי לפתור מהשורש את הבעיה חשוב לטפל בצורה משלימה במספר מוקדים.

מה לעשות? כיצד מונעים את חזרת החומציות? 

לפנות לתוזנאי (מטעם קופת החולים או באופן פרטי) שיעזור לכם להתאים את התזונה כדי למנוע את התופעה.

ההמלצות שלנו:

1. להמנע או להמעיט מזונות חומציים כגון בשר, עוף , מוצרי חלב , דגנים , מטוגנים ,אוכל מתובל, חריף,גלוטן. סוכרים.שתיה מוגזת. קופאין. אלכוהול. מאכלים עתירי שומן. פירות הדר,עגבניות חצילים. שום, בצל)במקום זה להגביר  תזונה עשירה בירקות ופירות חיים חוץ ממה שצוין.
2. מזונות מסייעים להקל על תחושת הצריבה, בננה, שקדים, תה קמומיל,תה שומר,תה ג’ינג’ר.
3. יש לאכול ארוחות קטנות לאורך היום, ו להפריד בין פעולת השתייה ופעולת האכילה. הכלל הוא לא לשתות במהלך מחצית השעה שלפני הארוחה וחצי שעה אחריה.
4. להקפיד על שתייה מרובה של מים
5. לאכול כשאנו רגועים (כשאנו במתח, חרדה משון מתעכל פחות טוב וחומציות עלולה לעלות).
6. לשקול הליכה קצרצרה לאחר ארוחה כבדה.
7. לא לאכול כשלוש שעות לפני השינה. ובמידה ואתם ממש סובלים מהתופעה כשהולכים לישון לשכב על צד שמאל כדי להוריד לחץ מהקיבה.
8. להשלים ויטמין בי 12 במידת הצורך. הויטמין חשוב ביותר לתפקוד תקין של הגוף. (בי 12 מצוי בבשר ובשמרים שבעצמם יוצרים חומציות כך שמי שלא אוכל מהם חשוב שישלים ע”י תוסף תזונה)
9. להמעיט בתרופות שלא הכרחיות.  בהתיעצות עם הרופא המטפל!!
10. להימנע מעישון (או להפחית למי שקשה לו להגמל) עישון (מלבד שאר הרעלים שמוסיף לגוף) מחליש את השוער הוושטי התחתון. ובכך עם הזמן יכול לגרום למעבר של מיצי קיבה לוושט ולצרבת.
11. אם אתם סובלים מעודף משקל מומלץ להפחית ממנו כדי להוריד את הלחץ על הקיבה.

לסיכום:  

כדי לחדד יותר את המסר:

חומציות בקיבה היא ענין מבורך.

חומציות שעולה (ריפלוקס) ותחושת צרבת דורשת שינוי.

כמו לבעיות קול אחרות גם כאן פיתחנו ב TMRG תערובת השמנים המרוכזת לניקוי מיידי משאריות החומציות שעלו המפריעות להפקת הקול צלולה ונעימה יותר, וכן מגינות על המיתרים מפני ההשפעות המצטברות של החומציות.

טליה

TMRG  מומחים לקול

 

 

 מי מפחד מפחד במה?!? ואיך מתמודדים עם פחד במה!

האם התרגשות ופחד במה יכולים להועיל לנו?

גם מרצים ואומנים ‘גדולים’ ומנוסים לפני הופעה משמעותית וגדולה יחושו בד”כ את הפרפרים שבבטן שגורמים לתחושות שונות ומוזרות ובעיקר משאירים אותנו עם תחושת חוסר שליטה  קורבנות/מסכנות ולעיתים   לדקות ארוכות.

התרגשות עשויה לגרום ל:

• הגברת לחץ הדם
• האצת פעימות הלב
• הרחבת כלי הדם
• חולשת שרירים או מתיחת יתר של שרירים.
• עליה ברמת הסוכר בדם
• המרצת מערכת העצבים
• התכווצות המעיים, הרחבה של האישונים בעינים, שער  שמסתמר
• תחושת חרדה ופחד

בהחלט שלא תמיד נעים!!!

אבל, התרגשות עשויה גם לעזור לנו !!! ועד שנבין זאת כדאי  שנפסיק להאשים את עצמנו בכך שאנו מרגישים את אותם תסמינים של התרגשות חזקה(כי התרגשות היא כמעט תמיד חזקה)  ובמקום זה נבין את עצמנו ונעזור לעצמנו.(רגשות האשמה לא תורמות לנו) יתר על כן אם נהיה מוכנים היטב לפעילות הכללית והקולית שלנו ההתרגשות עשויה דווקאלהזניק אותנו להשגים ולהצלחות חדשים שלא חשבנו שנשיג.

גם בשירה וגם בכישורים שלנו מול קהל.

המרצה עשוי להישמע חזק, נמרץ ומאתגר עם הוא מדבר עם אותה אנרגיה מיוחדת שלא תשאיר את הקהל שלו אדיש.  גם אם דבריו יהיו מאוד מענינים ללא אותו הרטט והאנרגיה המיוחדים הספוגים בהורמונים שמשתחררים כתוצאה מההתרגשות הוא עשוי לשעמם אותנו.

(לכן מומלץ גם למורים להוסיף מידת שמחה והתרגשות שתחזק את הפעילות הקולית (תוסיף מתח חיובי לטונוס השרירים של מיתרי הקול ותוסיף ענין אצל התלמידים. מורה שישתעמם מעצמו קולו יחלש וכך גם הרעש סביבו יגבר). וכמובן שגם זמר על הבמה עם אותה התרגשות חיובית יצליח לרגש ולחדור ללב מאזיניו .

אם לא נשכיל לשתף פעולה עם ההתרגשות והמתח אנו עלולים לתפוס את עצמנו סובלים מצרידות כל פעם לפני הופעה גדולה כנס או הרצאה גדולים שלנו..

 מה קורה במישור הפיזי:

מתח רב מדי יצטבר במיוחד בלסתות (בשרירי הלסת) , ובסרעפת . איברים שקשורים ישירות להפקת הקול. ותתבצע מעין ‘נעילה של הקול’ (כל עוד ההתרגשות חזקה מדי ויוצאת משליטה שלנו). הלסת התחתונה הינה העצם הגדולה והחזקה מהעצמות שבפנים. שרירי הלסת עלולים להתפס ולהקשות על מפתח הפה. ראיה לכך היא הפעולה של תדהמה שבה הלסת נשמטת!!כי אנו עוזבים את השרירים.מתח גם מכווץ את הסרעפת. כשהסרעפת מכווצת אנו נהיה יותר מאופקים.איפוק היא תכונה חברתית טובה אך אמן על במה או מרצה שואף מעצמו ונדרש להיות משוחרר ופתוח ולא מכווץ ו’נעול’.הסרעפת אחראית על כניסת האוויר והיציאה שלו . היא זאת  שדוחפת את האוויר ביציאתו. ‘שחרור’ לעומת בלימה.(שחרור שריר הסרעפת לעומת כיווצו) המטרה שהסרעפת תהיה גמישה וקלילה בתפקודה. . לכן אם מצאתם עצמכם נעולים ולא יכולים לזוז או אפילו לחשוב ביצירתיות ולא הצלחתם להגיע לאיכויות קוליות כפי שאתם מכירים כנראה שגם הסרעפת והלסת התכווצו.

מול קהל אנו שואפים להיות עם אנרגיה מתפרצת ויצירתית לעומת מאופקת.

אז מה עושים כדי להתגבר על פחד הבמה:

כדי להתגבר על ההתרגשות המזיקה הצעד הראשון הוא להבין שלפנינו הזדמנות יוצאת דופן להביע את עצמנו בדרך שונה מרגיל.

בזרימה ובשחרור (במידה ואנו נואמים או שרים).

על במה או מול קהל אנו נדרשים להחצנה של רגשות הדיעות ושל הקול שלנו.

אחד מהגורמים לפחד ולחרדה הוא  הלא נודע. אז שיטה בדוקה ובטוחה היא לדמיין שיהיה נפלא. לפרטי פרטים. לעשות זאת לפי הצורך עד שאנו מרגישים שאנחנו מוכנים לקבל ולהכיל את ההתרגשות המועילה.

מבחינה פיזית לשחרר לסתות (פיהוקים. למשך מספר דקות עד לתחושת שחרור. ניענועים מצד לצד של הלסתות עד לתחושת ריפיון שרירי הלסת)

עיסוי שכמות עורף וגו עליון.(עדיף להעזר בחבר שיעסה את האזור הזה. אזור עמוס בכיווצי שרירים)

תרגול לפני הופעה או הרצאה של הסרעפת כדי להגמיש אותה ולהקנות לנו תחושת בטחון. ובאמת לשחרר את השריר החזק הזה שעלול להגביל את הקול שלנו.

וחשוב מכל שנפחית ביקורת עצמית ופרפקציוניזם ונקבל את עצמנו באהבה כמו שאנחנו בדיוק. בעיניים מתבוננות של ‘תלמיד חכם’ שלומד איך להשתפר.

(כמו כל תינוק שלומד וחוקר איך ללכת ולא נשבר לאחר כל נפילה. ומצליח !!! )

 

ההמלצה  שלנו מבית TMRG

תמצית הצחוקול תמצית צמחים מיוחדת שעוזרת לשחרר את המתח העודף ומשאירה אותנו קלילים ונמרצים בלעדיו.

 

טליה TMRG