חודש: ספטמבר 2015

צרידות

לא פעם אנו נפגשים עם צרידות כרונית כזאת שמתארכת יותר משבוע. במקרה הזה הייאוש כבר פוקד אותנו והפסקנו להאמין ולקוות שמחר נקום צלולים. צרידות כשהיא כבר קיימת , היא אחת התופעות היותר מרגיזות. כי אם לא נעשה משהו דרסטי קיים סיכוי שנשאר במחיצתה זמן רב.

חוק ההתמדה (אינרציה) – ניוטון מדבר על חוק הטוען שכל גוף באשר הוא ישאף להמשיך במצב שהוא נמצא. גוף שנמצא בתנועה ירצה להמשיך את תנועתו. כאשר אנו סובלים מצרידות אם לא נעשה שינוי משמעותי הגוף ישאף להשאר במצבו. כדי לשנות את המצב הקיים אנו נזקקים להפעלת כוח ופעולה רציפה.

 

כדי שהטיפול יצלח כדאי שנבין מה גרם לצרידות

 גורמים לצרידות

1. הצרידות הנפוצה ביותר נובעת מהתקררות (מחלות חורף). משך הזמן בד”כ – כשבועיים.
2. עומס יתר, שימוש לקוי, מאמץ קולי ללא חימום מקדים או ללא הרפיית שרירים לאחריו.(גורם להתגייסות של שרירים נוספים שלא אמורים לעבוד ונוצר מתח שרירי)
3. עישון.(עלול לגרום לייבוש המיתרים, פגיעה ברירית שמגנה עליהם ובמקרים הגרועים לממצאים בגרון)
4. נגעים או ממצאים בבית הקול :פוליפ (גידול),יבלת, בצקת, צלקת, שיתוק של מיתר, ליחה ועוד.
5. מתח ולחץ נפשי, פחד במה.
6. אלרגיה.
7. בעיות במערכת עיכול– (חומציות שעולה ומגיעה למיתרים ופוגעת בהם).
8. נשימה לא נכונה – נשימת פה או דבור ברצף מהיר מדי, ללא עצירות מספיקות לכניסת אוויר.
9. יציבה לא נכונה-(מיקום סנטר גבוה שיוצר מתח בבית הקול. או לחץ על חוליות הצוואר שעלול להשפיע ישירות על המיתרים)
10. דיקציה חלשה –פעילות שרירי פנים ושפתיים חלשים (מימיקה). לשון עצלה.
11. שיעול חזק וממושך כחכוך, צחוק חזק, לחישה.
12. דיבור בגובה צליל שלא תואם את גובה הקול הטבעי. (גבוה מדי או נמוך מדי)
13. תרופות שונות שמייבשות את המיתרים או פוגעות בריריות.
14. חוסר שינה, עייפות.
15. אויר יבש, מזגנים,התייבשות (המיתרים זקוקים ללחות. חשוב להקפיד על שתיית מים לאורך היום או להעזר במכשיר אדים שיהיה בחדר בו אנו שוהים)
16. סביבה רועשת (דיבור/שירה בסביבה רועשת או ללא הגברה תואמת. מוניטורים בעוצמה חלשה מדי או להקה שגוברת על עוצמת קול הזמר).
17. חלל ספוג בעשן.
18. רוח קרה – חילופי מזג אויר קיצוניים.
19. שתיית אלכוהול מרובה (גורם לייבוש המיתרים)

 

איך לטפל??

מלבד ההמלצות על תמיכה קולית בעזרת מוצרי TMRG שנועדו לספק לגרון תנאים המאפשרים שיקום יעיל, ואיתור מקור הבעיה כדי להמנע ככל הניתן מהחרפה נוספת, אמליץ על תרגול לאורך היום שיתרום לשחרור השרירים בבית הקול  וגם יוסיף לשיקום  המקום.

כשאשר יש דימום על המיתרים או אם קיבלנו הוראה מהרופא לשתיקה מוחלטת כתוצאה מניתוח ההנחיה היא לא לתרגל .

בכל מקרה אחר של צרידות, תרגול קצרצר בתכיפות מוגברת (כל שעתיים למשך דקה עד 3 דקות) יתרום רבות  לשחרור השרירים.

 

מומלץ לבצע את אחד או יותר מהתרגילים הבאים:

זמזום רך ועדין בצלילים עולים ויורדים או לזמזם שיר פשוט.

גלגול שפתיים בצורה רפויה עם הפקת צלילים.(תוך ניפוח הלחיים כדי להעצים את תחושת ההדהוד בתהודה קדמית)

תרגיל עם קשית.  להכניס  קשית לחצי בקבוק מים מינרלים קטן ולשיר שיר לתוכה תוך יצירת בועות.

עם הקשית ניתן לעבוד גם ללא מים.

גרגור צליל עם מעט מים.

שחרור הלשון (תנועות סיבוביות בפה ומחוצה לו). כשהלשון רפויה כל בית הקול רפוי. לכן תרגול עם הלשון משמעותי לשחרור המיתרים.

 

לסיכום

כשהצרידות הפכה לכרונית, הדבר האחרון שנרצה יהיה שהיא תתקבע במקומה.  (עפ”י חוק ההתמדה) חלק מהפתרונות הוא שנניע את המיתרים (השרירים) לעיתים תכופות כדי להשיג שינוי במצב.

לא צריך הרבה כדי להיות צרוד אבל צריך בד”כ הרבה (יותר) כדי לצאת מהצרידות.

לאחר איתור הסיבה לצרידות כדאי להוסיף את התרגול. שחרור של השרירים לאורך היום כולו (בנוסף למוצרים או לכל דרך נוספת) חשוב ביותר.

 

שבוע טוב

טליה

 

 

 

 

 

זמרים יודעים שטמון יותר בקולם . שאפשר להגיע להשגים גדולים בהרבה ממה שהגיעו. הם חשים את זה. והנושא מסקרן מאוד.

לעומתם אנשים שמדברים שעות רבות יודעים על בשרם שהם תלויים בשני המיתרים הרגישים ואם יעשו אפילו תנועה אחת קטנה עם הקול שאינה במקומה או שלא יקפידו למשל על שעות שינה סבירות הם עלולים להכנס לסאגה של בעיות עם הקול ועם עבודתם. ואז הם  תלויים לגמרי ב’חסדי המיתרים’.

מיתרי הקול הם רק שניים. אבל מערכת הקול היא מערכת מורכבת ועדיין רב בה הנסתר על הנגלה. אמנם בימים אלו כשהטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק ניתן לעקוב אחר פעולת המיתרים והשרירים בבית הקול במהלך הפקת הקול ולראות את התנועה המלאה של המיתרים (קפלי הקול) הרבה יותר מבעבר .אבל עדיין אנו רחוקים מלפצח את כל המערכת הקולית. יש נושאים בתחום הקול והסאונד שאינם פתורים ואפילו הייתי אומרת שנשגבים מבינתנו. פלאי הבריאה..

צעד אחד פשוט שיכול להוריד מהלחץ בבית הקול:

מדובר בהורדת הגרגרת למטה. (הגרגרת הינה בליטה המצויה בקדמת הגרון והיא חלק מבית הקול)

לפני שנסביר למה ואיך, כדאי שנחוש את הגרגרת ותנועתה.

הניחו את היד בקלילות על הגרגרת והתחילו לפהק. תרגישו מיד שהיא משנה את מיקומה. יורדת בפתיחת הפה ועולה חזרה בסיום הפיהוק. גם אם לא יהיה קל לזהות את התנועה המדויקת חשוב להבין שהיא זזה. אותו דבר אם נבלע רוק. בפעולת הבליעה קורה מסלול הפוך. היא עולה למעלה כשאנו בולעים וחוזרת למקומה כששחררנו..

גרגרת גבוהה – כשגרגרת גבוהה המיתרים ממוקמים גבוה יותר (וקרובים לעצם הלשון).  הלרינקס (שהוא בעברית בית הקול) מצוי בהטיה. כשקיימת הטיה סגירת המיתרים פחות טובה. המאמץ  שנדרש כדי להפיק קול גדול יותר כי צריך להפעיל יור לחץ כדי לסגור את המיתרים. כשהגרגרת למטה המיתרים יהיו רפויים יותר ופעולת הקול סגירה ופתיחה שלהם תתבצע בנוחות ובקלילות רבים יותר . כשבית הקול יורד למטה הרווח בין עצם הלשון לסחוס התריס נהיה גדול יותר. המיתרים יהיו אופקיים יותר רחבים עבים ורפויים.

מסקנה : ככל שהגרגרת יותר נמוכה  קל יותר למיתרים להסגר. גם כאן כמו בכל כלל לא צריך להגזים לכיוון השני, אחרת נלחץ על השרירים. במהלך הפקת הקול נרצה שרירים רפויים ככל הניתן שיתפקדו במינימום מאמץ ומקסימום יעילות. ובמילים פשוטות להמנע מלחץ מיותר ולא נדרש על המיתרים.

דבר נוסף שמתרחש  כאשר הגרגרת משוחררת ונמוכה הוא שהלשון משוחררת יותר, ואוויר זורם בצורה חופשית וטובה יותר. מסלול הקול מלא יותר ורחב יותר ולכן הקול מופק בקלילות ובעוצמה רבים יותר.

מה אנו שומעים כשהגרגרת גבוהה מדי –

זמרים חובבים או מתחילים  שלוחצים על  קולם, פניהם יאדימו  וכלי הדם באזור הצוואר יבלטו החוצה ממאמץ. הקול עלול להיות חד וצורם .הנפח של הקול קטן יותר.. (לעומתם זמרים ששרים בקלות ,  בית הקול ימצא במקום מאוזן , לא נראה עליהם את המאמץ אלא להיפך, יראו כלא מתאמצים כשקולם יהדהד במלוא הדרו. )

דוגמא נוספת מתחום הדיבור שתעיד על גרגרת גבוהה היא אותה מורה בכיתה שצועקת והקול הופך  צורמני. בית הקול עולה ומתכווץ למעלה.(אגב חשוב להשמר מצעקות בכלל וגם מצעקה אחת ויחידה שיוצאת מגרוננו באופן לא נשלט, בפתאומיות ובלחץ גדול. לפעמים מספיק אחת כזאת כדי להסתבך בצרידות ממושכת. )

אז מה לעשות

תרגיל לשחרור ולהורדת הגרגרת: פיהוקים (ניתן להוסיף אנחה קלה בסוף הפיהוק)  לסובלים מצרידות כדאי להקפיד לתרגל למשך חצי דקה כל פעם  6-7  פעמים ביום. בשבוע השני משך התרגול כ-2 דקות 6-7 פעמים ביום.

תרגיל הקשית תורם אף הוא להורדת בית הקול (הגרגרת): לקחת קשית עבה (מקדונלד) לתוך חצי בקבוק מים קטן של חצי ליטר ולהפיק צלילים עולים ויורדים באופן אחיד.תוך כדי להרגיש רטט בלחיים. לעלות ולרדת בגלישות. עומק הקשית במים כ- 2 ס”מ  ובמידה וקל מדי אפשר להכניס את.  הקשית יותר עמוק לתוך המים או להוסיף קצת מים.

*במהלך דיבור אינטנסיבי או שירה בדקו מדי פעם את מיקום הגרגרת. האם היא משוחררת למטה או נלחצת למעלה. ובמידת הצורך ‘אפסו’ אותה למקומה המשוחרר. (אם היא גובהה מדי ,תפהקו עם פה פתוח או לחילופין פיהוק עם פה סגור)

למידע כללי:

7 שרירים מעלים את בית הקול למעלה ו רק 3 מורידים אותו.

לכן לסובלים מעומס יש צורך לתת את הדעת על הנושא ולשחרר לפי הצורך.

למי שסובל מהעומס (וכפי הנראה מנטיית הגרגרת לעלות וללחוץ על המיתרים אנו ממליצים ולבצע עיסוי של הגרון והעורף עם TMRG מס’ 6 )

שנה טובה ורגועה

טליה

.

העיקר הבריאות – ירוקים

 הקול בריא עם שייק ירוק , קול בריא בגוף בריא- כיצד להזין את הגוף בחלבון הבריא ביותר לבריאות הקול שלנו?

חלבונים מרכיבים את סיבי השריר ואחד מהתפקידים הבולטים שלהם הוא בניית תאים ויצירת רקמות.

החלבונים הם חומרי הבנין של הגוף (הרקמות והתאים).
כשקיים מחסור בחלבון הדבר פוגע בגוף כולו וישירות בשרירים (פגיעה נוספת במערכת חיסונית, פריון, עיפות ועוד).

עבודה מאומצת עם הקול דורשת לעיתים כמות כפולה מהרגיל של מנת חלבון ביום. שיקום של המיתרים לאחר פגיעה דורש אף הוא הקפדה על כמות נאותה של מנת חלבון ביום שיעזור בשיקום המיתרים.

הבעיה היא שעודף חלבון לא פחות מזיק מחוסר בו.
חלק מהבעיות העלולות להופיע הם במערכת החיסון בכליות ובצפיפות העצם. אחת השאלות הנשאלת היא איזה חלבון כדאי ביותר לאכול כדי לשמור על בריאות הקול ובריאות הגוף.

מקורות של חלבון מן החי: בשר, דגים, חלב , גבינות ביצים.
מקורות של חלבון מן הצומח: אגוזים, שקדים, קטניות.
לגבי חלבונים מן החי הדעות חלוקות. לעומת היתרונות הברורים יש גם חסרונות כבדי משקל.
מה שברור שהחלבון מן החי מגביר את רמת החומציות מה שיוצר אצלנו בעיות נוספות שמזיקות כמעט לכל אחד בצורה גלויה או סמויה לתפעול המיתרים (חומציות שעולה כלפי המיתרים).

אז מהי הדרך הבריאה לספק לגוף שלנו ולמיתרי הקול שלנו את החלבון האיכותי ביותר?
(ללא חשש מכמות יתר) מבלי להעלות רמת חומציות בדם ובקיבה (להיפך) ומבלי לחשוש מנזקים נוספים ורבים אחרים לבריאות שלנו:

בהתחלה גם לי היה קשה להאמין
שירקות ירוקים יספקו את מנת החלבון הדרושה לבניית רקמת השריר לאחר מאמץ גופני ומאמץ קולי!!!!!!!!!!!!!.

“עלים”!!!  בעלים הירוקים קיימים חלבונים מלאים וחומצות אמינו טהורות. מחקרים מעידים שהיתרונות של העלים הירוקים הם כה רבים.
והעלים הירוקים מכילים חלבון מלא!!!
חומצות אמינו, סידן ברזל ויטמינים מינרלים ותרומתם עצומה, מסייעים בהורדת כולסטרול, עוזרים להפוך את הגוף לבסיסי יותר!!!
מחזקים מערכת חיסונית,תורמים למניעת מחלות אוטואימוניות, מסייעים לעיכול תקין לשיפור מראה העור לשיער בריא, ופרט שמעסיק לא מעטים מאיתנו, חומציות. הם מעודדים הפרשה של חומציות הקיבה.

אז אם זה כל כך טוב, אז למה לא כולם יודעים על זה?

הבעיה היא שחסר לנו אנזים בגוף שיודע לפרק בצורה מלאה את החומרים הפעילים בעלים.
אבל, ויש כאן אבל גדול, מסתבר שמה שכן יתן לנו את היתרונות התזונתיים הוא ריסוק העלים בבלנדר!!!
הבלנדר שובר את דפנות התאים ומשחרר את החומרים הפעילים והפלאיים.

ולסבר את האוזן, מחקר בנושא המזון הראה שסטייק בקר  מכיל 5.4 גרם חלבון לכל 100 קלוריות לעומת עלי ברוקולי (עלים ירוקים) שמכילים 11.2 גרם – כמות כפולה (ועוד ללא שומן!!).

בעלי החיים רבים וגדולים (פרות פילים ועוד) אוכלים בעיקר ירקות ירוקים.והחלבונים שבבשר שלהן נוצרו מעשבים

ההמלצה-להתחיל את היום עם מנת שייק פירות העונה מתוקים וטריים ולהוסיף לתוכו כמות נכבדת של חסה, צרור פטרוזיליה וכל עלה ירוק העולה על דעתכם שמצוי במטבח שלכם(ואם לא מתוק מספיק אני אוהבת להוסיף תמרים).

בתאבון ובבריאות

טליה TMRG

 

אז מי באמת צריך חימום למיתרי הקול?

מיתרי הקול או בשמם התיקני שפתות הקול (מהמילה שפה. מזכירים את צורת השפתיים) הם שתי רקמות ריריות שריריות.
צבעם לבן מאחר וכמות מעטה בלבד של דם מגיעה אליהם!! לעומת זאת כאשר אנו במאמץ ,עומס או בזמן חימום למיתרי הקול צבעם הופך אדמדם עקב הזרמת הדם המוגברת לאזור והמאמץ. כידוע  כמות הדם המסופקת לשרירים בגופנו עולה במידה ניכרת בזמן מאמץ.

השרירים בבית הקול דורשים בזמן הפקת קול מאומצת, חמצן וחומרי מזון רבים יותר מאשר בזמן מנוחה. ולכן אספקת הדם מתעצמת (יחד עם קצב חילוף החומרים מהאזור).

כדי להפעיל את השרירים בצורה אופטימלית וכדי למנוע נזק, טוב נעשה חימום למיתרי הקול, נכין את השרירים למאמץ בצורה מדורגת ויזומה (לפני הפקת קול אינטנסיבית).

ובעברית פשוטה טוב אם נקדים חימום למיתרי הקול, נתרגל מספר תרגילים שיעלו את קצב אספקת הדם לאזור ובמקביל יגמישו את השרירים ומיתרי הקול לקראת העומס ובין לבין המאמצים הקוליים.
יש הבדל גדול מבחינת כמות האנרגיה שהשרירים שלנו דורשים בהפקת קול בזמן דיבור או שירה בעוצמות קול רגילות ומתונות לעומת כאלו בעוצמות קול גבוהות.

בזמן מאמץ גדול נוצרת חומצה לקטית שמצטברת במיתרים וגורמת לכיווצם.
ולעיתים אף לכאב בגרון בעקבות המאמץ. (הכאבים הם ברקמות השרירים) החומצה הנוצרת היא תסיסה (לקטית) שמתהווה כחלק מדרכו המיוחדת של הגוף להשיג עוד מקורות של אנרגיה זמינה שהשרירים נדרשים לה.
אבל בגלל שהתהליך גובה מהגרון מחיר אנו נדרשים לפעולה.

בזמן חימום למיתרי הקול ושחרור שרירי בית הקול יגרום להגדלת כמות כלי הדם באזור,להרחבתם ולהגברת זרימת הדם שזורמת לאזור בית הקול בצורה מדורגת. במהלך המאמץ. שחרור השרירים יעודד סילוק ופינוי מהיר יותר של אותה החומצה שנוצרת על המיתרים מהמאמץ ובכך ישתפר תפקודנו הקולי לאורך זמן.
בין אם אתם מורים מרצים אנשי עסקים שמדברים כל היום, זמרים חזנים ועוד, ונדרשים לדיבור רם או שירה מקצועית וחזקה באופן ממושך או אינטנסיבי כדאי לסגל תרגול מקדים לפעילות הקולית. ותרגול קצרצר משחרר בין המאמצים במהלך היום. ולאחריהם!! (כדי לשחרר את המתח שמצטבר בשרירים השונים השותפים בהפקת הקול)

מדובר על תרגול קצרצר!!! של דקות. ולפעמים גם של שניות

בריאות הקול תלויה ישירות ובצורה משמעותית גם מההשקעה המועטה שנקדיש לשרירים שלנו (שמצויים ב’קופסה’/ בבית הקול שבגרוננו ובשרירים נוספים ששותפים לפעילות).

מה עוד שעם תרגול שוטף וחימום למיתרי הקול האזור יחשף פחות ופחות לבעיות הנובעות מהשחיקה הטבעית
(שריטות של השכבה הראשונה של המיתרים)התרגול הוא פשוט וקצר.
הבעיה היחידה בענין היא שאנחנו מזניחים את הנושא. הזנחה שנובעת לדעתי מחוסר מודעות מספקת לכך שאנו מאמצים שרירים שנזקקים להתיחסות שונה. הכנה ושחרור. ושזהו אזור שלא זורמת אליו כמות דם גדולה ולכן כדי להמנע מפציעות קוליות נדרש לתרגול.

ללא הכנה של מיתרי הקול לפני מאמץ אינטנסיבי וממושך וללא שחרור קצר בין המאמצים השונים המיתרים עלולים להתכווץ יתר על המידה להאדים ולהתנפח חרף המאמץ.  (ובמקרים חמורים עלולים להתפתח נגעים. או שיווצר קושי כרוני בסגירתם.)

תרגול קצר (לפני, אחרי ובין לבין)

אורך ההכנה משתנה בין דובר לזמר :

זמן התרגול  זהה : במהלך השעה שלפני המאמץ הקולי, אחרי המאמץ הקולי ובמידה וקיים דיבור או שירה ממשוכים, שעות רבות, בין המאמצים.

משך התרגול שונה: אם אתם דוברים, ניתן לתרגל כ-6-10 דקות את הקול והגוף. אם אתם זמרים/חזנים הכנת הקול ארוכה יותר. השחרור לאחר פעילות קולית והתרגול בין המאמצים  קצרצר.

חימום למיתרי הקול לזמר אורך כ 25-35  דקות כדי להכין כיאות את המיתרים לעבודתם ונדרשים תרגילים נוספים (לפתיחת התהודות השונות-חללים שדרכם עובר ומהדהד האוויר.תרגול נשימתי לשליטה בנשימה.  חיזוק המיתרים -תרגול במנעדים קטנים .תרגול שיכלול הפעלת כוח. הגברה של הצליל ומשיכתו, שיפור הקאורדינציה בין השרירים השונים במערכת הקול והגמשת המיתרים-לצורך הגמשה התרגול יתבצע במנעדים רחבים בצורה קלילה)

מה לעשות:

הקפצת הסרעפת פנימה ולמעלה. 10 חזרות (הקפצות=הכנסה והוצאה של הבטן במהירות)
10 חזרות. 3-6 סטים. מנוחה של כמה שניות בין סט לסט.

תנועות איטיות וחזקות עם השפתיים. כאילו שאנחנו אומרים או (U) ואי (EE) 10 חזרות. 3-6 סטים. מנוחה של כמה שניות בין סט לסט.
(תרגילי השפתיים חשובים כדי לשחרר את חיתוך הדיבור שתורם לתהודה של הצליל)

זמזומים עדינים. ניתן לזמזם שיר פשוט או חלק ממנו או סולמות מוסיקליים, בצורה עדינה ולא לוחצת. בצלילים לא גבוהים ב3 הדקות הראשונות (לא להגיע מיד לצלילים גבוהים אלא בהדרגה). אופן הפעולה רך וזורם. להשתדל להפיק צלילים אחידים וממושכים.
זמזום שיר. הפעם כהקפצה. כלומר צלילים חתוכים ומקוטעים. (בשפה מוסיקלית זה נקרא סטקטו)

לאורך כל התרגול נשמרת תחושה של שחרור מקסימאלי במינימום מאמץ ומקסימום נוחות בגרון

לסיכום כלל חשוב:

במידה ולא ניתן לתרגל את הקול, לחמם ולהכין אותו, לפני מאמץ קולי יש להתחיל תמיד את מחצית השעה הראשונה של ההרצאה, ההופעה, הדיבור , בצורה רגועה ומתונה בצורה שאינה מכבידה ולוחצת עד שמרגישים שהקול נעשה גמיש ומוכן לפעולה מאומצת.

וכמובן מומלץ שיהיו בסביבה תרסיסי TMRG שיקצרו את משך העבודה ויוסיפו עוד כוח לפעולת המיתרים בדרך קלה בטוחה וזמינה.

טליה

TMRG