תרגול קצר של מספר דקות בלבד של פיהוקים עשויים לשחרר שרירים רבים. ראשית את שרירי הפנים, השפתיים הלסתות ולהשפיע על שרירי הגרון ולמרבה הפלא לחולל שחרור כללי של הגוף כולו!
התהליך המומלץ הוא להתחיל בסדרת פיהוקים כשהפה פתוח/פעור לרווחה,  תוך כדי עיסוי איטי עם שתי כפות הידיים באזור הלסתות. שאיפת אוויר לפה, ואז הוצאת אוויר וסגירת הלסתות.
תוך כדי הפיהוק לצרף קולות וצלילים המשתחררים בטבעיות תוך כדי הפיהוק. סוג של אנחות.
פיהוק עשוי להמשך בין כמה שניות (3 שניות) ועד לכמה דקות.
מאחר ובאזור מפרק הלסת הנמצא מתחת לאוזניים (מקום החיבור של הלסתות)
מצויים שרשראות של סיבי עצבים רבים, באופן יחסי למפרקים אחרים בגוף, שמשתחררים ומאחר ובזמן הפיהוק משתחררים הורמונים מרגיעים ובגלל שמדובר בפעולה של חמצון מוגבר, ההשפעה היא מקיפה ומשחררת את הקול ואת הגוף כולו.
נתון נוסף טכני, שמתרחש בפיהוק, הוא הנמכה של תיבת הקול.
תיבת הקול או בשפה מקצועית קופסת הקול, מתכווצת ועולה בזמן מתח ועומס של המיתרים. עצם הורדת בית הקול נשיג סגירת מיתרים קלה יותר בפחות מאמץ (לזמרים הורדת בית הקול חשובה להפקת צלילים גבוהים במנעד הקולי. או למעבר לקול מתהודת המצח/ראש).
כדי להגיע לתוצאות משמעותיות של שחרור והרפייה, כדאי להגיע לפיהוקים
איטיים גדולים ועמוקים. לתת לתהליך את הזמן הנדרש.
פיהוק הוא התרגיל הטוב ביותר ללא ספק לשחרור שרירים באזור הלסתות והפנים ויתרום להפקת קול קולחת וטובה יותר.
תנועת מפרק הלסתות מאפשרת ללסתות לנוע למטה ולמעלה, לצדדים ובמעגלים, דבר שישפיע רבות על הפקת המילים בדיבור ובשירה. על מפתח הפה והגיית התנועות והעיצורים.
הפיהוקים ישחררו את שרירי הלעיסה, שהם השרירים השולטים בלסת.
שרירים שעשויים לייצר מתח רב וצרידות במידה והם מכווצים יתר על המידה.
זהו תרגיל פשוט וזמין תמיד לשימוש.