צריך ונכון לשתות ולאכול מיד לאחר המאמץ הקולי (או במהלך השעתיים שלאחריו)

אנו רגילים לשמוע שאסור לנו לאכול הרבה מאכלים. לא טוב עגבניות ולא חצילים ואסור פלפלים ובטח שלא חלב ומוצריו ולא חריף ולא מטוגן  חלילה מקופאין, לא קר לא חם בלי בשר ובלי בלי בלי בלי…

האמת היא שאם נקדיש תשומת לב גדולה יותר על מה כן לאכול ומתי ומתי לשתות (ולא נתעלם מהידע שקשור להיגיינה הקולית. תרגול שוטף מנוחה מוצרים טבעיים כתמיכה ועוד).

יתכן שלא נגיע למצב קיצון של שחיקה של המיתרים והמערכת תהיה פחות רגישה לכל משתנה תזונתי.

לפני שאמליץ מה ומתי עוד כמה מילים על כל האיסורים.

הנושא הוא מאוד רגיש ומשתנה מאחד לשני ומזמן לזמן. (כל אדם מגיב אחרת לכל חומר בטבע).

לכן, החובה שלנו היא לבדוק את עצמנו לפני שנקשיב ב'עיניים עצומות' להמלצות הרבות, ונדע מניסיון אישי שלנו מה טוב עבורנו ומה לא.

ולפעמים גם השאלה מתי. מתי מזון מסוים עושה לי רע. ומתי לא. (בלילה? לפני מאמץ קולי? בבוקר? וכו).

לדוגמא קפה על הבוקר ועוד על קיבה ריקה נחשב רע ומקור לחומציות…יתכן שבהמשך היום כשאנו עייפים וזקוקים לכפית קופאין  (על בטן מלאה) תועיל לנו כוס הקפה ותתרום אפילו להפקת  קול עוצמתית יותר בפחות מאמץ אם יפיג את  תשישות הגדולה שפוקדת אותנו באותו הרגע. כך שחשוב שנשמור על ראש פתוח ונבדוק את עצמנו בעצמנו ונזכור שהכל יחסי.

חשוב  שנזכור נתון בסיסי על שרירים כדי לעשות את הקשר לתזונה.

שרירים מכווצים: מתנפחים!

כאשר הקול שלנו הוא חלק מהעיסוק המקצועי שלנו ויש לנו עומס קולי מיתרי הקול (שפתות הקול) נפוחים מפעם לפעם.

(כמו שנראה את שרירי הידיים של מרימי המשקולות .שרירים גדולים ונפוחים  ככל שלחץ המשקל  על היד עולה  )  כאשר אנו במאמץ קולי חזק ומתמשך השרירים בבית הקול לא רק נפוחים אלא גם מדי פעם אדומים ומגורים לאחר המאמץ.

וכאן הענין, אפילו מידה ולו הקטנה של חומציות שעולה כלפי בית הקול עלולה להשפיע ולהיות מורגשת יותר מאשר מי שאין לו מאמץ קולי.  שרירים בבית הקול שלו משוחררים  קטנים ולא מגורים.  לכן מי שמדבר או שר בצורה אינטנסיבית נדרש להקפדה יתרה מבחינת התזונה שנכנסת לפיו בעיקר בתקופות העומס הקולי.

חומציות פוגעת במיתרים (עולה מהוושט וצורבת את המיתרים)

ואנו יכולים לעיתים קרובות להרגיש את זה. (לעיתים לא נרגיש. ואז יאמר לנו שהחומציות נסתרת. כי הפגיעה מתקיימת אבל לא בעוצמה חזקה בה אנו מרגישים את החומציות.)

                                                                                                                                                                                      מה לעשות:

פתרון חשוב להאצת קצב השיקום של בית הקול לאחר מאמץ הוא

תדלוק נכון ושוטף של המיתרים.

שרירים צריכים לקבל אספקה של חומרי בנין כדי לבנות את עצמם (ורצוי שתהיה מתאימה)

קודם כל מים.

שרירים בזמן מאמץ יוצרים חום.(כשהם מתחילים לפעול מרבית האנרגיה שאנו משקיעים הופכת לחום)

ולכן יש איבוד נוזלים ויובש באזור. על כן במהלך הפעילות הקולית, יש ללגום מעט מים, וגם מיד לאחריה. שתיית המים מצננת את הגרון ומונעת יובש שמזיק להפקת קול תקינה.

 

ומה לאכול לאחר מאמץ קולי?

לאחר המאמץ הקולי, (עדיף כמה שיותר קרוב אליו) 'לתדלק' את הגוף ולאכול פחמימות. אני אישית ממליצה על שייק פירות . (אנו זקוקים לגליקוגן במהרה)

כאשר אין לנו כמות מספקת של גליקוגן בשרירים קיים פירוק מוגבר של רקמת השריר (אחת השכבות של שפתות הקול היא שרירית).

כמובן שכדאי להוסיף למתכון חופן עלים ירוקים  לתוספת חלבון . (יש מחקרים שמראים שפחמימות בשילוב חלבונים יצרו סביבה אופטימלית לאחסון הגליקוגן ולבניית השרירים).

ומומלץ חופן גרעינים לא קלויים או מקור שומן בריא אחר לאותו השייק או לארוחה (לספק תוספת שומנים  להשלמה הנחוצה לגוף ולשרירים).

 

מתי לאכול?

בשעתיים שלאחר המאמץ הקולי (קרוב ככל האפשר למאמץ)

המטרה היא בניית השרירים בבית הקול.

כשאנו מדברים בעוצמות גבוהות ובתדירות מתמשכת יום אחר יום או ששרים ערב ערב או  יום רודף יום (חזנים שישי ומיד למחרת שבת)

חשוב שנחשוב לא רק על הטכניקה ועל איכויות קולנו אלא גם על הרגע שלאחר מכן או על היום למחרת.

חשוב ביותר לדאוג  לחזרה  מהירה של הקול לאיתנו. לשיקום הקול לאחר מאמץ רב.

 

בתאבון ולבריאות

טליה TMRG