זהו מזון שאנחנו מפספסים אותו וממעיטים באכילתו, שיכול למנוע מאיתנו בעיות כמו ריפלוקס/אלרגיות/נטייה להתקררות/לדלקות/לעייפות
ולעוד מגוון רחב של בעיות שישפיע ישירות ובעקיפין על בריאות מיתרי הקול שלנו?
כידוע, תזונה היא אחד מהמרכיבים החשובים לבריאותנו הכללית.
שייק ירוק עם עלים ירוקים ירקות ופירות, על הבוקר, על קיבה ריקה הוא התשובה לכל כך הרבה חוליים.
כדי שנשמור על בריאות תקינה של מערכת העיכול ,ומערכת החיסון שמשפיעות ישירות על בריאות מיתרי הקול.
כדאי שנפתח את היום שלנו עם שתיית שייק ירוק גדול.
שתיית שייק ירוק עם עלים ירוקים כל כך חיונית לבריאות שלנו.
עלים ירוקים
ההמלצה לנסות חמישה ימים ברצף ואח”כ יתכן שיהיה כבר קשה לוותר על זה.
מדובר על שילוב של עלים ירוקים עם ירקות אחרים. פירות שונים כמו בננות תפוחים ירוקים, תמרים, אפרסמון מנגו ועוד ועוד ולהוסיף לתערובת כשתי כוסות מים.כדאי להתחיל לאט לאט..כדי להתרגל..בהתחלה יותר פרות ומעט עלים ירוקים..ובהדרגה למצוא את השילוב המנצח.
(תפריטים לדוגמא כאן למטה) ההקפדה על עלים ירוקים.כשנתחיל כך את היום נרגיש זריקת אנרגיה אדירה לגוף.
השייק הירוק יספק לגוף שפע של ויטמינים מינרלים, חלבונים, חומצות, אינזימי עיכול וישמור על: מערכת הלב, כלי הדם, ישפר זרימת דם, יגן על מערכת העיכול (כידוע חומציות שעולה מהעיכול מזיקה למיתרים).
שיפור מערכת החיסון (מערכת חיסון חזקה היא אחת מאבני היסוד למיתרי קול בריאים).
ניקוי רעלים (מניעת אלרגיות) ויספק לגוף נוגדי חמצון למניעת מחלות רבות..
הדרך הנוחה הנכונה הקלה והבריאה לצרוך את העלים הירוקים היא דווקא בשייק. להכנה בבלנדר.
בשייק קיים תהליך של ריסוק הירקות לחתיכות קטנטנות וכך הרכיבים התזונתיים יספגו בקיבה.
תפריט לדוגמא להכנת שייק ירוק!
הרעיון לשחק עם מגוון עלים ירוקים ושאר ירקות ופירות. לפי הטעם.(זכרו שטעם הוא גם נרכש אז חפשו מה שאתם אוהבים אבל תנו הזדמנות)2 כוסות מים 2 גבעולי סלרי או רבע צרור עלי רוקט (או גם וגם)חצי אבוקדומיץ מחצי לימוןחצי כוס פטרוזילה3 עגבניות2 מלפפוניםאו דוגמא אחרת2 כוסות מים3 תפוחים 3 תמריםחצי ראש חסה אפרסמון 2 גבעולי סלרי
ולמי שעדיין אין את ערכת TPV שלנו שיטת הטיפול הקולי של TMRG
ערכה רגילה לתחזוקה ושיפור איכות הקול.
מזמינה אותך ליצור איתנו קשר.השתדרגנו עם מתאם לאף לניקוי הסינוסים..יכולה להבטיח שתכנסו לתהליך ולכושר קולי, ותספקו את התנאים הטובים ביותר לגרון ולקול שלכם להשתקם ולהשתפר ובהדרגה תחוו הנאה מהדרך.
הבעיה והפתרון : “חוסר סגירה” או כפי שרבים מכנים “רווח בין המיתרים”
חוסר סגירה של מיתרי הקול, אחת מהתופעות הנפוצות הגורמות לצרידות וקושי בהפקת הקול. מיתרי הקול נצמדים ומתרחקים במהירויות עצומות בזמן הפקת הקול, המפגש הזה הוא הרגע בו נוצר הקול שלנו.
קושי בהפקת הקול יכול להיווצר ממצב בו סגירה לא מלאה של המיתרים.
כלומר, המיתרים נפגשים בצורה לא סימטרית או לא על כל המסלול שהיו אמורים להיפגש כדי ליצור צליל מלא וחזק.
איבוד קול הוא מצב קיצוני בו אין מפגש ברווח שנוצר בינהם ‘בורח’ אוויר,
ממש כפי שיש פנצ’ר בגלגל, ככה גם הקול שלנו עם כמויות רבות מדי של אוויר,
העוצמה תיחלש והקושי יגבר,
הפקת הקול תהפוך למאמצת ויהיו שאפילו יחוו זאת ברמה הרגשית, חוסר חשק לדבר,עייפות תסכול עצבנות ועוד.
מיתרי הקל הם שריריים ובכל בעיית צרידות יהיה לנו עסק עם השרירים, כשהמצב לא אופטימלי התופעה הראשונית היא
שהשרירים בגרון שפועלים להפקת הקול ייצאו מאיזון.
בכל פתרון של בעיית צרידות ננסה להוסיף את מימד הטיפול בשרירים,
(שחרור השרירים אם ע”י מנוחה, תמציות מתאימות שירפו וישחררו, ותרגול מיוחד)
מאחר והשרירים בגרון מסובבים את המיתרים פותחים אותם סוגרים אותם מאריכים ומקצרים אותם בכל קושי קיים השרירים יגיבו וישפיעו על המצב בגרון,
כשהשרירים יוצאים מאיזון הם לא יתכווצו עד למקסימום שלהם,
לא ישתחררו עד למלוא ההרפיה וכמובן לא יסתובבו בצורה חופשית ומלאה.
המסלול שלהם לא יהיה מלא.
כלומר, הסגירה לא תהיה מלאה, ואז נשמע צליל דק מדי, חלש מדי אוורירי מדי וכו’.
אז מה עושים כדי לטפל בתופעה של חוסרת סגירת מיתרי הקול?
קודם כל לעשות!
גם אם אנחנו מבצעים מנוחה קולית בגלל עומס שחווינו במצב של חוסר סגירה נדרש :
* להמריץ את פעולת השרירים
* ובין התרגולים לאפשר מנוחה קולית
* גרגור מים עם מלח תוך הפקת צלילים עולים ויורדים
* הפקת צליל עולה ויורד דרך קשית – כזאת ששותים ממנה.
תמיכת שרירים: במצבי חולשה קולית וחוסר סגירה מובהקים נדרשת עזרה גופנית של החלק העליון של הגוף,
שנקרא הטורסו (מהאגן עד הצוואר) הצוואר והראש.
התמיכה מהווה מעין עוגן למיתרים. נותנת כוח נגדי כנגד פעולת המיתרים,
לשם כך נמליץ על :חיזוק שרירי הבטן, שרירי בית החזה, הכתפיים, הצוואר.
תרגילי שכיבות סמיכה למי שיכול, תרגילי בטן למינהם, תרגילי דחיפה. (הזכרנו במאמרים קודמים.
לדוגמא הנחת כף יד כנגד הצוואר ודחיפה הדדית של היד כנגד הצוואר והצוואר כנגד היד לחיזוק השרירים)
וכמובן תמיכה עם אחת או יותר ממוצרי TMRGתרסיס מס 2 , תרסיס מס 5, אבקה מס 4 ותמצית מס 10. (ללא התמיכה של התמציות התרגול הופך לעיתים לעומס יתר במקום לגרום לשיקום ולחיזוק השרירים)
וכמובן שנוציא גם את התותחים הכבדים שלנו למצבים בהם המצב חמור
או שאתם בעלי מקצוע קולי ורוצים להרוויח טיפול מהיר מיידי וגם לחזק את מיתרי הקול שלכם,
ולהנות מקול עוצמתי (לזמרים/חזנים התרגול מחזק בצורה משמעותית את תהודת החזה/שירה מסגנון בלט וחושף גוונים נוספים בקול),
מדובר על טיפול עם ערכת TPV והמסיכה המיוחדת המתלווה לה שמחזקת במיידי את סגירת המיתרים ואת הקואורדינציה בין כל השרירים בגרון והנשימה.
קשה להאמין מה שיעול אחד עוצמתי או רצף של שיעולים עלולים לעולל למיתרי הקול שלנו….
מצרידות קלה ועד להסתבכות של ממש (יצירת נגעים הופעת דימום ועוד). אז אל נשכח שיעול גורם לפגיעה במיתרי הקול !
השיעול שהוא תגובה טבעית של הגוף, רפלקס, לפינוי הפרשות או חלקיקים זרים ממערכת הנשימה ונועד להציל חיים במקרים של חנק.
השימוש במנגנון השיעול הפך למזיק כשאנו משתמשים בו להזזת חסימה בגרון או כפינוי עודפי ליחה וחומציות ממערכת הנשימה.
במקרים אלו לא זו בלבד שהשיעול הטורדני לא ירפא אותנו אלא עלול ליצור בעצמו נזק מתמשך למיתרי הקול.
מעין תופעת שרשרת.
לרכוש זרעי פשתן בבית טבע או אפילו בסופרמרקטים במחלקת התבלינים/קטניות.
הרתיחו כף זרעים עם שתי כוסות מים למשך רבע שעה.
צננו ושתו. נועד לרכך את הגרון ולהרגיע את השיעול.
ופתרון של TMRG:
מסדרת המוצרים הטבעיים שלנו אנו ממליצים על אבקה מס’ 4 לריכוך פעולת החיכוך של המיתרים בזמן שיעול.
מומלץ להשתמש גם בתקופות של עומס קולי כאשר אנו מרבים בדיבור. (מורים, זמרים, שחקנים ואפילו פוליטיקאים)
אם אתם מורים המדברים שעות רבות או אנשי מכירות עם עומס קולי או זמרים /חזנים או שאתה סובלים מבעיות קוליות מכל סוג שהוא
התרגילים הבאים יכולים להתאים לכם לשפר את הפקת הקול.
צרידות היא נורית האזהרה והסמפטום הראשון לבעיות קול שונות.
חלקנו נסבול מתופעה כגון נפיחות אדמומיות יבלות פוליפים בצקת דימום טונוס שריר חלש מדי /חזק מדי ,דיבור לא נכון /שירה (זמרה) לא נכונה (ודרך אגב לא פשוט לדבר ולשיר נכון כשסובלים מנפיחות או מיבלות וכו)
ברוב המקרים כשמגיעים למצב שכבר שומעים את הצרידות זה סימן שהבעיה מורכבת יותר.
וגם הטיפול רצוי שיהיה משולב.(תרגול ומוצרים לשיקום)
עדיף כמובן לטפל בקול בצורה רוטינית כדי לא להגיע למצבי צרידות.
סגירת מיתרים חזקה ומהירה נדרשת מאיתנו כאשר אנו מדברים מול כיתה או כשאנו מדברים בצורה נוכחת .
וכמובן כשאנו שרים בעוצמות חזקות.
התוצאה היא קול חזק ומלא.
סגירת מיתרים עדינה יוצרת צליל דק ועדין יותר ומשחררת את השרירים. ( בהפקה של צלילים גבוהים מאוד כששרים נדרשת סגירה מסוג כזה.)
סגירת מיתרים חזקה ומהירה לאורך זמן תגבה מאיתנו מחיר של עיפות קולית במידה ולא נשחרר את המיתרים לפני או אחרי המאמצים!!
כדי להגמיש את המיתרים אנו נמתח אותם ונדקק אותם. נצמיד אותם זה לזה בעדינות וללא לחץ חזק.
דיסק תרגילי פיתוח הקול לצרודים מתמקד ברובו בתרגילים מהסוג הזה. המטרה שחרור והגמשה.
כדי להמחיש את הפקות הקול השונות אפשר להשוות את הקול שלנו לכלי נגינה או לקולות של חיות.
למשל ציוץ הציפור יזכיר לנו קול דק ועדין. ולעניננו סגירת מיתרים עדינה.
לעומת נהמת האריה שתהיה חזקה וגסה. לצורך ההשואה סגירת מיתרים חזקה ומהירה.
או אם נשווה לכלי נגינה.
קולו של החליל יזכיר לנו קול רך ורפוי, עם אוויר. סגירת מיתרים עדינה.
לעומת קולה של החצוצרה שישמע בולט חזק ולא עדין. סגירת מיתרים חזקה.
בדיבור, במיוחד מול קהל (מורים, שחקנים, פוליטיקאים וגם אנשי המכירות ובעלי העסקים)
אנו אכן רוצים להשמע עם קול עשיר דווקא כמו החצוצרה או כמו ‘האריה השואג’ ,
בצורה בולטת ושופעת בגוונים קוליים שונים. מלאי אנרגיה.
(ולאו דווקא עדינים עם גוון קולי דק).
אבל!!
כדי לשחרר את הקול לאחר מאמצים כאלו, רצוי שנתרגל תרגילים עדינים שישחררו ימתחו ויגמישו את השרירים.
התרגילים הנ”ל יעודדו את המיתרים להמתח ולהדקק
לעומת עבודה מאומצת עם הקול שתגרום לשרירים להתכווץ ולהתעבות.
בשילוב עם מוצרי TMRG נוכל להגיע לתוצאות משמעותיות בשיפור איכות הקול.
אנו ממליצים בחיטוי המקום בעזרת המוצרים משאריות ליחות חומציות וירוסים חיידקים אדמומיות ועוד. (גם שפשוף ממושך של המיתרים ואפילו בעוצמה מתונה עלול לגרום לאדמומיות ונפיחות) .
אנו ממליצים על ציפוי ולחלוח האזור , הגברת אספקת הדם למיתרים בעזרת המוצרים כדי כדי להמריץ את תפקודם ולהאיץ את שיקום השרירים וחידוש הרקמות (ולטפל בבעיות קיימות ).
ובהגמשה של שרירים בבית הקול ע”י תרגול רך ועדין לחיזוק המיתרים.
הערה: כל צמחי המרפא בתכשירי TMRG נבחרו בקפידה רבה כדי לשפר את הפקת הקול ובמרבית המקרים
לזרז משמעותית את תהליך הריפוי ולמנוע החמרה. מלבד שיפור באיכות הקול והאצת הריפוי הקולי המוצרים איכותיים במיוחד ויעזרו מאוד בתפקוד הכללי של הגוף כולו. יש השואלים אותי אם שימוש לאורך זמן בתכשירי TMRG לא יזיק והתשובה היא שלא זו בלבד שיעזור לקול המוצרים מצוינים לשיפור בנושאים רבים אחרים שאינם קשורים ישירות לקול.לדוגמא שיפור בזרימת הדם, חיזוק כלי דם, שיפור תפקוד מערכת החיסון ומערכת הנשימה ואפילו יש צמחים שתומכים בפעילות הלב מניעת סוכרת שומנים בדם כולסטרול ועוד..אחד מצמחי המרפא המובילים אצלנו נקרא ליקוריץ די ג’י אל. ניתן לקרוא עליו יותר פרטים ברשת. מפרטת רק כדי לענות לשאלות שנשאלות.
עיפות קולית משמעה שרירים נוקשים שמלווים בנפיחות ואדמומיות בבית הקול, עלולים להשפיע הרבה מעבר לתפקוד הקולי שלנו.
המצב עלול להחריף לכאב בגרון, חולשה, עייפות כללית , בעיות רגשיות כמו דכאון קל לחץ ומתח. לאורך הזמן המצב עלול להוסיף ולהסתבך למצבים מורכבים יותר ולהגיע
לנגעים על המיתרים. ברוב המקרים הכל מתחיל מסיבי שריר מתוחים ונוקשים המגבילים את טווח התנועה של המיתרים ומגבילים את הסגירה שלהם. כמו כן מכווצים אותם ויוצרים צרידות. בעקבות הכיווץ אין אספקת דם מספקת למיתרים. דבר הגורר לחוסר בהזנה ובחמצן וגם לעודף ליחות ופסולת. הגרון הופך לרגיש וקיים קושי ממשי בהפקת הקול.
אחד הדברים המענינים לגבי הקול הוא שדווקא דיבור בקול ברור עם דגש על היגוי נכון יתמוך בהפקת קול יפה ובריאה (כמובן שיש לשמור על התנאים הבסיסיים. שהדיבור לא יהיה מהיר מדי חזק מדי או בגובה שאינו טבעי ונוח לדובר) .
הנתון נכון לדיבור ולשירה (זמרה). חיתוך הדיבור שהוא בהירות הדיבור הוא אחד הדברים החשובים כדי להפיק את המילים עם מינימום מאמץ של המיתרים.
כמובן שיש צורך לשים לב שהקול קולח ולא נעצר מדי על העיצורים. כלומר שהדיבור ישאר טבעי אך מדויק ומודגש.
דיבור עצל יגרום לקול לצאת באופן לא ממוקד וידרוש מאיתנו להוסיף לחץ מיותר על המיתרים. לעומת זאת דחיפה מספקת של איברי הדיבור (לדוגמא פעולת הלשון החך השפתיים ושרירים נוספים) ישמשו כתנופה לקול בצאתו לחלל. וחשוב מזה, ההיגוי הנכון יעשיר את הצליל ויתרום להדהודו. כלומר תורם לתהודה.
מעבר לכך , קריין או מורה שחיתוך דיבורו לא מובן לא יצליח להעביר את המסר הנדרש. ולכן העניין נחשב כ א’ ב’ של הפקת קול נכונה. חשוב שחלקי מילים (ההברות) לא יבלעו ואורכן של המילים לא יקוצר מהאורך הנדרש שלהן. אנו שומעים את השחקנים בד”כ מקפידים על כל הגה שיוצא מפיהם.
אז חשוב להבין שהערך המוסף של בהירות המילים הוא שמירה על בריאות הקול . אני באופן אישי מאוד נהנית לשמוע את השחקנים במבטא האנגלי שהדיבור שלהם כל כך חותך וברור. ולא לחינם משחק אנגלי נחשב כמשחק משובח וממגנט. הנושא הזה הוא נרכש ולכן חשוב שמורים מרצים זמרים ואנשים שמדברים שעות רבות יקפידו ואף יתרגלו את חיתוך דיבורם.
מעבר לתמיכה מול עייפות קולית, ניתן להוסיף שדיבור מדויק ובהיר ייצור אמינות ויתן תחושת בטחון למאזין וכמובן שלדובר עצמו.
שיטה פשוטה וזמינה לשיפור ההיגוי :
תרגול ע”י דקלום של טקסטים בקול דיבורי ברור ורם (אך לא חזק מדי ) בקצב מתון איטי ואחיד!!! דגש על האחידות. תוך הקפדה של הגייה מדויקת של העיצורים והתנועות (חמשת סימני הניקוד) מקילים על עייפות קולית .
כשיש קושי וחוסר נוחות חשוב להעזר באנשי מקצוע מיומנים, מורים לפיתוח הקול וקלינאי התקשורת שיכולים לעזור בשליטה על השימוש באיברי הקול שנראה שדורשים חיזוק (לדוגמא ילמדו תרגילים לחיזוק החך חיזוק שרירי הלשון , חיזוק שרירי הליבה הסרעפת, יעודדו שימוש בתהודה קדמית ועוד )
לשמירה על קול צלול וברור ניתן ותמיכה נגד עייפות קולית, להוסיף את השימוש בתרסיסים TMRG מספר 2 ו- 5
שיוסיפו רבות לשיפור התהודה ויחטאו את האזור מליחות וחומציות הפוגעות במיתרים ואף יזרזו החלמה במקרים של נגעים.
שמירה ותחזוקה שוטפת של הקול הם חשובים ביותר! האם אתם יודעים כיצד שומרים על הקול? האם אתם שומרים על הקול שלכם נכון?
בחנו את עצמכם – האם אתם מבצעים באופן שוטף את הצעדים הנחוצים אשר שומרים על הקול ?
לפניכם תזכורת לטיפים הבסיסיים ביותר לשמירה על קול בריא וצלול:
(מיועד לכל מי שמקצועו תלוי בקולו או אנשים עם עומס קולי רב או למי שסובל מבעיות קוליות )
שינה: כמה שעות אתם ישנים ביממה??
מומלץ להקפיד על ממוצע של 8 שעות ביממה לפני הרצאה/יום עבודה עמוס/ או הופעה.
שינה/מנוחה הם אחד הקריטריונים החשובים לבריאות הקול. במרבית המקרים מחסור משמעותי בשעות שינה יתבטא מידית במנעד נמוך מהרגיל ובחספוס שעלול להתלוות לצליל כתוצאה מקושי בסגירה של המיתרים
. מנוחה ושינה חשובים לשיקום שרירים בבית הקול לאחר מאמץ.
זמרים מדווחים ששינה מספקת ואיכותית הוא אחד הגורמים שעוזרים להם להגיע להשגים קוליים ולמיצוי היכולות הקיימות.
ידוע שמגיל 18 ומעלה נדרש לישון בין 7 -9 שעות ביממה. נשמע לנו אולי הרבה אבל מחקרים מדווחים שהקפדה על הנושא תשתלם ותפחית את הסיכון למחלות רבות.
כך שמשתלם בכל מקרה.
תזונה : האם אתם מקפידים על אכילת מזון שמפחית את רמת הדלקתיות בגוף? מונע חומציות וליחות? תזונה שתומכת במערכת החיסונית? ונמנעים ממזונות שמעודדים את הנ”ל.
כדאי לזכור שמזונות כמו בשר ומוצריו, חלב, סוכר לבן קמח לבן , מעודדים רמת חומציות גבוהה בקיבה ובדם ומעוררים ליחות ולכן יש להפחית במינונים
יש להמנע ממזון שעיכולו כבד ולכן חשוב לא להגיע לפעילות קולית מאומצת לאחר ארוחה מכבידה.
מזינים במיוחד.בין היתר מכילים סיבים תזונתיים ממקור איכותי, נוגדי חמצון ומפחיתים משמעותית את רמת הדלקתיות בגוף. על פי מחקרים מורידים ב40 האחויזים את רמת הדלקתיות.
שיבולת שועל
שיבולת שועל עשויה מדגנים המכילים סיב תזונתי (בטא-גלוטן).
שיבולת שועל עשירה בנוגדי חמצון (תפקידם להגן על חומצות שומניות שמתמוססות ופוגעת בגוף. מגן על התאים מרדיקלים חופשיים).
בכוס שיבולת שועל יהיו 6 גרם חלבון. (החלבון חשוב לנו כשאנו עובדים בצורה מאומצת)
סיכום נושא התזונה: חשוב מעל לכל שתסמכו על עצמכם. מה טוב לכם ומה לא. הגוף שלכם יודע לזהות אם נקשיב לו.(שימו לב האם אתם סובלים מעיפות, מעצירות, מצרבת, מקיבה רכה מיובש וכו ופעלו בהתאם).
שתיה:
האם אתם נמנעים משתיה שמייבשת את המיתרים? או הגורמת לנפיחותם (אלכוהול) ?
קופאין אלכוהול (אלכוהול במידה קטנה עשוי להועיל לבריאות הכללית והקולית ולהיפך). האם אתם מרבים בשתיית משקאות שגורמים ליובש בבית הקול (בגרון) משקאות כמו כמו אלכוהול/ קפה/ תה רגיל?
תפקוד תקין של הקול דורש רמת לחות מאוזנת בבית הקול. קופאין ואלכוהול במידה מופרזת מייבשים את הריריות וגורמים ליובש ולנזקים קוליים. מלבד זאת,שתיית אלכוהול מרובה מרחיבה כלי דם. מה שעלול בכמויות מופרזות לגרום לנפיחות של המיתרים וקושי בסגירה שלהם. הבעיה הבולטת היא שככל שלוחצים יותר עם השימוש ככה הנפיחות גדלה יותר.
(במידה מזערית, שתיית האלכוהול עשויה לעזור להפקת הקול, להמריץ את פעילות המיתרים, ולחזק את עבודתם.)
מים:
האם אתם שותים מספיק מים במהלך שעות העומס הקולי?
רבים מזניחים את נושא השתיה לצמאון כסימן ללגום מים. חשוב לאמץ אורח חיים עם הקפדה על כמות מספקת של מים. 8-12 כוסות מים ביום.
חיטוי:
האם אתם מחטאים את הגרון בעתות עומס קולי??
גרגור עם מי מלח וסודה לשתיה תורם רבות לשמירה על גרון ‘נקי’ מחיידקים וירוסים עודפי ליחות חומציות פטריות ועוד…
שחרור קולי:
האם אתם נוהגים לשחרר את השרירים בבית הקול?
חשוב לאמץ מספר תרגילים פשוטים לשחרור והגמשה של השרירים האחראים להפקת הקול.
שחרור הקול עשוי לקחת כמה דקות בלבד.
תרגיל לדוגמא:במהלך הגרגור שהומלץ בסעיף הקודם הוסיפו תרגול קולי . הפיקו צלילים עולים ויורדים. שימו לב שאינכם לוחצים על המיתרים בזמן התרגול.
כל אחד שנדרש לעומס קולי רב יודע על בשרו שלאחר פעילות מאומצת של יום אחר יום קיימת מידה של עייפות קולית.
הזמרים יוכלו לחוש את זה על קולם. אם ישירוו יומיים ברציפות בעוצמות
חזקות יאבד קולם מעט מהברק והחן שלו. עם מוצרי טי אמ אר ג’י אנו מפצים על התופעה ומחזירים לקול את הניצוץ והטריות.
שחרור ‘סתימות’:
האם אתם פותחים את מעברי האוויר כאשר הם אינם חופשיים?
האם אתם שומרים על מערכת הנשימה נקיה?
אם אתם מעשנים חשוב להבין את הנזק המצטבר של הסיגריות למערכת הנשימה. כאשר תבינו עד הסוף את הנזק המצטבר יהיה קל יותר להיגמל.
אמצעים לניקוי וחיטוי המערכת: אינהלציה, שטיפת נחיריים ע”י נטי (העברת מים עם מלח מנחיר לנחיר כשהראש מוטה למטה ולצד), חדרי מלח, שינה עם מכשיר אדים כאשר נדרשת לחות למערכת הנשימה ולמיתרים . נרות הופי . כל האמצעים הנ” ל עוזרים לנו ל’שחרר סתימות’ או לפתוח לרווחה את מעברי האוויר .( ולהרגיש נפלא ).
ואחרון חביב:
האם אתם נעזרים במוצרים טבעיים להקל על הגוף כשהוא מאותת לכם שקשה לו ?
אם אינכם מספקים את המנוחה הקולית ההולמת שהגוף מתעקש עליה ונאלצים לעבוד יום ביומו
עם הקול בצורה מאומצת, שמרו והגנו כמה שיותר על קולכם. אחרת המיתרים עלולים לגבות מחיר.
מוצרי טי אמ אר גי נועדו לתת מענה לבעיות קוליות ולסובלים מעומס קולי ולתת ‘ראש שקט’ ואפשרויות קוליות משופרות ומשובחות.
(מלבד האצה של תהליכי הריפוי המוצרים משפרים משמעותית את איכות הקול ולכן בעלי מקצוע קולי נהנים משימוש שוטף כדי לשפר את האיכויות הקוליות ולהגן על הקול משחיקה)
לסיכום:
על תזניחו את התחזוקה השוטפת של קולכם. עכשיו שאתם יודעים כיצד שומרים על הקול, היו הרופאים והמרפאים של עצמכם ואמצו לכם את השיטות והדרכים הטבעיות והבריאות לקול צלול ואיכותי.
השאלה הנשאלת על פי רוב היא כיצד לחזק את הקול. התשובה נעוצה בחיזוק תמיכת הגוף במערכת הפקת הקול כדי לחזקו.
הפתרון: תרגול קצרצר של כמה שניות 3 פעמים בשבוע של התרגילים המובאים בהמשך.
ההתמדה משתלמת (והיא סוד ההצלחה) בכדי לשפר משמעותית תוך תקופה קצרה את החוסן והתמיכה בקול וכדי למנוע נזקים .
מיותר לציין שאם אתם סובלים מבעיות קוליות מורכבות יותר חשוב להצטייד במוצרים טבעיים מתאימים לתמיכה בבעיה בצורה מקיפה יותר וימזערו את הנזק מהשימוש השוטף בקול. (ולא לשכוח לעבור בדיקה שיגרתית אצל רופא האף אוזן גרון ולהתיעץ עם בעלי מקצוע בנושא)
התמיכה הסרעפתית וחיזוק שרירי הליבה בגוף משולים בעיני לתפקידי השורש בעץ.
אם נחזק את שרירי הליבה ונשכיל ל’האחז’ בהם בזמן הפקת קול חזקה, מאומצת וממושכת, נשיג הפקת קול בריאה יותר.
כפי ששורשי העץ הנמצאים בתחתית הקרקע תומכים ואוחזים בעץ כך גם התמיכה משרירי הבטן הסרעפת שרירי הגו והשרירים הבינצלעיים הכרחית לתמוך בתהליך הפקת הקול למי שקולו עיסוקו ונדרש לדבר שעות על גבי שעות או לדבר ו/או לשיר בעוצמות חזקות.
חיזוק שרירי הליבה (מדובר בשרירים שעוטפים את עמוד השדרה, שרירי בטן גו) הם השורש והבסיס לדיבור ושירה נכונים ובריאים..
זהו נושא (התמיכה) שנחשב כראשון במעלה בכל מה שקשור למניעת פציעות בקופסת הקול וכדי למקסם את ההישגים הקוליים הניתנים להשגה.
חשוב לציין שלא מספיק לתרגל את התרגילים. יש להזכר במהלך הפקת קול מאומצת ואינטנסיבית על יישום. על כיווץ קל ועדין של השרירים הנ”ל כדי להפעיל יותר את שרירי הליבה בו זמנית עם המאמץ. לפי הצורך כמובן.
עצם המודעות והמחשבה על כך עשויים כבר לבדם להשיג את התוצאות ולהפעיל את השרירים הרצויים.הגוף יודע ובקיא בעבודתו. אנו צריכים רק להאיץ בו ולתזכר אותו במידה והעומס או הסגנון מחייב.
כאשר אין שום בעיה , כשהדיבור עדין ורגוע או כשאנו לא מרגישים בקושי או מאמץ , לא בהכרח נדרש לחשוב בצורה אוטומטית על כיווץ השרירים.
לפני שנעבור לתרגול ראוי לציין שכמובן וישנם תרגילים רבים לחיזוק שרירי הליבה , אך יחד עם זאת תרגילי “הפלאנק” שאציע ידועים כיעילים במיוחד. תרגילים אלו עובדים על השרירים העמוקים,תרגילים בהם כל שרירי הליבה משתתפים בפעולה והם יכולים להתבצע בכל מקום . ללא אביזרים נלווים.
הם אינם קלים, אך אם נתרגל אותם לזמן קצר בלבד, למספר שניות הדבר עשוי לההפך לפשוט. השם “פלאנק “(על שמו של הפיזיקאי מקס פלאנק) מייצג את עקרון הקיבוע ותרגילים אלו הנם סטטיים . ללא תנועה.
אפשר לבחור בתרגיל הראשון בלבד או להוסיף את השניים הנוספים (להגברת התוצאות).
כמה הערות לפני תחילת התרגול: למרות שהתרגילים מחזקים ותומכים בהפקת הקול (כמו בעוד פעילויות ספורטיביות של הגוף) יש להקפיד שהתרגול יבוצע בצורה מתונה ומדורגת. ללא רעד ומתח של שרירים בגוף. התחלה מתונה היא של 5 שניות של תרגול בימים הראשונים או של 20 שניות במידה והכושר הגופני טוב יותר. ואז להגביר את משך התרגול בהדרגה. רצוי כמובן להגיע למספר דקות של תרגול.
(5 שניות, 20 שניות, ועד 4 דקות או יותר) לא מומלץ לעבוד יותר מ3 פעמים בשבוע מאחר וזאת עבודה אנארובית. ולא לעייף את הגוף בימים בהם יש לנו מאמץ קולי מיוחד.
תרגיל הפלאנק / גשר קידמי
הדגש הוא על חיזוק שרירי הבטן.
יש להשען על האמות. לנתק את הגוף מהרצפה וליישרו. כלומר מחזיקים את הגוף ישר כשהוא מקביל לרצפה. לשים לב שהוא לא עולה ולא יורד (ישבן לא שקוע ולא מורם)
להקפיד על הנשימה במהלך התרגיל.(אם יש קושי בנשימה או רעד להפסיק את התרגול ולנוח)
להשען על קצות אצבעות הרגליים.
תרגול: בין 5-10 שניות (למתחילים) כפול 3 סטים. ועד 2-5 דקות למתקדמים .
שני תרגילים נוספים לבחירה להשלמת הפעולה.
שם התרגיל: גשר צידי
הדגש על חיזוק האלכסונים. שרירי הבטן הצידיים.
להשען על אחת האמות. על הצד. כף רגל על כף רגל שניה . היד החופשית מורמת למעלה.
להשלים את הפעולה בהחלפת הצד.
אם נתקלים בקושי בביצוע ניתן להניח את הרגל העליונה לפני הרגל התחתונה כדי להקל על ביצוע התרגיל.
תרגול: בין 5-10 שניות (למתחילים) כפול 3 סטים. ועד 2-5 דקות למתקדמים
פלאנק אחורי / גשר אחורי
הדגש על חיזוק שרירי הגו.
להשען על השכמות. .בשום אופן לא להשען על העורף. ישבן עולה למעלה ולהשאר באופן סטטי. להמשיך להקפיד על נשימה זורמת.
הדגש בתרגיל הנל הוא על חיזוק שרירי גו תחתון
משך התרגול :בין 5-10 שניות (למתחילים) כפול 3 סטים. ועד 2-5 דקות למתקדמים
לסיכום:
על מנת למקסם את ההישגים הקוליים שלנו בין אם אנו מרצים או זמרים ולמזער בעיות קוליות עתידיות כדאי להוסיף לשגרת חיינו את התרגול הנ”ל. יציבות הקול בעומסים חזקים הם תוצאה של תמיכה של שרירי הליבה (לצד סגנון והפקת קול נכונים). כיום יותר ויותר אנשים מודעים לחשיבות של התמיכה הקולית בכל הקשור להפקת קול בריאה
כמו כן בנוסף ליתרונות בחיזוק הקול והגנתו התרגול יתרום לנו ברוב הפעילויות הפיזיות היומיומית שנבצע כך שללא ספק משתלם וכדאי להפוך את התרגול לחלק משגרת חיינו
עד כמה אנו יש לנו שליטה על מיתרי הקול ?? כיצד מכוונים את כלי הנגינה שלנו?
הגוף שלנו הוא מערכת משוכללת מאין כמוה..מערכת הקול היא ללא ספק אחד החלקים המרתקים והמהנים שיש.
כשנשיר נהפוך להיות נגן שהוא גם הכלי נגינה. מה שאומר שמוטלת עלינו עבודה כפולה..לדאוג לכלי הנגינה (שיהיה נקי ומכוון עם רמת אנרגיה נכונה ולדאוג לנגן שיהיה רגוע. שידע אך להפעיל את שריריו לשלוט בקולו ולהפיק ממנו את המקסימום)
כמה נתונים על המיתרים שעשויים להפתיע ואולי לשנות משהו בתפיסה שלנו לגבי הנושא:
מיתרי הקול רוטטים בקצב של 100-150 פעמים בשניה אצל גברים. אצל נשים בסביבות הפי שתיים מהר יותר. מהירות הקול היא 343 מטר בשניה.
.המהירות כל כך גבוהה שכשאנו נסתכל על פעילות המיתרים בעין רגילה בצילום מיתרים לא נצליח לקלוט ולעקוב אחר התנועה המהירה שלהם.
אנחנו לא שולטים בתנועת המיתרים והשרירים שבבית הקול, אלו שרירים חלקים ( בשונה משרירי השלד)הפועלים בצורה לא רצונית. תנועתם מתבצעת באופן ספונטני. התנועה מתרחשת מעצמה כתגובה למערכת העצבים האוטונומית (איננה מתוכננת או נשלטת על ידינו). אנחנו כן יודעים (בזכות הטכנולוגיה) שהם נמתחים בצלילים הגבוהים ומשתחררים ונרגעים ומתקצרים בצלילים הנמוכים!! ולמרות שאנחנו לא שולטים בהם , אנחנו כן יכולים לשפר את מצב הקול שלנו, כשעלינו להתמקד דווקא בשחרור והרפיה כדי לאפשר לשרירים לעבוד במלוא עוצמתם כש”אנחנו” מותחים אותם.
תרומתנו לאיכות הקול תבוא לידי ביטוי אם נשמור על הגוף שיהיה חלל תהודה נקי ו’מצלצל’ היטב וגם כמובן בטכניקות קוליות שונות ומגוונות להפקות קול נוחות ויפות.
אנחנו לא באמת מלמדים את המיתרים מה לעשות. אלא יותר מגלים את מה שהמיתרים יכולים לעשות מעצמם.
כמה מעקרונות שליטה על מיתרי הקול שיסיעו לכיול ולשמירה על הקול
שיפור טכניקות קוליות :
לדוגמא -להפיק צלילים נמוכים ורכים. צלילים עולים ויורדים עם כמות אוויר שנלווה לצליל כדי לשחרור את המיתרים בזמן הצורך או לזמרים בזמן עליות לצלילים גבוהים לאמץ ולהוסיף לצליל אנפוף קל (שנשמע טוב וטבעי) להקלת העומס מהגרון. (להעברת הצליל לתהודה קדמית. או לתרגל עם אטב האף כדי לשפר את השליטה בהעברת התהודות מאזור הגרון לאזור האף והסינוסים ).
שימוש בשרירי השפה העליונה, מתיחה השפה מעט קדימה (אפשר לתרגל עם אטב הפה) התרגול עשוי להגביר את העוצמה בדיבור או בשירה (ולהקל על זמרים בצלילים הגבוהים של המנעד).
תרגיל קשית שמשחרר ומותח בקלות את המיתרים וממקם אותנו בתהודת המצח . תהודת קול שיוצאת בקלילות רבה ובעוצמה מתונה או נמוכה.
פתיחת חללי תהודה (ע”י תרגול קולי מתאים או שימוש במוצרים TMRG לחיטוי ופתיחת תהודות.וכן ע”י תרגילי נשימה. אינהלציה..הקפדה על כושר ותזונה מתאימה למניעת חסימות) מציאת תהודה אופטימלית חשובה בדיבור חזק או בשירה כדי שלא יהיה עם הזמן עיבוי של מיתרים שמתרחש כתוצאה מעומס ולחץ מתמשך.
שחרור של הגוף כולו : מתיחות הגוף. סיבובי צוואר כתפיים וראש. ותרגילי מתיחות כלליים (מומלץ להסתכל בתרגילים שספורטאים משתמשים בהם לפני ואחרי אימונים או תרגילים מתחום היוגה כדי למתוח את הגוף) המתיחות משחררות התכוצויות של שרירים ומאפשרות לגוף לפעול במלוא הפוטנציאל שטמון בו. לחמם את הגוף כדי להעיר אותו ולהתאים אותו למצב שייצר תמיכה.
בנוסף הרפיה כללית לשחרור המתח המצטבר בגוף . המתח משפיע על כל שריר ושריר ובמיוחד על אזור הגרון. בגלל תפקידם המיוחד של המיתרים להגן על מערכת הנשימה מחדירת אוכל שתיה וגופים זרים. ההרפיה חשובה גם כדי לשחרר חרדות ומתח נפשי שעובד ישירות על הקול (שמופעל ע”י מערכת העצבים ).
בדיבור עוצמתי בריא ובשירה בריאה צריך להעזר בתמיכה סרעפתית כדי לא לעייף את הקול במהלך הפעילות הקולית.
חיזוק שרירי התמיכה: תרגילי בטן שונים. ניתן להשתמש בתרגיל ידוע. תרגיל עם האות ‘ס’. לשיר את השיר יונתן הקטן על הצליל ‘ס’.. ללא צליל. רק עם הפקת ה’ס’ לפי המקצב של השיר. תרגילים לחיזוק השרירים הבינצלעיים. הרחבת הצלעות בזמן השאיפה. (להרגיש את ההרחבה מלפנים ומאחור) לחכות מספר שניות ולשחרר..
5. תרגילי נשימה: חימום מערכת הנשימה. כשהאוויר מתחמם בקנה הנשימה קל יותר לכוון את הצלילים. בדיוק כמו כלי נשיפה . לדמיין שמעבר האוויר בגרון רחב בזמן השאיפה והנשיפה.(אפשר להעזר בתרגיל יוגה שנקרא נשימת אוג’אי). לאחר התרגול תנועת המיתרים תהיה קלה ונוחה יותר. בנוסף אימון של תרגילי נשימה שונים יגבירו את שיתוף העבודה בין הסרעפת להפקת הקול. הדבר חשוב במיוחד להפקת קול בעוצמות גבוהות כי נדרשת כמות אוויר גדולה יותר.
6.תזונה מתאימה. תקטין את רמת החומציות או הליחות ממערכת העיכול והנשימה (אפשר להוריד את המדריך לשמירה על בריאות הקול מהאתר).
7.שמירה על מערכת חיסונית טובה כדי לקצר משך התקררויות או ועדיף כמניעה. דלקת גרון בשביל מורה מרצה או זמר משבשת את העבודה ומקשה מאוד ולעיתים לתקופה לא קצרה של חודש ויותר. (כמה מההמלצות: תוספי מזון למינהם שידועים ומוכחים כמחזקים את מערכת החיסון. שתיית חצי לימון כל בוקר . אכילת פירות טריים בבוקר. אנו ממליצים על תרסיסTMRG מס 5 לתחזוקה )
8. הקפדה על שעות שינה. רמת אנרגיה גבוהה של הגוף הכרחית לקבלת תוצאות קוליות טובות. כשעולים להופעה או להרצאה חשוב לוודא שלא עייפים.וההיפך. שמלאים באנרגיות חיוניות. ואם מרגישים עייפות, לאכול משהו קטנקטן כמו תמר, בננה או כל דבר קטן שמזניק אתכם מבחינה אנרגתית והוא עדין קל לעיכול ואינו מכביד. או מי שיכול לעשות הרפיה שמרעננת את האנרגיות. (ואפשר להעזר בתמצית אנרגיקול מס 17 שמתאימה למקרים כאלו.)
לסיכום: שליטה על מיתרי הקול דורשת איפוס וכיוון בית הקול שלנו כדי לגלות את היכולות הרבות שלנו וכדי להפיק קול יפה ובריא.
זמרים, מורים ומרצים, איך ניתן לשמור על הקול בתקופה של מאמצים קוליים ממושכים:
חשוב שנבין את היכולות הקוליות שלנו במקום שנפחד מבעיות קוליות ומצרידות.
היכולות הקוליות שלנו רבות בפוטנציאל, הרבה מעל למה שאנו מדמיינים.
הגוף והשרירים הם מכונה משוכללת ביותר ואנו יכולים להפיק הרבה מעבר למשוער מעצמנו.
כדי להנות מאותו פוטנציאל קולי שיש לנו אחד הדברים שאנו צריכים להכיר וליישם הם כללים פשוטים כדי לנצל טוב יותר את הכלי המדהים שלנו מבלי להזיק לו.
(כמובן שטכניקות קוליות משובחות אורח חיים נכון ותמיכה של מוצרים טבעיים מתאימים בעת הצורך יעצימו ויכפילו את התוצאות.)
נתמקד בתרגולים פשוטים כהכנה לפני מאמץ קולי וכהרפיה אחרי המאמץ. תרגילים שחשוב לדעת מתי לתרגל וכמה זמן לתרגל.
אז אם אנו זמרים, מורים, מרצים או שקולנו הוא כלי העבודה שלנו ואנו מפעילים אותו בעוצמה חזקה ולאורך שעות רבות ביום
נזדקק מדי פעם לתרגול כדי שיספק לנו חימום, תמיכה קולית, ובעיקר שחרור והגמשה כדי למנוע מאיתנו בעיות צרידות עתידיות ולשמור על הקול במאמץ ממושך.
אכן טבעי ביותר שיהיו עליות וירידות בקול שלנו. דבר שלרוב אנו מתכחשים אליו. נדמה לנו שמיתרי הקול עשויים מפלדה ולא יושפעו מתזונה , מזג אוויר, ממצבנו הפיזי המנטלי ועוד.
אבל, למרות הרגישות הגבוהה במיוחד של אזור הגרון כן נוכל להגיע לאיזה מצב / רף מסוים של ביצועים קוליים משביעי רצון , במרבית מימות השנה אם נטפל בקול שלנו בעדינות ובמסירות, ונבצע את התרגילים הדרושים אשר יאפשרו לנו לשמור על הקול גם כשהעומס המוטל עלינו רב
הכנה קולית:
זמרי אופרה לדוגמא לא יעיזו לעלות לבמה ללא חימום קולי. כמה דקות של שחרור קולי וגופני יכול להיטיב איתם רבות.
לעומתם מרבית הזמרים המורים והמרצים לא יחשבו שהם צריכים להכין את קולם למשימה היומית המאמצת של השרירים בגרון.
(רבים מהמורים לדוגמא חושבים שאם השתתפו במספר מפגשים אצל קלינאי התקשורת הם כבר מדברים נכון ולא זקוקים לתרגול יומיומי)
הבשורות הטובות הן שהכנה לפעילות קולית אורכת זמן קצר מאוד. במיוחד לדיבור. לזמרים הממוצע הוא כ- 30 דקות של תרגול המשלב חיזוק שרירי סרעפת, מתיחות של הגוף, ותרגילי קול.(זמרים יעידו שמניסיונם לוקח בד”כ את ה חצי שעה שיגיעו לשיא הקולי .)
הכנה חשובה בכל המקרים בהם העומס רב.
וכמובן שגם הרפיה.
משך ההרפיה קצר בהרבה. דקות ספורות (זמרים בין 7- 15 דקות. מרצים 4-5 דקות) אך הפעולות הללו חשובות מאין כמוהן.
(בדיוק כמו שספורטאי שעובד בעצימות גבוהה עם שריריו לא יפסח על שחרור השרירים אחרי המאמץ. הוא יקפיד על כך אחרת ירגיש את המתח בשרירו)
אנחנו בד”כ לא נרגיש את המתיחה של השרירים, אבל נשמע ולעיתים נרגיש על קולנו וגרוננו את העייפות הקולית.
אנשים רבים מסתובבים באופן קבוע עם עייפות קולית מבלי להבין שהם יכולים לחסוך זאת מעצמם עם מספר תרגילי קול משחררים שמתבצעים צמוד לסיום העבודה הקולית ותרגילים המקדימים וצמודים לתחילת המאמץ. (חשוב לציין שמי שסובל מבעיות צרידות ונגעים מומלץ קודם כל להשתמש בערכה מקצועית TMRG מס’ 8)
להגמשת המיתרים וליצירת מעין מעטפת עליהם. ורק לאחר שימוש של ימים ספורים להוסיף תרגול קולי עדין ומתאים.
מדוע להכין ולשחרר את הקול:
לשחרר זה די פשוט. לאחר ששרירים ורקמות בבית הקול נמתחו אנו רוצים לשחרר אותם למצב הרגיל שלהם.
להכין את בית הקול (לחמם) לעבודה קולית מאומצת חשוב במיוחד לפני מתיחה חזקה של השרירים והרקמות.
הסיבה המרכזית היא ליצור –הדרגה
באותו האופן שבתחומי הספורט השונים מחממים את השרירים לפני פעילות מאומצת כדי שלא יתפסו,
ככה גם כדאי להכניס את המיתרים למידת המתח הנכונה והרצויה שיהיו לא רפויים מדי ו לא מכווצים מדי.
אם לא נעשה את זה אנחנו חשופים יותר לבעיות בהפקת הקול ובנוסף לא נמצה את היכולות שלנו והביצועים לא יהיו מהטובים ביותר שלנו.
שעות הבוקר:
חזנים ,מורים וגננות שימו לב!!!! הפעולות הללו חשובות מאוד בשעות הבוקר..
בלילה הדם מכונס באיברים הפנימיים וזרימתו איטית. כמו כן קצב חילוף החומרים בלילה איטי ולכן נדרש לשים לב בשעות הבוקר להכנה מספקת של הקול!
סיבות נוספות להכנה קולית ולצורך לשמור על הקול :
1.להכניס את השרירים לקואורדינציה . הפעילות הקולית היא שילובים של תנועות עם שינויים במידת הלחץ על השרירים השונים. שיווי המשקל מדויק. חשוב התאום בין השרירים השונים. העיתוי המדויק של התנועות. שהוא למעשה השליטה על השרירים השונים.(שמתקבל ממספר תרגילים פשוטים)ההכנה תכלול שילוב של שרירי הבטן הסרעפת הצלעות והגו כדי להוסיף ולחזק את התמיכה לקול. חשוב כדי להגיע ליכולות קוליות מרשימות וכדי להגיע לעוצמות. לזמרים/חזנים נדרש דיוק רב בעבודה בין השרירים השונים. מה שטוב שהכל נעשה באופן כמעט טבעי..
2. כדי לשפר טווחי התנועה של המיתרים. לפני שמתחילים בפעולה (הגברת הגמישות). גמישות תתרום למניעת פגיעה בקול(למרצים) ולשיפור ביצועים קוליים(לזמרים).
3. לשפר מהירויות וזריזות של המיתרים ושל שרירים ורקמות נוספים בבית הקול (למניעת פציעה , כאב ונזק קולי).
4. להגביר בצורה מדורגת את רמת הכוח של השרירים בבית הקול. וגם את הכוח המתפרץ.. חשוב ביותר!!!אחת המטרות החשובות של חימום היא להמריץ ולהכניס את המיתרים והשרירים הנוספים לאנרגיות חיוניות לעבודה. מיותר לציין שאם נתחיל לדבר או לשיר בעוצמה חזקה ללא חימום, נפגע בקול. במקרה הטוב נרגיש חוסר נוחות. במקרה הפחות טוב ולאורך זמן נפגע ונשחוק את המיתרים. .
מה לעשות כדי לשמור על הקול :
לקום לפחות שעתיים לפני המאמץ הקולי.
מתיחות של הגוף (שחרור שרירים).
תיפוף על הגוף על הפנים על הצוואר על בית החזה הידים הרגליים תוך זמזומים.(המרצה) עוזר לעורר את הקול.
עיסוי אזור הגרון תוך אנחות והשמעת הצליל א (בקמץ)..או פיהוקים תוך שחרור הצליל אההה
בובת סמרטוטים : להכניס סנטר פנימה ואז לכופף את הראש כלפי מטה. לרדת חוליה אחר חוליה תוך כדי שחרור אוויר על האות ס. באיטיות. וכשהגענו למטה לעלות חוליה אחר חוליה באטיות למעלה. ממשיכים עם הנשיפה על האות ס.
תרגילי פרפור או ברבור. גלגול שפתיים (תוך כדי שחרור לסתות) . מזכיר את קולו של הסוס. לתרגל מאוד בעדינות. צליל חלש. ללא שום מאמץ וכיווץ בגוף.
(שיפור טווחי תנועה ).
להוסיף תרגילי כוח על תרגיל הברבור (או על תרגילים אחרים) הרעיון הוא הגברה הדרגתית של הקול . מחלש לחזק כמו שלוחצים על דוושת הגז ברכב.ולאחר מכן הגברה פתאומית. מחלש לחזק. צלילים עולים ויורדים תןך הגברה העוצמה והחלשתה.
להכניס את הבטן כל פעם כשמגבירים את העוצמה (שיפור הקואורדינציה עם הסרעפת).
ואפשר לבצע תוספות של עוצמה על תרגילים נוספים שמכירים.
לסיכום
לצד היכולות המרשימות הגלומות בגרוננו אי אפשר להתעלם מהנזק המצטבר שאנו מועדים לגרום לקולנו לגרוננו ולמיתר הקול שלנו אם נזניח אותם. די בקלות ניתן להגיע למצבי קיצון של צרידות ואיבוד הקול.
אם נאמץ מספר תרגילים שיאפשרו לנו לשמור על הקול , המצב עשוי להראות אחרת. ואף ישתפר עד מאוד עם השימוש בתכשירי TMRG להשגת תמיכה לאיכויות הקול ולזרז ריפוי במידה וקיימות בעיות צרידות, ולהשביח את הכלי שלנו.
האם טכניקת דיבור טובה וטכניקה נכונה של פיתוח קול עלולה להזיק?? האם היא הפתרון האולטימטיבי במקרה של טיפול בצרידות ובעיות קול?
או שלפעמים תתפלאו, היא עלולה לכסות על הבעיה ולטשטש אותה !!
מפתיע ככל שיהיה, לעיתים הטכניקה הנכונה איננה לטובתנו.
מה הכוונה?
לפעמים דווקא זמרים שיש להם טכניקות קוליות מעולות או מרצים עם קול חזק יחטאו בשימוש יתר ובשחיקת המיתרים דווקא בגלל שיצליחו לעקוף את הבעיה הקולית הפשוטה עם הטכניקה הטובה. ובמקום לטפל ולנוח ימשיכו במאמצים בזכות הטכניקה ובכך יגרמו לנזק מצטבר .
שלא אטעה אתכם, טכניקה נכונה היא תנאי חובה למקצוענות וחשובה ביותר להגנה על הקול!! אבל לא בכל מחיר….
עדות לכך הם מורים לפיתוח קול עם טכניקות משובחות וקלינאי תקשורת ,שגם הם פה ושם נתקלים בבעיות קוליות ומועדים לקשיים בתקופות מסוימות ואפילו לנגעים על הקול.
ראשית חשוב שנזהה את הבעיות מוקדם ככל האפשר. ככה נוכל לפעול מהר יותר ונמנע נזק מצטבר.
אם אנו זמרים, נחוש שהקול שלנו נשבר בגבהים. או שלא יהיו לנו את כל הגוונים שאותם אנו מכירים, במיוחד בטווח המנעד העליון. בנוסף נתקשה לשיר דוקא בעוצמת קול נמוכה (חלש).
אם אנחנו מדברים הרבה או מרצים נרגיש שרק אם נדבר חזק ובלחץ הקול יוצא ונשמע ברור . נדרש ללחץ ולמאמץ על הקול. ויתכן שהוא עלול להשבר.(קפיצות בקול)
אז חשוב שנהיה ערים להתרחשויות השונות שקורות ונפעל מהר לשיפור המצב עם השינוי הראשון והקטן שחשנו.כדי להקדים תרופה למכה.
לפני שאציין את הדרכים לפעולה כדאי להבהיר טיפול בצרידות כתוצאה של שחיקה קולית (אצל אנשי מקצוע קולי) היא מצב שכיח שאנו צריכים 1. להיות מודעים אליו ו-2 . לפתח מיומנות לפתרון מהיר וקצר של הבעיה.
שחיקה
מיתרי הקול הם סחוסיים ולכן עם הזמן ובעיקר עם העומס הם מועדים להשחק. אנו עלולים לפגוע בשכבה החיצונית ולפעמים בשכבה הפנימית יותר של המיתרים.. (ומי שאומר שאם אתם צרודים זה רק בגלל שהטכניקה שלכם לקויה לא מדייק. כל מי שחווה עומס גדול לאורך זמן עם תנאי אקוסטיקה לא מקלים יהיה קרוב לנושא . ולצערנו כשהקול הוא עיסוקנו, ומקצוענו, או שהאופי שלנו חם ולוהט או שאנו מלאי שמחה ומרץ מדברים מהר, חזק ובהתלהבות, אנו נתקל פה ושם במצבים לא נוחים של קושי לדבר/לשיר ובמצבי עייפות קולית (ושחיקה).
כדוגמת אותו מורה שבשעות בוקר מוקדמות כשגופו עדיין רוצה לנוח והמיתרים רוצים להשאר בחוסר תנועה מוצא את עצמו מול כיתה של 40 תלמידים עליזים רועשים ומלאי מרץ שהדבר האחרון שמתאים להם הוא לשמור על השקט ולהיות בחוסר תזוזה. אותו מורה עומד בתנאי אקוסטיקה ורעש סביבתי רבים ובקושי יומיומי מתמשך .
גם זמרים ששרים ערב ערב, שעות על גבי שעות,(שמעתי את אחד הזמרים שמופיע שעות רבות מגדיר את גרונו כ’טרקטור’) אותם זמרים חייבים כמובן להשמע במיטבם ,לשיר בסולמות נמוכים וגבוהים בעוצמות חזקות כל יום כ’חדשים’. די מתיש. ולא תמיד אפשרי.
בנוסף איננו חיים במעבדה סטרילית ללא חיידקים ווירוסים..הם חולפים על כולנו שנה שנה. החורף מגיע בעיצומו עם בד”כ כשתי מנות של חיידקים או וירוסים שנישאים עימו לעברנו. ומשאירים את חותמם על גרוננו.. הבעיה שמצבים מעין אלו משפיעים לטווח הרחוק של הקול אם לא נטפל בבעיה עד הסוף. ובזמן.אנו עלולים לפגוע בקול.
נזכיר גם את עונות המעבר האלרגיות שיוצרות אצל רבים גירויים במערכת הנשימה וצרידויות.
לעיתים השרירים בבית הקול פשוט לא מספיק מפותחים למשימה הנדרשת מהם. אנחנו לא משתמשים עם השרירים הנכונים ולא מיישמים תמיכה חזקה ועוד ועוד מקרים שגוררים אחריהם שחיקה.
יש לנו אחריות כלפי העבודה שלנו (הקהל שלנו, התלמידים שלנו, הבוסים ועוד) ומנגד גם כלפי עצמנו, לבריאות הקולית שלנו לטווח הרחוק.
כך שהדילמה רבה והמצוקה לפעמים קשה. אין כוח לדבר.לשיר.. ובעיקר הייאוש פוקד אותנו כשמה שאנחנו לא עושים אנו לא נפתרים מהבעיה והיא הופכת למעין כדור שלג שהולך ומתגלגל.
אז מה הפלא שלפעמים בא לנו לעזוב את הכל ואת הקול ורק לנוח! בלי המתח והלחץ והמאבק עם הגרון.
חשוב שנדע שזה קורה לכולם. כן צרת רבים אמנם נחמת טיפשים אבל היא לעיתים מאירה באור אוביקטיבי יותר את הנושא ומוציאה אותנו מהרחמים העצמיים שאנו נוטים ליפול אליהם בהקשר לציפור נפשנו. הקול שלנו.
הפתרון:
לפעמים אנו פשוט צריכים לאפשר לעצמנו להוריד את הרגל מהגז, להרפות, לנוח, להיות לבד, לא לענות לשיחות בעל פה לא לדבר במקומות רועשים או בחללים שהאקוסטיקה בהם קשה, לשמור על זמני שתיקה ומנוחה קולית יותר מ פעם ביום כדי לשמור ולחדש את מצבורי האנרגיות הקוליות שלנו . וזאת למרות שהחברה מצפה מאיתנו להיות זמינים 100 אחוז מהזמן. לענות תמיד ועל הכל מכל כיוון אפשרי. המשימה לא קלה אבל הכרחית. ואנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים כדי להשאר עם כוחותינו ולאפשר לבית הקול להשתחרר מהמתח.
הכנתי לכם תזכורות מכמה מהטכניקות המקובלות לשחרור הקול לימים עמוסים (לפחות למשך שבועיים או עד החזרה למוטב).
לדבר באופן יותר רך. בזמן עייפות לא ללחוץ מדי על המילים. (להוסיף תנועות של הפה אך אך ללא לחץ חזק מדי על העיצורים).
אם אנו מדברים בשקט להוסיף אוויר שמרכך את הפקת הקול ופועל כעיסוי למיתרים
להפעיל את השפתיים בצורה מוגזמת כדי שהשומע יקרא את תנועות השפתיים וכדי שהשפתיים והלשון יתמכו וידחסו את המילים החוצה
לדבר יותר מתון מבחינת העוצמות. אפילו רובוטי (ללא הגברה פתאומית של הקול כדי לא ליצור לחץ)
לדבר יותר לאט עם הפסקות בין מילה למילה (למרות שהדבר פחות טבעי).
לחוש את הצליל מהדהד בחללי החזה ומאחור בגו.
לחוש את הצליל באזור האף והסינוסים (ניתן להעזר עם אטב האף לתרגול).
להוסיף אינהלציה של אדים לשחרור (עם מכשיר אדים או עם מגבת מסביב לסיר עם מים שרתחו. בזהירות רבה כמובן. מומלץ עם תמצית מס 6)
תרגיל נשימות כדוגמת תרגיל נשיפה על האות ‘ס’ כשהדגש על הוצאת אוויר רציפה עם תוספת תמיכה מאזור הבטן או הרחבת הצלעות לצדדים.
שחרור לסת ע”י פיהוקים (5 דק 3 פעמים ביום)
להסתובב עם דף ועט ,מסרונים, מיילים, מכתבים, הודועות כתובות בכל צורה במקום לדבר..
לישון טוב בלילה (משמעת שינה).
מנוחה קולית . שתיקה מוחלטת למשך פרקי זמן ארוכים של שעה לפחות 2-3 פעמים ביום .
וקיצורי דרך : לטפל ולתחזק על עזרה טבעית של TMRG לזירוז הריפוי , להגנה ושיפור באיכות הקול.
לסיכום, לכל אחד מאיתנו יש את השבירות הגופניות/קוליות שבהם הוא חייב לשמור על הקול. בחרו את הפתרון הנכון לכם וצברו מיומנות בשיקום הקול בעיתות עומס.
החורף עדיין כאן! ובעונות המעבר התחלואה רבה. מרבים לשאול אותי האם לקחת אנטביוטיקה או לא?
אז הנה כמה נתונים סטטיסטיים חשובים ממחקרים שונים שיעזרו להבין כיצד לשמור על מערכת חיסון חזקה יותר:
נתון: 70 אחוזים מדלקות דרכי הנשימה נגרמות בגלל וירוסים ולא מחיידקים.
נתון: 35 אחוזים מהחולים הם מדביקים.
נתון: ההסתדרות הרפואית הישראלית הנחתה את העקרון על פיו לא משתמשים באנטיביוטיקה אלא רק במקרים שמדובר בחיידקית ושהדבר מבוסס על בסיס קליני (בדיקת מעבדה)
נתון: אם טיפול אנטיביוטי ניתן תוך 48 שעות מרגע התפרצות המחלה (שהגורם הוא חיידקי) הוא יהיה היעיל ביותר. יקצר את משך המחלה . (אבל!!)
נתון: טיפול מוקדם של אנטיביוטיקה ב48 שעות הראשונות יצור פי 8 יותר!! זיהומים חוזרים. (ניתן לעקוב אחר זה ולגלות שזה עובד כמו שעון)
נתון: ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני משבר כלל עולמי בנוגע לזיהומים בעקבות שימוש רב באנטיביוטיקה שיגרום לכושר השרדות גבוה וחסינות של חיידקים לאנטיביוטיקה.
נתון: אם לא נטפל בשפעת שלא עוברת מעצמה המחלה עלולה להסתבך לדלקת ריאות, דלקות מפרקים, מחלות אוטואימוניות,פגיעה בכליות זיהומים שונים ועוד 20 אחוזים מחולי השפעת מועדים לסיבוכים..
מבולבלים ?? ובצדק!!
לקחת אנטיביוטיקה עם תחילת ההתקררות היא החלטה מוטעית אם נחשוב לרגע לטווח הרחוק !! כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל .
ויהיו מקרים מיוחדים שהשיקולים יהיו שונים.
כשניקח מיד את האנטיביוטיקה המחלה עלולה לחזור ובגדול. עם עמידות איתנה יותר של החיידקים לטיפול וגרוע מכך, עלולים להתפתח זנים עמידים יותר של וירוסים וחיידקים.
לא לקחת אנטיביוטיקה בכלל כשהמצב מחמיר או לא עובר לאחר שבוע של מחלה גם עלול להתברר כחוסר אחריות מאחר ו20 אחוזים מהאוכלוסיה שלקתה בשפעת עלולה לפתח סיבוכים לשפעת.
אז מה לעשות:
הפתרון הוא לתת לגוף לנסות להתמודד עם המחלה בשלבים הראשונים שלה ללא אנטיביוטיקה. מומלץ להעזר עם צמחי מרפא ויטמין סי ותזונה עתירת ויטמינים ומינרלים
טיפולים משלימים כמו דיקור שיאצו ועוד. (או עם מוצרי TMRG שמגינים על המיתרים ומחטאים את הגרון מפולשים זרים)
אם המצב לא משתפר כעבור חמישה ימים יש לפנות לרופא לביצוע בדיקות ולהמשך טיפול על פי המלצתו. במידה והגורם אינו ויראלי והמצב חמור כנראה שהרופא ימליץ על אנטיביוטיקה.
במקביל יש לשמור על חדרים מאווררים כדי לא להדביק את שאר המשפחה והסובבים אתכם ולא להדבק בחיידקים ובוירוסים מהסביבה (כי אז אנחנו נכנסים למעגל מרושע של מחלות שמסתובב מאחד לשני).. לכן קיימת אחריות אישית לשמור על הבריאות. (כשאנו חולים אנו עלולים להדביק אחרים. וכשמישהו חולה לידנו חשוב שנשמור על מרחק ונאוורר חללים משותפים) לבוש חם. (כשטמפרטורת הגוף יורדת הנגיפים עמידים יותר ושורדים טוב יותר).
הגורם השכיח ביותר לצרידות הוא התקררות (מחלות חורף). ולכן שמירה על מערכת חיסונית טובה הוא ערך חשוב ביותר למי שקולו עיסוקו. לא הרבה מאוד זמן אבל גם לא מעט מדי למי שהקול שלו הוא פרנסתו וצריך לשמור עליו. שרידים של צרידות שהוזנחה עלולים לרדוף ולגרור אותנו גם לחודשים רבים של צרידת. ולכן הפתרון האולטימטיבי הוא תמיד מניעה.
מוצרי TMRG תורמים בחיזוק מערכת החיסון עם דגש מיוחד על הגנה על מיתרי הקול שלנו וכך יעזרו לגוף להמנע מפגעי החורף.
מאמינה שמי שיצפה בסרטון הבא לא יוכל להישאר אדיש (זמר בן 92).
מקווה שהמאמר בליווי הסרטון יאיר באור חיובי את האופק והעתיד של מי שקולו עיסוקו ולא יחשיב ‘גיל מתקדם’ כמחסום בלתי נמנע לשמור על הקול. וכמובן שיעודד לעמול ולשמור על הבריאות הכללית והקולית כי יש תקווה ויש עתיד. וכל אחד שמיתריו שלמים ובריאים יכול..
בניגוד להרבה ענפי ספורט בהם היכולות והכושר תלויים ישירות במצב הגוף כולו העיסוק הקולי יכול להמשיך ולהמשיך במיטבו. למרות הגיל לאורך השנים. כפי שראינו בסרטון. והעובדה מדברת בעד עצמה… מיתרי הקול יכולים לשרת אותנו למשך שנים רבות עם איכות טובה מאוד גם כמרצים/דוברים וגם כזמרים אם נשמור על הגוף שלנו וניישם תרגילים כדוגמת המובאים כאן בהפקת הקול. (כמובן שבכל בעיה ותלונה שקשורה למערכת הנשימה או העיכול שמפריעה להפקת קול אנו ממליצים לטפל עם מוצרים טבעיים. המיועדים לכך. ובאופן כללי מומלץ להעזר בקלינאי תקשורת או מורים לפיתוח קול שיכוונו אתכם לתמיכה טובה לקול.
אנשים רבים מאבדים את איכויות קולם עם השנים.עקב עומס רב מדי , שימוש לא נכון, חוסר מודעות לקול והזנחה של בעיה שקיימת. וחבל!!! כי זה לא מחויב המציאות! ניתן לשמור על הקול גם בגיל מופלג כמו אנג’לו!
אנו נפגשים ביותר ויותר מקרים הפוכים בהם לקוחות בני 70 פלוס פונים אלינו לשתף שקולם נשמע טוב בהרבה מאי פעם בעבר כשהם מטפלים בקולם (ורוכשים מיומנות וטכניקות לפי הצורך)
כמובן שלא נוכל להתעלם מכך שהגוף נתון לתהליך הדרגתי של הזדקנות. כבר מסוף שנות העשרים.הגיל נותן אותותיו על הכושר הגופני שלנו ועל החוסן האישי והנפשי. בהדרגה. התהליך כולל האטת ההתחדשות הביולוגית של התאים שלנו ,נטייה שהולכת וגוברת למחלות . החלשות של שרירי הגוף הבטן שרירי ריצפת האגן שתורמים לתמיכה הקולית ועוד תופעות .
אבל למרות הכל יש סידרת תרגילים שיכולים לחזק את הקול ולשמור עליו צעיר.
כמה תרגילים שיעזרו לשמור על הקול שלכם:
התרגילים מיועדים גם לזמרים וגם לאנשים שמדברים שעות רבות באינטנסיביות או לדוברים בעוצמות חזקות מול קהל ומציג תרגילים שיאפשרו לשמור על הקול.
ראשית נחדד את הנושא של התנגדות. תנועת השרירים בהתנגדות יוצרת תחושה של חיות מחודשת ואנרגיות בשרירים בעצמות וברמת התא.
עלינו להרגיל את השרירים לפוזיציות מסוימות שמספקות תמיכה לקול שהיא מעין התנגדות כנגד יציאת האוויר וע”י כך ניצול מקסימלי של האנרגיה העומדת בפנינו.
המסקנה לאורך השנים של אנשי מקצוע בתחום הקול היא שחשוב במיוחד לחזק את הפקת הקול ע”י תרגילי התנגדות ספציפיים כדי לשמור על הקול לאורך זמן.
לא מדובר על תרגילים קשים. נהפוך הוא אלו הם תרגילים פשוטים עם התנגדות קלה. שקל לתרגל ומה שחשוב להוסיף אותם לפעילות הקולית.
התחושה דומה לעצירה. להתאפקות.
תמיכה
התרגילים הבאים קשורים ישירות לתמיכת הסרעפת שכל כך חשובה לנו כדי לשמור על הקול לאורך השנים. יש לשים לב שככל שרמת הקושי והעוצמה עולים אז אנו מפעילים את ההתנגדות יותר ויותר. אם לא מרגישים צורך והקול יוצא בקלות אז יתכן שאין צורך להשתמש בכך. אבל כשהמשימות הקוליות קשות יותר עוצמות חזקות, זמן ממושך, צלילים גבוהים חשוב שמיד נהיה במודעות לנושא.
חיזוק השרירים הבין צלעיים. בזמן שאיפה הצלעות מתרחבות כלפי חוץ במהלך הגברת הקול לעוצמה חזקה אנו ממשיכים להתנגד ולהרחיב אפילו יותר את הצלעות (למרות הרצון שלהן לכיוון השני) .
תרגול עם מתיחת הידיים לצדדים כשאנו מחזיקים קפיץ בין הידיים משקולות או סרט פילטיס.(יישום התנועה בזמן הגברת קול. צעקה או שירה עוצמתית)
כיווץ השרירים של הגו (זוקפי הגו) להפקת קול חזקה. זוקפי הגו מצויים לאורך עמוד השדרה בחלקו האחורי והם אחראים על היציבות של עמוד השידרה.גם הם מהווים יסוד ותמיכה ולכן כדאי שנעזר בהם.(ניתן לדבר בקול רם או לשיר כשהידיים למעלה ואנו מושכים אותם למטה עם אותו רעיון של התנגדות שמוסיף אנרגיה לשרירים)
חיזוק שרירי הבטן וריצפת אגן(הבטן נחלשת והשרירים מתרופפים עם השנים או עם העומס) והוספת כיווץ בזמן עומס קולי תוסיף כוח.
יש שמכניסים טיפה את הבטן העליונה (אזור מקלעת השמש ממש מתחת לסרעפת), או האמצעית או ריצפת האגן. יש שמוציאים טיפה בטן עליונה מתחת לסרעפת או שמוציאים את הבטן . יש שמרגישים את הכיווץ בזוקפי הגו. יש שמקבלים את התנופה מכיפוף הברכיים. יש שמחיזוק הירכיים ויש שהתנועה שלהם היא רק במחשבה ולא ירגישו עבודה חיצונית אלא יחשבו בלבד על הדברים.
חשוב להתנסות ולגבש את אחת הדרכים שעובדות עבורכם. והעיקר ליישם.
תרגילים נוספים שמחזקים את הפקת הקול ועוזרים לשמור על הקול. כדאי לתרגל אותם עם אחת הפעולות שלמעלה (כיווץ בטן, כיווץ זוקפי הגו, כיווץ אגן וכו)
תרגילים עם עיצורים.
לומר את העיצורים הבאים בחזרתיות ובהתנגדות כשעיקר הכוח הוא לאו דווקא בגרון אלא בפה שפתיים ובלשון .
לומר את האותיות בהתנגדות (בכוח) כדי לחזק את השרירים בפה.
לומר ברצף את ההברה
פף פף פף פף….
ב ב ב ב ב….
טס טס טס טס….
מצאו בחרו ותרגלו את הדרך שלכם. או כמה דרכים יחד.
במקביל תמיד כדאי להעמיק את הידע אצל אנשי מקצוע.
ולהגביר אורח חיים בריא (ניתן לשמור או לטפל בבית הקול עם מוצרי טי אמ אר ג’י שיוסיפו איכויות וירחיבו את האפשרויות העומדות בפנינו לשמור על הקול)
אומנם אין ביכולתנו להזיז את מחוגי הזמן, אך נוכל ללמוד להאט את מהלכם ולהנות מקול בריא ויפה לאורך זמן.
דיבור בזמן צרידות מחייב הפקת קול שונה מרגיל כדי לא ליצור נזק נוסף ומתמשך .הגישה החדשה נקראת ‘התחלות רכות’!
אם גם אתם צרודים ולא יודעים איך להתנהג עם הקול ,
האם לדבר /איך לדבר/לשיר/איך לשיר/לתרגל/ לנוח קולית/או אולי בכלל לשתוק???
מה נכון מה לא נכון :
יתכן שגם אתם נתקלתם בתופעה הזו, דווקא כאשר חזרתם לשיר או לעבוד עם הקול בצורה מלאה, לאחר כמה ימי מחלה או צרידות, חשתם למרבה הפלא שהקול שלכם משתחרר בהדרגה מהצרידות. למרות ובגלל הפעילות הקולית השגרתית.
או שלהיפך, עם החזרה למאמץ קולי המצב החריף ומצב הצרידות הורע. מבלבל?! נכון!!
לפני שאתמקד בטיפ השבועי ‘התחלות רכות’ שהוא אחד הכללים החשובים בנושא, חשוב להזכיר שוב ושוב שהפתרון תמיד נעוץ גם בהתאמה אישית שכוללת הקשבה שלנו לקול ולתחושות בגרון. כשצרודים יש צורך לבדוק על בסיס קבוע מה טוב לצלילות הקול ומה לא ! וליישם את המסקנות בהתאם. (עד שנחזור לפעילות קולית תקינה).
התחלות רכות
בכל מקרה של צרידות כשחוזרים לפעילות נמליץ על גישה של דיבור/שירה עם התחלות רכות..
התחלות רכות פירושן שימת דגש על ההיגוי של תחילת המילה והמשפט שיהיו רכים עם מינימום חסימה של העיצור בפה. המילים מופקות כשהאוויר=צליל זורמים בצורה מחוברת עם מינימום עצירות והדגשים.
זהו אחד הטיפים הכי חשובים לאופן הדיבור והשירה במהלך שיקום מצרידות.
התחלה רכה ( מונח שנשמע פה ושם, מעט מדי לטעמי, בפי קלינאי תקשורת ומטפלים בצרידות) היא ביטוי שמשמעותו נוגד את אופן ההגייה הטבעיים כשמדברים וכששרים. (כשקולנו בריא וחזק) .
כשנדבר בצורה טבעית וברורה אנו דווקא נרצה להבליט בכל פעם מחדש את ההברה הראשונה של המילה . מה שיוצר מעין ‘התקפה’ קלה והתפרצות של האוויר על העיצור הראשון של המילה.
וזאת כדי שהמילה תצא מדויקת וברורה יותר.
כשאנו צרודים אנו נדרשים לשנות את ההרגל הזה להיפך.
כדי להשיג התחלה רכה נשתמש במידה קלה של אוויר שמצטרפת לעיצור. ניתן כייוץ קל באזור הבטן ונשמור על עוצמת קול בינונית-נמוכה. (לא לחישה אבל כן דיבור בעוצמה נמוכה עם איכות קול רכה ועם גוון קול רך ונעים).
אנשים בעלי טמפרמנט גבוה ילחצו יותר על תחילת המילה. וכאן תדרש בנוסף לעבודה על ההיגוי עבודת מודעות. להרגיע ולמתן עוד יותר את הלחץ הרגיל. מעין השתהות לפני ההגייה.
יש ליישם התחלות רכות כאשר סובלים מצרידות שמקורה בד”כ עומס קולי רב מדי,נגעים ועוד.
כשאר קיימת צרידות המיתרים מגורים (כתוצאה מחומציות ליחות, התכווצות שרירים חיידקים ועוד)
והתחלות רכות תיצורנה מעין עיסוי של המיתרים אחד כלפי השני ויופחת הלחץ.
התחלות רכות דורשות עוצמת קול עדינה. אבל לא חלשה מדי.ולא חזקה מדי.
כשיש בעיות קול אנו בשום אופן לא לוחשים ולא מדברים חלש מדי כי גם זה דורש מאמץ רב יותר. כשצרודים יותר קל לדבר בעוצמה בינונית.
ובצורה רכה. שכאן הפואנטה.
תמיכה מכיוון הבטן נחוצה במיוחד בצרידות. הפעולה היא פשוטה, להכניס מעט את הבטן מדי פעם, עם הפעילות הקולי (כדי לחזק את הקשר בין הסרעפת להפקת הקול).
באותה הנשימה אני רוצה לציין שכשאנחנו לא צרודים אנחנו דווקא כן רוצים להדגיש את תחילת המילה ואת תחילת המשפט. מה שנותן צבע ברק ואנרגיות לדיבור שלנו. מעין מקצב פנימי (ממש כמו תפקידה של חטיבת הקצב במוסיקה: התופים והבס שהוא לשמור על הקצב הפנימי והאנרגיות )
וכאמור בכל מקרה שאיננו צרודים דווקא התחלה שהיא מודגשת קצת יותר תטבל את המילה עם משמעות יתרה. וכך תתקבל הגיה שהיא ברורה יותר ו’מחלחלת’ בחדות יותר לאוזנו של המאזין.
תרגילי קול מסוימים של זמרים הם דווקא תרגילים די בטוחים לעבודה כדי לשחרר את הקול.אם נקפיד גם בהם על התחלות רכות. היתרון הוא שיש פחות לחץ על המילים כשאנו שרים מאשר כשאנו מדברים.
המלצתנו בזמן צרידות או עומס רב להשתמש גם באבקת TMRG לקול (#4) כדי לרכך את הפקת הקול להגמיש את השרירים ולתרום ל’התחלות רכות’!!!.
הריפלוקס או בעברית החזר וושטי הוא חומציות שעולה מהקיבה לוושט ויוצרת דלקת ,תחושת צריבה, חולשה קולית צרידות יובש חיספוס קולי ועוד. היא מתבטאת במה שמכונה צרבת. אז מה השפעת צרבת על הקול?
טעות נפוצה: כדי לפתור צרבת וריפלוקס (במקרה שלנו את החומציות שעולה כלפי המיתרים ומשבשת את התפקוד הקולי שלנו) עלינו להוריד את רמת החומציות בקיבה לרמה נמוכה!
במילים אחרות חומציות תקינה או גבוהה בקיבה אינה בהכרח המקור לעליה של החומצות לכיוון הוושט והגרון. וצרבות אינן בהכרח עדות לרמת חומציות גבוהה בקיבה!!!!
ויותר מכך: חומציות בקיבה (לא זו שעולה לוושט) היא חשובה ונחוצה לתפקוד תקין של מערכת העיכול כדי לעכל ולפרק את המזון על מנת שייספג בגוף. רמת חומציות נמוכה בקיבה עלולה לגרום לבעיות שונות ורק לדוגמא מחסור בויטמין בי 12 שיגרום לעייפות, הפרעות בזיכרון, עצבות , עצבנות, חולשת שרירים ועוד…
אם אתם נמנים עם יותר מ 50 אחוזים מכלל האוכלוסיה הסובלים מדי פעם מצרבת או ריפלוקס ( חומציות שעולה לגרון) כדאי שתקראו את המאמר הבא על חומציות. דברים שכדאי לדעת וגם מה לעשות כדי למנוע אותה וכדי לשמור על הקול מנזקיה.
חומציות שעולה לגרון צורבת את המיתרים ומקשה על הפקת קול תקינה. לכן אחד מהדברים הראשונים שרופא אף אוזן גרון יחפש כדי להתחקות אחר הגורם לצרידות כרונית לא מוסברת הם נגעים על המיתרים ושרידי חומציות על המיתרים. (כמובן שקימות עוד סיבות נוספות לצרידות)
הפתרון הנפוץ לבעית הריפלוקס(חומציות שעולה) הוא כדורים סותרי חומצה. הבעיה היא שהכדורים סותרים לא רק את החומצה העולה לכיוון הוושט אלא גם מפחיתים את החומציות בקיבה לרמה נמוכה מדי (מה שמשבש את פעילותה הטבעית של מערכת העיכול ואת ספיגת הויטמינים והמינרלים ועלול לגרום לאלרגיות ולעוד השתלשלויות בריאותיות לא רצויות. יש מקרים שלאחר שמפסיקים לקחת את התרופה המצב יכול להחמיר יותר מאשר לפני השימוש בה. אז כמו שכמעט כל רופא טוב מזכיר יש מחיר לכל כדור ! (ולכן כדאי לפני השימוש לשקול שוב את הפתרונות הקיימים שכוללים אורח חיים מתאים או שינוי בהרגלים ועזרה של מוצרים טבעיים).
אני נתקלת בלא מעט רופאים שלא ימליצו מיד על סותרי החומצה או שיגבילו את השימוש לתקופה יחסית קצרה . ( וכמובן שיהיו מקרים שיוחלט אחרת, על שימוש מתמשך בכדור. וכמו תמיד בנושאי בריאות כל מקרה לגופו ותמיד נשקלת התמונה בכללותה. רווח לעומת הפסד)
כמה מהגורמים לצרבות ולהחזר הוושטי שאת חלקן ניתן לנסות לברר עם הרופא המטפל ע”י בדיקות מתאימות:
מתברר שדווקא כשאין מספיק חומצת קיבה שתעכל את האוכל שאכלנו, אנו עלולים להיות עדים לחומציות שעולה מהקיבה. (ההפך ממה שאנו עלולים לחשוב)
נדרשת כמות מספקת של נוזלים כדי לייצר את חומצת הקיבה (ולכן צריך לשתות הרבה מים ).
דרושים לגוף כמות מספקת של מלחים/מינרלים כדי להפוך את החומצה למספיק חומצית כדי שפעולת העיכול תהיה תקינה . (יש לבדוק אם קיים מחסור במינרלים) אם יש חסר אפשר להניח גרגר מלח ים אטלנטי מתחת ללשון לפני הארוחות.
כשיש דלקת קיבה כרונית חומצת הקיבה תהיה נמוכה ולכן עלולות להווצר תופעות של חומציות שעולה.
מכאן ש:
אם נוריד באופן קבוע את רמת החומציות בקיבה לנמוכה מדי (ע”י כדורים) נשלם מחירים. מספר דוגמאות: איבוד מינרלים, קושי בספיגה של ויטמינים חיוניים שחשובים לתפקוד הכללי של הגוף. קושי בספיגת בי 12 ברזל וויטמינים שיובילו לאנמיה (מספר נמוך של כדוריות הדם האדומות) פגיעה של תאי עצב שהתולדה תפקוד לא תקין של הגוף. מעלים סיכוי של המצאות חיידק ההליקובקור פילורי שיפגע בגרון ובכלל(שעלול להמצא בגלל מחסור בבי 12)
כדי לפתור מהשורש את הבעיה חשוב לטפל בצורה משלימה במספר מוקדים.
מה לעשות? כיצדמונעים את חזרת החומציות?
לפנות לתוזנאי (מטעם קופת החולים או באופן פרטי) שיעזור לכם להתאים את התזונה כדי למנוע את התופעה.
ההמלצות שלנו:
להמנע או להמעיט מזונות חומציים כגון בשר, עוף , מוצרי חלב , דגנים , מטוגנים ,אוכל מתובל, חריף,גלוטן. סוכרים.שתיה מוגזת. קופאין. אלכוהול. מאכלים עתירי שומן. פירות הדר,עגבניות חצילים. שום, בצל)במקום זה להגביר תזונה עשירה בירקות ופירות חיים חוץ ממה שצוין.
מזונות מסייעים להקל על תחושת הצריבה, בננה, שקדים, תה קמומיל,תה שומר,תה ג’ינג’ר.
יש לאכול ארוחות קטנות לאורך היום, ו להפריד בין פעולת השתייה ופעולת האכילה. הכלל הוא לא לשתות במהלך מחצית השעה שלפני הארוחה וחצי שעה אחריה.
להקפיד על שתייה מרובה של מים
לאכול כשאנו רגועים (כשאנו במתח, חרדה משון מתעכל פחות טוב וחומציות עלולה לעלות).
לשקול הליכה קצרצרה לאחר ארוחה כבדה.
לא לאכול כשלוש שעות לפני השינה. ובמידה ואתם ממש סובלים מהתופעה כשהולכים לישון לשכב על צד שמאל כדי להוריד לחץ מהקיבה.
להשלים ויטמין בי 12 במידת הצורך. הויטמין חשוב ביותר לתפקוד תקין של הגוף. (בי 12 מצוי בבשר ובשמרים שבעצמם יוצרים חומציות כך שמי שלא אוכל מהם חשוב שישלים ע”י תוסף תזונה)
להמעיט בתרופות שלא הכרחיות. בהתיעצות עם הרופא המטפל!!
להימנע מעישון (או להפחית למי שקשה לו להגמל) עישון (מלבד שאר הרעלים שמוסיף לגוף) מחליש את השוער הוושטי התחתון. ובכך עם הזמן יכול לגרום למעבר של מיצי קיבה לוושט ולצרבת.
אם אתם סובלים מעודף משקל מומלץ להפחית ממנו כדי להוריד את הלחץ על הקיבה.
לסיכום:
כדי לחדד יותר את המסר:
חומציות בקיבה היא ענין מבורך.
חומציות שעולה (ריפלוקס) ותחושת צרבת דורשת שינוי.
כמו לבעיות קול אחרות גם כאן פיתחנו ב TMRG תערובת השמנים המרוכזת לניקוי מיידי משאריות החומציות שעלו המפריעות להפקת הקול צלולה ונעימה יותר, וכן מגינות על המיתרים מפני ההשפעות המצטברות של החומציות.
אחד הטיפים הראשיים בבריאות הקול שתשמעו יהיה לרוב לא לצעוק!!!
חשבתם פעם כמה כוח ועוצמה תחוו כשישמעו את קולכם נישא בחוזקה מעל קולותיהם של הסובבים אתכם? ומה יחשבו עליכם כשתשמעו ככה (אסרטיבים, עוצמתיים)? טכניקות שיפור העוצמה הקולית חשובות גם על מנת לשמור על קולינו!
אם נרים את הקול בצורה נכונה באופן קבוע אז לא רק שלא נזיק לקול אלא אולי אף נחזק את השרירים האחראים להפקתו (בתנאי כמובן שאנו עושים זאת לפי כללים מאוד מסוימים וגם כמובן כשהקול שלנו בריא לחלוטין…
קול רם וחזק אינו תמיד, דווקא ביטוי ל כעס פחד כאב או מריבה. קול חזק נדרש לעיתים כדי להוביל דעת קהל, כדי להלהיב קבוצת אנשים, כדי ללמד עם להט, כדי לתת ביטוי אישי לרצונות ולדעות שלנו ועוד.
מבחינה פסיכולוגית וקבלית ישנם פירושים שונים ומענינים לחולמים על עצמם שהם צועקים (פירושים כמו סערה פנימית שלא באה לידי ביטוי).
אנשים וילדים רבים אינם מעיזים להרים את קולם כי הם מדחיקים את רגשותיהם!!
לשתף ולדבר בקול רם ובוטח מול קבוצת אנשים עשוי להיות מהלך תרפויטי מהנה ומחזק של ביטחוננו האישי.
אז השאלה הנשאלת היא איך לדבר ולשיר חזק מבלי להצטרד??
או שאלה מקדימה האם אפשר לשיר חזק ולצעוק או לדבר חזק מבלי להצטרד?
כאשר מורים צרודים נשלחים לקלינאי התקשורת כדי ללמוד לדבר. מה שבעיקר הם צריכים ללמוד הוא לדבר חזק ואפילו ללמוד ממש לצעוק. לצעוק נכון מבלי להזיק לקול. (כאשר הם מגיעים עם נגעים העבודה שונה ומתמקדת בשחרור המתח), צריך לקחת בחשבון שהשפה העברית היא שפה גרונית שמפעילה כוח ודגש על אזור הגרון.
השפה בתוספת הטמפרמנט הצברי הנלהב נותן לנו רמת מתח גבוהה באזור הגרון למי שקולו עיסוקו.
מי שמדבר חזק או נדרש לשיר חזק (חזנים פייטנים ששרים ללא מיקרופונים, זמרים ששרים עם להקה, זמרים קלאסיים )צריכים להיות מודעים למספר כללים שכדאי להקפיד עליהם כדי לחזק בהדרגה את הפקת הקול.
מה לעשות :
ראשית להקפיד על רמת אנרגה גופנית גבוהה (להשתדל לישון בלילה מספיק וטוב. יש אנשים שזקוקים למנוחה בצהריים. אם אין תנאים מתאימים למנוחה להשתדל למצוא פינה שקטה בה אפשר לבצע שחרור תוך כדי עצימת עיניים ו’עצירת המחשבה ‘ לכמה דקות כדי להטען באנרגיות. לאכול תזונה מזינה. שתיית מים מספקת. )
חשוב להיות במצב גופני טוב כדי לשאת את המאמץ הפיזי הגדול
2. תמיכה סרעפתית טובה בזמן הנכון. אחד הכללים החשובים לשמירה על הקול בזמן מאמץ רב. אנחנו לא צריכים ללחוץ סתם על הבטן . אבל ברגע שאחנו נזקקים לתוספת תמיכה ועזרה להגיע לעוצמות חזקות אז להכניס מעט את הבטן פנימה ובכך למנוע בריחת אוויר לא רצויה.במקביל להרחיב את הצלעות החוצה. (תרגילים שמומלץ לתרגל אותם עם קלינאי התקשורת או ללמוד ממורה לפיתוח הקול)
ככל שיש יותר עוצמה נדרשת יותר ויותר כוח ותמיכה.
3. אינפוף קל.(מעין אטימה של הנחיריים עם אטב, עם היד או עם הדמיון תוך הפקת הקול) גורם להדגשת תהודות עליונות. ועוזר לקבלת עוצמות חזקות יותר.
מומלץ להשתמש עם אטב האף של TMRG. להדק את האטב לחלק הקדמי של האף ולאטום את הנחיריים. פעמיים ביום למשך 10 דק. לדבר , לשיר או לתרגל תרגילי קול עם האטב על האף.
כדי להגביר את הקול באמצעות האטב נכוון שהשצליל יהיה מעט מכוער צווחני חודר ובהיר.
כשמדברים עם אטב אף ניתן לדבר מאוד חזק ומבלי ללחוץ על הגרון. העומס עובר לאזור שמעל המיתרים.
מה שקורה בבית הקול הוא מעין כיווץ של האזור שמעל המיתרים שחוסם את האוויר ולכן הקול יוצא בלחץ רב יותר וכך עוצמתו גוברת.
אנחנו שומעים מורות רבות שהשכילו לאמץ את הדיבור לאזור הזה. כשהן צועקות. או מדברות בקול רם. וכך אינן מצטרדות.
למרות שהצליל אינו נשמע צליל נעים כמו הצליל הרך והנמוך יש כאן ענין של עוצמה שיש לה יתרונות משלה.
4. לצעוק או לשיר חזק בצלילים גבוהים (לא בחלק הנמוך של המנעד)
גובה + אינפוף = צלילים חזקים וקצת צורמים או מתכתיים יותר
5. אטב פה מבית TMRG: הדגשת תהודה קדמית
השימוש באטב הפה יקשיח מעט את השרירים באזור הלסת והפה וחלק משרירי הפנים ויגרום לסוג של החזקה של שרירים באזור שתורמים ליצירת עוצמה חזקה יותר.
כשמדברים חזק מאוד הלסת יותר מוחזקת ופחות שמוטה. (כמו כן לשים לב שהיא לא מובלטת החוצה)
התרגול מחזק את שרירי השפה העליונה. מוסיף הדהוד ותהודה (עצם משיכת השפה נוצר שטח פנים גדול יותר שמספק תהודה רבה יותר . ובנוסף ידוע שהשרירים בשפתיים הם טבעתיים. שרירים טבעתיים עובדים ומשפיעים כבתגובת שרשרת זה על זה. וכך מושפעים לטובה שרירים טבעתיים בקנה הנשימה שמשפרים ישירות את הקול ואיכותו.
6. תקיפה של המילים:
כשמדברים או שרים חזק לשלוח את המילים קדימה ורחוק (לדמיין שאנחנו מגיעים לאזורים רחוקים יותר מרגיל) ללא תוספת אוויר לקול. כלומר הקול ישמע פחות אוורירי ורך.
7. להוסיף חיוך לצעקה.
לסיכום:
כשמדברים בעוצמה מתונה מומלץ לדבר בקול מלא בטווח הצלילים היחסית נמוך של הקול.
אבל כשאנו רוצים לצעוק התשובה היא קול גבוה מאונפף ומתפרץ בעוצמה החוצה.
כשאנו נאלצים להרים את קולנו כי אחרת לא ישמעו אותנו מספיק ברור אנו משתמשים בצורה שונה בקול שלנו. .
עדיף לדבר בקול רם בטווח צלילים הגבוה ביותר שאנו יכולים ושעדיין נשמע סביר.כי בצלילים הגבוהים של המנעד הקולי בצעקה או בקול חזק העוצמה מתגברת פי כמה. ובנוסף נוסיף עוד כיווץ שמתבצע בבית הקול באזור שמעל המיתרים. הכיווץ הזה גם הוא ייצור את העוצמה. את הכיווץ הזה אנחנו נשיג ע”י קול מאונפף חד חודר ואפילו צורמני.(כמו קולו של הברווז)
(תוספות טיפים לזמרים:
עוצמות בצלילים גבוהים יותר של המנעד נשמעות טוב יותר כשאנו מוסיפים את האינפוף ואת התנועה של הצירה.
כששרים בעוצמה חזקה בצלילים גבוהים מומלץ לפתוח פה גדול יותר. להשתמש בתמיכה סרעפתית!
ולהוסיף מידת חיקוי של בכיו (צרחה) של תינוק. או את קולו של הברווז/ או קול יללה של חתול)
הלשון והשפעותיה הרבות! על הקול שלנו: (חיים ומוות ביד הלשון תרתי משמע)
אז למה חשוב לשפר את ההיגוי? דבור ברור עם הגוי חד ומובן הוא אחד הכלים הראשוניים שאיתם נעורר רגש, נעביר מסר חד ומשכנע. נשדר אמינות. נרגיש טוב ובטוח. עם הגוי רהוט המילה מקבלת משקל רב יותר וכך משמעותה והתחושה שהיא גוררת לאחריה מתעצמים. בנוסף היגוי התנועות בצורה מדויקת יוסיף צבע והדהוד לקול וידגיש את התהודה של הצליל.
אז איך נשפר את ההיגוי וחיתוך דיבור רהוט וברור (דיקציה) בהם המילים אינן נבלעות?
מה שיקבע רבות את מצב רמת הלחץ או השחרור של בית הקול ואיכות הקול הוא או ‘היא’ הלשון שלנו בעצמה ובכבודה.
התנועות נוצרות מהלשון. הלשון שהיא איבר שרירי בפינו שנועדה לפני הכל לסייע לנו לאכול ולהספיג את המזון למערכת העיכול ולהבחין בין טעמים (כחלק חשוב בהישרדות שלנו). אבל הלשון גם כמובן תסייע לנו בדיבור. בדרך שנישמע. באופן שיבינו אותנו. אז הלשון מעצבת את חמשת התנועות בשפה העיברית ויוצרת תהודה וצבעים קוליים. בכך משפרת את הצליל ומקלה על דיבור ושירה קולחים וברורים .
הלשון בעלת תפקיד עיקרי בהעברת התקשורת שבע”פ. מה שחשוב בדיבור הוא שיבינו את מה שהאדם אומר אפילו יותר מאשר איכות הקול שלו. בהירות וחדות הדיבור יקבעו במידה רבה ע”י פעילות הלשון. קריינים ומורים חייבים להיות ברורים ומובנים. יחד עם זאת נדרש לראות שאנו לא לוחצים מדי על המילים או מנגד בולעים אותן. (בארץ קיימת תופעה של בליעה של המילים בשונה מתרבויות אנגלוסקסיות לדוגמת אנגליה בה מוקפד חיתוך הדיבור ) כדאי לשפר את הדיקציה שהיא חיתוך הדיבור ולהקפיד על מידת הלחץ לעומת מידת השחרור בהפקת הקול כדי להקל על דיבור זורם ורך ועם זאת ברור וחודר.
מה לעשות או לא לעשות:
1 .לא לחתוך בחדות ובפתאומיות חזקים מדי את העיצורים בדיבור ובשירה. כן להדגישם אבל במינון הנכון. (למי שעובד עם מורה לפיתוח קול או קלינאי תקשורת כדאי לשים לב לנקודה הזאת כי זה מקור ללחץ יתר על המיתרים)
2. התנועות נוצרות מהלשון. הפקת התנועות צריכה להתבצע בשחרור ובזרימה. תוך הקפדה על הצליל הברור של כל תנועה ותנועה (אותיות הניקוד). כשאנו נשארים ומשתהים קצת יותר על התנועה נוצר שחרור . בדיבור להוסיף את הרכות שקיימת בשירה. את השהייה על התנועה (הניקוד). כשקיים קושי להוסיף התנגנות קלה לדיבור.
3. כשאנחנו מדברים או שרים בעוצמה גבוהה ומדגישים יותר את העיצורים להוסיף כיווץ קל של הבטן התחתונה ואזור הטבור. (לשפר את התמיכה ולמנוע לחץ על המיתרים)
4. ללחוץ על העיצור!! לשחרר על התנועה !!
מהו עיצור ומהי תנועה: הגדרה מצוינת של עיצור ותנועה על פי ויקיפדיה:
“העיצור הוא צליל, המופק על ידי מעבר האוויר וזרימתו, דרך מידה מסוימת של חסימה, שנוצרת במקום בו יש סתימה מלאה או חלקית של חלל בפה או בגרון
זאת לעומת תנועה, שאין בה חסימה של מעבר האוויר וזרימתו”..
זה אחד הנושאים הכי חשובים להבנה בכל מה שקשור לדיקציה/ הגיית המילים וחיתוכן ואיך ליישם את הנושא כדי לדבר ולשיר בנוחות רבה יותר.
נדרש לכווץ שרירים במערכת הקול (כגון שפתיים) כדי להפיק עיצור. (מהמילה עיצור. לעצור את תנועת האוויר) העיצור נוצר מהחיכוך והבלימה של האוויר ושל איברים זה בזה. שפתיים לשון .
בתנועה: צריך לשחרר את השרירים. מהמילה תנועה. האוויר צריך לזרום ולא להיעצר ..
כדי להוריד לחץ מהדיבור ולשפר את השירה : הטיפ הכי מעניין ומעשי שאני יכולה לחשוב עליו בנושא הוא: לדבר כאילו שאנו שרים כלומר להוסיף את תנועתיות והזרימה על המילים. תוך כדי שחרור של הלשון והשפתיים במשך הפקת התנועות.(להוסיף מעט מעט נגינה על המילים. לא בצורה מוגזמת . מזכיר קצת צורת דיבור של מבוגר לילדים קטנים. ברכות בנגינה של המילים) ובשירה לשיר את המילים כאילו שאנו מדברים אותן. כלומר להוסיף מעט לחץ וקשיחות עם הגיית העיצורים .נסו לומר את העיצורים בחוזקה בבב גגג דדד מממ נננ
5. לזמרים: בשירה בצלילים הגבוהים נדרש לערבב את התנועות על מנת לאפשר נוחות רבה יותר בהגיית המילה. ולכן בצלילים גבוהים הצליל של התנועה משתנה ומתערבב עם עוד תנועות.(התנועות הופכות לדומות זו לזו) בצלילים הגבוהים הפה יותר פתוח. וצריך יותר ללחוץ על העיצורים כדי להשיג דיקציה טובה. (במוסיקה קלאסית זמרי אופרה נוטים להדגיש יותר את התנועות ובמוסיקה קלה ועכשוית נוהגים להדגיש יותר את העיצורים והמילים. זה ענין של סגנון)
6. נקודה נוספת היא שחרור הלשון. כדי לשחרר אותה אפשר להוציאה מעט קדימה. להוסיף שחרור של השפתיים ובמיוחד של צידי הפה ולשחרר לסת (לשמוט אותה ושלא תהיה בולטת). מתח וכיווץ יתר בלשון עלולים להיות תוצאה של כיווץ מוגזם של הלשון ובנוסף דחיפה קדימה של הלסת והידוק חזק מדי של השפתיים. (התנועות הללו עלולות להפריע לזמרים מלהגיע לצלילים גבוהים). יש שמעידים שמאוד עוזר להם לתרגל תרגילי שחרור לשון. (קיימים תרגילים שונים למטרה זאת כמו גלגול לשון עם צליל.או תרגיל פשוט סבוב הלשון בתנועה מעגלית מעל השיניים. משיכת הלשון החוצה עם מטפחת ועוד)
לסיכום
בלתי נמנע שנלחץ על שרירים בבית הקול ובפנים כל עוד אנו מדברים ושרים. וטוב שכך.
צריך לכווץ בעיצור אבל לשחרר בתנועה . קיים שינוי בלתי פוסק בין העיצור והתנועה.
אז אם נקפיד ללחוץ על העיצור ולשחרר את התנועה נפיק את הקול בצורה מאוזנת . תוך כיווץ ושחרור שמתמזגים אחד בשני לסרוגין לאורך הפקת המילים..
כשאנחנו סובלים מבעיה כרונית בהפקת הקול חשוב שנשקיע כמה דקות לאורך היום בתרגול יומי משחרר ובשימוש במוצרים שאנו מציעים כדי לשמור על הקול, לספק הקלה וטיפול בבעיה הקולית שעלולה ל’אכזב’ ולהשאר למשך זמן רב משחשבנו. הנושא כולו עלול לגרום לנו קושי רב ולשבש תוכניות.
אז איך אפשר לשפר את מערכת הקול מהשורש, ולחזק את התמיכה בבית הקול כדי להתמודד טוב יותר עם העומס הקולי?
תמיכה קולית : איך ולמה!!!!!!!
המטרה שלנו היא שמערכת הקול תעבוד בקלות ובחופשיות המירביים.
כדי להשיג זאת ( ואם נצא מנקודת הנחה שאנו דואגים למנוחה קולית מספקת ולסירוגין מגנים על הקול עם מוצרי TMRG) אנו נזקקים לעזרה בהפקת הקול של שרירים נוספים בגוף מלבד מערכת הקול.
ידוע שפעולתם של שרירים גדולים וחזקים במרכז הגוף (שרירי ליבה) תומכת בשרירים קטנים יותר. (לעניננו השרירים בבית הקול)
שרירי הליבה הם שרירים שמניעים ומחזיקים את הגוף ומשפרים את התנועה שלו ותומכים בהפקת קול בריאה. כשהם עובדים ביעילות משתחרר עומס משרירים אחרים קטנים יותר בגוף ומשרירים בבית הקול.
מדובר בשרירים פנימיים ועמוקים של הגב הבטן והאגן. (שרירי הבטן וגם הסרעפת, שרירי זוקפי הגב ושרירי רצפת האגן) . חיזוק השרירים הללו ישפר את הביצועים הקוליים ויעזור במניעת צרידות.שרירים אלו יאפשרו למערכת הקולית לעבוד בצורה קלה יותר.
הסרעפת נחשבת כתומכת הראשית של בית הקול. המונח תמיכה סרעפתית שגור בפי אנשי מקצוע וזמרים שמדברים רבות על כך. מעבר לפעולה הישירה של ויסות והכוונה של כמות האוויר וקצב הזרמתו לעבר מיתרי הקול תורגש הפחתה בעומס על מערכת הקול כולה.
כך גם עם שאר שרירי הליבה . זוקפי הגב, ושרירי רצפת האגן שגם תמיכתם מוכרת ומוערכת.
עבודה על שרירי זוקפי הגב תשפר את הפעולה הנשימתית וכך נשיג אספקת חמצן טובה יותר לשרירים וזרימת אוויר/צליל טובה יותר.(באותה ההזדמנות נחווה שהמאמץ הקולי מעורר ואינו מתיש אותנו בגלל אספקת חמצן טובה יותר)
גם עבודה וחיזוק של שרירי רצפת האגן תורגש בסגירת מיתרים טובה יותר. גם כאן תורגש תמיכה כמעט ישירה להפקת הקול.
הרבה עבודה?! עלול להשמע כמו טרחה שמוטלת עלינו כי סך הכל מדובר בהפקת קול .אבל צריך לזכור שלמרות שהגוף שלנו יודע איך לעבוד נכון ואיך לתפעל ביעילות את השרירים (ידע שטבוע בנו מלידה) קיימת בעיה. עם השנים רובנו מסגלים הרגלים לא נכונים של הפעלת הגוף והיציבה ופעילות השרירים מתבטאת במאמץ יתר והיעילות פוחתת.
ולכן עלינו לתרגל. מה שיכול לעודד הוא שתרגול רוטיני לתקופה ארוכה יגרום לזכרון שרירי מחודש. הגוף יזכר ומערכת הקול תתפקד באופן שונה ונכון יותר.
ואפילו תרגול קצר יכול לעזור ולהזכיר.ולא מדובר יותר מפעמיים שלוש בשבוע למשך כ20 דקות.
לכן האימון וההשקעה משתלמים כשאנו עוסקים בצורה מקצועית עם קולנו או אם נתקלנו כבר בבעיה.
עוד דבר שיכול לעודד אותנו לתרגל הוא ההבנה שהרגלי דיבור ושירה לא נכונים ברוב המקרים, אינם מסתדרים מעצמם!!
לכן המסר הוא תרגול!! אחד מהפתרונות: לסגל הרגלים חדשים. תרגילים:
תרגול שריר רצפת האגן
ליצור תחושה של איסוף של שרירי רצפת האגן (הסוגרים). בדומה לתחושת ההתאפקות .
ניתן לתרגל חיזוק שרירים אלו בעת ישיבה, עמידה ושכיבה .
תרגול שחשוב מאוד לחיזוק המיתרים. כווצו והרפו את רצפת האגן כ-15-25 פעמים ברצף.
עמידת 6 – ואז ניתוק יד ורגל נגדית
כפות הידיים מונחות מתחת לכתפיים, והברכיים מתחת למפרקי הירך. .
יישרו את רגל שמאל לאחור וצרפו את יד ימין ישרה קדימה. החליפו בכל חזרה יד ורגל.
לבצע 8-10 חזרות
דוגמאות לתרגילים נוספים לחיזוק שרירי הליבה (תזכורת :לתרגל סה”כ בין 15-20 דקות 2-3 פעמים בשבוע)
לסיכום
הכלל הוא:
שרירים גדולים הפועלים ביעילות תומכים בשרירים קטנים ומאפשרים תנועה חופשית טובה יותר .
כאשר קיים לחץ על הגרון נדלקת נורת אזהרה שמסמנת בין היתר את הצורך לשילוב (וניתוב העומס) לשרירים נוספים כדי להקל ולשמור על הקול.
כחלק משמירה על קול בריא וחזק בנוסף לאימון קולי שגרתי, ותמיכה עם מוצרי TMRG כדאי לשמור על כושר כללי שכולל מודעות ותרגול של שרירי הליבה.
נ.ב
אם אתה מכיר אנשים שהמידע יתרום להם לשיפור וחיזוק הקול נודה לך אם תעביר את המייל הזה הלאה.
צריך ונכון לשתות ולאכול מיד לאחר המאמץ הקולי (או במהלך השעתיים שלאחריו)
אנו רגילים לשמוע שאסור לנו לאכול הרבה מאכלים.
לא טוב עגבניות ולא חצילים ואסור פלפלים ובטח שלא חלב ומוצריו ולא חריף ולא מטוגן חלילה מקופאין,
לא קר לא חם בלי בשר ובלי בלי בלי בלי…
האמת היא שאם נקדיש תשומת לב גדולה יותר על מה כן לאכול ומתי לשתות (ולא נתעלם מהידע שקשור להיגיינה הקולית. תרגול שוטף מנוחה מוצרים טבעיים כתמיכה ועוד), יתכן שלא נגיע למצב קיצון של שחיקה של המיתרים והמערכת תהיה פחות רגישה לכל משתנה תזונתי.
לפני שאמליץ מה ומתי עוד כמה מילים על כל האיסורים בהקשר לקול שלנו.
הנושא הוא מאוד רגיש ומשתנה מאחד לשני ומזמן לזמן. (כל אדם מגיב אחרת לכל חומר בטבע).
לכן, החובה שלנו היא לבדוק את עצמנו לפני שנקשיב ב’עיניים עצומות’ להמלצות הרבות, ונדע מניסיון אישי שלנו מה טוב עבורנו ומה לא.
ולפעמים גם השאלה מתי. מתי מזון מסוים עושה לי רע. ומתי לא. (בלילה? לפני מאמץ קולי? בבוקר? וכו).
לדוגמא קפה על הבוקר ועוד על קיבה ריקה נחשב רע ומקור לחומציות…יתכן שבהמשך היום כשאנו עייפים וזקוקים לכפית קופאין (על בטן מלאה) תועיל לנו כוס הקפה ותתרום אפילו להפקת קול עוצמתית יותר בפחות מאמץ אם יפיג את תשישות הגדולה שפוקדת אותנו באותו הרגע. כך שחשוב שנשמור על ראש פתוח ונבדוק את עצמנו בעצמנו ונזכור שהכל יחסי.
חשוב שנזכור נתון בסיסי על שרירים כדי לעשות את הקשר לתזונה לקול שלנו.
שרירים מכווצים: מתנפחים!
כאשר הקול שלנו הוא חלק מהעיסוק המקצועי שלנו ויש לנו עומס קולי מיתרי הקול (שפתות הקול) נפוחים מפעם לפעם.
(כמו שנראה את שרירי הידיים של מרימי המשקולות .שרירים גדולים ונפוחים ככל שלחץ המשקל על היד עולה )כאשר אנו במאמץ קולי חזק ומתמשך השרירים בבית הקול לא רק נפוחים אלא גם מדי פעם אדומים ומגורים לאחר המאמץ.
וכאן הענין, אפילו מידה ולו הקטנה של חומציות שעולה כלפי בית הקול עלולה להשפיע ולהיות מורגשת יותר מאשר מי שאין לו מאמץ קולי.
שרירים בבית הקול שלו משוחררים קטנים ולא מגורים. לכן מי שמדבר או שר בצורה אינטנסיבית נדרש להקפדה יתרה מבחינת התזונה שנכנסת לפיו בעיקר בתקופות העומס הקולי.
חומציות פוגעת במיתרים (עולה מהוושט וצורבת את המיתרים)
ואנו יכולים לעיתים קרובות להרגיש את זה. (לעיתים לא נרגיש. ואז יאמר לנו שהחומציות נסתרת. כי הפגיעה מתקיימת אבל לא בעוצמה חזקה בה אנו מרגישים את החומציות.)
מה לעשות:
פתרון חשוב להאצת קצב השיקום של בית הקול לאחר מאמץ הוא תדלוק נכון ושוטף של המיתרים.
שרירים צריכים לקבל אספקה של חומרי בנין כדי לבנות את עצמם (ורצוי שתהיה מתאימה)
קודם כל מים.
שרירים בזמן מאמץ יוצרים חום.(כשהם מתחילים לפעול מרבית האנרגיה שאנו משקיעים הופכת לחום)ולכן יש איבוד נוזלים ויובש באזור.
על כן במהלך הפעילות הקולית, יש ללגום מעט מים, וגם מיד לאחריה.
שתיית המים מצננת את הגרון ומונעת יובש שמזיק להפקת קול תקינה.
ומה לאכול לאחר מאמץ קולי?
לאחר המאמץ הקולי, (עדיף כמה שיותר קרוב אליו) ‘לתדלק’ את הגוף ולאכול פחמימות. אני אישית ממליצה על שייק פירות .
(אנו זקוקים לגליקוגן במהרה) כאשר אין לנו כמות מספקת של גליקוגן בשרירים קיים פירוק מוגבר של רקמת השריר (אחת השכבות של שפתות הקול היא שרירית).
כמובן שכדאי להוסיף למתכון חופן עלים ירוקים לתוספת חלבון. (יש מחקרים שמראים שפחמימות בשילוב חלבונים יצרו סביבה אופטימלית לאחסון הגליקוגן ולבניית השרירים).
ומומלץ חופן גרעינים לא קלויים או מקור שומן בריא אחר לאותו השייק או לארוחה (לספק תוספת שומנים להשלמה הנחוצה לגוף ולשרירים).
מתי לאכול?
בשעתיים שלאחר המאמץ הקולי (קרוב ככל האפשר למאמץ)
המטרה היא בניית השרירים בבית הקול.
כשאנו מדברים בעוצמות גבוהות ובתדירות מתמשכת יום אחר יום או ששרים ערב ערב או יום רודף יום (חזנים שישי ומיד למחרת שבת)
חשוב שנחשוב לא רק על הטכניקה ועל איכויות קולנו אלא גם על הרגע שלאחר מכן או על היום למחרת.
חשוב ביותר לדאוג לחזרה מהירה של הקול לאיתנו. לשיקום הקול לאחר מאמץ רב.
יש שיגידו ששימוש לא נכון בקול הוא המקור לכל בעיות הצרידות. נשאלת השאלה האם באמת הפקת הקול בעוצמה חזקה היא פעולה מסובכת ומורכבת עבורנו או שאולי זו פעולה טבעית ופשוטה וכמו שאומרים: כל תינוק יכול?!
אז אם נקשיב ונתבונן בבכי של הרך שזה עתה הגיח אל תוך עולמנו, במשך תקופת מה ונלמד את שפת הגוף במהלך הבכי, נבחין בכמה סימפטומים שחוזרים על עצמם ונוכל ללמוד גם ממנו דבר או שניים על קול חזק .
(בכיו של תינוק גדול קטן רזה שמן יהיה רם ונישא מעל כל רעש אחר וטוב שכך..)
ללא חזרות, ללא אימונים ללא חימום קולי מדורג, ולרוב ללא בעיות צרידות ניכרות. הקול חזק וצורמני עד ששלוותינו לעיתים נחרדת.
אז איך זה שתינוק בן יומו מצליח, ואנחנו מתעייפים כל כך?
ממוצע של בכי אצל התינוק הוא עד 3 שעות ביום. בשאר שעות היום הוא בוכה וישן.
אנחנו לא.
כשהתינוק בוכה נראה את את התנועה של הבכי מתחילה מאזור הבטן. וגם נשמע קול עמוק והפקת קול מלאה (הצליל שלו דמוי שיעול שמגיע מעומק הגרון). הוא ‘מקפיד’ על נשימה סרעפתית.
פעמים רבות אף נראה שהתינוק עוצר ולוקח נשימה ארוכה עד שנדמה שהוא עוצר את נשימתו. כל פלג גופו העליון משתתף בעבודה.לעיתים הוא נראה כמתפתל (מה שמוסיף תנועתיות) או שהוא מקשיח את גופו (את השרירים הטבעתיים שעוזרים לתמיכה) אזור הבטן נע ונד מהסרעפת עד שנשמע ממש קפיצותו וקטיעות כשהוא מתחיל את הבכי .
כשהוא צווח ממש חזק הקול של הבכי יהיה גבוה מרגיל (משתמש בתיבות התהודה הגבוהות. אזור האף והסינוסים) לעיתים השפה התחתונה שלו רוטטת (מה שמוסיף קול הדהוד) ונתון חשוב נוסף : צליל הבכי דומה בד”כ ליללות נשיפתיות (טכניקה קולית מקובלת בפיתוח קול שמוסיפה עוצמה לצליל) אציע תרגיל שיעזור לנו לחזור לתנועה הטבעית של הסרעפת שתומכת בהפקת קול בריאה.
עם השנים אנחנו מאבדים מהתנועתיות הטבעית של שרירים מסוימים בגופנו כולל הסרעפת. יש לציין שהתרגול של הנשימה הסרעפתית הוא אבן היסוד בכל שיטות פיתוח הקול וקלינאות תקשורת.
תרגיל לאימון שרירי הסרעפת והקואורדינציה בין שרירי בית הקול ופעולת הסרעפת–
הלשון משוחררת ושטוחה .לפתוח מעט את הפה.
נשימות מהירות מאוד!! וקצרות דרך הפה
תוך הפעלת הסרעפת.
יד מונחת על הבטן..הבטן נכנסת פנימה בכל יציאה של אוויר
ויוצאת החוצה עם השאיפה (הכנסת האוויר)
דומה לנשימת הכלב.
לאחר סדרת תרגילים של 30 פעמים. לנוח מספר שניות
ולחזור לעוד שני סטים נוספים של 30. (לבצע מנוחה בין סט לסט)
