תרופות לבעיית צרידות, פתרון או לא!?

תרופות לבעיית הצרידות כגון 
סטרואידים, קורטיזון, סותרי חומצה, אנטיביוטיקה. ואף ניתוחים, האם הם באמת פתרון?           

מה כדאי?  בעד ונגד . 

כאשר מופיעה צרידות בגרון אשר נמשכת מעל ל-3 שבועות ההמלצה היא לגשת לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון.

ביקור אצל הרופא לצורך אבחון מדויק של מצב מיתרי הקול, זוהי פעולה פשוטה וחשובה כדי לקבל תמונה מקיפה מדויקת של בית הקול.

מטרה נוספת של בדיקת המיתרים והיא החלק הקשה יותר  להמליץ על הטיפול המתאים.

הדילמה מתחילה אחרי האבחנה של הרופא.

אז יש אבחנה. מה עושים איתה?? האם לקחת תרופות לבעיית צרידות ?

בדרך כלל מדובר ביבלות, בצקת, פוליפ, נפיחות ,אדמומיות, חוסר סגירה חומציות ליחות וכדומה. והשאלה האם קיים פתרון תרופתי? ומי יכול לעזור לי כמה שיותר מהר…???

אנו נוהגים להטיל את האחריות על הרופא שימצא לנו פתרון לבעיות שלנו.

אם אנו בעלי מקצוע קולי  כמו מורים, מרצים, זמרים חזנים ועוד,  אנו לעיתים יודעים טוב יותר מהרופא את הסיבה לבעיותינו הקוליות.

אם אנחנו לוחצים על הקול,  לא ישנים מספיק, אוכלים ג’אנק פוד או שהיינו מקוררים ולמרות זאת לחצנו חזק על הקול , צורכים תרופות מסוימות שמייבשות את הריריות (שמעתי לדוגמא על זמרים שצריכת ריטלין הזיקה להם למיתרי הקול. ) וסיבות נוספות.

אם אנו לא יודעים מה קרה, כדאי שנתחיל להתעניין בעצמנו כדי לעזור לעצמנו יותר מהר.

רופא אף אוזן גרון יכול לתת אבחנה פיזית על מצב המיתרים שלנו , אבחנה זו ככל שתהיה מדויקת  יכולה להסביר לנו את הסיבה לצרידות שלנו.

הרופא גם ייתן לנו את הסבריו ומניסיונו האישי את הסיבה למצב המיתרים  אך עלינו לא לשכוח שזאת רק דעתו. הרופא אינו מומחה בתחום הפקת הקול . (יש מספר רופאים שהם כן מומחים בתחום הקול. נקראים לרינגולוגים. יש קומץ כאלו בארץ שקיבלו הכשרה בתחום).

לצורך קבלת מידע חיוני הרופא יפנה אותנו בד”כ להתייעצות עם קלינאי התקשורת. שאמור לתת לנו יותר תשובות. וללמד אותנו טכניקות לשמירה על בריאות הקול ולהעצמת הקול (נושא כתמיכה יוזכר רבות) ודרכים וטיפים למניעת פגיעה נוספת במיתרי הקול בזמן דיבור.

לזמרים ההמלצה לקחת מספר שיעורים אצל מורה לפיתוח קול שידריך אותם ויאיר להם דרכים נוספות לחסוך במאמץ קולי.

ביקור אצל קלינאי התקשורת הוא תמיד מועיל. בהמלצת הרופא או ללא המלצתו. אמנם, בד”כ אנו מגיעים לקלינאי התקשורת רגע מאוחר מדי, לאחר שיש כבר בעיות במקום טיפול מניעתי אבל זה גם משהו.

מה קורה כשלמרות ההכשרה שאנו מקבלים הקול לא משתקם ולא חוזר למה שהיה?

בד”כ זה השלב שמגיעים שוב לרופא. שוב שוקלים תרופות לבעיית צרידות.

הרופא עשוי להמליץ על מספר דרכי טיפול מאחר והוא באמת רוצה לעשות את המקסימום כדי לעזור למי שבא אליו מתוסכל ודורש תשובות ופתרונות!!

 

פתרונות רפואיים:

 ניתוחים

ניתוחים אנדוסקופיים דרך הפה ע”י החדרת סיב אופטי, צינור גלילי עם מצלמה שמבצעים איתו כריתת נגעים ושאיבת בצקת.

או הסרת נגעים וטיפול בדימום ע”י לייזר אנדוסקופי .

ולעיתים אף ניתוחים דרך הצוואר, בעיקר אם מדובר במקרים  מסובכים יותר לטיפול (גידולים גדולים מאוד או חסימת מעברי האוויר בגלל בצקת גידול או אלרגיה או פעולות אחרות, שנדרשות בבית הקול).

קשה שלא להתרשם מהטכנולוגיה המשוכללת. וחשוב שיש לנו אותה. אך גם כאן חשוב לזכור שאם ניתן להמנע מניתוח, אם לא מדובר על הצלת חיים (גידול סרטני או חסימת דרכי הנשימה מסוכנת) חשוב לנסות כל דרך שמרנית אחרת לפני הבחירה בניתוח. במיוחד אם קולכם חשוב לכם, ובמיוחד והוא עיסוקכם.

סביר להניח שגם הרופא יעודד אתכם להתחיל בטיפול שמרני ורק אם כלו כל הקיצים להתנתח. (כמובן שיש מקרים שיוצאים מן הכלל), בכללי רופא מודע לעובדה שניתוח הוא ניתוח.  ולאחר כל ניתוח נשארת צלקת כלשהי. וכל ניתוח עלול גם להסתבך. לאחר ניתוח יש סיכוי קטן שהקול עלול להשתנות מעט וגם עלול להיות חלש ורגיש משהיה. כך שאם מדובר בזמר מפורסם עם גוון קולי מיוחד לא מומלץ בכלל לשקול אופציה זאת אלא אם כן מדובר בהצלת חיים. שמעתי לא מעט זמרים שלאחר ניתוח הקול שלהם לא חזר למה שהיה בעיקר מבחינת עוצמות וחוסן.

אזור שעבר ניתוח עלול להיות חלש ורגיש יותר הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בתקופה מאוחרת יותר ולאורך השנים. עוד נקודה למחשבה היא שנגעים עלולים לחזור (פוליפ יבלות) ולכן כדאי להתאמץ קודם ולטפל בכל דרך אפשרית אחרת שכוללת גם שינוי הרגלים קוליים ולימוד דרכי הפקת קול חדשים. (אם מדובר במורה מרצה איש מכירות או זמר. נדרש לשנות משהו. קיימת תופעה שקרויה זכרון שרירי.

השרירים מתרגלים להתנהל בצורה מסוימת. כך שגם אם נותחת ולא תשנה הרגלים השרירים יפעלו באותה הצורה שהובילה לנגעים והפתרון של הניתוח עלול להיות זמני בלבד. (מלבד עוגמת הנפש, השתיקה הארוכה שלאחריו. ביטול ימי העבודה והפחד).

 הזרקות לבעייה עצבית תפקודית של המיתרים (ספסמודיק דיספוניה) או בעיות שנובעות מכיווץ לא רצוני של המיתרים ושרירים נוספים בבית הקול:

לרפואה יש להציע לנו הזרקות בוטוקס ישירות למיתרי הקול. או הזרקות של חומרים אחרים (כמו חומצה היאלורונית, שומן, קולגן, רדיאס) החומרים האלו גורמים לניפוח של המיתרים ועוזרים בסגירה שלהם.

גם כאן הפתרונות מרשימים. אך הטיפול בד”כ  לתקופה מוגבלת וכרוכים בחוסר נוחות למטופל.  יש מקרים שלמרות שהפתרון חלקי וזמני אנשים מסוימים רואים טיפולים אלו כמו אור בקצה המנהרה.

תרופות נגד אלרגיה

לעיתים המקור לבעיות צרידות הן האלרגיות. קדחת השחת ,נזלת אלרגית, עיניים דומעות, גירוי מתמיד בגרון (ליחות, שיעול) תגובות של חומציות שעולה כתוצאה ממזון לא מתאים לגוף ועוד

תרופות נגד אלרגיה, הן נוגדי גודש ומייבשות ולכן עשויות לגרום לגירוי בריריות ולפגוע באיכות הקול.

 

טיפול אנטיביוטי במקרי צרידות

אנטיביוטיקה לרוב אינה נחוצה למקרי צרידות כרונית, והשימוש בה עלול ליצור רצף חוזר של מקרי התקררות ולהחליש את מערכת החיסון. מלבד במקרים של דלקת במיתרי הקול שמקורה חיידקי (ושהגוף לא הצליח להתמודד לבד לאחר כשבוע כדאי להשתמש באנטיביוטיקה).
לא מומלץ להשתמש באנטיביוטיקה לריפוי בעיית צרידות!!!

סותרי חומצה

טיפול להפחתת הפרשת החומצה מהקיבה יכול להקל על תסמיני הרפלוקס (שפוגמים בהפקת קול צלול). אך גם ליצור קיבה שהיא פחות מדי חומצית. לאורך זמן המזון יתעכל פחות טוב, (רמת חומציות גבוהה בקיבה נחוצה לפירוק המזון). עלול להיות קושי בספיגת ויטמינים שחיוניים לתפקודנו. קושי בספיגת בי 12 ברזל. מועדות לאנמיה. פגיעה בתאי עצב סיכוי גבוה יותר להמצאות הליקובקטור פילורי. (איבוד מינרלים ועוד…)

לכן גם כאן, מי שלוקח סותרי חומצה כדאי שיגביל את עצמו לזמן קצר כדי לשמור על בריאות כללית טובה יותר. (ובעקיפין בריאות קולית טובה יותר).

סטרואידים

סטרואידים יכולים לצמצם בצקת (הצטברות נוזלים בשכבות של העור בריריות) במיתרי הקול אך אינם מומלצים לשימוש בטווח ארוך עקב תופעות לוואי ידועות.

היא  עלולה להתרחש גם כתוצאה מעישון, מזיהום או כתגובה אלרגית לתרופות ולחומרים כימיים.

יש מקרים שהיא חוסמת את מעברי הנשימה לכן חשוב לוודא שבמקרים קיצוניים אנחנו מקבלים את הטיפול ההולם.

צרידות כתוצאה מדלקת של מיתרי הקול או מצבי אלרגיות ואסתמה זוכים גם הם לטיפול סטרואידי מדי פעם. רופאים רבים נמנעים כמה שיותר מטיפול בסטרואידים ואם נותנים אותם משתדלים לצמצם מינון למינימום הכרחי ולתת לזמן מוגבל של עד שבועיים.

סטרואידים ניתנים במשאפים כדורים או טפטוף ישיר לאזור בית הקול.

סטרואידים הם נשק חזק מאוד לדלקות. נשק עוצמתי ביותר. ובמקרים מסוימים הם מצילי חיים. לעיתים אין מנוס משימוש בהם. אבל הם נשק חם עם תופעות לוואי רבות. ואם לא חייבים להשתמש בהם, לא כדאי להשתמש בהם!!!

מצד אחד יעיל ביותר ועובד בצורה פלאית אבל השימוש גובה תשלום יקר וגבוה של: דיכוי מערכת החיסון, עיכוב תהליכי בניה וגדילה בגוף, קיב קיבה, בעיות עצביות ונפשיות (חרדות, הזיות, מצבים פסיכוטיים), עליה ברמת הסוכר ובלחץ הדם, פגיעה בבנית עצם ובריפוי פצעים. כך שאם אנחנו סובלים מצרידות אנו צריכים לשמור על מערכת חיסון נורמלית וחזקה שמגיבה מהר ויעיל.
מערכת חיסון, שתגן על הגרון מפולשים ותגן על הגוף. עם יכולות לאפשר ריפוי מהיר של נגעים במידה וקיימים.
תמיד נשלם בבריאות הכללית שלנו לאחר השימוש בסטרואידים!!

אם זמר רגע לפני הופעה ללא קול ולא יכול למצוא מחליף פעולת הסטרואידים עשויה לגייס את המשאבים מהגוף לזמן הקצר של ההופעה (יתרחש דיכוי של הדלקת ואנרגיה חזקה שתהיה זמינה לו.. ריכוז הסוכר בדם יעלה).

המיתרים יתנפחו וסגירתם תהיה קלה ואפילו איכויות קולו יהיו בכמה רמות טובות יותר ממצבו הרגיל . (למרבה הפלא). אנו שומעים מדי פעם זמרים חולים ולמרות זאת נותנים ביצועים טובים בהרבה ממצבם הטבעי. וזאת הסיבה.

אבל לאחר ההופעה לאחר תקופה של אפילו שבועות יתכן, שיתחיל לפתח קושי שלא היה קיים קודם לכן (בצקות או אפילו נגעים שהתפרצו אחרי הדיכוי של מערכת החיסון. נגעים שמערכת החיסון לא היתה חזקה מספיק למנוע).

לסיכום:

בכל הנוגע לטיפול תרופתי ו/או כירורגי ונטילת תרופות לבעיית צרידות, יש להפעיל שיקול דעת נוסף ללמוד את התחום ולהתייעץ עם ‘סקנד אופיניין’. כדאי לשמוע יותר ממומחה אחד מהתחום. כל אחד בא מכיוון אחר בתחומו ולא תמיד מודע לאפשרויות הנוספות שקיימות (המומחים שעומדים לרשותנו :קלינאי תקשורת, רופא אף אוזן גרון, רפואה טבעית על גווניה השונים, מורה לפיתוח קול).

בסופו של דבר כל אחד ישא בתוצאות של הטיפול. כך שאין מה להתחמק מקבלת החלטות נכונה ובירור מקיף של הבעיה על פתרונותיה הכוללים.

 

TMRG פיתחה במשך 15 שנים מגוון פתרונות טבעיים לבעיות קול:

טיפול מקדים :

כמניעה, מדריכים לבריאות הקול המלמדים אורח חיים נכון שכולל שתיה מספקת שינוי תזונתי כנדרש למניעה והפחתת צרבות חומציות יתר או ליחות. הקפדה על רמת אנרגיה טובה של הגוף. מנוחה קולית מספקת על בסיס קבוע. שחרור ואימון הקול שמתאים למאמצים הקוליים. שימוש בתמצית הקלאסית (#1 ו-#2) להקלה על הפקת הקול והפחתת המאמץ הקולי.

בזמן הצרידות:

מנוחה קולית למשך שבועיים לפחות. זה אומר דיבור לא חזק. איטי. רגוע. עם הפסקות ומנוחות לפי הצורך.

תרגילי נשימה/סרעפת. לשיפור זרימה אחידה ורצופה של האוויר. אנו רוצים ליצור התנגדות קלה (כיווץ קל) מכיוון הבטן הגו או הצלעות כדי שהאוויר יזרום בצורה רציפה וחלקה, ללא עצירות או שינויים בקצב.

תרגול עם הקשית. 1-3 דקות לאורך היום. 7 פעמים ביום. כאשר אנחנו מגבירים בהדרגה את מידת העוצמה והתנגדות האוויר. (קרשנדו במוסיקה) מחלש לחזק. הגברה הדרגתית עם תנופה מהבטן.

וערכת טי.אמ.אר.ג’י  (#8) לטיפול בצרידות ושיפור המצב הקולי.

אבקה (#4) לציפוי המיתרים והגמשתם. שמנים (#6) לחיטוי חומציות ליחות וחיזוק האזור (הזרמת דם מואצת והאצת התנועתיות) ותמצית מהסדרה הקלאסית (#1 או #2 ) לשיקום המיתרים, פתיחת חללי התהודה ושיפור גוו הקול (הצרידות).

בריאות והצלחה בכל ובקול,

טליה.