כששריר מכווץ יתר על המידה הוא חוסם לעצמו את אספקת הדם והוא נחלש! פשוטו כמשמעו.כיווץ שרירי קול

כתוצאה מכך שיקום השרירים ממאמץ יתמהמה. שרירי קול (השרירים בבית הקול) מכווצים יגרמו לקושי בהפקת הקול .

כיווץ יתר הוא אחד מהגורמים העיקריים להחמרת בעיות צרידות. כמובן שיש בעיות נוספות . אבל לרוב הצרידות תהיה מלווה בכווץ יתר ובשרירים מכווצים בבית הקול.

גם אם המקור הוא לכאורה מחלה וירלית או חיידקית, חומציות, ליחות שימוש לא נכון בקול או אפילו נגעים, שרירי קול מכווצים יכבידו על הפקת הקול .

הקשר בין שרירי קול מכווצים ומתח נפשי:

יש הטוענים שכל מחלה היא סוג של פתרון שהגוף מוצא לעצמו כדי לפתור בעיה נתונה. הבעיה כוללת קונפליקט מסוים לא פתור בחיים שלנו שמטריד אותנו ואינו נותן מנוח.

זה כבר לא מקרי שאנשים רבים ימצאו את עצמם ללא קול לפני הופעה משמעותית שלהם, הופעה שמתרגשים וחוששים ואף חרדים לתוצאות או לפני הרצאה גדולה או לפני כנס חשוב ומשמעותי לקרירה שאמורים להרצות בו וחוששים אם נצליח או נכשל.. ואז  אותה צרידות שמופיעה בהפתעה גמורה לעיתים מכריעה את הכף ועושה לנו את החיים 'קלים'. פותרת אותנו מהמתח והעימות. אין הופעה. אין כנס. כי אין קול. זה הפתרון ה'קל' של הגוף..נשמע תמוה!! אך תת המודע מאוד חתרן וערמומי לפעמים. מוצא את הדרך ה'בטוחה' בה  אין צורך לדאוג ויש תרוץ מעולה וסביר לחוסר הצלחה אפשרית. (הרבה יותר קל להכשל כי היינו חולים או צרודים מאשר כי לא היינו טובים ומושלמים. חס ושלום!???) קוראים לזה רווח משני לבעיה/מחלה..וידוע שפחד במה הוא הפחד השני במימדיו לאחר פחד מוות. אז גם אם נדמה לנו שאנחנו לא מתרגשים החרדה לעיתים מחלחלת לתת המודע.

 

וגם מקרים בהם מתח פוקד אותנו בחיינו האישיים . ובאמת מי לא במתח! הרי שלא חסרות סיבות למתח. בעיקר כשמסע החיים כבד על כתפינו. ואז הגוף מציע פתרון. מנוחה! שתיקה! שקט!. אנו מקבלים מעין 'פטור' לנוח ולא לדבר ועוד באישור הרופא.

 

אז הבנו שמחלות , וצרידות בינהן! הן הדרך המיוחדת של הגוף לבטא את אשר בראשנו, את התסכול שלנו המתח העייפות שלנו.הצורך ברוגע. וכשנקלוט את זה אנו עשויים להבריא הרבה יותר מהר אם נטפל במקור. נתכונן יותר. נרגיע את עצמנו. נרכוש את הכלים המתאימים ניקח את הזמן שנדרש לנו. ואז אולי נחלים מיידית או שנמנע מחלה.

 

אז מה לעשות??

קודם כל כדאי לתת את הדעת לנושא המתח. להיות מודע שקיים מנגון כזה שעובד עצמאית ללא אישורנו.

בגדול מה שחשוב הוא: להרגיע. להרגע. ולמלא את עצמנו בחיזוקים חיוביים ואמונה שיהיה בסדר.

מלבד זה שנשמור טוב יותר על בריאות קולנו כדאי להפנים שלא נוכל לחיות בבריאות לאורך זמן תחת לחץ גובר והולך!!

לכן, כדי למנוע מחירים של מלחמת התשה וסחיטה שלנו עצמנו את הקול שלנו, את מערכת העצבים החיסון השרירים ושאר המערכות.

 

אחד המתכונים הטובים והפשוטים ליציאה משמעותית מחיים של סטרס מאוד גבוה הוא:

להאט. ולמצוא את הקצב הנכון עבורנו.

 

נדמה לנו שאם נמהר ונלחץ נשיג יותר. אבל זאת לא האמת. אנו גומרים ו'שורפים' את כוחותינו ויכולתינו.

הלחץ הנפשי מתבטא מיד על הקול. שרירי הקול עובדים בנוקשות רבה יותר.  מערכת העצבים שאחראית לפקוד על השרירים עלולה לקרטע.  הסרעפת מאבדת מגמישותה(ומלבד חוסר בתמיכה נסבול יותר מחומציות שעולה למיתרים )

המונחים: 'לאט ובטוח' 'החיפזון מהשטן' יכולים לתת לנו השראה ולתמוך בשינוי תפיסת עולם שתורמת להפחתת המתח. כבעלי מקצוע קולי כדאי שנאמץ פילוסופיות חיים באופי כזה.

 

לסיכום:

כדי לשחרר שרירים מכווצים חשוב שנלמד את עצמנו להרפות את המיינד ואת המחשבות.

מלבד תרגילי הרפיה של שרירי בית הקול, תרגילים כמו פיהוקים, אנחות, שחרור הלשון, השפתיים שחרור צוואר כתפיים תרגילי נשימה שונים עיסויים של בית הקול ועוד,

השחרור המנטלי יכתיב לנו צורת דיבור וצורת שירה פחות לוחצים.

בנוסף לבריאות טובה יותר ה'תנועה' קדימה וההשגים לעבר המטרות שלנו בחיים יתרחשו באופן קולח וזורם יותר. בלי כיווצים מיותרים.

התמצית המומלצת שלנו לשחרור היא תמצית צחוקול.מס 16.  לשחרור מערכת העצבים, להפחתת מתח חרדה וכל מה שמסביב.

התמצית גורמת לתחושת שמחה נעימות וקלילות

צחוקול (מס' 16)

 

גמישות מתחילה בראש ומממשיכה לכיוון המיתרים.

 

טליה

 

TMRG מומחים לקול