כיצד להכין את הקול בצורה הטובה ביותר עם תרגיל אחד בלבד לקראת רגע האמת (הופעה, אודישן, הרצאה, קריאה בתורה ועוד)?

tmrg

לעיתים אנו מרגישים בתחושה לא נוחה בגרון דווקא לפני מאמץ קולי, איזו התכווצות שנלוית ממתח, יובש, או ליחה שעולה ועוד תחושות למינהן.

שיפור מיידי המתרחש במצבם של מיתרי הקול  תלוי בצורה ישירה בכמות זרימת הדם המגיעה לאזור.

כל תרגול עם קול ובלי קול של האזור ממריץ את זרימת הדם  לגרון ובכך מסייע  לפעולת השרירים ולפינוי כיח כגון ליחות ממערכת הנשימה,

חומצות מהשרירים ,חומציות (ריפלוקס) שעולה מהושט (פסולת שנתקעה באזור).

 

תרגילי קול חשובים להגמשת המיתרים כדי להכין את הקול וכדי לשחרר אותו. (בתרגול רגיל ורוטיני רצוי לשלב גם תרגילים לחיזוק

המיתרים המוסיפים מאסה וחיזוק של שרירים נוספים בגוף כגון שרירים חיצוניים בצוואר סרעפת אגן ועוד) .

לפני מאמץ קולי  הדגש יהיה על  הגדלת טווח התנועה  הגמשת השרירים והמפרקים ופעולות עדינות שמדגישות

ומכוונות למינימום מאמץ כדי לקבל מקסימום איכות קולית והדהוד .

 

כמו בכל תרגול אחד הדברים החשובים הוא להיות קשוב לגוף כדי לבחון אם התחושה נוחה לנו, או שלא .

והשאלה שאנו שואלים את עצמנו היא האם אפשר להפחית כמות של כוח מהמיתרים.

המוטו הוא: מקסימום נוחות במינימום מאמץ.

 

תרגיל גלגול שפתיים (או במונח המקובל ברבור)

 

בצלילים עולים ויורדים. השפתיים מתגלגלות  ונוצר קול המזכיר את קול  מנוע של סירה. או צליל התנעת אופנוע בלחיצה על דוושת הגז.

עם התרגול יש להניח את אצבעות הידיים על הלחיים ולהרים אותן מעט כלפי מעלה. כדי לתמוך בפעולת השפתיים.

זהו תרגיל נפוץ ואהוד בתחום פיתוח הקול.

הנקודה היא שחשוב לתרגל את התרגיל מתוך הבנה מלאה למטרת התרגיל ולפעול לשחרור והרחבה של בית הקול.

ועוד יותר חשוב הוא לנסות ליישם את התחושה הזאת הנוצרת בתרגול ולשכפל אותה לזמן אמת. בדיבור או כששרים.

 

אם התרגיל יבוצע בצורה מדויקת (כפי שמיד אציין)השרירים בבית הקול יעבדו בפחות מאמץ, הדחיסה של המיתרים

אחד כנגד השני תפחת, והפעילות הקולית כמעט ולא תעייף

 

.

אופן התרגול:: להנמיך עוצמה לחלשה ככל האפשר. להשתדל להגיע למינימום אפשרי.

התחושה: רפרוף של המיתרים אחד כנגד השני ושל השפתיים אחת כנגד השניה.

לנסות לדמיין את המיתרים בגרון נוגעים בעדינות רבה ככל האפשר.

המחשבה על הרחבה של קופסת הקול.בגרון. באזור של המיתרים הנמצאים מאחורי הגרגרת.להרגיש

כמו בפיהוק רחב השוקע מטה לגרון ומתרחב כמה שניתן.

 

בתרגול  הברבור לנסות לשמור על ההתרחבות הזו. ממש לדמות שמוסיפים תנועה של פיהוק בזמן שעושים את התרגיל.

ידים מונחות על הלחיים ומרימות אותן מעט כדי להקל על גלגול השפתיים המתגלגלות תוך כדי השמעת צלילים עולים ויורדים. כמו בסירנה. בנוחות.

יתרון בולט נוסף מהתרגול הוא שחרור השפתיים. (השפתיים תומכות בעיצוב המילים ושיפור התהודה.וכשהן מתוחות מדי שרירים נוספים בראש ובצואר יושפעו ויהיו מתוחים מדי ולהיפך.

יש המדמים את הפקת הקול הרצויה לדיבור של שיכור. (כשהקול שלו כבד. השרירים בכל הגוף ובעיקר הלסת ושרירי הלשון רפויים ושמוטים, ולכן נוצר צליל מעין כבד.'נפול'.)

הקול מזכיר גם את הצליל הנוצר מעיוות גוון הקול של  מרואין באמצעי התקשורת למנוע זיהוי לצליל נמוך מאוד.

 

בתרגול,

התחילו את התרגיל עם צליל חלש ביותר שניתן להפיק ורק אחרי כמה שניות של תרגול, להגביר בהדרגה.

חשבו על פיהוק מאוד פתוח שיורד לגרון.

דמיינו שהצוואר פתוח ורחב מאוד.

להקפיד על סנטר מאוזן לצוואר.ועל עורף ארוך. סנטר לא לחוץ פנימה מדי וגם לא נדחף החוצה.

 

זמרים יתפלאו לגלות במיוחד בהקלטות ,שהפקת קול חזקה מדי עלולה לפגום באיכות הקול ובהופעות להשמע כצווחה.

קהל שמאזין לשדרן ברדיו ובטלויזיה יעדיף לשמוע צליל זורם ורך שנשמע כמופק בקלות רבה. ( גם בדיבור וגם בשירה.)

מרצים ודוברים שמדברים בצורה זורמת נתפסים כבעלי בטחון עצמי רב ועם שליטה בחומר.

(מענין מאוד להקשיב לקולם של קלינטון וטראמפ בזמן העימותים, ולשמוע את הניתוח שלכם עם המידע הזה. מתי הקול משוחרר..ומתי הוא נשמע לחוץ ומה זה באמת מספר לנו על המועמד…..)

 

 

בהצלחה

גמר חתימה טובה

טליה וצוות TMRG

 

 

.