הלשון והשפעותיה הרבות! על הקול שלנו: (חיים ומוות ביד הלשון תרתי משמע) לשפר את ההיגוי

אז למה חשוב לשפר את ההיגוי? דבור ברור עם הגוי חד ומובן הוא אחד הכלים הראשוניים שאיתם נעורר רגש, נעביר מסר חד ומשכנע. נשדר אמינות. נרגיש טוב ובטוח. עם הגוי רהוט המילה מקבלת משקל רב יותר וכך משמעותה והתחושה שהיא גוררת לאחריה מתעצמים. בנוסף היגוי התנועות בצורה מדויקת יוסיף צבע והדהוד לקול וידגיש את התהודה של הצליל.

אז איך נשפר את ההיגוי וחיתוך דיבור רהוט וברור בהם המילים אינן נבלעות?

מה שיקבע רבות את מצב רמת הלחץ או השחרור של בית הקול ואיכות הקול הוא או 'היא' הלשון שלנו בעצמה ובכבודה.

התנועות נוצרות מהלשון. הלשון שהיא איבר שרירי בפינו שנועדה לפני הכל  לסייע לנו לאכול ולהספיג את המזון למערכת העיכול ולהבחין בין טעמים (כחלק חשוב בהישרדות שלנו). אבל הלשון גם כמובן תסייע לנו בדיבור. בדרך שנישמע. באופן שיבינו אותנו. אז הלשון מעצבת את חמשת התנועות בשפה העיברית ויוצרת תהודה וצבעים קוליים.  בכך משפרת את הצליל ומקלה על דיבור ושירה קולחים וברורים .

הלשון בעלת תפקיד עיקרי בהעברת התקשורת שבע"פ. מה שחשוב בדיבור הוא שיבינו את מה שהאדם אומר אפילו יותר מאשר איכות הקול שלו. בהירות וחדות הדיבור יקבעו במידה רבה ע"י פעילות הלשון. קריינים ומורים חייבים להיות ברורים ומובנים. יחד עם זאת נדרש לראות שאנו לא לוחצים מדי על המילים או מנגד בולעים אותן. (בארץ קיימת תופעה של בליעה של המילים בשונה מתרבויות אנגלוסקסיות לדוגמת אנגליה בה מוקפד חיתוך הדיבור )    כדאי לשפר את הדיקציה שהיא חיתוך הדיבור ולהקפיד על מידת הלחץ לעומת מידת השחרור בהפקת הקול כדי להקל על דיבור זורם ורך ועם זאת ברור וחודר.

מה לעשות או לא לעשות:

1 .לא לחתוך בחדות ובפתאומיות חזקים מדי את העיצורים בדיבור ובשירה. כן להדגישם אבל במינון הנכון. (למי שעובד עם מורה לפיתוח קול או קלינאי תקשורת כדאי לשים לב לנקודה הזאת כי זה מקור ללחץ יתר על המיתרים)

2. התנועות נוצרות מהלשון. הפקת התנועות צריכה להתבצע בשחרור ובזרימה. תוך הקפדה על הצליל הברור של כל תנועה ותנועה (אותיות הניקוד). כשאנו נשארים ומשתהים קצת יותר על התנועה נוצר שחרור . בדיבור להוסיף את הרכות שקיימת בשירה. את השהייה על התנועה (הניקוד). כשקיים קושי להוסיף התנגנות קלה לדיבור.

3. כשאנחנו מדברים או שרים בעוצמה גבוהה ומדגישים יותר את העיצורים להוסיף כיווץ קל של הבטן התחתונה ואזור הטבור. (לשפר את התמיכה ולמנוע לחץ על המיתרים)

4. ללחוץ על העיצור!! לשחרר על התנועה !!

מהו עיצור ומהי תנועה: הגדרה מצוינת של עיצור ותנועה על פי ויקיפדיה:

"העיצור הוא צליל, המופק על ידי מעבר האוויר וזרימתו, דרך מידה מסוימת של חסימה, שנוצרת במקום בו יש סתימה מלאה או חלקית של חלל בפה או בגרון

זאת לעומת תנועה, שאין בה חסימה של מעבר האוויר וזרימתו"..

זה אחד הנושאים הכי חשובים להבנה בכל מה שקשור לדיקציה/ הגיית המילים וחיתוכן ואיך ליישם את הנושא כדי לדבר ולשיר בנוחות רבה יותר.

נדרש לכווץ שרירים במערכת הקול (כגון שפתיים) כדי להפיק עיצור. (מהמילה עיצור. לעצור את  תנועת האוויר) העיצור נוצר מהחיכוך והבלימה של האוויר ושל איברים זה בזה. שפתיים לשון .

בתנועה: צריך לשחרר את השרירים. מהמילה תנועה. האוויר צריך לזרום ולא להיעצר ..

כדי להוריד לחץ מהדיבור ולשפר את השירה : הטיפ הכי מעניין ומעשי שאני יכולה לחשוב עליו בנושא  הוא:   לדבר כאילו שאנו שרים כלומר להוסיף את תנועתיות והזרימה על המילים. תוך כדי שחרור של הלשון והשפתיים במשך הפקת התנועות.(להוסיף מעט מעט נגינה על המילים. לא בצורה מוגזמת . מזכיר קצת צורת דיבור של מבוגר לילדים קטנים. ברכות בנגינה של המילים) ובשירה לשיר את המילים כאילו שאנו מדברים אותן. כלומר להוסיף מעט לחץ וקשיחות עם הגיית העיצורים .נסו לומר את העיצורים בחוזקה  בבב  גגג דדד מממ נננ

5. לזמרים: בשירה בצלילים הגבוהים נדרש לערבב את התנועות על מנת לאפשר נוחות רבה יותר בהגיית המילה.  ולכן בצלילים גבוהים הצליל של התנועה משתנה ומתערבב עם עוד תנועות.(התנועות הופכות לדומות זו לזו) בצלילים הגבוהים הפה יותר פתוח. וצריך יותר ללחוץ על העיצורים כדי להשיג דיקציה טובה. (במוסיקה קלאסית זמרי אופרה נוטים להדגיש יותר את התנועות ובמוסיקה קלה ועכשוית נוהגים להדגיש יותר את העיצורים והמילים. זה ענין של סגנון)

6. נקודה נוספת היא שחרור הלשון. כדי לשחרר אותה אפשר להוציאה מעט קדימה. להוסיף שחרור של השפתיים ובמיוחד של צידי הפה  ולשחרר לסת (לשמוט אותה ושלא תהיה בולטת).  מתח וכיווץ יתר בלשון עלולים להיות תוצאה של כיווץ מוגזם של הלשון ובנוסף דחיפה קדימה של הלסת והידוק חזק מדי של השפתיים. (התנועות הללו עלולות להפריע לזמרים מלהגיע לצלילים גבוהים). יש שמעידים שמאוד עוזר להם לתרגל תרגילי שחרור לשון. (קיימים תרגילים שונים למטרה זאת כמו גלגול לשון עם צליל.או תרגיל פשוט סבוב הלשון בתנועה מעגלית מעל השיניים. משיכת הלשון החוצה עם מטפחת ועוד)

לסיכום

בלתי נמנע שנלחץ על  שרירים בבית הקול ובפנים כל עוד אנו מדברים ושרים. וטוב שכך.

צריך לכווץ בעיצור אבל לשחרר בתנועה . קיים שינוי בלתי פוסק בין העיצור והתנועה.

אז אם נקפיד ללחוץ על העיצור ולשחרר את התנועה נפיק את הקול בצורה מאוזנת . תוך כיווץ ושחרור שמתמזגים אחד בשני לסרוגין לאורך הפקת המילים..

שבוע טוב

טליה  TMRG