למה הישראלים צרודים ?
עיברית שפה קשה / ‘דם חם’
לפי מחקרים שנערכו השנה כ- 30% מהישראלים סבלו מצרידות במהלך השנה האחרונה. אחד הגורמים להחמרה וקושי בנושא הוא ה’ישראליות’. השפה העברית בשילוב הטמפרמנט הישראלי.
העברית כאחת מהשפות השמיות (ארמית, ערבית ועוד) ידועה כשפה גרונית בה מספר לא מועט של עיצורים נחציים ונחתכים בלוע. ה,א,ח,ע,ר (הגרונית) וחלק מהעיצורים נחתכים בחך ג,ק, כ, י (גם היא תהודה יחסית נמוכה). הלחץ של האוויר נוצר באזורים אלו ויוצר כיווץ חזק יותר ולחיצה חזקה יותר של המיתרים אחד כנגד השני, להבדיל מהשפה האנגלית לשם השוואה.
יתכן שזאת אחת הסיבות שקולם של הישראלים עלול להשמע חזק וקולני יותר. הדחיסה של המיתרים בחוזקה גורמת למיתרים לעבוד קשה יותר. שוב לעומת האנגלית הצרפתית האיטלקית לדוגמא , שהן הרבה יותר זורמות ומתגלגלות. מיקום המילים בשפה העברית יותר אחורי עם פחות הדהוד בחללי הסינוסים (שהם עוד מגברים טבעיים של הקול).
בשפה הערבית הדגש על העיצורים הגרוניים אף גדול יותר. ולכן גם קולם נשמע חזק יותר.
בשפה האנגלית נחוש את העיצורים נישאים על גל האוויר מתגלגלים והתהודות הנמוכות מודגשות פחות.
נשמע את הקול הרבה יותר מאנפף.(לעיתים צורמני ואמריקני מדי כמו שאומרים) ומהתהודות הגבוהות יותר.
מה לעשות בזמן עומס??
כדי שנדגיש פחות את הגרוניות בקולנו, ויחד עם זה נדבר בטונים נמוכים אבל בלי לחץ מיותר על המיתרים הטיפ הוא:
לדבר כאילו שאנחנו שרים.
לדבר עם סוג של קלילות. התנגנות קלה. הדבר יגרום לנו לעבור בקלילות מהברה להברה ומילה למילה מבלי להתקע. מבלי ללחוץ וכדי להשיג דיבור רך זורם ורגוע (כמו שאנו ממליצים בדיבור הטיפולי). הדבר עשוי להקל ולהוריד מעט את העומס שקיים על המיתרים. (לזמרים ההוראה היא הפוכה במהלך השירה. כאן אנחנו דווקא משתדלים לשיר כמו שאנחנו מדברים כדי שגם התהודות הנמוכות תשתתפנה בשירה. ולא רק הגבוהות. שיהיה איזון בינהן.)
בשני המצבים המומלצים (בשירה ובדיבור) ננסה להשתמש באזורי התהודות הנמוכות ובגבוהות כאחד.
ולגבי הטמפרמנט הישראלי – שהוא חם ו’זורם’ מהר החוצה. ההמלצה – להאט קצב. וכשחשוב לנו שישמעו אותנו ניתן לשנות עוצמה. אפשר כמובן להגביר אותה, אבל! כדאי גם להנמיך עוצמה.
עד קול חלש מאוד
שיגרום למאזין להתמקד בנו. (כמו בהיפנוזה)
כדברי קהלת ט י”ז
“דברי חכמים בנחת נשמעים….”
ולקינוח רוצה לשתף אתכם במשהו נחמד …..
שבוע טוב
טליה
