טכניקות לשיפור העוצמה הקולית בדיבור ובשירה

קשה להתעלם מהעוצמה הקולית של תינוק שזה עתה נולד ששולט בצורה מעולה במיתרי הקול שלו, ועובד איתם נכון!

בלי כל חימומים אימונים או הדרכה כלשהי וכבר מיומו הראשון עלול להחריש את אוזננו.
דיבור נכון ואפילו שירה (לא מקצועית)הם פעולות טבעיות שטבועות בנו.
הפעולות פשוטות אין צורך בלימוד כדי לדבר או לשיר (בצורה חובבנית). אם קיימות בעיות וחוסר שביעות רצון מהתוצאה הקולית מתעורר הצורך לפנות לאיש המקצוע. כלומר פשוט לשיר ולדבר בצורה טבעית בטוחה חופשית וזורמת.
אבל לשם קבלת עוצמה קולית צריך לעיתים ליזום פעולות של כיווץ של שרירים בחלל הפה והצוואר ללא מתיחה נוספת של המיתרים אלא במקביל לשיחרורם.

הרעיון עלול לבלבל אבל התרגול פשוט וקל.

אם נצא מנקודת הנחה שכשהיינו תינוקות היה לנו קול חזק, גם כיום אנחנו בעלי אותה היכולת. (אלא אם כן אנו מזיקים לבריאותנו)
אם לא שומעים אותך ברור או קיים קושי להפיק קול חזק ועוצמה קולית מבלי להתאמץ או להזיק לקול כדאי לנסות את התרגילים הבאים.

אזהרה: כאשר יש נגעים על המיתרים או עייפות קולית לא נמליץ על התרגילים הנ"ל מאחר ובמצבים כאלו נדרשת עבודה מסוג שונה כדוגמת תרגול קצרצר של תרגיל הקשית לשם הרפייה.

אז כמה טיפים לשיפור העוצמה הקולית

נתחיל בחיזוק שרירי הבטן והסרעפת:

1. שאיפת אוויר דרך האף ונשיפה דרך הפה עם האות 'ס'. למשוך את ה'ס' ארוך ככל האפשר.

לאחר מספר דקות של תרגול לקטוע את ה'ס' . כלומר לומר ס ס ס ס ס במהירות ……….בכל פעם להכניס (להקפיץ) בחוזקה את הבטן.

פעולה זאת תגרום לכיווץ של הבטן והסרעפת ותחזק את התמיכה הנשימתית(סרעפת) ואת הקואורדינציה בין כיווץ השרירים הנ"ל להפקת האוויר (צליל). מה שמאפשר תמיכה וחיזוק הקול. מומלץ לבצע את התרגיל כמה שניות לפני כל מאמץ קולי.

2. להוסיף לקול מעט אינפוף ולדמיין את הקול יוצא כיבבה. הקול הופך לחד יותר ופחות אורירי. (אנו שומעים לעיתים מורות בעלות קול חזק במיוחד שצועקות ולא מצטרדות. הן לרוב מוסיפים לקולם את האינפוף ובכך מקבלים תוספת עוצמה)

חיזוק שרירים חיצוניים של אזור הפה והצוואר :

3. כדי להגביר עוצמה אין צורך לפתוח פה גדול מדי מלבד במקרים שאפרט.
נדרשת פעולה של מעין לעיסת המילים ונשיכתם.
השפתיים נעות באינטנסיביות מדגישות ויוצרות את התנועות המדויקות.
המילים מתגלגלות בקדמת הפה ומעין 'נלעסות' בחוזקה. תחושה נוספת שיכולה לעזור היא 'בלימה'/ 'עצירה'. מעין התנגדות כנגד פעולת הפקת המילים. (לעומת פעולת שחרור רב של הלסת והרפיית השפתיים הלשון שנדרשים כשקיים מאמץ גדול מדי).כלומר במקרים שהקול בריא ורוצים להגביר עוצמה נפעל בדרך שונה של  דחיסה המילים והדגשתם.

כדי שההסבר יהפוך לממשי יותר ניתן לדמיין את השיניים העליונות והתחתונות צמודות אלו לאלו בזמן הדיבור והשירה כדי ליצור אפקט של כוח. עצם הפעולה תוסיף ווליום להפקת הקול ותדגיש את הפעולה של שרירים באזור. אפשר מדי פעם לחשוף את השיניים להעצמת הפעולה.

אפשרות נוספת ודרך מקובלת לעבודה כזאת היא להניח פקק שעם בין השיניים.  להתאמן בדיבור עם הפקק כדי לחזק את הקול.התרגול ממחיש את הנשיכה/מפתח פה לא גדול/חשיפת השיניים ועוד. פעולה זאת מפעילה כוח נוסף של שרירים חיצוניים בצוואר כנגד העיצורים ומגבירה את התנגדות של האוויר  וכך יוצרת סגירה חזקה יותר של המיתרים זה כנגד זה. תוצאה סופית קול חזק יותר.

לזמרים:

4. בצעקה או בשירת צלילים גבוהים מומלץ לשחרר לסת תחתונה וגם כשאנו יורדים לצלילים נמוכים ( לשחרר לסת בצלילים שהם מעל או מתחת לאוקטבה הראשונה) מפתח הפה כאן מקבל חשיבות יתר. בגבהים ובנמוכים פה גדול יותר שמותח שרירים שמאפשרים את מתיחת המיתרים וכך מתאפשרת בקלות רבה יותר העליה לצלילים גבוהים או הירידה לנמוכים. במנעד האמצעי (אוקטבה אמצעית) אין צורך לפתוח את הפה יותר מדי. ההיפך הוא הנכון. לעומת זאת בצלילים הממש גבוהים להוסיף לשחרור הלסת התחתונה חיוך רחב ולחוש את הקול מגיע לאחורי הראש ומהדהד בתהודות הראש .

אימון כזה יחזק את השרירים בבית הקול ויוסיף לבטחונכם האישי.

העבירו את המסר

שבוע טוב

טליה