להתחיל את היום עם קול רם וצעקני או עם כחכוחים או שיעולים חזקים שמטרתם ‘ניקוי הגרון’ מליחות יהיה מתכון מושלם לבעיות קוליות.

הערה לגבי שיעול:

לא מדובר על שיעול כתוצאה מחנק או אם מזון או שתיה נכנסו למערכת הנשימה או שיעול שנובע מבעיות לב.

הפתרון למניעת נזק קולי: הדרגתיות..חימום קולי קל לפני פעולה…. או אם נרצה נקרא לזה יצירת ‘מומנטום’.

במצבים של עומס קולי, כדי להניע את מיתרי הקול בצורה בטוחה ונוחה, אנחנו חייבים להכנס לתהליך מדורג של האצה של תנועת המיתרים. .
במילים אחרות ‘לבנות’ תנופה.

לא לצעוק ואפילו לא לדבר בצורה חזקה כשהגרון שלנו קר.

ו…אם אפשר שהשיעול והכחכוח הבלתי נמנעים יהיו עדינים יותר. אם אנחנו חייבים להשתעל..

כי זה מזיק ומשפשף את המיתרים ולעיתים גורם לצרות צרורות.

(יש שיגיעו עד כדי דימום, פוליפ ולעיתים אפילו שיתוק שנובע מפעולה אגרסיבית של המיתרים)

איך לפתוח יום מאתגר עם עומס קולי:

רק לאחר  שבנינו את התאוצה בצורה מתונה, נכון להכנס לעבודה קולית מאומצת. כלומר, הרעיון להתחיל  את הדיבור לפני קהל/כיתה או את השירה אם מדובר בזמר לפני הופעה/הקלטה, כהמשך לפעולה מקדימה של הכנת הקול.

כשאנחנו בתנופה לאחר תרגול קצר הקול קל לשליטה.

אנחנו צריכים את ה’התנעה’ המדורגת והאיטית כדי שהמנגנון יעבוד בצורה חלקה, ‘משומנת’ וקלילה.  מיתרי הקול שלנו אוהבים וצריכים תנופה!!!!!!!!!

ההדרגתיות תהיה האצת התנועה:
כשהגוף מתחיל לתרגל תנועה עדינה. השרירים משנים מצב פעולה

ונכנסים לרמת האנרגיה המדויקת הדרושה להם.

בשפה מקצועית נקרא לתופעה הגברת האנרגיה האקוסטית שתוסיף עוצמה וקלילות להפקת הקול.

חימום קל של הגוף:

ריצה קלה (אפשרי במקום). קפיצות..מדובר על דקות ספורות.

תרגולים קצרצרים קוליים כמו זמזומים (רצוי לאטום את האף עם אטב האף או עם היד למיקוד הקול בתהודה קידמית)

גרגור קולי עם מים ועוד.