איך להפיק קול צלול ונוח יותר למרות עייפות קולית או צרידות

במקרים רבים אנחנו נדרשים להפיק קול צלול למרות צרידות בקולנו או עייפות קולית שאנו חשים.

שימוש יתר או לחץ רב מדי על הקול עלול לגרום להתכווצות של שרירים בבית הקול.

התולדה היא מיתרים נפוחים ולעיתים אדומים מהעומס ומהחיכוך.

כתוצאה מכך היכולת הקולית מצטמצמת (כמו ספורטאים כשהשרירים שלהם תפוסים).

אם נמשיך ונלחץ למרות הקושי אנו עלולים לגלות עם הזמן שאנו סובלים מנגעים או בעיות סגירה של המיתרים.

יש מספר דברים שחשוב לזכור בזמן הדיבור או כששרים כדי שתהליך השיקום של המיתרים ישתפר ולא יחמיר.

1. בזמן קושי אנו צריכים לחפש את הצליל שיוצא לנו בצורה הנוחה והצלולה ביותר.

יש שמכנים זאת הצליל הטבעי שלנו.

אזורים בהם הקול יהדהד טוב יותר. אם זה מתהודת בית החזה. מהסינוסים או מהאף .וזאת כדי להעביר את מקור הכובד מהגרון לאזורים אחרים.

להשתדל שהצליל יהיה רך וזורם. חשוב שלא נתקוף אותו. (התקיפה של הצליל היא טכניקה מצוינת אבל איננה נכונה בזמנים של עומס וקושי)

בדיבור טווח הצלילים שלנו נע בין 3 טונים בד”כ. כאשר אנחנו נדרשים להפיק קול צלול למרות צרידות או עייפות קולית  נחפש את הטון שקל בו ביותר ונתביית עליו. כדאי להשתדל שהצליל יהיה אחיד וזורם. גם אם קולנו ישמע יותר מונוטוני. הרעיון הוא שהקול ייצא במינימום מאמץ וכמובן שיהדהד בצורה הטובה ביותר. חשוב שקצב הדיבור יהיה מתון עם הפסקות  כדי שנקפיד על שאיפת אוויר כל מספר מילים. (גם כאן נדרשת רגישות לחוש מתי נחוץ להאט את הקצב ולאפשר ליותר אוויר להיכנס כדי להקל על המתח המצטבר.) .

כשקיים קושי כששרים אפשר למצוא צלילים וגוונים שמקליפ על הפקת הקול. גם אם הקול ישמע פחות ‘צבעוני’ ומגוון.

2. דיבור רם ושירה עוצמתית או דיבור בזמן צרידות יגרום לדחיסה חזקה יותר של השרירים (ההיקפיים) בבית הקול. הקול ישמע יותר עבה.

כשיש קושי או מאמץ (או ששרים בעוצמות חזקות) יש לתמוך וללחוץ מעט על שרירי הבטן שלוחצים על הסרעפת (נקרא בשפה מקצועית בלטינג ). חשוב לוודא שמידת הלחץ מתונה או מתאימה למידת הכוח המושקע במיתרי הקול. ככל שמידת הלחץ עולה כך התמיכה אמורה להיות חזקה יותר.(אם הלחץ חזק מדי ולא הולם את העוצמה מיתרי הקול לא יוכלו להתנגד ללחץ האוויר והקול עלול להישמע נוקשה מדי או להישבר.)

תמיכה היא מצב בו סרעפת דוחפת את האוויר מהריאות כשמיתרי הקול מתנגדים לאוויר.

תמיכה זוהי פעולה הדדית של מיתרי הקול והסרעפת בזמן ששרים או בדיבור מאומץ או דיבור רם!!!וחשוב לציין שכשסובלים מצרידות חשוב ביותר שנקפיד על שיתוף הפעולה בין הסרעפת והמיתרים. (זאת אחת מהסיבות שכדאי ללכת למספר פגישות לקלינאי תקשורת ולתרגל ולשפר קואורדינציה בין פעולת הסרעפת לפעולת המיתרים).

3. שחרור הלשון

לפתוח פה. להוציא מעט את הלשון ולדבר כך. להוסיף תרגול  בצורה הזאת המלווה בפיהוקים עם אנחות על הצליל אאא ארוך ועדין(בקמץ) . כשהלשון משוחררת נחוש את האוויר זורם בחופשיות והצליל יופק בקלות וברכות ניכרים.

לסיכום,

הפקת קול צלול למרות צרידות אפשרית! אך חשוב שנשים לב לקול שלנו נקשיב לעצמנו , נזהה את המקום הנוח הטון הנכון והרפוי יותר, הקצב המתאים ונכוון לשם.

כאשר נידרש או נרצה תמיכה נוספת אפשר להיעזר בתמצית קלאסית (#1) ובתרסיס קלאסי (#2) אשר יסייעו ביעילות להעלמת הצרידות והפקת קול צלול.

TMRG– מומחים לקול